לִקְבֹּעַ תּוֹר

כְּשֶׁמִּתְקַשְּׁרִים לַמִּרְפָּאָה, קוֹדֶם כֹּל אוֹמְרִים אֶת הַשֵּׁם הַמָּלֵא וְאֶת מִסְפַּר הַזֶּהוּת. הַמַּזְכִּירָה שׁוֹאֶלֶת מָה קָרָה, וְאָז מַצִּיעָה תּוֹר – הַיּוֹם, מָחָר, אוֹ בְּעוֹד שָׁבוּעַ. אִם מְבַקְּשִׁים רוֹפֵא מְסֻיָּם, לִפְעָמִים צָרִיךְ לְחַכּוֹת יוֹתֵר.