בגרות 35572 — קיץ 2025

Sur elev, cette leçon vient avec :

  • Chaque exercice corrigé dès la réponse
  • Un indice au moment où il le faut
  • Le suivi des progrès, chapitre après chapitre
Pratiquer sur elev

Cette leçon fait partie de l’abonnement. Un chapitre entier gratuit : La fonction exponentielle

Traduction automatique, non relue, de la leçon en hébreu que votre enfant suit en classe.

בחינת הבגרות במתמטיקה, שאלון 35572 (5 יחידות לימוד, שאלון שני, תוכנית חדשה), קיץ תשפ״ה, 2025. משך הבחינה: שעתיים וארבעים וחמש דקות. ענו על שלוש מן השאלות 1–5, על שאלה אחת לפחות מכל פרק (לכל שאלה – 331333\frac{1}{3} נקודות). פרק ראשון – גאומטרייה אנליטית, וקטורים, טריגונומטרייה במרחב, מספרים מרוכבים: שאלות 1–3. פרק שני – גדילה ודעיכה, פונקציות מעריכיות ולוגריתמיות: שאלות 4–5. חומר עזר מותר בשימוש: מחשבון לא גרפי ודפי נוסחאות ל־5 יחידות לימוד.

כאן כתובות כל חמש השאלות, ב־29 סעיפים, כדי שאפשר יהיה להתאמן בכולן; בבחינה עצמה בוחרים שלוש. נוסח השאלות הוא נוסח הבחינה; סעיף שמבקש לסרטט, להסביר, להראות או להוכיח הפך כאן לבחירה בין תיאורים או לבניית הוכחה, וסעיף שמבקש ביטוי הפך להשלמת מקדמים. הפתרון המלא מופיע בסוף הבחינה.

Exercices

שאלה 1 — מעגל, משיק ואליפסה

Exercice 1

א. הביעו באמצעות tt את רדיוס המעגל.

R=k−tR = \sqrt{k - t} : k=k = ____

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : R=k−tR = \sqrt{k - t} : k=k = 9

Corrigé :

x2−6x+9+y2=9−tx^2 - 6x + 9 + y^2 = 9 - t

משלימים לריבוע

(x−3)2+y2=9−t(x - 3)^2 + y^2 = 9 - t
R=9−tR = \sqrt{9 - t}

t<9t < 9, ולכן 9−t>09 - t > 0

מרכז המעגל (3,0)(3, 0), ורדיוסו R=9−tR = \sqrt{9 - t}.

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 1

Exercice 2

הישר y=xy = x משיק למעגל. ב. מצאו את הערך של tt.

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : 4.5

Corrigé :

d=∣3−0∣12+12=32\begin{aligned}d &= \frac{|3 - 0|}{\sqrt{1^2 + 1^2}} \\ &= \frac{3}{\sqrt{2}}\end{aligned}

המרחק של המרכז (3,0)(3, 0) מהישר x−y=0x - y = 0

d=R⇒92=9−t\begin{aligned}d &= R \Rightarrow \frac{9}{2} \\ &= 9 - t\end{aligned}

משיק: המרחק מהמרכז שווה לרדיוס

t=4.5t = 4.5

t=4.5t = 4.5.

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 2

Exercice 3

הישר y=xy = x משיק למעגל. הזיזו את מעגל II שמאלה כך שהתקבל מעגל IIII שמרכזו בראשית הצירים OO. AA היא נקודה כלשהי על מעגל IIII כך ש־−1.5≤yA≤1.5-1.5 \le y_A \le 1.5. דרך נקודה AA מעבירים מיתר ABAB המאונך לציר ה־yy. נקודה PP נמצאת על המיתר ABAB כך שמתקיים AB=2⋅POAB = 2 \cdot PO. ג. הראו כי המקום הגאומטרי של כל הנקודות PP המתקבלות באופן זה נמצא על אליפסה, ומצאו את משוואתה.

x2a2+y2b2=1\frac{x^2}{a^2} + \frac{y^2}{b^2} = 1 : a2=a^2 = ____ , b2=b^2 = ____

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : x2a2+y2b2=1\frac{x^2}{a^2} + \frac{y^2}{b^2} = 1 : a2=a^2 = 4.5 , b2=b^2 = 2.25

Corrigé :

II:x2+y2=4.5II: x^2 + y^2 = 4.5

מעגל II הוזז כך שמרכזו בראשית; הרדיוס 4.5\sqrt{4.5} (סעיף ב)

A(xA,yA),B(−xA,yA)A(x_A, y_A), \quad B(-x_A, y_A)

מיתר מאונך לציר ה־yy הוא אופקי, וציר ה־yy חוצה אותו

AB=2∣xA∣⇒PO=∣xA∣\begin{aligned}AB &= 2|x_A| \Rightarrow PO \\ &= |x_A|\end{aligned}
P(x,yA):x2+yA2=xA2=4.5−yA2\begin{aligned}P(x, y_A): \quad x^2 + y_A^2 &= x_A^2 \\ &= 4.5 - y_A^2\end{aligned}

PP על המיתר, ולכן שיעור ה־yy שלה הוא yAy_A

x2+2y2=4.5⇒x24.5+y22.25=1\begin{aligned}x^2 + 2y^2 &= 4.5 \Rightarrow \frac{x^2}{4.5} + \frac{y^2}{2.25} \\ &= 1\end{aligned}
−1.5≤y≤1.5⇒x2=4.5−2y2≥0-1.5 \le y \le 1.5 \Rightarrow x^2 = 4.5 - 2y^2 \ge 0

התנאי על yAy_A מבטיח שהנקודה PP קיימת

הנקודות PP נמצאות על האליפסה x24.5+y22.25=1\frac{x^2}{4.5} + \frac{y^2}{2.25} = 1.

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 3

Exercice 4

הישר y=xy = x משיק למעגל. הזיזו את מעגל II שמאלה כך שהתקבל מעגל IIII שמרכזו בראשית הצירים OO. AA היא נקודה כלשהי על מעגל IIII כך ש־−1.5≤yA≤1.5-1.5 \le y_A \le 1.5. דרך נקודה AA מעבירים מיתר ABAB המאונך לציר ה־yy. נקודה PP נמצאת על המיתר ABAB כך שמתקיים AB=2⋅POAB = 2 \cdot PO. הנקודה KK היא המוקד הימני, והנקודה FF היא המוקד השמאלי של האליפסה שמצאתם בסעיף ג. CC היא נקודה כלשהי על האליפסה כך שמתקבל משולש CKFCKF. ד. חשבו את היקף המשולש CKFCKF. (בבחינה אפשר להשאיר שורש בתשובה; כאן יש לכתוב מספר עשרוני בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : 7.2426

Corrigé :

c2=a2−b2=4.5−2.25=2.25⇒c=1.5\begin{aligned}c^2 &= a^2 - b^2 \\ &= 4.5 - 2.25 \\ &= 2.25 \Rightarrow c \\ &= 1.5\end{aligned}

K(1.5,0)K(1.5, 0), F(−1.5,0)F(-1.5, 0)

CK+CF=2a=24.5=32\begin{aligned}CK + CF &= 2a \\ &= 2\sqrt{4.5} \\ &= 3\sqrt{2}\end{aligned}

סכום המרחקים מהמוקדים של נקודה על האליפסה

KF=2c=3\begin{aligned}KF &= 2c \\ &= 3\end{aligned}
PCKF=3+32≈7.24P_{CKF} = 3 + 3\sqrt{2} \approx 7.24

היקף המשולש CKFCKF הוא 3+32≈7.243 + 3\sqrt{2} \approx 7.24, לכל נקודה CC.

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 4

Exercice 5

הישר y=xy = x משיק למעגל. הזיזו את מעגל II שמאלה כך שהתקבל מעגל IIII שמרכזו בראשית הצירים OO. AA היא נקודה כלשהי על מעגל IIII כך ש־−1.5≤yA≤1.5-1.5 \le y_A \le 1.5. דרך נקודה AA מעבירים מיתר ABAB המאונך לציר ה־yy. נקודה PP נמצאת על המיתר ABAB כך שמתקיים AB=2⋅POAB = 2 \cdot PO. הנקודה KK היא המוקד הימני, והנקודה FF היא המוקד השמאלי של האליפסה שמצאתם בסעיף ג. CC היא נקודה כלשהי על האליפסה כך שמתקבל משולש CKFCKF. ה. האם קיימת נקודה CC שבעבורה שטח המשולש CKFCKF הוא 33? נמקו את תשובתכם.

  1. Aכן: היקף המשולש קבוע, ולכן כל שטח אפשרי
  2. Bלא: השטח הגדול ביותר הוא 1.51.5
  3. Cלא: השטח הגדול ביותר הוא 2.252.25
  4. Dכן: בנקודה C(0,1.5)C(0, 1.5) השטח הוא 33
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : C לא: השטח הגדול ביותר הוא 2.252.25

Corrigé :

SCKF=KF⋅∣yC∣2=3∣yC∣2\begin{aligned}S_{CKF} &= \frac{KF \cdot |y_C|}{2} \\ &= \frac{3|y_C|}{2}\end{aligned}

הבסיס KFKF על ציר ה־xx

∣yC∣≤b=1.5|y_C| \le b = 1.5

על האליפסה

SCKF≤3⋅1.52=2.25<3S_{CKF} \le \frac{3 \cdot 1.5}{2} = 2.25 < 3

לא. שטח המשולש הוא לכל היותר 2.252.25, בקודקודים (0,±1.5)(0, \pm 1.5).

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 5

Votre enfant a-t-il compris ?

Sur elev, chaque exercice est corrigé dès qu'il répond, et un indice arrive au moment où il bloque.

Pratiquer sur elev

שאלה 2 — פירמידה ווקטורים

Exercice 6

א. הביעו באמצעות u‾\underline{u} , v‾\underline{v} ו־w‾\underline{w} את הווקטור SM→\overrightarrow{SM}.

  1. ASM→=12u‾+12v‾−w‾\overrightarrow{SM} = \frac{1}{2}\underline{u} + \frac{1}{2}\underline{v} - \underline{w}
  2. BSM→=−12u‾−12v‾+w‾\overrightarrow{SM} = -\frac{1}{2}\underline{u} - \frac{1}{2}\underline{v} + \underline{w}
  3. CSM→=u‾+v‾−w‾\overrightarrow{SM} = \underline{u} + \underline{v} - \underline{w}
  4. DSM→=12u‾−12v‾−w‾\overrightarrow{SM} = \frac{1}{2}\underline{u} - \frac{1}{2}\underline{v} - \underline{w}
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : A SM→=12u‾+12v‾−w‾\overrightarrow{SM} = \frac{1}{2}\underline{u} + \frac{1}{2}\underline{v} - \underline{w}

Corrigé :

AM→=12AC→=12(u‾+v‾)\begin{aligned}\overrightarrow{AM} &= \frac{1}{2}\overrightarrow{AC} \\ &= \frac{1}{2}(\underline{u} + \underline{v})\end{aligned}

האלכסונים במקבילית חוצים זה את זה: MM גם אמצע ACAC

SM→=SA→+AM→=−w‾+12u‾+12v‾\begin{aligned}\overrightarrow{SM} &= \overrightarrow{SA} + \overrightarrow{AM} \\ &= -\underline{w} + \frac{1}{2}\underline{u} + \frac{1}{2}\underline{v}\end{aligned}

SM→=12u‾+12v‾−w‾\overrightarrow{SM} = \frac{1}{2}\underline{u} + \frac{1}{2}\underline{v} - \underline{w}.

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 6

Exercice 7

נתון כי SM→\overrightarrow{SM} מאונך ל־DB→\overrightarrow{DB}. ב. הוכיחו כי ∣u‾∣=∣v‾∣|\underline{u}| = |\underline{v}|.

  • SM→⊥DB→\overrightarrow{SM} \perp \overrightarrow{DB}
  • SASA גובה הפירמידה
  • SM→=12u‾+12v‾−w‾\overrightarrow{SM} = \frac{1}{2}\underline{u} + \frac{1}{2}\underline{v} - \underline{w}

∣u‾∣=∣v‾∣|\underline{u}| = |\underline{v}|

Voir la réponse et le corrigé
  1. DB→=u‾−v‾\overrightarrow{DB} = \underline{u} - \underline{v} — חיבור וקטורים: DB→=DA→+AB→\overrightarrow{DB} = \overrightarrow{DA} + \overrightarrow{AB}
  2. w‾⋅u‾=0\underline{w} \cdot \underline{u} = 0 , w‾⋅v‾=0\underline{w} \cdot \underline{v} = 0 — הגובה SASA מאונך למישור הבסיס, ולכן לכל ישר במישור הזה
  3. SM→⋅DB→=0\overrightarrow{SM} \cdot \overrightarrow{DB} = 0 — שני וקטורים מאונכים: המכפלה הסקלרית שלהם היא 00
  4. SM→⋅DB→=12∣u‾∣2−12∣v‾∣2\overrightarrow{SM} \cdot \overrightarrow{DB} = \frac{1}{2}|\underline{u}|^2 - \frac{1}{2}|\underline{v}|^2 — פתיחת סוגריים: u‾⋅v‾\underline{u} \cdot \underline{v} מתבטל
  5. ∣u‾∣=∣v‾∣|\underline{u}| = |\underline{v}| — משווים את שני הביטויים, והאורכים חיוביים

Corrigé :

DB→=u‾−v‾\overrightarrow{DB} = \underline{u} - \underline{v}
w‾⋅u‾=w‾⋅v‾=0\begin{aligned}\underline{w} \cdot \underline{u} &= \underline{w} \cdot \underline{v} \\ &= 0\end{aligned}

SASA מאונך למישור הבסיס

(12u‾+12v‾−w‾)⋅(u‾−v‾)=12∣u‾∣2−12∣v‾∣2\left(\frac{1}{2}\underline{u} + \frac{1}{2}\underline{v} - \underline{w}\right) \cdot (\underline{u} - \underline{v}) = \frac{1}{2}|\underline{u}|^2 - \frac{1}{2}|\underline{v}|^2
12∣u‾∣2−12∣v‾∣2=0⇒∣u‾∣=∣v‾∣\begin{aligned}\frac{1}{2}|\underline{u}|^2 - \frac{1}{2}|\underline{v}|^2 &= 0 \Rightarrow |\underline{u}| \\ &= |\underline{v}|\end{aligned}

SM→⊥DB→\overrightarrow{SM} \perp \overrightarrow{DB}

הוכחנו כי ∣u‾∣=∣v‾∣|\underline{u}| = |\underline{v}|: הבסיס הוא מעוין.

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 7

Exercice 8

נתון כי SM→\overrightarrow{SM} מאונך ל־DB→\overrightarrow{DB}. נתון: A(0,0,0)A(0, 0, 0) , B(0,5,0)B(0, 5, 0) , S(0,0,6)S(0, 0, 6) , D(3,p,0)D(3, p, 0) , p>0p > 0. ג. מצאו את שיעורי הנקודות DD ו־CC.

D(D( ____ ,, ____ ,, ____ )) , C(C( ____ ,, ____ ,, ____ ))

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : D(D( 3 ,, 4 ,, 0 )) , C(C( 3 ,, 9 ,, 0 ))

Corrigé :

∣AB∣=5=∣AD∣=9+p2\begin{aligned}|AB| &= 5 \\ &= |AD| \\ &= \sqrt{9 + p^2}\end{aligned}

סעיף ב

p2=16 p>0⇒p=4\begin{aligned}p^2 &= 16 \\ \ p > 0 \Rightarrow p &= 4\end{aligned}

D(3,4,0)D(3, 4, 0)

BC→=AD→=(3,4,0)⇒C=(0+3,5+4,0)=(3,9,0)\begin{aligned}\overrightarrow{BC} &= \overrightarrow{AD} \\ &= (3, 4, 0) \Rightarrow C \\ &= (0 + 3, 5 + 4, 0) \\ &= (3, 9, 0)\end{aligned}

ABCDABCD מקבילית

D(3,4,0)D(3, 4, 0) , C(3,9,0)C(3, 9, 0).

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 8

Exercice 9

נתון כי SM→\overrightarrow{SM} מאונך ל־DB→\overrightarrow{DB}. נתון: A(0,0,0)A(0, 0, 0) , B(0,5,0)B(0, 5, 0) , S(0,0,6)S(0, 0, 6) , D(3,p,0)D(3, p, 0) , p>0p > 0. דרך האלכסון ACAC מעבירים מישור המקביל למקצוע SDSD. המישור חותך את המקצוע SBSB בנקודה KK. ד. מצאו את משוואת המישור. (יש לכתוב את המשוואה כך שהמקדם של xx הוא 1818.)

18x+(18x + ( ____ )y+) y + ____ z=z = ____

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : 18x+(18x + ( -6 )y+) y + 5 z=z = 0

Corrigé :

AC→=(3,9,0)SD→=(3,4,−6)\begin{aligned}\overrightarrow{AC} &= (3, 9, 0) \\ \quad \overrightarrow{SD} &= (3, 4, -6)\end{aligned}

המישור מכיל את ACAC ומקביל ל־SDSD

n⃗=(a,b,c): 3a+9b=0 3a+4b−6c=0\begin{aligned}\vec{n} &= (a, b, c): \ 3a + 9b \\ &= 0 \\ \ 3a + 4b - 6c &= 0\end{aligned}

הנורמל מאונך לשני הווקטורים

a=18⇒b=−6 c=54−246=5\begin{aligned}a &= 18 \Rightarrow b \\ &= -6 \\ \ c &= \frac{54 - 24}{6} \\ &= 5\end{aligned}
18x−6y+5z=018x - 6y + 5z = 0

המישור עובר דרך A(0,0,0)A(0, 0, 0)

משוואת המישור: 18x−6y+5z=018x - 6y + 5z = 0.

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 9

Exercice 10

נתון כי SM→\overrightarrow{SM} מאונך ל־DB→\overrightarrow{DB}. נתון: A(0,0,0)A(0, 0, 0) , B(0,5,0)B(0, 5, 0) , S(0,0,6)S(0, 0, 6) , D(3,p,0)D(3, p, 0) , p>0p > 0. דרך האלכסון ACAC מעבירים מישור המקביל למקצוע SDSD. המישור חותך את המקצוע SBSB בנקודה KK. ה. לפניכם שתי טענות I–II. קבעו בעבור כל אחת מן הטענות אם היא נכונה או לא נכונה. נמקו את קביעותיכם. I. הישר KMKM מקביל לישר SDSD. II. כל ישר שמאונך למישור ACKACK , מאונך לישר SDSD.

  1. Aשתי הטענות אינן נכונות
  2. BI לא נכונה, II נכונה
  3. CI נכונה, II לא נכונה
  4. Dשתי הטענות נכונות
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : D שתי הטענות נכונות

Corrigé :

K(0,5s,6−6s): −30s+5(6−6s)=0⇒s=12\begin{aligned}K(0, 5s, 6 - 6s): \ -30s + 5(6 - 6s) &= 0 \Rightarrow s \\ &= \frac{1}{2}\end{aligned}

KK על SBSB ועל המישור

K(0,2.5,3),M(1.5,4.5,0)K(0, 2.5, 3), \quad M(1.5, 4.5, 0)

KK אמצע SBSB, MM אמצע BDBD

KM→=(1.5,2,−3)=12SD→\begin{aligned}\overrightarrow{KM} &= (1.5, 2, -3) \\ &= \frac{1}{2}\overrightarrow{SD}\end{aligned}

I נכונה: קטע אמצעים במשולש BSDBSD

(18,−6,5)⋅(3,4,−6)=54−24−30=0\begin{aligned}(18, -6, 5) \cdot (3, 4, -6) &= 54 - 24 - 30 \\ &= 0\end{aligned}

II נכונה: ישר מאונך למישור מקביל לנורמל, והנורמל מאונך ל־SDSD

שתי הטענות נכונות.

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 10

שאלה 3 — מספרים מרוכבים ומקום גאומטרי

Exercice 11

א. הביעו באמצעות xx ו־yy את משוואת המקום הגאומטרי של כל הנקודות z=x+iyz = x + iy במישור גאוס המקיימות ∣z∣=∣z−(2+2i)∣|z| = |z - (2 + 2i)|.

y=y = ____ x+x + ____

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : y=y = -1 x+x + 2

Corrigé :

x2+y2=(x−2)2+(y−2)2x^2 + y^2 = (x - 2)^2 + (y - 2)^2

∣z∣2=∣z−(2+2i)∣2|z|^2 = |z - (2 + 2i)|^2

0=−4x+4−4y+4⇒x+y=2\begin{aligned}0 &= -4x + 4 - 4y + 4 \Rightarrow x + y \\ &= 2\end{aligned}
y=−x+2y = -x + 2

המקום הגאומטרי הוא הישר y=−x+2y = -x + 2: האנך האמצעי לקטע שבין OO ובין (2,2)(2, 2).

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 11

Exercice 12

zz הוא משתנה מרוכב. נתונה המשוואה z2−z(2+2i)+4i=0z^2 - z(2 + 2i) + 4i = 0. AA ו־BB הן נקודות המיוצגות על ידי שני פתרונות המשוואה. ב. הראו כי הנקודות AA ו־BB נמצאות על המקום הגאומטרי שמצאתם בסעיף א.

  • z2−z(2+2i)+4i=0z^2 - z(2 + 2i) + 4i = 0
  • המקום הגאומטרי: x+y=2x + y = 2

AA ו־BB נמצאות על הישר x+y=2x + y = 2

Voir la réponse et le corrigé
  1. z2−z(2+2i)+4i=(z−2)(z−2i)z^2 - z(2 + 2i) + 4i = (z - 2)(z - 2i) — פתיחת סוגריים: z2−2iz−2z+4iz^2 - 2iz - 2z + 4i
  2. z=2z = 2 או z=2iz = 2i — מכפלה שווה לאפס כשאחד הגורמים אפס
  3. A(2,0)A(2, 0) , B(0,2)B(0, 2) — המספר x+iyx + iy מיוצג על ידי הנקודה (x,y)(x, y)
  4. 2+0=22 + 0 = 2 , 0+2=20 + 2 = 2 — הצבה במשוואת המקום הגאומטרי
  5. AA ו־BB נמצאות על הישר x+y=2x + y = 2 — הנקודות מקיימות את המשוואה

Corrigé :

z=(2+2i)±(2+2i)2−16i2=(2+2i)±−8i2\begin{aligned}z &= \frac{(2 + 2i) \pm \sqrt{(2 + 2i)^2 - 16i}}{2} \\ &= \frac{(2 + 2i) \pm \sqrt{-8i}}{2}\end{aligned}

נוסחת השורשים; (2+2i)2=8i(2 + 2i)^2 = 8i

−8i=±(2−2i)\sqrt{-8i} = \pm(2 - 2i)

(2−2i)2=−8i(2 - 2i)^2 = -8i

z1=2z2=2i\begin{aligned}z_1 &= 2 \\ \quad z_2 &= 2i\end{aligned}

A(2,0)A(2, 0), B(0,2)B(0, 2)

2+0=20+2=2\begin{aligned}2 + 0 &= 2 \\ \quad 0 + 2 &= 2\end{aligned}

הצבה ב־x+y=2x + y = 2

שתי הנקודות A(2,0)A(2, 0) ו־B(0,2)B(0, 2) נמצאות על הישר x+y=2x + y = 2.

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 12

Exercice 13

zz הוא משתנה מרוכב. נתונה המשוואה z2−z(2+2i)+4i=0z^2 - z(2 + 2i) + 4i = 0. AA ו־BB הן נקודות המיוצגות על ידי שני פתרונות המשוואה. הנקודות CC ו־DD נמצאות על הצירים כך ש־ABCDABCD הוא ריבוע. סובבו את הריבוע ABCDABCD סביב ראשית הצירים נגד כיוון השעון בזווית α\alpha (0∘<α<90∘0^\circ < \alpha < 90^\circ). כל שמונה הנקודות (הנקודות AA, BB, CC ו־DD וארבע הנקודות שהתקבלו אחרי הסיבוב) מיוצגות על ידי פתרונות של המשוואה zn=bz^n = b , שבה nn הוא מספר טבעי ו־bb הוא מספר ממשי. ג (1). מצאו את הערך של bb ואת הערך של α\alpha בעבור n=8n = 8.

b=b = ____ , α=\alpha = ____ ∘^\circ

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : b=b = 256 , α=\alpha = 45 ∘^\circ

Corrigé :

A=2 B=2i C=−2 D=−2i\begin{aligned}A &= 2 \\ \ B &= 2i \\ \ C &= -2 \\ \ D &= -2i\end{aligned}

ריבוע שקודקודיו על הצירים

360∘8=45∘\frac{360^\circ}{8} = 45^\circ

שמונת הפתרונות של z8=bz^8 = b יוצרים מתומן משוכלל: הזווית בין שני פתרונות סמוכים

α=45∘\alpha = 45^\circ

הנקודות המסובבות באמצע בין הקודקודים

b=28=256\begin{aligned}b &= 2^8 \\ &= 256\end{aligned}

b=z8b = z^8 בעבור z=2z = 2

b=256b = 256 , α=45∘\alpha = 45^\circ.

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 13

Exercice 14

zz הוא משתנה מרוכב. נתונה המשוואה z2−z(2+2i)+4i=0z^2 - z(2 + 2i) + 4i = 0. AA ו־BB הן נקודות המיוצגות על ידי שני פתרונות המשוואה. הנקודות CC ו־DD נמצאות על הצירים כך ש־ABCDABCD הוא ריבוע. סובבו את הריבוע ABCDABCD סביב ראשית הצירים נגד כיוון השעון בזווית α\alpha (0∘<α<90∘0^\circ < \alpha < 90^\circ). כל שמונה הנקודות (הנקודות AA, BB, CC ו־DD וארבע הנקודות שהתקבלו אחרי הסיבוב) מיוצגות על ידי פתרונות של המשוואה zn=bz^n = b , שבה nn הוא מספר טבעי ו־bb הוא מספר ממשי. ג (2). מצאו ערך אפשרי של nn בעבור α=15∘\alpha = 15^\circ , ומצאו את הערך של bb המתאים לו. (יש לכתוב את הערך הקטן ביותר האפשרי של nn.)

n=n = ____ , b=2kb = 2^k , k=k = ____

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : n=n = 24 , b=2kb = 2^k , k=k = 24

Corrigé :

arg⁡z∈{0∘,15∘,90∘,105∘,180∘,195∘,270∘,285∘}\arg z \in \{0^\circ, 15^\circ, 90^\circ, 105^\circ, 180^\circ, 195^\circ, 270^\circ, 285^\circ\}
(2 cis 15∘)n=(2 cis 0∘)n⇒15∘⋅n=360∘k\begin{aligned}(2\,\text{cis}\,15^\circ)^n &= (2\,\text{cis}\,0^\circ)^n \Rightarrow 15^\circ \cdot n \\ &= 360^\circ k\end{aligned}

לשתי הנקודות אותה חזקה bb

n=24kn = 24k

n=24n = 24: הפתרונות הם 2 cis(15∘m)2\,\text{cis}(15^\circ m), וכל שמונה הנקודות ביניהם

b=224=16 777 216\begin{aligned}b &= 2^{24} \\ &= 16\,777\,216\end{aligned}

n=24n = 24 (או כל כפולה של 2424), ובעבורו b=224=16 777 216b = 2^{24} = 16\,777\,216.

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 14

שאלה 4 — פונקציה מעריכית עם פרמטר

Exercice 15

ענו על התת־סעיפים (1)–(3) בעבור a>0a > 0 ובעבור a<0a < 0. הביעו את תשובותיכם באמצעות aa , אם יש צורך. א (1). מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

  1. Aa>0a > 0: x≠ln⁡ax \neq \ln a ; a<0a < 0: x≠ln⁡(−a)x \neq \ln(-a)
  2. Ba>0a > 0: x>ln⁡ax > \ln a ; a<0a < 0: כל xx
  3. Ca>0a > 0: x≠ln⁡ax \neq \ln a ; a<0a < 0: כל xx
  4. Da>0a > 0: כל xx ; a<0a < 0: x≠ln⁡(−a)x \neq \ln(-a)
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : C a>0a > 0: x≠ln⁡ax \neq \ln a ; a<0a < 0: כל xx

Corrigé :

a−ex≠0  ⟺  ex≠aa - e^x \neq 0 \iff e^x \neq a

המכנה שונה מאפס

a>0: x≠ln⁡aa > 0: \ x \neq \ln a
a<0: ex>0>aa < 0: \ e^x > 0 > a

המכנה לעולם אינו אפס

a>0a > 0: x≠ln⁡ax \neq \ln a ; a<0a < 0: כל xx.

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 15

Exercice 16

ענו על התת־סעיפים (1)–(3) בעבור a>0a > 0 ובעבור a<0a < 0. הביעו את תשובותיכם באמצעות aa , אם יש צורך. א (2). מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לציר ה־yy של הפונקציה f(x)f(x).

  1. Aa>0a > 0: y=0y = 0 , y=−1y = -1 ; a<0a < 0: y=0y = 0 , y=−1y = -1
  2. Ba>0a > 0: y=0y = 0 , y=1y = 1 ; a<0a < 0: y=0y = 0 , y=1y = 1
  3. Ca>0a > 0: x=ln⁡ax = \ln a , y=0y = 0 , y=−1y = -1 ; a<0a < 0: y=0y = 0 , y=−1y = -1
  4. Da>0a > 0: y=0y = 0 ; a<0a < 0: y=0y = 0
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : A a>0a > 0: y=0y = 0 , y=−1y = -1 ; a<0a < 0: y=0y = 0 , y=−1y = -1

Corrigé :

x→−∞: ex→0⇒f(x)→0a=0x \to -\infty: \ e^x \to 0 \Rightarrow f(x) \to \frac{0}{a} = 0
x→∞: f(x)=1ae−x−1→−1x \to \infty: \ f(x) = \frac{1}{a e^{-x} - 1} \to -1

מחלקים מונה ומכנה ב־exe^x

בעבור a>0a > 0 ובעבור a<0a < 0: y=0y = 0 , y=−1y = -1.

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 16

Exercice 17

ענו על התת־סעיפים (1)–(3) בעבור a>0a > 0 ובעבור a<0a < 0. הביעו את תשובותיכם באמצעות aa , אם יש צורך. א (3). מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה f(x)f(x) (אם יש כאלה).

  1. Aa>0a > 0: עולה ב־x<ln⁡ax < \ln a ויורדת ב־x>ln⁡ax > \ln a ; a<0a < 0: יורדת לכל xx
  2. Ba>0a > 0: יורדת ב־x<ln⁡ax < \ln a וב־x>ln⁡ax > \ln a ; a<0a < 0: עולה לכל xx
  3. Ca>0a > 0: עולה ב־x<ln⁡ax < \ln a וב־x>ln⁡ax > \ln a ; a<0a < 0: יורדת לכל xx
  4. Da>0a > 0: עולה ב־x<ln⁡ax < \ln a וב־x>ln⁡ax > \ln a ; a<0a < 0: עולה לכל xx
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : C a>0a > 0: עולה ב־x<ln⁡ax < \ln a וב־x>ln⁡ax > \ln a ; a<0a < 0: יורדת לכל xx

Corrigé :

f′(x)=ex(a−ex)+ex⋅ex(a−ex)2=aex(a−ex)2\begin{aligned}f'(x) &= \frac{e^x(a - e^x) + e^x \cdot e^x}{(a - e^x)^2} \\ &= \frac{a e^x}{(a - e^x)^2}\end{aligned}

Dérivée d’un quotient (נגזרת של מנה)

a>0:f′(x)>0a > 0: f'(x) > 0

עולה בכל אחד מן התחומים x<ln⁡ax < \ln a , x>ln⁡ax > \ln a

a<0:f′(x)<0a < 0: f'(x) < 0

יורדת לכל xx

a>0a > 0: עולה ב־x<ln⁡ax < \ln a וב־x>ln⁡ax > \ln a ; a<0a < 0: יורדת לכל xx.

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 17

Exercice 18

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

ב. קבעו איזה מן הגרפים I–IV שלפניכם מתאר את הפונקציה f(x)f(x) בעבור a=3a = 3 ואיזה מן הגרפים מתאר את הפונקציה f(x)f(x) בעבור a=−3a = -3. נמקו את קביעותיכם.

  1. Aa=3a = 3: גרף II ; a=−3a = -3: גרף III
  2. Ba=3a = 3: גרף I ; a=−3a = -3: גרף III
  3. Ca=3a = 3: גרף II ; a=−3a = -3: אף אחד מן הגרפים
  4. Da=3a = 3: גרף II ; a=−3a = -3: גרף IV
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : A a=3a = 3: גרף II ; a=−3a = -3: גרף III

Corrigé :

a=3: x=ln⁡3>0 f(0)=12 f↗\begin{aligned}a &= 3: \ x \\ &= \ln 3 > 0 \\ \ f(0) &= \frac{1}{2} \\ \ f \nearrow\end{aligned}

סעיף א: אסימפטוטה אנכית מימין לציר ה־yy, והפונקציה עולה

x>ln⁡3: f(x)<0, f→−1x > \ln 3: \ f(x) < 0, \ f \to -1

גרף II

a=−3: f(0)=−14 f↘\begin{aligned}a &= -3: \ f(0) \\ &= -\frac{1}{4} \\ \ f \searrow\end{aligned}

מוגדרת לכל xx, בלי אסימפטוטה אנכית; יורדת מ־00 אל −1-1: גרף III

a=3a = 3: גרף II ; a=−3a = -3: גרף III. בגרף I הענפים יורדים, ובגרף IV האסימפטוטה האנכית משמאל לציר ה־yy (0<a<10 < a < 1).

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 18

Exercice 19

הציבו a=3a = 3 בפונקציה f(x)f(x) , וענו על הסעיפים ג–ה. נתונה הפונקציה g(x)=1f(x)+2g(x) = \frac{1}{f(x) + 2}. ג (1). מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)g(x). (יש לכתוב קודם את המספר הקטן.)

x≠ln⁡x \neq \ln ____ , x≠ln⁡x \neq \ln ____

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : x≠ln⁡x \neq \ln 3 , x≠ln⁡x \neq \ln 6

Corrigé :

x≠ln⁡3x \neq \ln 3

תחום ההגדרה של f(x)f(x)

f(x)+2=ex+6−2ex3−ex=6−ex3−ex\begin{aligned}f(x) + 2 &= \frac{e^x + 6 - 2e^x}{3 - e^x} \\ &= \frac{6 - e^x}{3 - e^x}\end{aligned}
f(x)+2≠0⇒x≠ln⁡6f(x) + 2 \neq 0 \Rightarrow x \neq \ln 6

תחום ההגדרה: x≠ln⁡3x \neq \ln 3 , x≠ln⁡6x \neq \ln 6.

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 19

Exercice 20

הציבו a=3a = 3 בפונקציה f(x)f(x) , וענו על הסעיפים ג–ה. נתונה הפונקציה g(x)=1f(x)+2g(x) = \frac{1}{f(x) + 2}. ג (2). מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה g(x)g(x).

  1. Ax=ln⁡6x = \ln 6 , y=0y = 0 , y=−1y = -1
  2. Bx=ln⁡6x = \ln 6 , y=12y = \frac{1}{2} , y=1y = 1
  3. Cx=ln⁡6x = \ln 6 , y=1y = 1
  4. Dx=ln⁡3x = \ln 3 , x=ln⁡6x = \ln 6 , y=12y = \frac{1}{2} , y=1y = 1
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : B x=ln⁡6x = \ln 6 , y=12y = \frac{1}{2} , y=1y = 1

Corrigé :

g(x)=3−ex6−exg(x) = \frac{3 - e^x}{6 - e^x}
x→ln⁡6: g(x)→±∞x \to \ln 6: \ g(x) \to \pm\infty

אסימפטוטה x=ln⁡6x = \ln 6

x→ln⁡3: g(x)→0x \to \ln 3: \ g(x) \to 0

אין אסימפטוטה ב־x=ln⁡3x = \ln 3: הנקודה (ln⁡3,0)(\ln 3, 0) חסרה בגרף

x→−∞: g→36=12x→∞: g→1\begin{aligned}x \to -\infty: \ g \to \frac{3}{6} &= \frac{1}{2} \\ \quad x \to \infty: \ g \to 1\end{aligned}

אסימפטוטות: x=ln⁡6x = \ln 6 , y=12y = \frac{1}{2} , y=1y = 1.

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 20

Exercice 21

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

הציבו a=3a = 3 בפונקציה f(x)f(x) , וענו על הסעיפים ג–ה. נתונה הפונקציה g(x)=1f(x)+2g(x) = \frac{1}{f(x) + 2}. ד. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה g(x)g(x). בחרו את הגרף (I–IV) שמתאים לסקיצה.

  1. Aגרף III
  2. Bגרף II
  3. Cגרף I
  4. Dגרף IV
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : A גרף III

Corrigé :

g′(x)=−3ex(6−ex)2<0g'(x) = \frac{-3e^x}{(6 - e^x)^2} < 0

gg יורדת בכל תחום הגדרתה

x<ln⁡6: 12↘−∞x < \ln 6: \ \frac{1}{2} \searrow -\infty

יורדת מ־12\frac{1}{2} אל −∞-\infty; מגיעה ל־00 ב־ln⁡3\ln 3, נקודה שאינה בתחום

x>ln⁡6: ∞↘1x > \ln 6: \ \infty \searrow 1

יורדת מ־∞\infty אל 11

גרף III: יורד בשני הענפים, עם אסימפטוטות x=ln⁡6x = \ln 6, y=12y = \frac{1}{2} ו־y=1y = 1, ועיגול ריק ב־(ln⁡3,0)(\ln 3, 0). גרף I הוא g(−x)g(-x), גרף II הוא −g(x)-g(x), וגרף IV הוא 1g(x)\frac{1}{g(x)}.

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 21

Exercice 22

הציבו a=3a = 3 בפונקציה f(x)f(x) , וענו על הסעיפים ג–ה. נתונה הפונקציה g(x)=1f(x)+2g(x) = \frac{1}{f(x) + 2}. ה. לפניכם טענה: ∫−4−2g(x) dx>∫23g(x) dx\int_{-4}^{-2} g(x)\,dx > \int_{2}^{3} g(x)\,dx. האם הטענה נכונה? נמקו את תשובתכם.

  1. Aנכונה: g(x)g(x) יורדת, ולכן ערכיה משמאל גדולים יותר
  2. Bלא נכונה: שני האינטגרלים שווים
  3. Cנכונה: הקטע [−4,−2][-4, -2] ארוך פי שניים מהקטע [2,3][2, 3], ובשני הקטעים g(x)>0g(x) > 0
  4. Dלא נכונה: האינטגרל השמאלי קטן מ־11, והאינטגרל הימני גדול מ־11
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : D לא נכונה: האינטגרל השמאלי קטן מ־11, והאינטגרל הימני גדול מ־11

Corrigé :

−4≤x≤−2: g(x)=1−36−ex<1−36=12\begin{aligned}-4 \le x \le -2: \ g(x) &= 1 - \frac{3}{6 - e^x} < 1 - \frac{3}{6} \\ &= \frac{1}{2}\end{aligned}

0<6−ex<60 < 6 - e^x < 6

∫−4−2g(x) dx<2⋅12=1\int_{-4}^{-2} g(x)\,dx < 2 \cdot \frac{1}{2} = 1
2≤x≤3: x>ln⁡6⇒g(x)>12 \le x \le 3: \ x > \ln 6 \Rightarrow g(x) > 1

הענף הימני מעל האסימפטוטה y=1y = 1

∫23g(x) dx>1⋅1=1\int_{2}^{3} g(x)\,dx > 1 \cdot 1 = 1

הטענה אינה נכונה: ∫−4−2g dx≈0.99<1<∫23g dx≈1.66\int_{-4}^{-2} g\,dx \approx 0.99 < 1 < \int_{2}^{3} g\,dx \approx 1.66.

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 22

שאלה 5 — פונקציה לוגריתמית

Exercice 23

א (1). מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

x≠x \neq ____

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : x≠x \neq 0

Corrigé :

xn>0x^n > 0

הביטוי שבתוך הלוגריתם חיובי

xn>0  ⟺  x≠0x^n > 0 \iff x \neq 0

nn זוגי

תחום ההגדרה: x≠0x \neq 0.

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 23

Exercice 24

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

א (2). לפניכם ארבעה גרפים, I–IV. קבעו איזה מהם מייצג את הפונקציה f(x)f(x). נמקו את קביעתכם.

  1. Aגרף I
  2. Bגרף IV
  3. Cגרף III
  4. Dגרף II
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : D גרף II

Corrigé :

f(−x)=ln⁡((−x)n)=ln⁡(xn)=f(x)\begin{aligned}f(-x) &= \ln((-x)^n) \\ &= \ln(x^n) \\ &= f(x)\end{aligned}

nn זוגי: הפונקציה זוגית, והגרף סימטרי לציר ה־yy

x→0: xn→0+⇒f(x)→−∞x \to 0: \ x^n \to 0^+ \Rightarrow f(x) \to -\infty

גרף II: סימטרי לציר ה־yy, מוגדר משני צדי x=0x = 0 ויורד אל −∞-\infty ליד הציר. גרפים III ו־IV מוגדרים רק ב־x>0x > 0, וגרף I סימטרי לראשית הצירים ולא לציר ה־yy.

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 24

Exercice 25

הציבו n=2n = 2 בפונקציה f(x)f(x) , וענו על סעיפים ב–ד. נתונה הפונקציה g(x)=(f(x))2−4g(x) = (f(x))^2 - 4 , המוגדרת לכל x≠0x \neq 0. ב (1). מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה g(x)g(x) עם ציר ה־xx. (יש לכתוב את שיעורי ה־xx מן הקטן לגדול, כמספרים עשרוניים.)

x1=x_1 = ____ , x2=x_2 = ____ , x3=x_3 = ____ , x4=x_4 = ____

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : x1=x_1 = -2.7183 , x2=x_2 = -0.3679 , x3=x_3 = 0.3679 , x4=x_4 = 2.7183

Corrigé :

(ln⁡x2)2=4⇒ln⁡x2=±2\begin{aligned}(\ln x^2)^2 &= 4 \Rightarrow \ln x^2 \\ &= \pm 2\end{aligned}
x2=e2⇒x=±ex2=e−2⇒x=±1e\begin{aligned}x^2 &= e^2 \Rightarrow x \\ &= \pm e \\ \quad x^2 &= e^{-2} \Rightarrow x \\ &= \pm\frac{1}{e}\end{aligned}

נקודות החיתוך: (−e,0)(-e, 0) , (−1e,0)\left(-\frac{1}{e}, 0\right) , (1e,0)\left(\frac{1}{e}, 0\right) , (e,0)(e, 0), כלומר x≈±2.72x \approx \pm 2.72 , ±0.37\pm 0.37.

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 25

Exercice 26

הציבו n=2n = 2 בפונקציה f(x)f(x) , וענו על סעיפים ב–ד. נתונה הפונקציה g(x)=(f(x))2−4g(x) = (f(x))^2 - 4 , המוגדרת לכל x≠0x \neq 0. ב (2). מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה g(x)g(x) , וקבעו את סוגן. (יש לכתוב את הנקודה שבה xx קטן יותר ראשונה.)

(( ____ ,, ____ )) , (( ____ ,, ____ ))

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : (( -1 ,, -4 )) , (( 1 ,, -4 ))

Corrigé :

g′(x)=2ln⁡(x2)⋅2xx2=4ln⁡(x2)x\begin{aligned}g'(x) &= 2\ln(x^2) \cdot \frac{2x}{x^2} \\ &= \frac{4\ln(x^2)}{x}\end{aligned}
g′(x)=0⇒x2=1⇒x=±1\begin{aligned}g'(x) &= 0 \Rightarrow x^2 \\ &= 1 \Rightarrow x \\ &= \pm 1\end{aligned}
0<x<1:g′<0, x>1:g′>00 < x < 1: g' < 0, \ x > 1: g' > 0

מינימום ב־x=1x = 1

x<−1:g′<0, −1<x<0:g′>0x < -1: g' < 0, \ -1 < x < 0: g' > 0

מינימום ב־x=−1x = -1

g(±1)=0−4=−4\begin{aligned}g(\pm 1) &= 0 - 4 \\ &= -4\end{aligned}

שתי נקודות מינימום: (−1,−4)(-1, -4) ו־(1,−4)(1, -4).

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 26

Exercice 27

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

הציבו n=2n = 2 בפונקציה f(x)f(x) , וענו על סעיפים ב–ד. נתונה הפונקציה g(x)=(f(x))2−4g(x) = (f(x))^2 - 4 , המוגדרת לכל x≠0x \neq 0. ג. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה g(x)g(x). בחרו את הגרף (I–IV) שמתאים לסקיצה.

  1. Aגרף III
  2. Bגרף II
  3. Cגרף IV
  4. Dגרף I
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : D גרף I

Corrigé :

g(−x)=g(x)g(-x) = g(x)

זוגית

x→0: (ln⁡x2)2→∞x \to 0: \ (\ln x^2)^2 \to \infty

אסימפטוטה x=0x = 0

min⁡(±1,−4)g(±e)=g(±1e)=0\begin{aligned}\min(\pm 1, -4) \\ \quad g(\pm e) &= g\left(\pm\frac{1}{e}\right) \\ &= 0\end{aligned}

סעיף ב

גרף I: סימטרי, עולה אל ∞\infty ליד x=0x = 0, שני מינימומים (±1,−4)(\pm 1, -4) וארבע נקודות חיתוך. גרף II הפוך, בגרף III חסר הענף השמאלי, וגרף IV מוגדר ב־x=0x = 0.

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 27

Exercice 28

הציבו n=2n = 2 בפונקציה f(x)f(x) , וענו על סעיפים ב–ד. נתונה הפונקציה g(x)=(f(x))2−4g(x) = (f(x))^2 - 4 , המוגדרת לכל x≠0x \neq 0. נתונה הפונקציה k(x)=g′(x)g(x)k(x) = \frac{g'(x)}{g(x)} , בתחום x>0x > 0. ד (1). מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה k(x)k(x).

  1. Ax>0x > 0 , x≠1x \neq 1
  2. Bx>0x > 0 , x≠1ex \neq \frac{1}{e} , x≠ex \neq e
  3. Cx>0x > 0
  4. Dx>0x > 0 , x≠1ex \neq \frac{1}{e} , x≠1x \neq 1 , x≠ex \neq e
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : B x>0x > 0 , x≠1ex \neq \frac{1}{e} , x≠ex \neq e

Corrigé :

g(x)≠0g(x) \neq 0

המכנה שונה מאפס

x≠1e, x≠ex \neq \frac{1}{e}, \ x \neq e

סעיף ב (1), בתחום x>0x > 0

תחום ההגדרה: x>0x > 0 , x≠1ex \neq \frac{1}{e} , x≠ex \neq e.

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 28

Exercice 29

הציבו n=2n = 2 בפונקציה f(x)f(x) , וענו על סעיפים ב–ד. נתונה הפונקציה g(x)=(f(x))2−4g(x) = (f(x))^2 - 4 , המוגדרת לכל x≠0x \neq 0. נתונה הפונקציה k(x)=g′(x)g(x)k(x) = \frac{g'(x)}{g(x)} , בתחום x>0x > 0. ד (2). חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה k(x)k(x) , על ידי ציר ה־xx ועל ידי הישרים x=e2x = e^2 ו־x=e3x = e^3. (יש לכתוב מספר עשרוני בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : 0.9808

Corrigé :

e2≤x≤e3: ln⁡x2≥4⇒g(x)≥12>0, g′(x)>0e^2 \le x \le e^3: \ \ln x^2 \ge 4 \Rightarrow g(x) \ge 12 > 0, \ g'(x) > 0

k(x)>0k(x) > 0: הגרף מעל ציר ה־xx

∫g′(x)g(x) dx=ln⁡∣g(x)∣\int \frac{g'(x)}{g(x)}\,dx = \ln|g(x)|
g(e3)=62−4=32g(e2)=42−4=12\begin{aligned}g(e^3) &= 6^2 - 4 \\ &= 32 \\ \quad g(e^2) &= 4^2 - 4 \\ &= 12\end{aligned}

ln⁡(e6)=6\ln(e^{6}) = 6 , ln⁡(e4)=4\ln(e^{4}) = 4

S=ln⁡32−ln⁡12=ln⁡83≈0.98\begin{aligned}S &= \ln 32 - \ln 12 \\ &= \ln\frac{8}{3} \approx 0.98\end{aligned}

השטח: ln⁡83≈0.98\ln\frac{8}{3} \approx 0.98.

Vérifier la réponse sur elev — Exercice 29

La suite se pratique sur elev

Vidéos, exercices corrigés sur le moment et un parcours qui suit le rythme de votre enfant, pour tous les chapitres de sa classe.

Cette leçon fait partie de l’abonnement. Un chapitre entier gratuit : La fonction exponentielle