מטופל שמפחד שומע פחות. קודם מכירים ברגש: ״אני מבין שזה מפחיד.״ אחר כך נותנים עובדה אמיתית שמרגיעה: ״זה מצב שכיח״, ״יש לזה טיפול טוב״, ״אנחנו כאן.״ לא מבטיחים מה שאי אפשר לדעת.
אני מבין או אני מבינה – לפי מי שמדבר, לא לפי המטופל. רופאה אומרת ״אני מבינה שזה מפחיד״ גם למטופל גבר.
שאלהמטופלת אומרת: ״אני מפחדת שזה משהו רע.״ מה תגידו לה?
קודם להכיר בפחד: ״אני מבין שזה מפחיד״ – או ״אני מבינה״, כשמי שמדברת היא אישה. אחר כך עובדה אמיתית: ״זה מצב שכיח, ויש לו טיפול טוב. ואנחנו כאן, אם משהו ישתנה.״
הַמִּילִים הַחֲדָשׁוֹת שֶׁל הַפֶּרֶק
אֶפְשָׁר לָגַעַת בְּכָל כַּרְטִיס וְלִשְׁמוֹעַ אֶת הַמִּילָּה.
השלב הושלם!
בשלב הזה אין תרגילים לפתור.
בשלב הבא הסבר והרגעה — 1