המבנה של טור דעה

שני טורי דעה על השיטה, לא על רשימה. שני כותבים דמיוניים עונים על אותה שאלה: האם כדאי לשנות את אחוז החסימה, שעומד על 3.25% מהקולות הכשרים? הדעות הן של הכותבים בלבד.

טור א׳ — «רף שמחזיק ממשלה». בכנסת של 120 חברים, רוב הוא 61, ולפני בחירות 2026 אף רשימה לא הגיעה לכך לבדה. לכן כל ממשלה נשענת על כמה שותפים. לדעתי, ככל שמספר הרשימות בכנסת קטן יותר, כך קל יותר להרכיב קואליציה ולשמור עליה. נכון שאחוז חסימה משאיר בחוץ קולות של אזרחים; אולם רשימה קטנה מאוד שנכנסת לקואליציה עלולה לקבל כוח גדול בהרבה מגודלה. מסיבה זו מוטב, בעיניי, להשאיר את הרף כפי שהוא, ואולי אף להעלותו.

טור ב׳ — «כל קול צריך להיספר». אחוז החסימה עומד על 3.25% מהקולות הכשרים, ורשימה שלא עוברת אותו אינה מקבלת אף מושב. משמעות הדבר היא שקולות של אזרחים הולכים לאיבוד, אף שאותם אזרחים הגיעו לקלפי ועשו את מה שהדמוקרטיה ביקשה מהם. נכון שכנסת עם רשימות רבות מקשה על הרכבת קואליציה; עם זאת, יציבות אינה הערך היחיד, וייצוג רחב חשוב לא פחות. לכן, לדעתי, ראוי לשקול להוריד את הרף.

שני טורי דעה על השיטה, לא על רשימה. שני כותבים דמיוניים עונים על אותה שאלה: האם כדאי לשנות את אחוז החסימה, שעומד על 3.25% מהקולות הכשרים? הדעות הן של הכותבים בלבד.

טור א׳ — «רף שמחזיק ממשלה». בכנסת של 120 חברים, רוב הוא 61, ולפני בחירות 2026 אף רשימה לא הגיעה לכך לבדה. לכן כל ממשלה נשענת על כמה שותפים. לדעתי, ככל שמספר הרשימות בכנסת קטן יותר, כך קל יותר להרכיב קואליציה ולשמור עליה. נכון שאחוז חסימה משאיר בחוץ קולות של אזרחים; אולם רשימה קטנה מאוד שנכנסת לקואליציה עלולה לקבל כוח גדול בהרבה מגודלה. מסיבה זו מוטב, בעיניי, להשאיר את הרף כפי שהוא, ואולי אף להעלותו.

טור ב׳ — «כל קול צריך להיספר». אחוז החסימה עומד על 3.25% מהקולות הכשרים, ורשימה שלא עוברת אותו אינה מקבלת אף מושב. משמעות הדבר היא שקולות של אזרחים הולכים לאיבוד, אף שאותם אזרחים הגיעו לקלפי ועשו את מה שהדמוקרטיה ביקשה מהם. נכון שכנסת עם רשימות רבות מקשה על הרכבת קואליציה; עם זאת, יציבות אינה הערך היחיד, וייצוג רחב חשוב לא פחות. לכן, לדעתי, ראוי לשקול להוריד את הרף.

שני טורי דעה על השיטה, לא על רשימה. שני כותבים דמיוניים עונים על אותה שאלה: האם כדאי לשנות את אחוז החסימה, שעומד על 3.25% מהקולות הכשרים? הדעות הן של הכותבים בלבד.

טור א׳ — «רף שמחזיק ממשלה». בכנסת של 120 חברים, רוב הוא 61, ולפני בחירות 2026 אף רשימה לא הגיעה לכך לבדה. לכן כל ממשלה נשענת על כמה שותפים. לדעתי, ככל שמספר הרשימות בכנסת קטן יותר, כך קל יותר להרכיב קואליציה ולשמור עליה. נכון שאחוז חסימה משאיר בחוץ קולות של אזרחים; אולם רשימה קטנה מאוד שנכנסת לקואליציה עלולה לקבל כוח גדול בהרבה מגודלה. מסיבה זו מוטב, בעיניי, להשאיר את הרף כפי שהוא, ואולי אף להעלותו.

טור ב׳ — «כל קול צריך להיספר». אחוז החסימה עומד על 3.25% מהקולות הכשרים, ורשימה שלא עוברת אותו אינה מקבלת אף מושב. משמעות הדבר היא שקולות של אזרחים הולכים לאיבוד, אף שאותם אזרחים הגיעו לקלפי ועשו את מה שהדמוקרטיה ביקשה מהם. נכון שכנסת עם רשימות רבות מקשה על הרכבת קואליציה; עם זאת, יציבות אינה הערך היחיד, וייצוג רחב חשוב לא פחות. לכן, לדעתי, ראוי לשקול להוריד את הרף.

שני טורי דעה על השיטה, לא על רשימה. שני כותבים דמיוניים עונים על אותה שאלה: האם כדאי לשנות את אחוז החסימה, שעומד על 3.25% מהקולות הכשרים? הדעות הן של הכותבים בלבד.

טור א׳ — «רף שמחזיק ממשלה». בכנסת של 120 חברים, רוב הוא 61, ולפני בחירות 2026 אף רשימה לא הגיעה לכך לבדה. לכן כל ממשלה נשענת על כמה שותפים. לדעתי, ככל שמספר הרשימות בכנסת קטן יותר, כך קל יותר להרכיב קואליציה ולשמור עליה. נכון שאחוז חסימה משאיר בחוץ קולות של אזרחים; אולם רשימה קטנה מאוד שנכנסת לקואליציה עלולה לקבל כוח גדול בהרבה מגודלה. מסיבה זו מוטב, בעיניי, להשאיר את הרף כפי שהוא, ואולי אף להעלותו.

טור ב׳ — «כל קול צריך להיספר». אחוז החסימה עומד על 3.25% מהקולות הכשרים, ורשימה שלא עוברת אותו אינה מקבלת אף מושב. משמעות הדבר היא שקולות של אזרחים הולכים לאיבוד, אף שאותם אזרחים הגיעו לקלפי ועשו את מה שהדמוקרטיה ביקשה מהם. נכון שכנסת עם רשימות רבות מקשה על הרכבת קואליציה; עם זאת, יציבות אינה הערך היחיד, וייצוג רחב חשוב לא פחות. לכן, לדעתי, ראוי לשקול להוריד את הרף.

שני טורי דעה על השיטה, לא על רשימה. שני כותבים דמיוניים עונים על אותה שאלה: האם כדאי לשנות את אחוז החסימה, שעומד על 3.25% מהקולות הכשרים? הדעות הן של הכותבים בלבד.

טור א׳ — «רף שמחזיק ממשלה». בכנסת של 120 חברים, רוב הוא 61, ולפני בחירות 2026 אף רשימה לא הגיעה לכך לבדה. לכן כל ממשלה נשענת על כמה שותפים. לדעתי, ככל שמספר הרשימות בכנסת קטן יותר, כך קל יותר להרכיב קואליציה ולשמור עליה. נכון שאחוז חסימה משאיר בחוץ קולות של אזרחים; אולם רשימה קטנה מאוד שנכנסת לקואליציה עלולה לקבל כוח גדול בהרבה מגודלה. מסיבה זו מוטב, בעיניי, להשאיר את הרף כפי שהוא, ואולי אף להעלותו.

טור ב׳ — «כל קול צריך להיספר». אחוז החסימה עומד על 3.25% מהקולות הכשרים, ורשימה שלא עוברת אותו אינה מקבלת אף מושב. משמעות הדבר היא שקולות של אזרחים הולכים לאיבוד, אף שאותם אזרחים הגיעו לקלפי ועשו את מה שהדמוקרטיה ביקשה מהם. נכון שכנסת עם רשימות רבות מקשה על הרכבת קואליציה; עם זאת, יציבות אינה הערך היחיד, וייצוג רחב חשוב לא פחות. לכן, לדעתי, ראוי לשקול להוריד את הרף.

שני טורי דעה על השיטה, לא על רשימה. שני כותבים דמיוניים עונים על אותה שאלה: האם כדאי לשנות את אחוז החסימה, שעומד על 3.25% מהקולות הכשרים? הדעות הן של הכותבים בלבד.

טור א׳ — «רף שמחזיק ממשלה». בכנסת של 120 חברים, רוב הוא 61, ולפני בחירות 2026 אף רשימה לא הגיעה לכך לבדה. לכן כל ממשלה נשענת על כמה שותפים. לדעתי, ככל שמספר הרשימות בכנסת קטן יותר, כך קל יותר להרכיב קואליציה ולשמור עליה. נכון שאחוז חסימה משאיר בחוץ קולות של אזרחים; אולם רשימה קטנה מאוד שנכנסת לקואליציה עלולה לקבל כוח גדול בהרבה מגודלה. מסיבה זו מוטב, בעיניי, להשאיר את הרף כפי שהוא, ואולי אף להעלותו.

טור ב׳ — «כל קול צריך להיספר». אחוז החסימה עומד על 3.25% מהקולות הכשרים, ורשימה שלא עוברת אותו אינה מקבלת אף מושב. משמעות הדבר היא שקולות של אזרחים הולכים לאיבוד, אף שאותם אזרחים הגיעו לקלפי ועשו את מה שהדמוקרטיה ביקשה מהם. נכון שכנסת עם רשימות רבות מקשה על הרכבת קואליציה; עם זאת, יציבות אינה הערך היחיד, וייצוג רחב חשוב לא פחות. לכן, לדעתי, ראוי לשקול להוריד את הרף.

שני טורי דעה על השיטה, לא על רשימה. שני כותבים דמיוניים עונים על אותה שאלה: האם כדאי לשנות את אחוז החסימה, שעומד על 3.25% מהקולות הכשרים? הדעות הן של הכותבים בלבד.

טור א׳ — «רף שמחזיק ממשלה». בכנסת של 120 חברים, רוב הוא 61, ולפני בחירות 2026 אף רשימה לא הגיעה לכך לבדה. לכן כל ממשלה נשענת על כמה שותפים. לדעתי, ככל שמספר הרשימות בכנסת קטן יותר, כך קל יותר להרכיב קואליציה ולשמור עליה. נכון שאחוז חסימה משאיר בחוץ קולות של אזרחים; אולם רשימה קטנה מאוד שנכנסת לקואליציה עלולה לקבל כוח גדול בהרבה מגודלה. מסיבה זו מוטב, בעיניי, להשאיר את הרף כפי שהוא, ואולי אף להעלותו.

טור ב׳ — «כל קול צריך להיספר». אחוז החסימה עומד על 3.25% מהקולות הכשרים, ורשימה שלא עוברת אותו אינה מקבלת אף מושב. משמעות הדבר היא שקולות של אזרחים הולכים לאיבוד, אף שאותם אזרחים הגיעו לקלפי ועשו את מה שהדמוקרטיה ביקשה מהם. נכון שכנסת עם רשימות רבות מקשה על הרכבת קואליציה; עם זאת, יציבות אינה הערך היחיד, וייצוג רחב חשוב לא פחות. לכן, לדעתי, ראוי לשקול להוריד את הרף.

שני טורי דעה על השיטה, לא על רשימה. שני כותבים דמיוניים עונים על אותה שאלה: האם כדאי לשנות את אחוז החסימה, שעומד על 3.25% מהקולות הכשרים? הדעות הן של הכותבים בלבד.

טור א׳ — «רף שמחזיק ממשלה». בכנסת של 120 חברים, רוב הוא 61, ולפני בחירות 2026 אף רשימה לא הגיעה לכך לבדה. לכן כל ממשלה נשענת על כמה שותפים. לדעתי, ככל שמספר הרשימות בכנסת קטן יותר, כך קל יותר להרכיב קואליציה ולשמור עליה. נכון שאחוז חסימה משאיר בחוץ קולות של אזרחים; אולם רשימה קטנה מאוד שנכנסת לקואליציה עלולה לקבל כוח גדול בהרבה מגודלה. מסיבה זו מוטב, בעיניי, להשאיר את הרף כפי שהוא, ואולי אף להעלותו.

טור ב׳ — «כל קול צריך להיספר». אחוז החסימה עומד על 3.25% מהקולות הכשרים, ורשימה שלא עוברת אותו אינה מקבלת אף מושב. משמעות הדבר היא שקולות של אזרחים הולכים לאיבוד, אף שאותם אזרחים הגיעו לקלפי ועשו את מה שהדמוקרטיה ביקשה מהם. נכון שכנסת עם רשימות רבות מקשה על הרכבת קואליציה; עם זאת, יציבות אינה הערך היחיד, וייצוג רחב חשוב לא פחות. לכן, לדעתי, ראוי לשקול להוריד את הרף.

שני טורי דעה על השיטה, לא על רשימה. שני כותבים דמיוניים עונים על אותה שאלה: האם כדאי לשנות את אחוז החסימה, שעומד על 3.25% מהקולות הכשרים? הדעות הן של הכותבים בלבד.

טור א׳ — «רף שמחזיק ממשלה». בכנסת של 120 חברים, רוב הוא 61, ולפני בחירות 2026 אף רשימה לא הגיעה לכך לבדה. לכן כל ממשלה נשענת על כמה שותפים. לדעתי, ככל שמספר הרשימות בכנסת קטן יותר, כך קל יותר להרכיב קואליציה ולשמור עליה. נכון שאחוז חסימה משאיר בחוץ קולות של אזרחים; אולם רשימה קטנה מאוד שנכנסת לקואליציה עלולה לקבל כוח גדול בהרבה מגודלה. מסיבה זו מוטב, בעיניי, להשאיר את הרף כפי שהוא, ואולי אף להעלותו.

טור ב׳ — «כל קול צריך להיספר». אחוז החסימה עומד על 3.25% מהקולות הכשרים, ורשימה שלא עוברת אותו אינה מקבלת אף מושב. משמעות הדבר היא שקולות של אזרחים הולכים לאיבוד, אף שאותם אזרחים הגיעו לקלפי ועשו את מה שהדמוקרטיה ביקשה מהם. נכון שכנסת עם רשימות רבות מקשה על הרכבת קואליציה; עם זאת, יציבות אינה הערך היחיד, וייצוג רחב חשוב לא פחות. לכן, לדעתי, ראוי לשקול להוריד את הרף.

שני טורי דעה על השיטה, לא על רשימה. שני כותבים דמיוניים עונים על אותה שאלה: האם כדאי לשנות את אחוז החסימה, שעומד על 3.25% מהקולות הכשרים? הדעות הן של הכותבים בלבד.

טור א׳ — «רף שמחזיק ממשלה». בכנסת של 120 חברים, רוב הוא 61, ולפני בחירות 2026 אף רשימה לא הגיעה לכך לבדה. לכן כל ממשלה נשענת על כמה שותפים. לדעתי, ככל שמספר הרשימות בכנסת קטן יותר, כך קל יותר להרכיב קואליציה ולשמור עליה. נכון שאחוז חסימה משאיר בחוץ קולות של אזרחים; אולם רשימה קטנה מאוד שנכנסת לקואליציה עלולה לקבל כוח גדול בהרבה מגודלה. מסיבה זו מוטב, בעיניי, להשאיר את הרף כפי שהוא, ואולי אף להעלותו.

טור ב׳ — «כל קול צריך להיספר». אחוז החסימה עומד על 3.25% מהקולות הכשרים, ורשימה שלא עוברת אותו אינה מקבלת אף מושב. משמעות הדבר היא שקולות של אזרחים הולכים לאיבוד, אף שאותם אזרחים הגיעו לקלפי ועשו את מה שהדמוקרטיה ביקשה מהם. נכון שכנסת עם רשימות רבות מקשה על הרכבת קואליציה; עם זאת, יציבות אינה הערך היחיד, וייצוג רחב חשוב לא פחות. לכן, לדעתי, ראוי לשקול להוריד את הרף.