מהמילה הרפואית למילה הפשוטה
מטופל שומע את האבחנה פעם אחת, כשהוא עייף, כואב ומפחד. לכן מסבירים במילים של כל יום: משפט קצר, ודבר אחד בכל פעם. את המילה הרפואית אפשר להגיד, אבל מיד אחריה בא ההסבר הפשוט.
שאלההרופא אומר למטופלת: ״יש לך יתר לחץ דם.״ איך אפשר להגיד את זה במילים פשוטות?
״לחץ הדם שלך גבוה.״ ואחר כך מה זה אומר בשבילה: נמדוד אותו שוב, ואולי תצטרכי תרופה.
בהוראות לבית אומרים מה חובה, מה מומלץ, מה אפשר ומה אסור. אחרי כל אחת מארבע המילים האלה בא שם פועל: לשתות, לנוח, להרים. כדאי, מותר ואסור לא משתנות: כדאי לך, מותר לך, אסור לך. צריך משתנה לפי מי שצריך: אתה צריך, את צריכה. בלי ״אתה״ או ״את״ אומרים ״צריך״: צריך לשתות הרבה.
שאלהאיך אומרים למטופלת שהיא צריכה לשתות הרבה, ושאסור לה להרים דברים כבדים?
״את צריכה לשתות הרבה, ואסור לך להרים דברים כבדים.״ – ״צריכה״ בנקבה, ו״אסור״ לא משתנה.
השלב הושלם!
בשלב הזה אין תרגילים לפתור.
בשלב הבא מתי לחזור: אם + עתיד