בגרות 35472 — קיץ 2026, מועד ב׳

On elev, this lesson comes with exercises checked instantly, a hint when your child gets stuck, and progress tracking.

Practise on elev

Automatic translation, not reviewed, of the Hebrew lesson your child follows at school.

בחינת הבגרות במתמטיקה, שאלון 35472 (4 יחידות לימוד, שאלון שני, תוכנית חדשה), קיץ תשפ״ו, 2026, מועד ב׳. משך הבחינה: שעתיים ועשרים דקות. ענו על שלוש מן השאלות 1–5 (לכל שאלה – 331333\frac{1}{3} נקודות). פרק ראשון – סדרות, גאומטרייה במרחב וגדילה ודעיכה: שאלות 1–3. פרק שני – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פונקציות מעריכיות ולוגריתמיות: שאלות 4–5. חומר עזר מותר בשימוש: מחשבון לא גרפי ודפי נוסחאות ל־4 יחידות לימוד.

כאן כתובות כל חמש השאלות, ב־26 סעיפים, כדי שאפשר יהיה להתאמן בכולן; בבחינה עצמה בוחרים שלוש. נוסח השאלות הוא נוסח הבחינה; סעיף שמבקש לסרטט, להסביר, להראות או להוכיח הפך כאן לבחירה בין תיאורים או לבניית הוכחה, וסעיף שמבקש ביטוי הפך להשלמת מקדמים. הפתרון המלא מופיע בסוף הבחינה.

Exercises

שאלה 1 — סדרות: איסוף בקבוקים למסיבת סיום

Exercise 1

א. מצאו את הערך של qq.

Show the answer and the solution

Answer: 1.5

Worked solution:

a4=a1q3a_4 = a_1 q^3

סדרה הנדסית: האיבר הרביעי

a1q3=3.375 a1⇒q3=3.375\begin{aligned}a_1 q^3 &= 3.375\,a_1 \Rightarrow q^3 \\ &= 3.375\end{aligned}

מחלקים ב־a1≠0a_1 \neq 0

q=3.3753=1.5\begin{aligned}q &= \sqrt[3]{3.375} \\ &= 1.5\end{aligned}

q=1.5q = 1.5.

Check the answer on elev

Exercise 2

מספר הבקבוקים סך הכול שאספו תלמידי כיתה י״ב1 בשבוע הראשון ובשבוע האחרון היה 2,4252{,}425. ב. מצאו את מספר הבקבוקים שאספו תלמידי כיתה י״ב1 בשבוע הראשון.

Show the answer and the solution

Answer: 400

Worked solution:

a1+a5=a1+a1q4=a1(1+1.54)=6.0625 a1\begin{aligned}a_1 + a_5 &= a_1 + a_1 q^4 \\ &= a_1(1 + 1.5^4) \\ &= 6.0625\,a_1\end{aligned}

השבוע האחרון הוא החמישי

6.0625 a1=2425⇒a1=400\begin{aligned}6.0625\,a_1 &= 2425 \Rightarrow a_1 \\ &= 400\end{aligned}

בשבוע הראשון נאספו 400400 בקבוקים.

Check the answer on elev

Exercise 3

מספר הבקבוקים סך הכול שאספו תלמידי כיתה י״ב1 בשבוע הראשון ובשבוע האחרון היה 2,4252{,}425. תלמידי כיתה י״ב2 אספו בקבוקים במשך 1818 שבועות. בכל שבוע הם אספו dd בקבוקים יותר מבשבוע שלפניו. בשבוע השני אספו תלמידי כיתה י״ב2 230230 בקבוקים. תלמידי כיתה י״ב2 אספו 6,3006{,}300 בקבוקים סך הכול. ג. מצאו את הערך של dd.

Show the answer and the solution

Answer: 16

Worked solution:

b1=230−db_1 = 230 - d

סדרה חשבונית: b2=b1+db_2 = b_1 + d

S18=182(2b1+17d)=9 (460−2d+17d)=9 (460+15d)\begin{aligned}S_{18} &= \frac{18}{2}\left(2b_1 + 17d\right) \\ &= 9\,(460 - 2d + 17d) \\ &= 9\,(460 + 15d)\end{aligned}

סכום סדרה חשבונית

9 (460+15d)=6300⇒460+15d=700⇒d=16\begin{aligned}9\,(460 + 15d) &= 6300 \Rightarrow 460 + 15d \\ &= 700 \Rightarrow d \\ &= 16\end{aligned}

d=16d = 16.

Check the answer on elev

Exercise 4

מספר הבקבוקים סך הכול שאספו תלמידי כיתה י״ב1 בשבוע הראשון ובשבוע האחרון היה 2,4252{,}425. תלמידי כיתה י״ב2 אספו בקבוקים במשך 1818 שבועות. בכל שבוע הם אספו dd בקבוקים יותר מבשבוע שלפניו. בשבוע השני אספו תלמידי כיתה י״ב2 230230 בקבוקים. תלמידי כיתה י״ב2 אספו 6,3006{,}300 בקבוקים סך הכול. בעבור כל בקבוק שהעבירו התלמידים למִחזור, הם קיבלו 0.30.3 שקלים. העלות של מסיבת הסיום היא 3,4003{,}400 שקלים. ד. האם הסכום הכולל שקיבלו תלמידי שתי הכיתות ממִחזור כל הבקבוקים יספיק למימון עלות המסיבה? נמקו את תשובתכם.

  1. לא: נאספו 2,425+6,300=8,7252{,}425 + 6{,}300 = 8{,}725 בקבוקים, והם קיבלו 2,617.52{,}617.5 שקלים
  2. לא: כיתה י״ב1 אספה רק 400⋅5=2,000400 \cdot 5 = 2{,}000 בקבוקים, והם קיבלו 2,4902{,}490 שקלים
  3. כן: נאספו 5,275+6,300=11,5755{,}275 + 6{,}300 = 11{,}575 בקבוקים, והם קיבלו 3,472.53{,}472.5 שקלים, יותר מ־3,4003{,}400
  4. כן: כיתה י״ב2 לבדה קיבלה 6,300⋅0.3=3,4006{,}300 \cdot 0.3 = 3{,}400 שקלים
Show the answer and the solution

Answer: C כן: נאספו 5,275+6,300=11,5755{,}275 + 6{,}300 = 11{,}575 בקבוקים, והם קיבלו 3,472.53{,}472.5 שקלים, יותר מ־3,4003{,}400

Worked solution:

S5=400 (1.55−1)1.5−1=5275\begin{aligned}S_5 &= \frac{400\,(1.5^5 - 1)}{1.5 - 1} \\ &= 5275\end{aligned}

סכום סדרה הנדסית: כל הבקבוקים של י״ב1

5275+6300=115755275 + 6300 = 11575

כל הבקבוקים של שתי הכיתות

11575⋅0.3=3472.5>340011575 \cdot 0.3 = 3472.5 > 3400

כן: הם קיבלו 3,472.53{,}472.5 שקלים, והמסיבה עולה 3,4003{,}400 שקלים.

Check the answer on elev

שאלה 2 — תיבה שבסיסה ריבוע, וקטורים

Exercise 5

א. הביעו באמצעות u‾\underline{u}, v‾\underline{v} ו־w‾\underline{w} את הווקטורים A′E→\overrightarrow{A'E} ו־FE→\overrightarrow{FE}.

  1. A′E→=34u‾+34v‾\overrightarrow{A'E} = \frac{3}{4}\underline{u} + \frac{3}{4}\underline{v} , FE→=−14u‾+14v‾+w‾\overrightarrow{FE} = -\frac{1}{4}\underline{u} + \frac{1}{4}\underline{v} + \underline{w}
  2. A′E→=34u‾−34v‾\overrightarrow{A'E} = \frac{3}{4}\underline{u} - \frac{3}{4}\underline{v} , FE→=−14u‾+34v‾+w‾\overrightarrow{FE} = -\frac{1}{4}\underline{u} + \frac{3}{4}\underline{v} + \underline{w}
  3. A′E→=34u‾+34v‾\overrightarrow{A'E} = \frac{3}{4}\underline{u} + \frac{3}{4}\underline{v} , FE→=14u‾−14v‾+w‾\overrightarrow{FE} = \frac{1}{4}\underline{u} - \frac{1}{4}\underline{v} + \underline{w}
  4. A′E→=34u‾+34v‾+w‾\overrightarrow{A'E} = \frac{3}{4}\underline{u} + \frac{3}{4}\underline{v} + \underline{w} , FE→=−14u‾+14v‾\overrightarrow{FE} = -\frac{1}{4}\underline{u} + \frac{1}{4}\underline{v}
Show the answer and the solution

Answer: A A′E→=34u‾+34v‾\overrightarrow{A'E} = \frac{3}{4}\underline{u} + \frac{3}{4}\underline{v} , FE→=−14u‾+14v‾+w‾\overrightarrow{FE} = -\frac{1}{4}\underline{u} + \frac{1}{4}\underline{v} + \underline{w}

Worked solution:

A′C′→=A′B′→+B′C′→=u‾+v‾\begin{aligned}\overrightarrow{A'C'} &= \overrightarrow{A'B'} + \overrightarrow{B'C'} \\ &= \underline{u} + \underline{v}\end{aligned}

מקצועות מקבילים ושווים בתיבה

A′E→=34(u‾+v‾)\overrightarrow{A'E} = \frac{3}{4}(\underline{u} + \underline{v})
FE→=FB→+BA→+AA′→+A′E→=−12v‾−u‾+w‾+34u‾+34v‾\begin{aligned}\overrightarrow{FE} &= \overrightarrow{FB} + \overrightarrow{BA} + \overrightarrow{AA'} + \overrightarrow{A'E} \\ &= -\frac{1}{2}\underline{v} - \underline{u} + \underline{w} + \frac{3}{4}\underline{u} + \frac{3}{4}\underline{v}\end{aligned}

FF אמצע BCBC

=−14u‾+14v‾+w‾= -\frac{1}{4}\underline{u} + \frac{1}{4}\underline{v} + \underline{w}

A′E→=34u‾+34v‾\overrightarrow{A'E} = \frac{3}{4}\underline{u} + \frac{3}{4}\underline{v} , FE→=−14u‾+14v‾+w‾\overrightarrow{FE} = -\frac{1}{4}\underline{u} + \frac{1}{4}\underline{v} + \underline{w}.

Check the answer on elev

Exercise 6

נתון כי אורך מקצוע הבסיס הוא 44. ב. חשבו את האורך של הווקטור A′E→\overrightarrow{A'E}.

Show the answer and the solution

Answer: 4.243

Worked solution:

∣u‾∣=∣v‾∣=4u‾⋅v‾=0\begin{aligned}|\underline{u}| &= |\underline{v}| \\ &= 4 \\ \quad \underline{u} \cdot \underline{v} &= 0\end{aligned}

בסיס ריבועי

∣u‾+v‾∣=16+16=42\begin{aligned}|\underline{u} + \underline{v}| &= \sqrt{16 + 16} \\ &= 4\sqrt{2}\end{aligned}

אלכסון הריבוע

∣A′E→∣=34⋅42=32≈4.243\begin{aligned}\left|\overrightarrow{A'E}\right| &= \frac{3}{4} \cdot 4\sqrt{2} \\ &= 3\sqrt{2} \approx 4.243\end{aligned}

∣A′E→∣=32≈4.243\left|\overrightarrow{A'E}\right| = 3\sqrt{2} \approx 4.243.

Check the answer on elev

Exercise 7

נתון כי אורך מקצוע הבסיס הוא 44. נתון: ∣A′E→∣=∣FE→∣\left|\overrightarrow{A'E}\right| = \left|\overrightarrow{FE}\right|. ג. הראו כי התיבה היא קובייה.

  • FE→=−14u‾+14v‾+w‾\overrightarrow{FE} = -\frac{1}{4}\underline{u} + \frac{1}{4}\underline{v} + \underline{w}
  • ∣u‾∣=∣v‾∣=4|\underline{u}| = |\underline{v}| = 4
  • ∣A′E→∣=∣FE→∣=32\left|\overrightarrow{A'E}\right| = \left|\overrightarrow{FE}\right| = 3\sqrt{2}

התיבה היא קובייה

Show the answer and the solution
  1. u‾\underline{u}, v‾\underline{v}, w‾\underline{w} מאונכים זה לזה — מקצועות של תיבה
  2. ∣FE→∣2=1+1+∣w‾∣2\left|\overrightarrow{FE}\right|^2 = 1 + 1 + |\underline{w}|^2 — ריבוע של צירוף וקטורים מאונכים: 1616+1616+∣w‾∣2\frac{16}{16} + \frac{16}{16} + |\underline{w}|^2
  3. 2+∣w‾∣2=182 + |\underline{w}|^2 = 18 — נתון: ∣FE→∣=32\left|\overrightarrow{FE}\right| = 3\sqrt{2}
  4. ∣w‾∣=4|\underline{w}| = 4 — אורך חיובי
  5. התיבה היא קובייה — כל המקצועות באורך 44

Worked solution:

∣FE→∣2=(14)2⋅16+(14)2⋅16+∣w‾∣2=2+∣w‾∣2\begin{aligned}\left|\overrightarrow{FE}\right|^2 &= \left(\tfrac{1}{4}\right)^2 \cdot 16 + \left(\tfrac{1}{4}\right)^2 \cdot 16 + |\underline{w}|^2 \\ &= 2 + |\underline{w}|^2\end{aligned}

הווקטורים מאונכים: המכפלות המעורבות מתאפסות

2+∣w‾∣2=(32)2=18⇒∣w‾∣=4\begin{aligned}2 + |\underline{w}|^2 &= (3\sqrt{2})^2 \\ &= 18 \Rightarrow |\underline{w}| \\ &= 4\end{aligned}

גובה התיבה שווה למקצוע הבסיס, 44: התיבה היא קובייה.

Check the answer on elev

Exercise 8

נתון כי אורך מקצוע הבסיס הוא 44. נתון: ∣A′E→∣=∣FE→∣\left|\overrightarrow{A'E}\right| = \left|\overrightarrow{FE}\right|. ד (1). הראו כי FE→\overrightarrow{FE} מאונך ל־A′C′→\overrightarrow{A'C'}.

  • FE→=−14u‾+14v‾+w‾\overrightarrow{FE} = -\frac{1}{4}\underline{u} + \frac{1}{4}\underline{v} + \underline{w}
  • A′C′→=u‾+v‾\overrightarrow{A'C'} = \underline{u} + \underline{v}
  • התיבה היא קובייה שמקצועה 44

FE→⊥A′C′→\overrightarrow{FE} \perp \overrightarrow{A'C'}

Show the answer and the solution
  1. u‾⋅v‾=u‾⋅w‾=v‾⋅w‾=0\underline{u} \cdot \underline{v} = \underline{u} \cdot \underline{w} = \underline{v} \cdot \underline{w} = 0 — מקצועות מאונכים בקובייה
  2. FE→⋅A′C′→=−14∣u‾∣2+14∣v‾∣2\overrightarrow{FE} \cdot \overrightarrow{A'C'} = -\frac{1}{4}|\underline{u}|^2 + \frac{1}{4}|\underline{v}|^2 — פתיחת סוגריים במכפלה סקלרית
  3. FE→⋅A′C′→=−4+4=0\overrightarrow{FE} \cdot \overrightarrow{A'C'} = -4 + 4 = 0 — ∣u‾∣=∣v‾∣=4|\underline{u}| = |\underline{v}| = 4
  4. FE→⊥A′C′→\overrightarrow{FE} \perp \overrightarrow{A'C'} — מכפלה סקלרית אפס של וקטורים שונים מאפס

Worked solution:

FE→⋅A′C′→=(−14u‾+14v‾+w‾)⋅(u‾+v‾)\overrightarrow{FE} \cdot \overrightarrow{A'C'} = \left(-\tfrac{1}{4}\underline{u} + \tfrac{1}{4}\underline{v} + \underline{w}\right) \cdot (\underline{u} + \underline{v})
=−14⋅16+14⋅16=0= -\tfrac{1}{4} \cdot 16 + \tfrac{1}{4} \cdot 16 = 0

המכפלות של וקטורים מאונכים מתאפסות

המכפלה הסקלרית היא 00, ולכן FE→⊥A′C′→\overrightarrow{FE} \perp \overrightarrow{A'C'}.

Check the answer on elev

Exercise 9

נתון כי אורך מקצוע הבסיס הוא 44. נתון: ∣A′E→∣=∣FE→∣\left|\overrightarrow{A'E}\right| = \left|\overrightarrow{FE}\right|. ד (2). חשבו את שטח המשולש A′FC′A'FC'.

Show the answer and the solution

Answer: 12

Worked solution:

E∈A′C′,FE⊥A′C′E \in A'C', \quad FE \perp A'C'

סעיף ד (1): FEFE הוא הגובה לצלע A′C′A'C'

A′C′=42FE=32\begin{aligned}A'C' &= 4\sqrt{2} \\ \quad FE &= 3\sqrt{2}\end{aligned}

סעיפים ב–ג

S=42⋅322=12\begin{aligned}S &= \frac{4\sqrt{2} \cdot 3\sqrt{2}}{2} \\ &= 12\end{aligned}

שטח המשולש הוא 1212.

Check the answer on elev

שאלה 3 — גדילה ודעיכה: פינגווינים

Exercise 10

א. האם ההפרש בין מספר הפינגווינים בתחילת שנת 20002000 ובין מספרם בתחילת שנת 20012001 שווה להפרש בין מספר הפינגווינים בתחילת שנת 20012001 ובין מספרם בתחילת שנת 20022002? נמקו את תשובתכם.

  1. אי אפשר לדעת בלי לדעת את האחוז
  2. כן: המספר קטן בכל שנה באותו אחוז, ולכן באותו מספר פינגווינים
  3. לא: ההפרש השני גדול מהראשון, כי הירידה מצטברת
  4. לא: ההפרש השני קטן מהראשון, כי q<1q < 1
Show the answer and the solution

Answer: D לא: ההפרש השני קטן מהראשון, כי q<1q < 1

Worked solution:

Mt=M0qt0<q<1\begin{aligned}M_t &= M_0 q^t \\ \quad 0 < q < 1\end{aligned}

דעיכה באחוז קבוע

M0−M1=M0(1−q)M1−M2=M0q(1−q)\begin{aligned}M_0 - M_1 &= M_0(1 - q) \\ \quad M_1 - M_2 &= M_0 q(1 - q)\end{aligned}
M0q(1−q)<M0(1−q)M_0 q(1 - q) < M_0(1 - q)

q<1q < 1

לא. אחוז קבוע מתוך כמות שקטנה הוא מספר קטן יותר בכל שנה.

Check the answer on elev

Exercise 11

בתחילת שנת 20002000 היו 253,000253{,}000 פינגווינים באזור AA. מספר הפינגווינים באזור זה קטן ב־5%5\% בכל שנה. גם באזור BB חיים פינגווינים. מספר הפינגווינים באזור זה קטן בכל שנה באחוז קבוע. בתחילת שנת 20002000 היו 313,000313{,}000 פינגווינים באזור BB. בתחילת שנת 20102010 מספר הפינגווינים באזור AA היה שווה למספר הפינגווינים באזור BB. ב. מצאו בכמה אחוזים קטן מספר הפינגווינים באזור BB בכל שנה.

Show the answer and the solution

Answer: 7

Worked solution:

253000⋅0.9510=313000⋅q10253000 \cdot 0.95^{10} = 313000 \cdot q^{10}

השוויון בתחילת 20102010, אחרי 1010 שנים

q=0.95⋅25331310≈0.93q = 0.95 \cdot \sqrt[10]{\frac{253}{313}} \approx 0.93
1−0.93=0.071 - 0.93 = 0.07

מספר הפינגווינים באזור BB קטן ב־7%7\% בכל שנה.

Check the answer on elev

Exercise 12

בתחילת שנת 20002000 היו 253,000253{,}000 פינגווינים באזור AA. מספר הפינגווינים באזור זה קטן ב־5%5\% בכל שנה. גם באזור BB חיים פינגווינים. מספר הפינגווינים באזור זה קטן בכל שנה באחוז קבוע. בתחילת שנת 20002000 היו 313,000313{,}000 פינגווינים באזור BB. בתחילת שנת 20102010 מספר הפינגווינים באזור AA היה שווה למספר הפינגווינים באזור BB. ג. מצאו כעבור כמה זמן מתחילת שנת 20002000 מספר הפינגווינים באזור BB היה 98,00098{,}000.

Show the answer and the solution

Answer: 16

Worked solution:

313000⋅0.93t=98000313000 \cdot 0.93^t = 98000
t=log⁡98000313000log⁡0.93≈16t = \frac{\log\frac{98000}{313000}}{\log 0.93} \approx 16

כעבור 1616 שנים (בתחילת שנת 20162016).

Check the answer on elev

Exercise 13

בתחילת שנת 20002000 היו 253,000253{,}000 פינגווינים באזור AA. מספר הפינגווינים באזור זה קטן ב־5%5\% בכל שנה. גם באזור BB חיים פינגווינים. מספר הפינגווינים באזור זה קטן בכל שנה באחוז קבוע. בתחילת שנת 20002000 היו 313,000313{,}000 פינגווינים באזור BB. בתחילת שנת 20102010 מספר הפינגווינים באזור AA היה שווה למספר הפינגווינים באזור BB. מתחילת שנת 20182018, בעקבות שיקום אזור AA, גדל מספר הפינגווינים באזור זה ב־2%2\% בכל שנה. ד. מצאו כעבור כמה זמן מתחילת שנת 20182018 גדל מספר הפינגווינים באזור AA ב־17%17\% ממספרם בתחילת שנת 20182018.

Show the answer and the solution

Answer: 7.93

Worked solution:

M⋅1.02t=1.17 MM \cdot 1.02^t = 1.17\,M

גדילה ב־17%17\%: פי 1.171.17

t=log⁡1.17log⁡1.02≈7.93t = \frac{\log 1.17}{\log 1.02} \approx 7.93

כעבור כ־7.937.93 שנים, כלומר במהלך השנה השמינית.

Check the answer on elev

שאלה 4 — פונקציה מעריכית עם פרמטר

Exercise 14

א. מצאו את הערך של aa.

Show the answer and the solution

Answer: 9

Worked solution:

f′(x)=6x ex+(3x2−a) ex=(3x2+6x−a) ex\begin{aligned}f'(x) &= 6x\,e^x + (3x^2 - a)\,e^x \\ &= (3x^2 + 6x - a)\,e^x\end{aligned}

נגזרת של מכפלה

f′(1)=(9−a) e=0⇒a=9\begin{aligned}f'(1) &= (9 - a)\,e \\ &= 0 \Rightarrow a \\ &= 9\end{aligned}

בנקודת קיצון הנגזרת מתאפסת

a=9a = 9.

Check the answer on elev

Exercise 15

הציבו a=9a = 9 בפונקציה f(x)f(x), וענו על הסעיפים ב–ה. ב. מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגן. (יש לכתוב את הנקודה שבה xx קטן יותר ראשונה, ואת yy בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

(( ____ ,, ____ )) , (( ____ ,, ____ ))

Show the answer and the solution

Answer: (( -3 ,, 0.9 )) , (( 1 ,, -16.31 ))

Worked solution:

f′(x)=(3x2+6x−9) ex=3(x+3)(x−1) ex\begin{aligned}f'(x) &= (3x^2 + 6x - 9)\,e^x \\ &= 3(x + 3)(x - 1)\,e^x\end{aligned}
x<−3:f′>0,−3<x<1:f′<0,x>1:f′>0x < -3: f' > 0, \quad -3 < x < 1: f' < 0, \quad x > 1: f' > 0

ex>0e^x > 0; סימן הפרבולה

f(−3)=18e−3≈0.90: max⁡f(-3) = 18e^{-3} \approx 0.90: \ \max
f(1)=−6e≈−16.31: min⁡f(1) = -6e \approx -16.31: \ \min

מקסימום ב־(−3,18e−3)≈(−3,0.90)(-3, 18e^{-3}) \approx (-3, 0.90), מינימום ב־(1,−6e)≈(1,−16.31)(1, -6e) \approx (1, -16.31).

Check the answer on elev

Exercise 16

הציבו a=9a = 9 בפונקציה f(x)f(x), וענו על הסעיפים ב–ה. ג. מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם הצירים. (יש לכתוב מספרים עשרוניים, הקטן קודם.)

עם ציר ה־yy: (0,(0 , ____ )) ; עם ציר ה־xx: (( ____ ,0), 0) , (( ____ ,0), 0)

Show the answer and the solution

Answer: עם ציר ה־yy: (0,(0 , -9 )) ; עם ציר ה־xx: (( -1.732 ,0), 0) , (( 1.732 ,0), 0)

Worked solution:

f(0)=(0−9)⋅1=−9\begin{aligned}f(0) &= (0 - 9) \cdot 1 \\ &= -9\end{aligned}
3x2−9=0⇒x=±3≈±1.732\begin{aligned}3x^2 - 9 &= 0 \Rightarrow x \\ &= \pm\sqrt{3} \approx \pm 1.732\end{aligned}

ex≠0e^x \neq 0

חיתוך עם ציר ה־yy: (0,−9)(0, -9); עם ציר ה־xx: (−3,0)(-\sqrt{3}, 0) , (3,0)(\sqrt{3}, 0).

Check the answer on elev

Exercise 17

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

הציבו a=9a = 9 בפונקציה f(x)f(x), וענו על הסעיפים ב–ה. ד. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x). בחרו את הגרף (I–IV) שמתאים לסקיצה.

  1. גרף I
  2. גרף IV
  3. גרף III
  4. גרף II
Show the answer and the solution

Answer: C גרף III

Worked solution:

x→−∞:f→0,x→∞:f→∞x \to -\infty: f \to 0, \quad x \to \infty: f \to \infty

הפונקציה המעריכית קובעת את הגבולות

max⁡(−3,0.90), min⁡(1,−16.31)\max(-3, 0.90), \ \min(1, -16.31)

סעיף ב

(±3,0), (0,−9)(\pm\sqrt{3}, 0), \ (0, -9)

סעיף ג

גרף III: מתקרב לציר ה־xx משמאל, מקסימום נמוך ב־x=−3x = -3, חוצה את הציר ב־−3-\sqrt{3}, יורד דרך (0,−9)(0, -9) למינימום ב־x=1x = 1, ועולה דרך 3\sqrt{3}. גרף I הפוך, גרף II הוא שיקופו, ובגרף IV החיתוכים ב־±1\pm 1.

Check the answer on elev

Exercise 18

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

הציבו a=9a = 9 בפונקציה f(x)f(x), וענו על הסעיפים ב–ה. נתונה הפונקציה g(x)=∣f(x)∣g(x) = |f(x)| , המוגדרת לכל xx. ה (1). קבעו איזה מן הגרפים II–IVIV שלפניכם מתאר את הפונקציה g(x)g(x). נמקו את קביעתכם.

  1. גרף I: הוא יורד מתחת לציר ה־xx
  2. גרף II: הוא מתקרב לציר ה־xx מימין
  3. גרף IV: אינו שלילי, ונוגע בציר ה־xx ב־±3\pm\sqrt{3}
  4. גרף III: הוא נוגע בציר ה־xx ב־±1\pm 1
Show the answer and the solution

Answer: C גרף IV: אינו שלילי, ונוגע בציר ה־xx ב־±3\pm\sqrt{3}

Worked solution:

g(x)=∣f(x)∣≥0g(x) = |f(x)| \ge 0

גרפים שיורדים מתחת לציר נפסלים

g=0  ⟺  x=±3\begin{aligned}g &= 0 \iff x \\ &= \pm\sqrt{3}\end{aligned}

סעיף ג

x→−∞:g→0,x→∞:g→∞x \to -\infty: g \to 0, \quad x \to \infty: g \to \infty

גרף IV. גרף I הוא ff עצמה, גרף II הוא שיקוף, ובגרף III נקודות ההשקה בציר במקום הלא נכון.

Check the answer on elev

Exercise 19

הציבו a=9a = 9 בפונקציה f(x)f(x), וענו על הסעיפים ב–ה. נתונה הפונקציה g(x)=∣f(x)∣g(x) = |f(x)| , המוגדרת לכל xx. ה (2). מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה g(x)g(x), וקבעו את סוגן. (ארבע נקודות, מהקטנה ל־xx לגדולה; xx בדיוק של שלוש ספרות ו־yy בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

(( ____ ,, ____ )) , (( ____ ,, ____ )) , (( ____ ,, ____ )) , (( ____ ,, ____ ))

Show the answer and the solution

Answer: (( -3 ,, 0.9 )) , (( -1.732 ,, 0 )) , (( 1 ,, 16.31 )) , (( 1.732 ,, 0 ))

Worked solution:

g(−3)=∣0.90∣=0.90: max⁡\begin{aligned}g(-3) &= |0.90| \\ &= 0.90: \ \max\end{aligned}

קיצון של ff מעל הציר נשאר

g(±3)=0: min⁡g(\pm\sqrt{3}) = 0: \ \min

שם ff מחליפה סימן, ו־gg נוגעת בציר

g(1)=∣−16.31∣=16.31: max⁡\begin{aligned}g(1) &= |-16.31| \\ &= 16.31: \ \max\end{aligned}

המינימום של ff מתחת לציר משתקף למקסימום

מקסימום (−3,0.90)(-3, 0.90), מינימום (−3,0)(-\sqrt{3}, 0), מקסימום (1,6e)≈(1,16.31)(1, 6e) \approx (1, 16.31), מינימום (3,0)(\sqrt{3}, 0).

Check the answer on elev

שאלה 5 — פונקציה לוגריתמית

Exercise 20

א (1). מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x). (התחום הוא x>0x > 0 , x≠ekx \neq e^k.)

k=k = ____

Show the answer and the solution

Answer: k=k = 1.5

Worked solution:

x>0x > 0

תחום ההגדרה של ln⁡x\ln x

−6+4ln⁡x≠0⇒ln⁡x≠1.5⇒x≠e1.5-6 + 4\ln x \neq 0 \Rightarrow \ln x \neq 1.5 \Rightarrow x \neq e^{1.5}

מכנה שונה מאפס

תחום ההגדרה: x>0x > 0 , x≠e1.5x \neq e^{1.5}.

Check the answer on elev

Exercise 21

א (2). מצאו את משוואת האסימפטוטה המאונכת לציר ה־xx של הפונקציה f(x)f(x).

  1. x=0x = 0
  2. x=e1.5x = e^{1.5}
  3. x=1.5x = 1.5
  4. x=e1.5x = e^{1.5} וגם x=0x = 0
Show the answer and the solution

Answer: B x=e1.5x = e^{1.5}

Worked solution:

x→e1.5: −6+4ln⁡x→0, x2→e3≠0⇒f→±∞x \to e^{1.5}: \ -6 + 4\ln x \to 0, \ x^2 \to e^3 \neq 0 \Rightarrow f \to \pm\infty
x→0+: x2−6+4ln⁡x→0−∞=0x \to 0^+: \ \frac{x^2}{-6 + 4\ln x} \to \frac{0}{-\infty} = 0

אין אסימפטוטה ב־x=0x = 0

האסימפטוטה האנכית: x=e1.5≈4.48x = e^{1.5} \approx 4.48.

Check the answer on elev

Exercise 22

ב. האם גרף הפונקציה f(x)f(x) חותך את ציר ה־xx? נמקו את תשובתכם.

  1. לא: f(x)=0f(x) = 0 רק ב־x=0x = 0, שאינו בתחום ההגדרה
  2. כן: ב־x=0x = 0, כי f(0)=0f(0) = 0
  3. כן: ב־x=1x = 1, כי ln⁡1=0\ln 1 = 0
  4. כן: ב־x=e1.5x = e^{1.5}, שבו המכנה מתאפס
Show the answer and the solution

Answer: A לא: f(x)=0f(x) = 0 רק ב־x=0x = 0, שאינו בתחום ההגדרה

Worked solution:

f(x)=0  ⟺  x2=0  ⟺  x=0\begin{aligned}f(x) &= 0 \iff x^2 \\ &= 0 \iff x \\ &= 0\end{aligned}

מנה מתאפסת כשהמונה מתאפס

x=0∉{x>0}x = 0 \notin \{x > 0\}

לא. הגרף אינו חותך את ציר ה־xx.

Check the answer on elev

Exercise 23

ג (1). מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגה. (הנקודה היא (ek,y0)(e^k, y_0); כתבו את y0y_0 בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

k=k = ____ , y0=y_0 = ____

Show the answer and the solution

Answer: k=k = 2 , y0=y_0 = 27.3

Worked solution:

f′(x)=2x(−6+4ln⁡x)−x2⋅4x(−6+4ln⁡x)2=8x(ln⁡x−2)(−6+4ln⁡x)2\begin{aligned}f'(x) &= \frac{2x(-6 + 4\ln x) - x^2 \cdot \frac{4}{x}}{(-6 + 4\ln x)^2} \\ &= \frac{8x(\ln x - 2)}{(-6 + 4\ln x)^2}\end{aligned}

נגזרת של מנה

f′(x)=0⇒ln⁡x=2⇒x=e2\begin{aligned}f'(x) &= 0 \Rightarrow \ln x \\ &= 2 \Rightarrow x \\ &= e^2\end{aligned}
e1.5<x<e2:f′<0,x>e2:f′>0e^{1.5} < x < e^2: f' < 0, \quad x > e^2: f' > 0

מינימום

f(e2)=e4−6+8=e42≈27.30\begin{aligned}f(e^2) &= \frac{e^4}{-6 + 8} \\ &= \frac{e^4}{2} \approx 27.30\end{aligned}

מינימום ב־(e2,e42)≈(7.39,27.30)\left(e^2, \frac{e^4}{2}\right) \approx (7.39, 27.30).

Check the answer on elev

Exercise 24

ג (2). מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה f(x)f(x).

  1. יורדת ב־0<x<e20 < x < e^2, כולל ב־x=e1.5x = e^{1.5}; עולה ב־x>e2x > e^2
  2. יורדת ב־x<e2x < e^2 ועולה ב־x>e2x > e^2
  3. יורדת ב־0<x<e1.50 < x < e^{1.5} וב־e1.5<x<e2e^{1.5} < x < e^2; עולה ב־x>e2x > e^2
  4. עולה ב־0<x<e1.50 < x < e^{1.5}; יורדת ב־e1.5<x<e2e^{1.5} < x < e^2; עולה ב־x>e2x > e^2
Show the answer and the solution

Answer: C יורדת ב־0<x<e1.50 < x < e^{1.5} וב־e1.5<x<e2e^{1.5} < x < e^2; עולה ב־x>e2x > e^2

Worked solution:

סימן f′=סימן (ln⁡x−2)\text{סימן } f' = \text{סימן } (\ln x - 2)

המכנה ריבוע חיובי, ו־8x>08x > 0

ln⁡x<2  ⟺  x<e2\ln x < 2 \iff x < e^2
x=e1.5∉Dx = e^{1.5} \notin D

הקטע נחתך באסימפטוטה

יורדת ב־0<x<e1.50 < x < e^{1.5} וב־e1.5<x<e2e^{1.5} < x < e^2; עולה ב־x>e2x > e^2.

Check the answer on elev

Exercise 25

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

תחום ההגדרה של פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x) זהה לתחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x). ד (1). קבעו איזה מן הגרפים II–IVIV שלפניכם מתאר את הפונקציה f(x)f(x), ואיזה מהם מתאר את פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x). נמקו את קביעותיכם.

  1. ff: גרף IV; f′f': גרף I
  2. ff: גרף II; f′f': גרף III
  3. ff: גרף III; f′f': גרף II
  4. ff: גרף III; f′f': גרף I
Show the answer and the solution

Answer: C ff: גרף III; f′f': גרף II

Worked solution:

0<x<e1.5: f<0, f↘0 < x < e^{1.5}: \ f < 0, \ f \searrow

המכנה שלילי

x>e1.5: min⁡(e2,27.3)x > e^{1.5}: \ \min(e^2, 27.3)

סעיף ג

f′<0 (x<e2),f′>0 (x>e2)f' < 0 \ (x < e^2), \quad f' > 0 \ (x > e^2)

הנגזרת חוצה את הציר במינימום של ff

ff הוא גרף III, ו־f′f' הוא גרף II. גרף IV הוא −f-f, וגרף I הוא −f′-f'.

Check the answer on elev

Exercise 26

תחום ההגדרה של פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x) זהה לתחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x). ד (2). חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x), על ידי ציר ה־xx ועל ידי הישר x=e3x = e^3. (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

Show the answer and the solution

Answer: 39.94

Worked solution:

f′(x)>0 ב־ e2<x<e3f'(x) > 0 \ \text{ב־} \ e^2 < x < e^3

הנגזרת חוצה את ציר ה־xx ב־x=e2x = e^2

S=∫e2e3f′(x) dx=f(e3)−f(e2)\begin{aligned}S &= \int_{e^2}^{e^3} f'(x)\,dx \\ &= f(e^3) - f(e^2)\end{aligned}

הפונקציה ff קדומה ל־f′f'

=e66−e42≈67.24−27.30=39.94= \frac{e^6}{6} - \frac{e^4}{2} \approx 67.24 - 27.30 = 39.94

f(e3)=e6−6+12f(e^3) = \frac{e^6}{-6 + 12}

השטח: e66−e42≈39.94\frac{e^6}{6} - \frac{e^4}{2} \approx 39.94.

Check the answer on elev

Keep practising on elev

Videos, instant checking and a path that follows your child's pace, for every chapter of their grade.

Practise on elevDiscover elev for this grade