גבוה מ־, תקינה, הודגמו: הלשון של הדוח
לקרוא תוצאה: הנורמה והממצא
בדף של המעבדה, ליד כל ערך כתוב טווח הנורמה. ערך בתוך הטווח הוא ערך תקין. מחוץ לטווח הוא גבוה מהנורמה או נמוך מהנורמה. ערך שקרוב לסוף הטווח נמצא בגבול העליון או בגבול התחתון.
משווים עם מ־: גבוה מהנורמה, נמוך מ־12. ״ב־״ אומר בכמה: ״הסוכר גבוה ב־18 מהגבול״. ״בטווח״ או ״בתוך הטווח״ אומר: תקין.
הטעות הנפוצה: מילת יחס לא נכונה, והתאמה לשם הלא נכון.
משווים עם ״מ״: גבוה מ..., נמוך מ.... אפשר גם ״מעל הנורמה״, אבל לא ״גבוה על״.
״ספירה״ נקבה, ולכן ״תקינה״. בסמיכות המילה הראשונה קובעת.
״כליות״ נקבה, אבל המילה הראשונה היא ״תפקודים״, זכר רבים: ״תקינים״.
״ממצאים״ ברבים, ולכן ״הודגמו״. ממצא אחד: ״לא הודגם ממצא חריג״.
הדוח נכתב לרופא. המטופל צריך לשמוע אותו מידע במילים פשוטות. ״נמצא ערך גבוה מהנורמה״ – ״יצא קצת גבוה״. ״ללא ממצאים חריגים״ – ״הכול תקין״. ״חשד ל...״ – ״יכול להיות ש...״, ואחריו מה עושים עכשיו.
הַמִּילִים הַחֲדָשׁוֹת שֶׁל הַפֶּרֶק
אֶפְשָׁר לָגַעַת בְּכָל כַּרְטִיס וְלִשְׁמוֹעַ אֶת הַמִּילָּה.
השלב הושלם!
בשלב הזה אין תרגילים לפתור.
בשלב הבא בדיקות ותוצאות — 1