מבחן לדוגמא 2

On elev, this lesson comes with exercises checked instantly, a hint when your child gets stuck, and progress tracking.

Practise on elev

Automatic translation, not reviewed, of the Hebrew lesson your child follows at school.

מבחן לדוגמא 2 — אמצע המחצית הראשונה. 3 שאלות עם סעיפים, 16 סעיפים בסך הכול, 90 דקות. החומר: חקירת פונקציה רציונלית עם פרמטר, זיהוי הגרף של f′f' ושטח מתחתיו, והמעגל — זווית היקפית ומרכזית, משיק ודמיון משולשים.

כמו בבגרות, הסעיפים של שאלה אחת נשענים זה על זה — אבל כל סעיף מזכיר את מה שנמצא לפניו, כך שאפשר להמשיך גם אם נתקעתם. בחקירה: תחום הגדרה קודם לכול, ואחר כך טבלת סימנים של f′f' לפני שקובעים סוג קיצון. במעגל: לכל שורה משפט.

Exercises

שאלה 1 — חקירת פונקציה רציונלית עם פרמטר

Exercise 1

נתונה הפונקציה f(x)=a(x−3)(x−2)2f(x) = \frac{a(x-3)}{(x-2)^2}, ו-aa פרמטר חיובי. א. מצאו את האסימפטוטות של ff המקבילות לצירים ואת נקודת החיתוך של הגרף עם ציר ה-xx.

אנכית: x=x = ____ ; אופקית: y=y = ____ ; חיתוך עם ציר ה-xx: x=x = ____

Show the answer and the solution

Answer: אנכית: x=x = 2 ; אופקית: y=y = 0 ; חיתוך עם ציר ה-xx: x=x = 3

Worked solution:

(x−2)2=0⇒x=2\begin{aligned}(x-2)^2 &= 0 \Rightarrow x \\ &= 2\end{aligned}

המכנה מתאפס והמונה לא: אסימפטוטה אנכית

a(x−3)(x−2)2→0\frac{a(x-3)}{(x-2)^2} \to 0

מעלת המונה קטנה ממעלת המכנה: אסימפטוטה אופקית y=0y = 0

a(x−3)=0⇒x=3\begin{aligned}a(x-3) &= 0 \Rightarrow x \\ &= 3\end{aligned}

חיתוך עם ציר ה-xx: המונה מתאפס (a≠0a \ne 0)

x=2x = 2, y=0y = 0, ונקודת החיתוך (3,0)(3, 0). המלכודת: לחפש אסימפטוטה אופקית בחלוקת המקדמים המובילים — כאן המונה ממעלה 11 והמכנה ממעלה 22, ולכן y=0y = 0.

Check the answer on elev

Exercise 2

נתונה הפונקציה f(x)=a(x−3)(x−2)2f(x) = \frac{a(x-3)}{(x-2)^2}, ו-aa פרמטר חיובי. האסימפטוטות: x=2x = 2 ו-y=0y = 0. הנגזרת היא f′(x)=a(4−x)(x−2)3f'(x) = \frac{a(4-x)}{(x-2)^3}. ב. הישר y=2y = 2 משיק לגרף של ff בנקודת הקיצון שלה. מצאו את aa.

Show the answer and the solution

Answer: 8

Worked solution:

f′(x)=0⇒x=4\begin{aligned}f'(x) &= 0 \Rightarrow x \\ &= 4\end{aligned}

המונה של הנגזרת מתאפס: נקודה חשודה לקיצון, לכל aa

f(4)=a⋅122=a4\begin{aligned}f(4) &= \frac{a \cdot 1}{2^2} \\ &= \frac{a}{4}\end{aligned}

מציבים x=4x = 4 בפונקציה

a4=2⇒a=8\begin{aligned}\frac{a}{4} &= 2 \Rightarrow a \\ &= 8\end{aligned}

משיק אופקי בנקודת קיצון: yy של המשיק הוא ערך הפונקציה

a=8a = 8. המלכודת: להציב 22 בנגזרת — השיפוע של משיק אופקי הוא 00, ו-22 הוא הגובה שלו, כלומר f(4)f(4).

Check the answer on elev

Exercise 3

נתונה הפונקציה f(x)=a(x−3)(x−2)2f(x) = \frac{a(x-3)}{(x-2)^2}, ונמצא ש-a=8a = 8: f(x)=8(x−3)(x−2)2f(x) = \frac{8(x-3)}{(x-2)^2} ו-f′(x)=8(4−x)(x−2)3f'(x) = \frac{8(4-x)}{(x-2)^3}. ג. מצאו את תחומי העלייה והירידה של ff.

  1. עולה ב-2<x<42 < x < 4; יורדת ב-x<2x < 2 וב-x>4x > 4
  2. עולה ב-x<2x < 2 וב-x>4x > 4; יורדת ב-2<x<42 < x < 4
  3. עולה ב-x<4x < 4 (x≠2x \ne 2); יורדת ב-x>4x > 4
  4. עולה ב-x>4x > 4; יורדת ב-2<x<42 < x < 4
Show the answer and the solution

Answer: A עולה ב-2<x<42 < x < 4; יורדת ב-x<2x < 2 וב-x>4x > 4

Worked solution:

x<2: +−<0x < 2:\ \frac{+}{-} < 0

טבלת סימנים: 4−x>04 - x > 0 ו-(x−2)3<0(x-2)^3 < 0 — ff יורדת

2<x<4: ++>02 < x < 4:\ \frac{+}{+} > 0

ff עולה

x>4: −+<0x > 4:\ \frac{-}{+} < 0

ff יורדת, ולכן (4,2)(4, 2) מקסימום

עולה ב-2<x<42 < x < 4, יורדת ב-x<2x < 2 וב-x>4x > 4. המלכודת: לבדוק רק את המונה — המכנה (x−2)3(x-2)^3 בחזקה אי-זוגית, והוא מחליף סימן באסימפטוטה.

Check the answer on elev

Exercise 4

שני גרפים: I ו-II
-3-2-1012345678-9-6-3369xy
  • גרף I
  • גרף II

נתונה הפונקציה f(x)=a(x−3)(x−2)2f(x) = \frac{a(x-3)}{(x-2)^2}, ונמצא ש-a=8a = 8: f(x)=8(x−3)(x−2)2f(x) = \frac{8(x-3)}{(x-2)^2} ו-f′(x)=8(4−x)(x−2)3f'(x) = \frac{8(4-x)}{(x-2)^3}. ff עולה ב-2<x<42 < x < 4 ויורדת ב-x<2x < 2 וב-x>4x > 4. ד. בשרטוט שני גרפים, I ו-II. אחד מהם הוא הגרף של f′f'. איזה?

  1. אף אחד מהם
  2. גרף I
  3. גרף II
Show the answer and the solution

Answer: C גרף II

Worked solution:

2<x<4: f↗⇒f′>02 < x < 4:\ f \nearrow \Rightarrow f' > 0

בתחום עלייה הנגזרת חיובית: הגרף מעל ציר ה-xx

x>4: f′<0f′(4)=0\begin{aligned}x > 4:\ f' < 0 \\ \quad f'(4) &= 0\end{aligned}

בתחום ירידה הנגזרת שלילית, והיא מתאפסת בקיצון

x<2: f′<0x < 2:\ f' < 0

גם משמאל לאסימפטוטה ff יורדת

גרף II. גרף I הוא −f′-f': הוא מתאפס באותה נקודה, אבל כל הסימנים הפוכים. המלכודת: לזהות לפי נקודת האפס בלבד — בודקים את הסימן בכל תחום.

Check the answer on elev

Exercise 5

נתונה הפונקציה f(x)=a(x−3)(x−2)2f(x) = \frac{a(x-3)}{(x-2)^2}, ונמצא ש-a=8a = 8: f(x)=8(x−3)(x−2)2f(x) = \frac{8(x-3)}{(x-2)^2} ו-f′(x)=8(4−x)(x−2)3f'(x) = \frac{8(4-x)}{(x-2)^3}. הגרף של f′f' חותך את ציר ה-xx ב-x=4x = 4. ה. חשבו את השטח המוגבל על ידי הגרף של f′f', ציר ה-xx והישר x=6x = 6.

Show the answer and the solution

Answer: 0.5

Worked solution:

∫46f′(x) dx=f(6)−f(4)\int_4^6 f'(x)\,dx = f(6) - f(4)

ff היא פונקציה קדומה של f′f' (המשפט היסודי)

f(6)=8⋅316=1.5f(4)=2\begin{aligned}f(6) &= \frac{8 \cdot 3}{16} \\ &= 1.5 \\ \quad f(4) &= 2\end{aligned}

מציבים בפונקציה, לא בנגזרת

1.5−2=−0.5⇒S=0.5\begin{aligned}1.5 - 2 &= -0.5 \Rightarrow S \\ &= 0.5\end{aligned}

f′<0f' < 0 בתחום: השטח מתחת לציר, לוקחים ערך מוחלט

השטח 0.50.5. המלכודת: לנסות למצוא פונקציה קדומה ל-f′f' — היא כבר נתונה: זו ff עצמה.

Check the answer on elev

שאלה 2 — המעגל: קוטר, משיק ודמיון

Exercise 6

OABCD

ABAB קוטר במעגל שמרכזו OO, ו-CC נקודה על המעגל. המשיק למעגל בנקודה BB חותך את המשך המיתר ACAC בנקודה DD. א. מדוע ∠ACB=90∘\angle ACB = 90^\circ?

  1. סכום הזוויות במשולש הוא 180∘180^\circ
  2. זוויות היקפיות הנשענות על אותה קשת שוות
  3. זווית היקפית הנשענת על קוטר היא זווית ישרה
  4. משיק מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה
Show the answer and the solution

Answer: C זווית היקפית הנשענת על קוטר היא זווית ישרה

Worked solution:

AB=2RAB = 2R

ABAB קוטר — נתון

∠ACB=90∘\angle ACB = 90^\circ

זווית היקפית הנשענת על קוטר היא זווית ישרה

הזווית ACBACB נשענת על הקוטר ABAB. המלכודת: לנמק במשיק — המשיק עובר ב-BB, והוא קובע את הזווית ליד BB, לא ליד CC.

Check the answer on elev

Exercise 7

OABCD

ABAB קוטר במעגל שמרכזו OO, ו-CC נקודה על המעגל. המשיק למעגל בנקודה BB חותך את המשך המיתר ACAC בנקודה DD. נמצא ש-∠ACB=90∘\angle ACB = 90^\circ. ב. מדוע ∠ABD=90∘\angle ABD = 90^\circ?

  1. זווית היקפית הנשענת על קוטר היא זווית ישרה
  2. המשיק למעגל מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה
  3. זוויות קודקודיות שוות
  4. המשולש ABDABD שווה שוקיים
Show the answer and the solution

Answer: B המשיק למעגל מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה

Worked solution:

OB⊥BDOB \perp BD

BDBD משיק ב-BB, ו-OBOB רדיוס לנקודת ההשקה

∠ABD=90∘\angle ABD = 90^\circ

משיק מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה

הזווית בין הקוטר ABAB למשיק ב-BB ישרה. המלכודת: «זווית היקפית» — ∠ABD\angle ABD אינה היקפית: הצלע BDBD אינה מיתר.

Check the answer on elev

Exercise 8

OABCD

ABAB קוטר במעגל שמרכזו OO, ו-CC נקודה על המעגל. המשיק למעגל בנקודה BB חותך את המשך המיתר ACAC בנקודה DD. ∠ACB=90∘\angle ACB = 90^\circ ו-∠ABD=90∘\angle ABD = 90^\circ. ג. הוכיחו: △ACB∼△ABD\triangle ACB \sim \triangle ABD.

  • ABAB קוטר
  • BDBD משיק למעגל ב-BB
  • CC על המעגל ועל ADAD

△ACB∼△ABD\triangle ACB \sim \triangle ABD

Show the answer and the solution
  1. ∠CAB=∠BAD\angle CAB = \angle BAD — זווית משותפת לשני המשולשים
  2. ∠ACB=90∘\angle ACB = 90^\circ — זווית היקפית הנשענת על קוטר היא זווית ישרה
  3. ∠ABD=90∘\angle ABD = 90^\circ — משיק מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה
  4. △ACB∼△ABD\triangle ACB \sim \triangle ABD — משפט דמיון ז.ז

Worked solution:

∠CAB=∠BAD\angle CAB = \angle BAD

זווית משותפת

∠ACB=∠ABD=90∘\begin{aligned}\angle ACB &= \angle ABD \\ &= 90^\circ\end{aligned}

סעיפים א ו-ב

△ACB∼△ABD\triangle ACB \sim \triangle ABD

משפט דמיון ז.ז

ההתאמה: A→AA \to A, C→BC \to B, B→DB \to D — הזווית הישרה של המשולש הקטן ליד CC, ושל הגדול ליד BB. המלכודת: לכתוב △ACB∼△ADB\triangle ACB \sim \triangle ADB, בסדר אותיות שלא שומר על ההתאמה.

Check the answer on elev

Exercise 9

OABCD

ABAB קוטר במעגל שמרכזו OO, ו-CC נקודה על המעגל. המשיק למעגל בנקודה BB חותך את המשך המיתר ACAC בנקודה DD. △ACB∼△ABD\triangle ACB \sim \triangle ABD, ונתון: AB=10AB = 10 ס״מ ו-AC=6AC = 6 ס״מ. ד. חשבו את ADAD. עגלו לשתי ספרות אחרי הנקודה.

Show the answer and the solution

Answer: 16.67

Worked solution:

ACAB=ABAD\frac{AC}{AB} = \frac{AB}{AD}

יחס הדמיון: ACAC מתאימה ל-ABAB, ו-ABAB ל-ADAD

AD=AB2AC=1006=503\begin{aligned}AD &= \frac{AB^2}{AC} \\ &= \frac{100}{6} \\ &= \frac{50}{3}\end{aligned}

מבודדים

AD≈16.67AD \approx 16.67

AD=503≈16.67AD = \frac{50}{3} \approx 16.67 ס״מ. המלכודת: להתאים צלעות לפי המיקום בשרטוט — ההתאמה נקבעת לפי הזוויות: ACAC מול הזווית ליד BB במשולש הקטן, ABAB מול הזווית ליד DD בגדול.

Check the answer on elev

Exercise 10

OABCD

ABAB קוטר במעגל שמרכזו OO, ו-CC נקודה על המעגל. המשיק למעגל בנקודה BB חותך את המשך המיתר ACAC בנקודה DD. △ACB∼△ABD\triangle ACB \sim \triangle ABD, ונתון: AB=10AB = 10 ס״מ ו-AC=6AC = 6 ס״מ. נמצא ש-AD=503AD = \frac{50}{3} ס״מ. ה. חשבו את אורך המשיק BDBD. עגלו לשתי ספרות אחרי הנקודה.

Show the answer and the solution

Answer: 13.33

Worked solution:

BD2=AD2−AB2BD^2 = AD^2 - AB^2

משפט פיתגורס במשולש ABDABD (∠ABD=90∘\angle ABD = 90^\circ)

BD2=25009−100=16009\begin{aligned}BD^2 &= \frac{2500}{9} - 100 \\ &= \frac{1600}{9}\end{aligned}

מציבים

BD=403≈13.33BD = \frac{40}{3} \approx 13.33

BD≈13.33BD \approx 13.33 ס״מ. דרך שנייה: BC=8BC = 8 (פיתגורס ב-ACBACB) ו-BDCB=ADAB\frac{BD}{CB} = \frac{AD}{AB}. המלכודת: לעגל את ADAD ל-16.6716.67 לפני החישוב — עובדים עם 503\frac{50}{3}.

Check the answer on elev

Exercise 11

OABCD

ABAB קוטר במעגל שמרכזו OO, ו-CC נקודה על המעגל. המשיק למעגל בנקודה BB חותך את המשך המיתר ACAC בנקודה DD. △ACB∼△ABD\triangle ACB \sim \triangle ABD, ונתון: AB=10AB = 10 ס״מ ו-AC=6AC = 6 ס״מ. ו. חשבו את הזווית המרכזית ∠BOC\angle BOC (במעלות). עגלו לשתי ספרות אחרי הנקודה.

Show the answer and the solution

Answer: 106.26

Worked solution:

cos⁡∠BAC=ACAB=610\begin{aligned}\cos\angle BAC &= \frac{AC}{AB} \\ &= \frac{6}{10}\end{aligned}

במשולש ישר הזווית ACBACB: ניצב ליד הזווית חלקי היתר

∠BAC≈53.13∘\angle BAC \approx 53.13^\circ
∠BOC=2∠BAC≈106.26∘\angle BOC = 2\angle BAC \approx 106.26^\circ

זווית מרכזית שווה לפעמיים זווית היקפית הנשענת על אותה קשת

∠BOC≈106.26∘\angle BOC \approx 106.26^\circ. המלכודת: לענות 53.13∘53.13^\circ — זו הזווית ההיקפית; המרכזית, הנשענת על אותה קשת BCBC, כפולה ממנה.

Check the answer on elev

שאלה 3 — פונקציה רציונלית והגרף של הנגזרת

Exercise 12

נתונה הפונקציה f(x)=2x2x2+3f(x) = \frac{2x^2}{x^2 + 3}. א. ff מוגדרת לכל xx. מצאו את האסימפטוטה האופקית שלה: y=?y = ?

Show the answer and the solution

Answer: 2

Worked solution:

x2+3≥3>0x^2 + 3 \ge 3 > 0

המכנה אף פעם לא מתאפס: אין אסימפטוטה אנכית

2x2x2+3→21=2\frac{2x^2}{x^2 + 3} \to \frac{2}{1} = 2

מונה ומכנה מאותה מעלה: יחס המקדמים המובילים

y=2y = 2. המלכודת: לחפש אסימפטוטה אנכית מ-x2+3=0x^2 + 3 = 0 — למשוואה אין פתרון.

Check the answer on elev

Exercise 13

נתונה הפונקציה f(x)=2x2x2+3f(x) = \frac{2x^2}{x^2 + 3}. האסימפטוטה האופקית של ff היא y=2y = 2. ב. הוכיחו או הפריכו: ff זוגית.

Show the answer and the solution

Answer: True

Worked solution:

f(−x)=2(−x)2(−x)2+3=2x2x2+3=f(x)\begin{aligned}f(-x) &= \frac{2(-x)^2}{(-x)^2 + 3} \\ &= \frac{2x^2}{x^2 + 3} \\ &= f(x)\end{aligned}

מציבים −x-x: כל xx מופיע בחזקה זוגית

הטענה נכונה: f(−x)=f(x)f(-x) = f(x) לכל xx, והגרף סימטרי לציר ה-yy. המלכודת: לבדוק נקודה אחת, כמו f(1)=f(−1)f(1) = f(-1) — זו דוגמה, לא הוכחה.

Check the answer on elev

Exercise 14

הגרף של f′f'
-6-5-4-3-2-10123456-1-0.75-0.5-0.250.250.50.751xy

נתונה הפונקציה f(x)=2x2x2+3f(x) = \frac{2x^2}{x^2 + 3}. ff זוגית, ו-f′(x)=12x(x2+3)2f'(x) = \frac{12x}{(x^2+3)^2}. בשרטוט הגרף של f′f'. ג. מצאו את נקודת הקיצון של ff וקבעו את סוגה.

  1. מקסימום (1,0.5)(1, 0.5)
  2. מינימום (0,0)(0, 0)
  3. מקסימום (0,0)(0, 0)
  4. אין ל-ff נקודת קיצון
Show the answer and the solution

Answer: B מינימום (0,0)(0, 0)

Worked solution:

f′(x)=0⇒x=0\begin{aligned}f'(x) &= 0 \Rightarrow x \\ &= 0\end{aligned}

הגרף של f′f' חותך את ציר ה-xx רק ב-x=0x = 0

x<0: f′<0,x>0: f′>0x < 0:\ f' < 0 ,\quad x > 0:\ f' > 0

משמאל הגרף של f′f' מתחת לציר, מימין מעליו: ff יורדת ואחר כך עולה

f(0)=0f(0) = 0

מציבים ב-ff

מינימום (0,0)(0, 0). המלכודת: לבחור x=1x = 1, שבה הגרף של f′f' מגיע לשיא — שם ff עולה הכי מהר, אבל אינה בקיצון.

Check the answer on elev

Exercise 15

נתונה הפונקציה f(x)=2x2x2+3f(x) = \frac{2x^2}{x^2 + 3}. ל-ff אסימפטוטה אופקית y=2y = 2 ומינימום (0,0)(0, 0); ff יורדת ב-x<0x < 0 ועולה ב-x>0x > 0. ד. לאילו ערכים של kk הישר y=ky = k חותך את הגרף של ff בשתי נקודות בדיוק?

  1. 0<k<20 < k < 2
  2. 0≤k≤20 \le k \le 2
  3. k>0k > 0
  4. k<2k < 2
Show the answer and the solution

Answer: A 0<k<20 < k < 2

Worked solution:

0≤f(x)<20 \le f(x) < 2

המינימום 00, והפונקציה מתקרבת ל-22 ואינה מגיעה אליו

0<k<20 < k < 2

בכל ענף (x<0x < 0, x>0x > 0) ff מונוטונית, ומקבלת את kk פעם אחת

k=0: x=0\begin{aligned}k &= 0:\ x \\ &= 0\end{aligned}

בגובה המינימום יש נקודה אחת בלבד

0<k<20 < k < 2. המלכודת: לכלול את k=2k = 2 — האסימפטוטה אינה נחתכת כאן, כי 2x2=2x2+62x^2 = 2x^2 + 6 אינה אפשרית.

Check the answer on elev

Exercise 16

הגרף של f′f'
-6-5-4-3-2-10123456-1-0.75-0.5-0.250.250.50.751xy

נתונה הפונקציה f(x)=2x2x2+3f(x) = \frac{2x^2}{x^2 + 3}. f′(x)=12x(x2+3)2f'(x) = \frac{12x}{(x^2+3)^2}, ו-f′(x)>0f'(x) > 0 לכל x>0x > 0. ה. חשבו את השטח המוגבל על ידי הגרף של f′f', ציר ה-xx והישר x=3x = 3.

Show the answer and the solution

Answer: 1.5

Worked solution:

∫03f′(x) dx=f(3)−f(0)\int_0^3 f'(x)\,dx = f(3) - f(0)

המשפט היסודי: ff פונקציה קדומה של f′f'

f(3)=1812=1.5f(0)=0\begin{aligned}f(3) &= \frac{18}{12} \\ &= 1.5 \\ \quad f(0) &= 0\end{aligned}

מציבים ב-ff

S=1.5S = 1.5

f′>0f' > 0 בתחום: השטח שווה לאינטגרל

השטח 1.51.5. המלכודת: להציב בנגזרת: f′(3)−f′(0)=36144f'(3) - f'(0) = \frac{36}{144} — האינטגרל של f′f' הוא הפרש ערכי ff.

Check the answer on elev

Keep practising on elev

Videos, instant checking and a path that follows your child's pace, for every chapter of their grade.

Practise on elevDiscover elev for this grade