בְּיִשְׂרָאֵל כּוֹתְבִים בְּיָד בִּכְתָב אַחֵר מִזֶּה שֶׁל הַדְּפוּס. בַּהַתְחָלָה זֶה נִרְאֶה כְּמוֹ אָלֶף־בֵּית שֵׁנִי — אֲבָל הַסֵּדֶר וְהַצְּלִילִים זֵהִים לְגַמְרֵי.
כְּלָל אֶחָד חוֹסֵךְ הַרְבֵּה: כּוֹתְבִים תָּמִיד מִיָּמִין לִשְׂמֹאל, וְכָל אוֹת מַתְחִילָה מִלְמַעְלָה. אִם הַיָּד זָזָה שְׂמֹאלָה־יָמִינָה — הָאוֹת תֵּצֵא הָפוּךְ.