שאלת סידור נותנת כמה אנשים או חפצים, כמה משפטים על המקומות שלהם, ושאלה אחת. הכלי הוא תמיד אותו כלי: מציירים. משבצות לשורה, עיגול לשולחן, טבלה להתאמה. ואז מכניסים את המשפטים — לא לפי הסדר שבו נכתבו, אלא לפי כמה הם מגבילים.
משפט שקובע מקום (״בקצה הימני״) מגביל יותר ממשפט שקובע מרחק (״בדיוק שניים ביניהם״), וזה מגביל יותר ממשפט ״ליד״. משפט שלילה (״אינו ליד״) נכנס אחרון — הוא רק מוחק אפשרויות שכבר נמצאו.