הכלים של הבדיקה
המדדים החיוניים: איך אומרים, איך כותבים
מדדים חיוניים – חמש מדידות שעושים כמעט לכל מטופל: חום, לחץ דם, דופק, קצב נשימה וסטורציה. בשיחה אומרים את המספרים במילים. ברשומה כותבים אותם בספרות, בדרך כלל בשורה אחת.
שאלההמדדים של מטופל: חום 38.5, דופק 110, סטורציה 98%. איזה מדדים לא תקינים?
החום (38.5 – יש חום) והדופק (110 – מעל 100, דופק מהיר). סטורציה של 98% תקינה.
שאלהאיך תגידו למטופלת שלחץ הדם שלה 120/70?
״לחץ הדם שלך מאה עשרים על שבעים.״ ואפשר להוסיף מילה אחת: ״תקין״.
לכל מדידה יש כלי משלה. כדאי לומר למטופל גם מה הכלי עושה: ״זה אוקסימטר, הוא מודד את הסטורציה.״ מטופל שמבין מה קורה – רגוע יותר.
שאלההמטופלת שואלת: ״מה זה, על האצבע שלי?״. מה עונים לה?
״זה אוקסימטר. הוא מודד את הסטורציה – כמה חמצן יש בדם – ואת הדופק. זה לא כואב.״
ברשומה כותבים את הבדיקה במילים קצרות, לפי מערכות: ריאות, לב, בטן, גפיים. בשיחה אומרים ״בלי״; ברשומה כותבים ״ללא״: ללא חרחורים, ללא בצקות.
שאלההמטופלת אומרת: ״כשאת לוחצת פה, בצד שמאל למטה, זה כואב לי.״ איך כותבים את הממצא ברשומה?
״בטן: רגישה בצד שמאל למטה.״ ״רגישה״ בנקבה, כי ״בטן״ היא מילה בנקבה.
שאלהאיך תכתבו ברשומה: ״הריאות נקיות, אני לא שומע שום רעש מיוחד״?
״ריאות: כניסת אוויר טובה בשני הצדדים, ללא חרחורים וללא צפצופים.״
הַמִּילִים הַחֲדָשׁוֹת שֶׁל הַפֶּרֶק
אֶפְשָׁר לָגַעַת בְּכָל כַּרְטִיס וְלִשְׁמוֹעַ אֶת הַמִּילָּה.
השלב הושלם!
בשלב הזה אין תרגילים לפתור.
בשלב הבא בדיקה גופנית — 1