בגרות 35572 — חורף 2026

Sur elev, cette leçon vient avec des exercices corrigés sur le moment, un indice quand votre enfant bloque et le suivi de ses progrès.

Pratiquer sur elev

Traduction automatique, non relue, de la leçon en hébreu que votre enfant suit en classe.

בחינת הבגרות במתמטיקה, שאלון 35572 (5 יחידות לימוד, שאלון שני, תוכנית חדשה), חורף תשפ״ו, 2026. משך הבחינה: שעתיים וחצי. ענו על שלוש מן השאלות 1–5, על שאלה אחת לפחות מכל פרק (לכל שאלה – 331333\frac{1}{3} נקודות). פרק ראשון – גאומטרייה אנליטית, וקטורים, טריגונומטרייה במרחב, מספרים מרוכבים: שאלות 1–3. פרק שני – גדילה ודעיכה, פונקציות מעריכיות ולוגריתמיות: שאלות 4–5. חומר עזר מותר בשימוש: מחשבון לא גרפי ודפי נוסחאות ל־5 יחידות לימוד.

כאן כתובות כל חמש השאלות, ב־27 סעיפים, כדי שאפשר יהיה להתאמן בכולן; בבחינה עצמה בוחרים שלוש. נוסח השאלות הוא נוסח הבחינה; סעיף שמבקש לסרטט, להסביר, להראות או להוכיח הפך כאן לבחירה בין תיאורים או לבניית הוכחה, וסעיף שמבקש ביטוי הפך להשלמת מקדמים. הפתרון המלא מופיע בסוף הבחינה.

Exercices

שאלה 1 — אליפסה ומקום גאומטרי

Exercice 1

א. מצאו את משוואת האליפסה.

x2a2+y2b2=1\frac{x^2}{a^2} + \frac{y^2}{b^2} = 1 : a2=a^2 = ____ , b2=b^2 = ____

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : x2a2+y2b2=1\frac{x^2}{a^2} + \frac{y^2}{b^2} = 1 : a2=a^2 = 16 , b2=b^2 = 9.6

Corrigé :

a2−b2=c2=6.4\begin{aligned}a^2 - b^2 &= c^2 \\ &= 6.4\end{aligned}

המוקד (c,0)(c, 0)

1b2+6.4+9b2=1\frac{1}{b^2 + 6.4} + \frac{9}{b^2} = 1

A(1,3)A(1, 3) על האליפסה

b2+9(b2+6.4)=b2(b2+6.4)⇒(b2)2−3.6 b2−57.6=0\begin{aligned}b^2 + 9(b^2 + 6.4) &= b^2(b^2 + 6.4) \Rightarrow (b^2)^2 - 3.6\,b^2 - 57.6 \\ &= 0\end{aligned}

כופלים במכנה המשותף

b2=3.6+15.62=9.6a2=16\begin{aligned}b^2 &= \frac{3.6 + 15.6}{2} \\ &= 9.6 \\ \quad a^2 &= 16\end{aligned}

b2>0b^2 > 0

האליפסה: x216+y29.6=1\frac{x^2}{16} + \frac{y^2}{9.6} = 1.

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 2

הנקודה BB היא נקודת החיתוך של האליפסה עם החלק החיובי של ציר ה־xx. דרך הנקודה AA העבירו ישר העובר דרך ראשית הצירים, הנקודה OO. הנקודה CC היא נקודה כלשהי על הישר AOAO. הנקודה PP היא אמצע הקטע BCBC. ב. מצאו את משוואת המקום הגאומטרי של כל הנקודות PP.

y=y = ____ x+x + ( ____ )

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : y=y = 3 x+x + ( -6 )

Corrigé :

B(4,0)AO: y=3x\begin{aligned}B(4, 0) \\ \quad AO: \ y &= 3x\end{aligned}

a=4a = 4; הישר דרך OO ו־A(1,3)A(1, 3)

C(t,3t)C(t, 3t)

נקודה כלשהי על AOAO

P(4+t2,3t2)P\left(\frac{4 + t}{2}, \frac{3t}{2}\right)

אמצע BCBC

x=4+t2⇒t=2x−4⇒y=3(2x−4)2=3x−6\begin{aligned}x &= \frac{4 + t}{2} \Rightarrow t \\ &= 2x - 4 \Rightarrow y \\ &= \frac{3(2x - 4)}{2} \\ &= 3x - 6\end{aligned}

מבטלים את הפרמטר tt

המקום הגאומטרי: הישר y=3x−6y = 3x - 6, מקביל ל־AOAO.

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 3

הנקודה BB היא נקודת החיתוך של האליפסה עם החלק החיובי של ציר ה־xx. דרך הנקודה AA העבירו ישר העובר דרך ראשית הצירים, הנקודה OO. הנקודה CC היא נקודה כלשהי על הישר AOAO. הנקודה PP היא אמצע הקטע BCBC. ג. מצאו את משוואת המעגל המשיק למקום הגאומטרי שמצאתם, ומשיק לישר AOAO בנקודה OO.

(x−(x - ____ )2+(y−)^2 + (y - ( ____ ) )2=)^2 = ____

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : (x−(x - 0.9 )2+(y−)^2 + (y - ( -0.3 ) )2=)^2 = 0.9

Corrigé :

y=3x ∥ y=3x−6\begin{aligned}y &= 3x \ \parallel \ y \\ &= 3x - 6\end{aligned}

שני משיקים מקבילים: המרחק ביניהם הוא קוטר המעגל

2R=∣0−(−6)∣32+1=610⇒R2=910=0.9\begin{aligned}2R &= \frac{|0 - (-6)|}{\sqrt{3^2 + 1}} \\ &= \frac{6}{\sqrt{10}} \Rightarrow R^2 \\ &= \frac{9}{10} \\ &= 0.9\end{aligned}

מרחק בין ישרים מקבילים

המרכז על y=−13x\text{המרכז על } y = -\frac{1}{3}x

הרדיוס לנקודת ההשקה OO מאונך ל־AOAO

המרכז M(h,−h3) במרחק R מ־O: h2+h29=0.9⇒h=0.9\begin{aligned}\text{המרכז } M(h, -\tfrac{h}{3}) \text{ במרחק } R \text{ מ־} O: \ h^2 + \frac{h^2}{9} &= 0.9 \Rightarrow h \\ &= 0.9\end{aligned}

h>0h > 0: המרכז בין שני הישרים

M(0.9,−0.3)M(0.9, -0.3)

המעגל: (x−0.9)2+(y+0.3)2=0.9(x - 0.9)^2 + (y + 0.3)^2 = 0.9.

Vérifier la réponse sur elev

שאלה 2 — תיבה במערכת צירים

Exercice 4

א. מצאו את אורך המקצוע BB′BB'.

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : 18

Corrigé :

BB′⊥A′B′C′D′BB' \perp A'B'C'D'

בתיבה המקצוע הצדדי מאונך לפאה העליונה

BB′=∣0+4⋅7−8⋅6−142∣1+16+64=1629=18\begin{aligned}BB' &= \frac{|0 + 4 \cdot 7 - 8 \cdot 6 - 142|}{\sqrt{1 + 16 + 64}} \\ &= \frac{162}{9} \\ &= 18\end{aligned}

מרחק הנקודה BB מהמישור

BB′=18BB' = 18.

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 5

נתון כי הצגה פרמטרית של הישר ABAB היא x‾=(0,7,6)+t(0,2,1)\underline{x} = (0, 7, 6) + t(0, 2, 1). אורך המקצוע ABAB הוא 555\sqrt{5}, ושיעור ה־yy של הקודקוד AA הוא שלילי. ב. מצאו את שיעורי הקודקוד AA.

A(A( ____ ,, ____ ,, ____ ))

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : A(A( 0 ,, -3 ,, 1 ))

Corrigé :

A=(0,7+2t,6+t)AB=∣t∣⋅0+4+1=∣t∣5\begin{aligned}A &= (0, 7 + 2t, 6 + t) \\ \quad AB &= |t| \cdot \sqrt{0 + 4 + 1} \\ &= |t|\sqrt{5}\end{aligned}
∣t∣5=55⇒t=±5\begin{aligned}|t|\sqrt{5} &= 5\sqrt{5} \Rightarrow t \\ &= \pm 5\end{aligned}
t=−5: A(0,−3,1)t = -5: \ A(0, -3, 1)

שיעור ה־yy שלילי (t=5t = 5 נותן y=17y = 17)

A(0,−3,1)A(0, -3, 1).

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 6

נתון כי הצגה פרמטרית של הישר ABAB היא x‾=(0,7,6)+t(0,2,1)\underline{x} = (0, 7, 6) + t(0, 2, 1). אורך המקצוע ABAB הוא 555\sqrt{5}, ושיעור ה־yy של הקודקוד AA הוא שלילי. ג. מצאו את משוואת המישור ABB′A′ABB'A'.

____ x−y+x - y + ____ z=z = ____

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : 20 x−y+x - y + 2 z=z = 5

Corrigé :

d‾=(0,2,1)n‾1=(1,4,−8)\begin{aligned}\underline{d} &= (0, 2, 1) \\ \quad \underline{n}_1 &= (1, 4, -8)\end{aligned}

המישור מכיל את ABAB ואת המקצוע BB′BB', שמקביל לנורמל של המישור העליון

n‾=d‾×n‾1=(−20,1,−2)\begin{aligned}\underline{n} &= \underline{d} \times \underline{n}_1 \\ &= (-20, 1, -2)\end{aligned}

וקטור מאונך לשניהם

20x−y+2z=dB(0,7,6): d=−7+12=5\begin{aligned}20x - y + 2z &= d \\ \quad B(0, 7, 6): \ d &= -7 + 12 \\ &= 5\end{aligned}
A(0,−3,1): 3+2=5 ✓A(0, -3, 1): \ 3 + 2 = 5 \ \checkmark

בדיקה

המישור ABB′A′ABB'A': 20x−y+2z=520x - y + 2z = 5.

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 7

נתון כי הצגה פרמטרית של הישר ABAB היא x‾=(0,7,6)+t(0,2,1)\underline{x} = (0, 7, 6) + t(0, 2, 1). אורך המקצוע ABAB הוא 555\sqrt{5}, ושיעור ה־yy של הקודקוד AA הוא שלילי. נתונה נקודה M(k,1,3)M(k, 1, 3) , kk הוא פרמטר חיובי. נתון כי גודל הזווית שבין הישר AMAM ובין הישר ABAB הוא 60∘60^\circ. ד. מצאו את הערך של kk (בבחינה אפשר להשאיר שורש בתשובה; כאן יש לכתוב מספר עשרוני).

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : 7.746

Corrigé :

AM→=(k,4,2)d‾=(0,2,1)\begin{aligned}\overrightarrow{AM} &= (k, 4, 2) \\ \quad \underline{d} &= (0, 2, 1)\end{aligned}
cos⁡60∘=∣0+8+2∣k2+20⋅5=12\begin{aligned}\cos 60^\circ &= \frac{|0 + 8 + 2|}{\sqrt{k^2 + 20} \cdot \sqrt{5}} \\ &= \frac{1}{2}\end{aligned}

הזווית בין שני ישרים

k2+20=205=45⇒k2+20=80\begin{aligned}\sqrt{k^2 + 20} &= \frac{20}{\sqrt{5}} \\ &= 4\sqrt{5} \Rightarrow k^2 + 20 \\ &= 80\end{aligned}
k=60=215≈7.746\begin{aligned}k &= \sqrt{60} \\ &= 2\sqrt{15} \approx 7.746\end{aligned}

k>0k > 0

k=215≈7.746k = 2\sqrt{15} \approx 7.746.

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 8

נתון כי הצגה פרמטרית של הישר ABAB היא x‾=(0,7,6)+t(0,2,1)\underline{x} = (0, 7, 6) + t(0, 2, 1). אורך המקצוע ABAB הוא 555\sqrt{5}, ושיעור ה־yy של הקודקוד AA הוא שלילי. נתונה נקודה M(k,1,3)M(k, 1, 3) , kk הוא פרמטר חיובי. נתון כי גודל הזווית שבין הישר AMAM ובין הישר ABAB הוא 60∘60^\circ. נתון כי הנקודה MM נמצאת על המישור DCC′D′DCC'D'. ה. מצאו את נפח התיבה. (יש לכתוב בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : 1549.19

Corrigé :

DCC′D′∥ABB′A′DCC'D' \parallel ABB'A'

פאות נגדיות בתיבה

AD=d(M,ABB′A′)=∣20⋅215−1+6−5∣400+1+4=401595=4039\begin{aligned}AD &= d(M, ABB'A') \\ &= \frac{|20 \cdot 2\sqrt{15} - 1 + 6 - 5|}{\sqrt{400 + 1 + 4}} \\ &= \frac{40\sqrt{15}}{9\sqrt{5}} \\ &= \frac{40\sqrt{3}}{9}\end{aligned}

המרחק בין שתי הפאות

V=AB⋅BB′⋅AD=55⋅18⋅4039=40015\begin{aligned}V &= AB \cdot BB' \cdot AD \\ &= 5\sqrt{5} \cdot 18 \cdot \frac{40\sqrt{3}}{9} \\ &= 400\sqrt{15}\end{aligned}
40015≈1549.19400\sqrt{15} \approx 1549.19

נפח התיבה: 40015≈1549.19400\sqrt{15} \approx 1549.19.

Vérifier la réponse sur elev

שאלה 3 — מספרים מרוכבים ומקום גאומטרי

Exercice 9

א. הראו כי המקום הגאומטרי של כל הנקודות z=x+iyz = x + iy במישור גאוס המקיימות ∣z−2i∣=z−zˉ2i+2|z - 2i| = \frac{z - \bar{z}}{2i} + 2 הוא פרבולה, ומצאו את משוואתה.

x2=x^2 = ____ yy

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : x2=x^2 = 8 yy

Corrigé :

z−zˉ=2iy⇒z−zˉ2i=y\begin{aligned}z - \bar{z} &= 2iy \Rightarrow \frac{z - \bar{z}}{2i} \\ &= y\end{aligned}
x2+(y−2)2=y+2\sqrt{x^2 + (y - 2)^2} = y + 2

∣z−2i∣|z - 2i| הוא המרחק מהנקודה (0,2)(0, 2)

x2+y2−4y+4=y2+4y+4⇒x2=8y\begin{aligned}x^2 + y^2 - 4y + 4 &= y^2 + 4y + 4 \Rightarrow x^2 \\ &= 8y\end{aligned}

מעלים בריבוע (y+2≥0y + 2 \ge 0)

מוקד (0,2) מדריך y=−2\begin{aligned}\text{מוקד } (0, 2) \\ \ \text{מדריך } y &= -2\end{aligned}

המרחק מהמוקד שווה למרחק מהמדריך: זו הגדרת הפרבולה

המקום הגאומטרי: הפרבולה x2=8yx^2 = 8y.

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 10

נתון מספר מרוכב w=r(cos⁡θ+isin⁡θ)w = r(\cos\theta + i\sin\theta) , 0∘<θ<90∘0^\circ < \theta < 90^\circ , r>0r > 0. נתון מצולע קמור II, שקודקודיו מיוצגים על ידי פתרונות המשוואה z4=1r4⋅(cos⁡(4θ)+isin⁡(4θ))z^4 = \frac{1}{r^4} \cdot (\cos(4\theta) + i\sin(4\theta)) , zz הוא משתנה מרוכב. ב. הביעו באמצעות rr ו־θ\theta הצגה קוטבית של כל המספרים המייצגים את קודקודי מצולע II.

  1. 1r4 cis(θ+90∘k)\frac{1}{r^4}\,\text{cis}(\theta + 90^\circ k) , k=0,1,2,3k = 0, 1, 2, 3
  2. 1r cis(4θ+90∘k)\frac{1}{r}\,\text{cis}(4\theta + 90^\circ k) , k=0,1,2,3k = 0, 1, 2, 3
  3. r cis(θ+90∘k)r\,\text{cis}(\theta + 90^\circ k) , k=0,1,2,3k = 0, 1, 2, 3
  4. 1r cis(θ+90∘k)\frac{1}{r}\,\text{cis}(\theta + 90^\circ k) , k=0,1,2,3k = 0, 1, 2, 3
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : D 1r cis(θ+90∘k)\frac{1}{r}\,\text{cis}(\theta + 90^\circ k) , k=0,1,2,3k = 0, 1, 2, 3

Corrigé :

z=1r44 cis4θ+360∘k4z = \sqrt[4]{\frac{1}{r^4}}\,\text{cis}\frac{4\theta + 360^\circ k}{4}

משפט דה מואבר

1r cis(θ+90∘k)k=0123\begin{aligned}\frac{1}{r}\,\text{cis}(\theta + 90^\circ k) \\ \quad k &= 0 \\ 1 \\ 2 \\ 3\end{aligned}

קודקודי מצולע II: 1rcis θ\frac{1}{r}\text{cis}\,\theta, 1rcis(θ+90∘)\frac{1}{r}\text{cis}(\theta + 90^\circ), 1rcis(θ+180∘)\frac{1}{r}\text{cis}(\theta + 180^\circ), 1rcis(θ+270∘)\frac{1}{r}\text{cis}(\theta + 270^\circ).

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 11

נתון מספר מרוכב w=r(cos⁡θ+isin⁡θ)w = r(\cos\theta + i\sin\theta) , 0∘<θ<90∘0^\circ < \theta < 90^\circ , r>0r > 0. נתון מצולע קמור II, שקודקודיו מיוצגים על ידי פתרונות המשוואה z4=1r4⋅(cos⁡(4θ)+isin⁡(4θ))z^4 = \frac{1}{r^4} \cdot (\cos(4\theta) + i\sin(4\theta)) , zz הוא משתנה מרוכב. נתון מצולע IIII, שקודקודיו מיוצגים על ידי המספרים ww , −w-w , 1w\frac{1}{w} , −1w-\frac{1}{w}. ג. הביעו באמצעות rr ו־θ\theta הצגה קוטבית של כל המספרים המייצגים את קודקודי מצולע IIII.

  1. r cis θr\,\text{cis}\,\theta , r cis(θ+180∘)r\,\text{cis}(\theta + 180^\circ) , 1r cis θ\frac{1}{r}\,\text{cis}\,\theta , 1r cis(θ+180∘)\frac{1}{r}\,\text{cis}(\theta + 180^\circ)
  2. r cis θr\,\text{cis}\,\theta , r cis(θ+180∘)r\,\text{cis}(\theta + 180^\circ) , r cis(−θ)r\,\text{cis}(-\theta) , r cis(180∘−θ)r\,\text{cis}(180^\circ - \theta)
  3. r cis θr\,\text{cis}\,\theta , r cis(θ+180∘)r\,\text{cis}(\theta + 180^\circ) , 1r cis(−θ)\frac{1}{r}\,\text{cis}(-\theta) , 1r cis(180∘−θ)\frac{1}{r}\,\text{cis}(180^\circ - \theta)
  4. r cis θr\,\text{cis}\,\theta , r cis(−θ)r\,\text{cis}(-\theta) , 1r cis θ\frac{1}{r}\,\text{cis}\,\theta , 1r cis(−θ)\frac{1}{r}\,\text{cis}(-\theta)
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : C r cis θr\,\text{cis}\,\theta , r cis(θ+180∘)r\,\text{cis}(\theta + 180^\circ) , 1r cis(−θ)\frac{1}{r}\,\text{cis}(-\theta) , 1r cis(180∘−θ)\frac{1}{r}\,\text{cis}(180^\circ - \theta)

Corrigé :

−w=r cis(θ+180∘)-w = r\,\text{cis}(\theta + 180^\circ)

−1=cis 180∘-1 = \text{cis}\,180^\circ

1w=1r cis(−θ)\frac{1}{w} = \frac{1}{r}\,\text{cis}(-\theta)

במנה מחסירים את הזוויות

−1w=1r cis(180∘−θ)-\frac{1}{w} = \frac{1}{r}\,\text{cis}(180^\circ - \theta)

קודקודי מצולע IIII: r cis θr\,\text{cis}\,\theta, r cis(θ+180∘)r\,\text{cis}(\theta + 180^\circ), 1r cis(−θ)\frac{1}{r}\,\text{cis}(-\theta), 1r cis(180∘−θ)\frac{1}{r}\,\text{cis}(180^\circ - \theta).

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 12

נתון מספר מרוכב w=r(cos⁡θ+isin⁡θ)w = r(\cos\theta + i\sin\theta) , 0∘<θ<90∘0^\circ < \theta < 90^\circ , r>0r > 0. נתון מצולע קמור II, שקודקודיו מיוצגים על ידי פתרונות המשוואה z4=1r4⋅(cos⁡(4θ)+isin⁡(4θ))z^4 = \frac{1}{r^4} \cdot (\cos(4\theta) + i\sin(4\theta)) , zz הוא משתנה מרוכב. נתון מצולע IIII, שקודקודיו מיוצגים על ידי המספרים ww , −w-w , 1w\frac{1}{w} , −1w-\frac{1}{w}. נתון כי מצולע IIII הוא מעוין. ד. מצאו את הערך של θ\theta (במעלות).

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : 45

Corrigé :

w,−w ו־ 1w,−1ww, -w \ \text{ו־} \ \frac{1}{w}, -\frac{1}{w}

שני זוגות סימטריים ביחס ל־OO: האלכסונים חוצים זה את זה, והמצולע מקבילית

מעוין  ⟺  האלכסונים מאונכים\text{מעוין} \iff \text{האלכסונים מאונכים}
θ−(−θ)=2θ=90∘\begin{aligned}\theta - (-\theta) &= 2\theta \\ &= 90^\circ\end{aligned}

האלכסונים בכיוונים θ\theta ו־−θ-\theta

θ=45∘\theta = 45^\circ

θ=45∘\theta = 45^\circ.

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 13

נתון מספר מרוכב w=r(cos⁡θ+isin⁡θ)w = r(\cos\theta + i\sin\theta) , 0∘<θ<90∘0^\circ < \theta < 90^\circ , r>0r > 0. נתון מצולע קמור II, שקודקודיו מיוצגים על ידי פתרונות המשוואה z4=1r4⋅(cos⁡(4θ)+isin⁡(4θ))z^4 = \frac{1}{r^4} \cdot (\cos(4\theta) + i\sin(4\theta)) , zz הוא משתנה מרוכב. נתון מצולע IIII, שקודקודיו מיוצגים על ידי המספרים ww , −w-w , 1w\frac{1}{w} , −1w-\frac{1}{w}. נתון כי מצולע IIII הוא מעוין. נתון כי הנקודה המייצגת את ww נמצאת על המקום הגאומטרי שמצאתם בסעיף א. ה. מצאו את היחס בין שטח מצולע IIII ובין שטח מצולע II.

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : 128

Corrigé :

w=r2+r2iw = \frac{r}{\sqrt{2}} + \frac{r}{\sqrt{2}}i

θ=45∘\theta = 45^\circ

r22=8⋅r2⇒r=82 r2=128\begin{aligned}\frac{r^2}{2} &= 8 \cdot \frac{r}{\sqrt{2}} \Rightarrow r \\ &= 8\sqrt{2} \\ \ r^2 &= 128\end{aligned}

מציבים ב־x2=8yx^2 = 8y

SII=2r⋅2r2=2\begin{aligned}S_{II} &= \frac{2r \cdot \frac{2}{r}}{2} \\ &= 2\end{aligned}

מעוין: מחצית מכפלת האלכסונים 2r2r ו־2r\frac{2}{r}

SI=2r⋅2r2=2r2\begin{aligned}S_I &= \frac{\frac{2}{r} \cdot \frac{2}{r}}{2} \\ &= \frac{2}{r^2}\end{aligned}

מצולע II ריבוע שאלכסוניו 2r\frac{2}{r}

SIISI=22r2=r2=128\begin{aligned}\frac{S_{II}}{S_I} &= \frac{2}{\frac{2}{r^2}} \\ &= r^2 \\ &= 128\end{aligned}

היחס הוא 128128.

Vérifier la réponse sur elev

שאלה 4 — פונקציה מעריכית של פונקציה

Exercice 14

א. כתבו את תחומי החיוביות והשליליות של הפונקציה g(x)g(x) (אם יש כאלה). נמקו את תשובתכם.

  1. g(x)>0g(x) > 0 בכל תחום ההגדרה: ef(x)>0e^{f(x)} > 0
  2. g(x)<0g(x) < 0 בכל תחום ההגדרה: f′(x)<0f'(x) < 0
  3. g(x)>0g(x) > 0 ב־x<0x < 0 ו־g(x)<0g(x) < 0 ב־x>0x > 0
  4. אי אפשר לדעת בלי לדעת את f(x)f(x)
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : B g(x)<0g(x) < 0 בכל תחום ההגדרה: f′(x)<0f'(x) < 0

Corrigé :

ef(x)>0e^{f(x)} > 0

חזקה של ee חיובית תמיד

f′(x)≤0 ו־ f′(x)≠0⇒f′(x)<0f'(x) \le 0 \ \text{ו־} \ f'(x) \neq 0 \Rightarrow f'(x) < 0

ff יורדת בשני הקטעים

g(x)=ef(x)⋅f′(x)<0g(x) = e^{f(x)} \cdot f'(x) < 0

מכפלה של חיובי בשלילי

g(x)g(x) שלילית בכל תחום ההגדרה; אין לה תחום חיוביות.

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 15

נתון כי f(x)=1xf(x) = \frac{1}{x}. ב (1). מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה g(x)g(x).

  1. x=0x = 0 בלבד
  2. x=0x = 0 , y=0y = 0
  3. x=0x = 0 , y=−1y = -1
  4. y=0y = 0 בלבד
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : B x=0x = 0 , y=0y = 0

Corrigé :

g(x)=−e1xx2g(x) = -\frac{e^{\frac{1}{x}}}{x^2}

f′(x)=−1x2f'(x) = -\frac{1}{x^2}

x→0+: e1x→∞⇒g→−∞x \to 0^+: \ e^{\frac{1}{x}} \to \infty \Rightarrow g \to -\infty

אסימפטוטה x=0x = 0 (מימין)

x→0−: e1/xx2=t2e−t→0 (t=−1x→∞)x \to 0^-: \ \frac{e^{1/x}}{x^2} = t^2 e^{-t} \to 0 \ (t = -\tfrac{1}{x} \to \infty)

משמאל הגרף מתקרב לראשית

x→±∞: e1x→1, 1x2→0⇒g→0x \to \pm\infty: \ e^{\frac{1}{x}} \to 1, \ \frac{1}{x^2} \to 0 \Rightarrow g \to 0

אסימפטוטה y=0y = 0

אסימפטוטות: x=0x = 0 , y=0y = 0.

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 16

נתון כי f(x)=1xf(x) = \frac{1}{x}. ב (2). מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה g(x)g(x), וקבעו את סוגה. (יש לכתוב את yy בדיוק של שלוש ספרות אחרי הנקודה.)

(( ____ ,, ____ ))

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : (( -0.5 ,, -0.541 ))

Corrigé :

g(x)=−x−2e1xg(x) = -x^{-2} e^{\frac{1}{x}}
g′(x)=2x−3e1x+x−4e1x=e1x(2x+1)x4\begin{aligned}g'(x) &= 2x^{-3}e^{\frac{1}{x}} + x^{-4}e^{\frac{1}{x}} \\ &= \frac{e^{\frac{1}{x}}(2x + 1)}{x^4}\end{aligned}

נגזרת של מכפלה, (e1/x)′=−1x2e1/x\left(e^{1/x}\right)' = -\frac{1}{x^2}e^{1/x}

g′(x)=0⇒x=−12\begin{aligned}g'(x) &= 0 \Rightarrow x \\ &= -\frac{1}{2}\end{aligned}
x<−12:g′<0,−12<x<0:g′>0x < -\frac{1}{2}: g' < 0, \quad -\frac{1}{2} < x < 0: g' > 0

מינימום

g(−12)=−4e−2≈−0.541g\left(-\frac{1}{2}\right) = -4e^{-2} \approx -0.541

מינימום ב־(−12,−4e2)≈(−0.5,−0.541)\left(-\frac{1}{2}, -\frac{4}{e^2}\right) \approx (-0.5, -0.541).

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 17

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

נתון כי f(x)=1xf(x) = \frac{1}{x}. ג. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה g(x)g(x). בחרו את הגרף (I–IV) שמתאים לסקיצה.

  1. גרף IV
  2. גרף III
  3. גרף II
  4. גרף I
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : B גרף III

Corrigé :

g<0g < 0

סעיף א

x<0: 0↘min⁡(−0.5,−0.541)↗0x < 0: \ 0 \searrow \min(-0.5, -0.541) \nearrow 0

סעיף ב

x>0: −∞↗0x > 0: \ -\infty \nearrow 0

g′>0g' > 0 ב־x>0x > 0

גרף III: מתחת לציר ה־xx; משמאל יורד אל המינימום ב־x=−0.5x = -0.5 וחוזר אל הראשית, ומימין עולה מ־−∞-\infty אל y=0y = 0. גרף I הפוך, גרף II הוא שיקופו, ובגרף IV אין מינימום.

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 18

נתון כי f(x)=1xf(x) = \frac{1}{x}. aa הוא פרמטר גדול מ־11. נתון כי השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה g(x)g(x), על ידי ציר ה־xx ועל ידי הישרים x=1ln⁡ax = \frac{1}{\ln a} ו־x=1ln⁡(4a)x = \frac{1}{\ln(4a)} הוא 55. ד. מצאו את הערך של aa.

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : 1.6667

Corrigé :

∫g(x) dx=∫ef(x)f′(x) dx=ef(x)=e1x\begin{aligned}\int g(x)\,dx &= \int e^{f(x)} f'(x)\,dx \\ &= e^{f(x)} \\ &= e^{\frac{1}{x}}\end{aligned}

נגזרת של ef(x)e^{f(x)} היא ef(x)f′(x)e^{f(x)} f'(x)

0<1ln⁡(4a)<1ln⁡a0 < \frac{1}{\ln(4a)} < \frac{1}{\ln a}

4a>a>14a > a > 1; בקטע g<0g < 0

S=∣eln⁡a−eln⁡(4a)∣=∣a−4a∣=3a\begin{aligned}S &= \left|e^{\ln a} - e^{\ln(4a)}\right| \\ &= |a - 4a| \\ &= 3a\end{aligned}
3a=5⇒a=53\begin{aligned}3a &= 5 \Rightarrow a \\ &= \frac{5}{3}\end{aligned}

a=53a = \frac{5}{3}.

Vérifier la réponse sur elev

שאלה 5 — פונקציה לוגריתמית ופונקציה קדומה

Exercice 19

א. מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

x>0x > 0 , x≠x \neq ____

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : x>0x > 0 , x≠x \neq 1

Corrigé :

x>0x > 0

תחום ההגדרה של ln⁡x\ln x

ln⁡x≠0⇒x≠1\ln x \neq 0 \Rightarrow x \neq 1

מכנה שונה מאפס

תחום ההגדרה: x>0x > 0 , x≠1x \neq 1.

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 20

נתון כי לפונקציה f(x)f(x) יש נקודת קיצון אחת בלבד בנקודה שבה x=1ex = \frac{1}{e}. ב. מצאו את הערך של aa.

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : 1

Corrigé :

f(x)=ax+1x(ln⁡x)2f(x) = \frac{a}{x} + \frac{1}{x(\ln x)^2}
f′(x)=−ax2−(ln⁡x)2+2ln⁡xx2(ln⁡x)4=−ax2−ln⁡x+2x2(ln⁡x)3\begin{aligned}f'(x) &= -\frac{a}{x^2} - \frac{(\ln x)^2 + 2\ln x}{x^2(\ln x)^4} \\ &= -\frac{a}{x^2} - \frac{\ln x + 2}{x^2(\ln x)^3}\end{aligned}

(x(ln⁡x)2)′=(ln⁡x)2+2ln⁡x\left(x(\ln x)^2\right)' = (\ln x)^2 + 2\ln x

f′(1e)=−ae2−1e−2⋅(−1)=−ae2+e2=0\begin{aligned}f'\left(\frac{1}{e}\right) &= -ae^2 - \frac{1}{e^{-2} \cdot (-1)} \\ &= -ae^2 + e^2 \\ &= 0\end{aligned}

ln⁡1e=−1\ln\frac{1}{e} = -1

a=1a = 1

a=1a = 1.

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 21

נתון כי לפונקציה f(x)f(x) יש נקודת קיצון אחת בלבד בנקודה שבה x=1ex = \frac{1}{e}. הציבו a=1a = 1 בפונקציה f(x)f(x), וענו על הסעיפים ג–ו. g(x)g(x) היא פונקציה שהנגזרת שלה מקיימת g′(x)=f(x)g'(x) = f(x). תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)g(x) זהה לתחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x). ידוע שלפונקציה g(x)g(x) יש נקודת פיתול שנמצאת על ציר ה־xx. ג. מצאו פונקציה g(x)g(x) המקיימת תנאים אלה.

  1. g(x)=ln⁡x−1ln⁡x+1g(x) = \ln x - \frac{1}{\ln x} + 1
  2. g(x)=ln⁡x−1ln⁡xg(x) = \ln x - \frac{1}{\ln x}
  3. g(x)=ln⁡x+1ln⁡xg(x) = \ln x + \frac{1}{\ln x}
  4. g(x)=ln⁡x−1(ln⁡x)3g(x) = \ln x - \frac{1}{(\ln x)^3}
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : B g(x)=ln⁡x−1ln⁡xg(x) = \ln x - \frac{1}{\ln x}

Corrigé :

g(x)=∫(1x+1x(ln⁡x)2)dx=ln⁡x−1ln⁡x+C\begin{aligned}g(x) &= \int \left(\frac{1}{x} + \frac{1}{x(\ln x)^2}\right)dx \\ &= \ln x - \frac{1}{\ln x} + C\end{aligned}

הצבה t=ln⁡xt = \ln x: ∫t−2 dt=−1t\int t^{-2}\,dt = -\frac{1}{t}

g′′(x)=f′(x)=0⇒x=1e\begin{aligned}g''(x) &= f'(x) \\ &= 0 \Rightarrow x \\ &= \frac{1}{e}\end{aligned}

נקודת הפיתול של gg היא נקודת הקיצון של ff (סעיף ב)

g(1e)=−1−1−1+C=C=0\begin{aligned}g\left(\frac{1}{e}\right) &= -1 - \frac{1}{-1} + C \\ &= C \\ &= 0\end{aligned}

נקודת הפיתול על ציר ה־xx

g(x)=ln⁡x−1ln⁡xg(x) = \ln x - \frac{1}{\ln x}.

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 22

נתון כי לפונקציה f(x)f(x) יש נקודת קיצון אחת בלבד בנקודה שבה x=1ex = \frac{1}{e}. הציבו a=1a = 1 בפונקציה f(x)f(x), וענו על הסעיפים ג–ו. g(x)g(x) היא פונקציה שהנגזרת שלה מקיימת g′(x)=f(x)g'(x) = f(x). תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)g(x) זהה לתחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x). ידוע שלפונקציה g(x)g(x) יש נקודת פיתול שנמצאת על ציר ה־xx. בעבור הפונקציה g(x)g(x) שמצאתם ענו על הסעיפים ד–ו. ד (1). מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה g(x)g(x) (אם יש כאלה).

  1. x=1x = 1 בלבד
  2. x=1x = 1 , y=1y = 1
  3. x=0x = 0 , x=1x = 1
  4. x=0x = 0 , x=1x = 1 , y=0y = 0
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : C x=0x = 0 , x=1x = 1

Corrigé :

x→0+: ln⁡x→−∞, 1ln⁡x→0⇒g→−∞x \to 0^+: \ \ln x \to -\infty, \ \frac{1}{\ln x} \to 0 \Rightarrow g \to -\infty

אסימפטוטה x=0x = 0

x→1: ln⁡x→0⇒1ln⁡x→±∞x \to 1: \ \ln x \to 0 \Rightarrow \frac{1}{\ln x} \to \pm\infty

אסימפטוטה x=1x = 1

x→∞: g→∞x \to \infty: \ g \to \infty

אין אסימפטוטה אופקית

אסימפטוטות: x=0x = 0 , x=1x = 1.

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 23

נתון כי לפונקציה f(x)f(x) יש נקודת קיצון אחת בלבד בנקודה שבה x=1ex = \frac{1}{e}. הציבו a=1a = 1 בפונקציה f(x)f(x), וענו על הסעיפים ג–ו. g(x)g(x) היא פונקציה שהנגזרת שלה מקיימת g′(x)=f(x)g'(x) = f(x). תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)g(x) זהה לתחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x). ידוע שלפונקציה g(x)g(x) יש נקודת פיתול שנמצאת על ציר ה־xx. בעבור הפונקציה g(x)g(x) שמצאתם ענו על הסעיפים ד–ו. ד (2). מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה g(x)g(x) עם ציר ה־xx. (יש לכתוב את שיעורי ה־xx כמספרים עשרוניים, הקטן קודם.)

(( ____ ,0), 0) , (( ____ ,0), 0)

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : (( 0.3679 ,0), 0) , (( 2.7183 ,0), 0)

Corrigé :

ln⁡x−1ln⁡x=0⇒(ln⁡x)2=1\begin{aligned}\ln x - \frac{1}{\ln x} &= 0 \Rightarrow (\ln x)^2 \\ &= 1\end{aligned}

כופלים ב־ln⁡x≠0\ln x \neq 0

ln⁡x=±1⇒x=1e או x=e\begin{aligned}\ln x &= \pm 1 \Rightarrow x \\ &= \frac{1}{e} \ \text{או} \ x \\ &= e\end{aligned}

נקודות החיתוך: (1e,0)\left(\frac{1}{e}, 0\right) ו־(e,0)(e, 0).

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 24

נתון כי לפונקציה f(x)f(x) יש נקודת קיצון אחת בלבד בנקודה שבה x=1ex = \frac{1}{e}. הציבו a=1a = 1 בפונקציה f(x)f(x), וענו על הסעיפים ג–ו. g(x)g(x) היא פונקציה שהנגזרת שלה מקיימת g′(x)=f(x)g'(x) = f(x). תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)g(x) זהה לתחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x). ידוע שלפונקציה g(x)g(x) יש נקודת פיתול שנמצאת על ציר ה־xx. בעבור הפונקציה g(x)g(x) שמצאתם ענו על הסעיפים ד–ו. ד (3). מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה g(x)g(x) (אם יש כאלה).

  1. עולה ב־0<x<10 < x < 1 ויורדת ב־x>1x > 1
  2. יורדת ב־0<x<1e0 < x < \frac{1}{e} ועולה ב־x>1ex > \frac{1}{e}
  3. עולה ב־0<x<10 < x < 1 וב־x>1x > 1; אין תחום ירידה
  4. עולה בכל תחום הגדרתה, כולל ב־x=1x = 1
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : C עולה ב־0<x<10 < x < 1 וב־x>1x > 1; אין תחום ירידה

Corrigé :

g′(x)=f(x)=1x(1+1(ln⁡x)2)>0\begin{aligned}g'(x) &= f(x) \\ &= \frac{1}{x}\left(1 + \frac{1}{(\ln x)^2}\right) > 0\end{aligned}

x>0x > 0

x=1∉תחום ההגדרהx = 1 \notin \text{תחום ההגדרה}

שני קטעים נפרדים

g(x)g(x) עולה ב־0<x<10 < x < 1 ובנפרד ב־x>1x > 1; אין תחום ירידה.

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 25

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

נתון כי לפונקציה f(x)f(x) יש נקודת קיצון אחת בלבד בנקודה שבה x=1ex = \frac{1}{e}. הציבו a=1a = 1 בפונקציה f(x)f(x), וענו על הסעיפים ג–ו. g(x)g(x) היא פונקציה שהנגזרת שלה מקיימת g′(x)=f(x)g'(x) = f(x). תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)g(x) זהה לתחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x). ידוע שלפונקציה g(x)g(x) יש נקודת פיתול שנמצאת על ציר ה־xx. בעבור הפונקציה g(x)g(x) שמצאתם ענו על הסעיפים ד–ו. ה. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה g(x)g(x). בחרו את הגרף (I–IV) שמתאים לסקיצה.

  1. גרף I
  2. גרף IV
  3. גרף II
  4. גרף III
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : A גרף I

Corrigé :

x=0 x=1\begin{aligned}x &= 0 \\ \ x &= 1\end{aligned}

אסימפטוטות (סעיף ד (1))

(1e,0), (e,0)\left(\frac{1}{e}, 0\right), \ (e, 0)

חיתוך עם ציר ה־xx

g↗g \nearrow

עולה בשני הקטעים

גרף I: בקטע 0<x<10 < x < 1 עולה מ־−∞-\infty אל +∞+\infty דרך (1e,0)\left(\frac{1}{e}, 0\right), ובקטע x>1x > 1 עולה מ־−∞-\infty דרך (e,0)(e, 0). גרף II יורד, בגרף III יש קיצונים, ובגרף IV חסר הקטע 0<x<10 < x < 1.

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 26

נתון כי לפונקציה f(x)f(x) יש נקודת קיצון אחת בלבד בנקודה שבה x=1ex = \frac{1}{e}. הציבו a=1a = 1 בפונקציה f(x)f(x), וענו על הסעיפים ג–ו. g(x)g(x) היא פונקציה שהנגזרת שלה מקיימת g′(x)=f(x)g'(x) = f(x). תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)g(x) זהה לתחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x). ידוע שלפונקציה g(x)g(x) יש נקודת פיתול שנמצאת על ציר ה־xx. בעבור הפונקציה g(x)g(x) שמצאתם ענו על הסעיפים ד–ו. נתונה הפונקציה h(x)=ln⁡∣g(x)∣h(x) = \ln|g(x)|. ו (1). מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה h(x)h(x).

  1. x>0x > 0 , x≠1ex \neq \frac{1}{e} , x≠ex \neq e
  2. x>0x > 0 , x≠1ex \neq \frac{1}{e} , x≠1x \neq 1 , x≠ex \neq e
  3. x>0x > 0 , x≠1x \neq 1
  4. 1e<x<1\frac{1}{e} < x < 1 או x>ex > e
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : B x>0x > 0 , x≠1ex \neq \frac{1}{e} , x≠1x \neq 1 , x≠ex \neq e

Corrigé :

x>0, x≠1x > 0, \ x \neq 1

תחום ההגדרה של gg

∣g(x)∣>0⇒g(x)≠0⇒x≠1e, x≠e|g(x)| > 0 \Rightarrow g(x) \neq 0 \Rightarrow x \neq \frac{1}{e}, \ x \neq e

סעיף ד (2)

תחום ההגדרה: x>0x > 0, x≠1ex \neq \frac{1}{e}, x≠1x \neq 1, x≠ex \neq e.

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 27

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

נתון כי לפונקציה f(x)f(x) יש נקודת קיצון אחת בלבד בנקודה שבה x=1ex = \frac{1}{e}. הציבו a=1a = 1 בפונקציה f(x)f(x), וענו על הסעיפים ג–ו. g(x)g(x) היא פונקציה שהנגזרת שלה מקיימת g′(x)=f(x)g'(x) = f(x). תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)g(x) זהה לתחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x). ידוע שלפונקציה g(x)g(x) יש נקודת פיתול שנמצאת על ציר ה־xx. בעבור הפונקציה g(x)g(x) שמצאתם ענו על הסעיפים ד–ו. נתונה הפונקציה h(x)=ln⁡∣g(x)∣h(x) = \ln|g(x)|. ו (2). אחד מן הגרפים II–IVIV שלפניכם מתאר את הפונקציה h(x)h(x). קבעו איזה מהם, ונמקו את קביעתכם.

  1. גרף III: הגרף אינו שלילי ונוגע בציר ה־xx ב־1e\frac{1}{e} וב־ee
  2. גרף I: ארבע אסימפטוטות אנכיות, וב־x→0+x \to 0^+ הגרף שואף ל־−∞-\infty
  3. גרף IV: הגרף אינו שלילי, ושואף ל־+∞+\infty בכל האסימפטוטות
  4. גרף II: ב־x=0x = 0 ו־x=1x = 1 שואף ל־+∞+\infty, ב־1e\frac{1}{e} ו־ee ל־−∞-\infty
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : D גרף II: ב־x=0x = 0 ו־x=1x = 1 שואף ל־+∞+\infty, ב־1e\frac{1}{e} ו־ee ל־−∞-\infty

Corrigé :

∣g∣→∞ (x→0+, x→1)⇒h→+∞|g| \to \infty \ (x \to 0^+, \ x \to 1) \Rightarrow h \to +\infty
∣g∣→0 (x→1e, x→e)⇒h→−∞|g| \to 0 \ (x \to \tfrac{1}{e}, \ x \to e) \Rightarrow h \to -\infty

ln⁡\ln של מספר חיובי ששואף ל־00

h=0  ⟺  ∣g∣=1\begin{aligned}h &= 0 \iff |g| \\ &= 1\end{aligned}

ב־hh יש ערכים שליליים: גרפים III ו־IV נפסלים

גרף II. גרף I הוא −h-h, גרף III הוא ∣g∣|g| (בלי ln⁡\ln), וגרף IV הוא ∣h∣|h|.

Vérifier la réponse sur elev

La suite se pratique sur elev

Vidéos, exercices corrigés sur le moment et un parcours qui suit le rythme de votre enfant, pour tous les chapitres de sa classe.

Pratiquer sur elevDécouvrir elev pour cette classe