בַּשּׁוּק עִם אוֹרִי

אוֹרִי עוֹלֶה מֵאַנְגְלִיָּה, וְהוּא גָּר בִּירוּשָׁלַיִם. בְּכָל יוֹם שִׁישִׁי הוּא הוֹלֵךְ לַשּׁוּק לִקְנוֹת יְרָקוֹת וּפֵרוֹת.

אוֹרִי: אֲנִי רוֹצֶה עַגְבָנִיּוֹת, מְלָפְפוֹנִים וּתְפוּחִים. כַּמָּה עוֹלֶה קִילוֹ עַגְבָנִיּוֹת?

אוֹרִי: טוֹב, אֲנִי לוֹקֵחַ שְׁנֵי קִילוֹ. וְגַם קִילוֹ תַּפּוּזִים, בְּבַקָּשָׁה.

אוֹרִי: כֵּן, זֶה הַכֹּל. תּוֹדָה רַבָּה!