המורה שאלה את הכיתה: איזה חוג אתם הכי אוהבים? אף אחד לא יכול לענות מהזיכרון — גם לא המורה. צריך לאסוף את התשובות, לארגן אותן, ורק אז לקרוא מה יצא. זה כל מה שנקרא חקר נתונים.
כל תשובה של ילד אחד נקראת נתון. עשרים ילדים — עשרים נתונים. הערמה הזאת לא אומרת כלום עד שמסדרים אותה.