מִכְתָב לְרֹאשׁ הַשָׁנָה

לְמֵיקָה הַיְקָרָה,

אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת יֵשׁ תַפּוּחִים וּדְבַשׁ עַל הַשׁוּלְחָן, כִּי בְּרֹאשׁ הַשָׁנָה אוֹכְלִים דְבָרִים מְתוּקִים לְשָׁנָה טוֹבָה. אִמָא אוֹפָה חַלָה עֲגוּלָה מְיוּחֶדֶת, וְלֹא חַלָה אֲרוּכָה כְּמוֹ בְּכָל שַׁבָּת.

אֲנִי מְקַוָוה שֶׁגַם אֵצְלֵךְ בְּצָרְפַת יֵשׁ חֲגִיגָה יָפָה. אֲנִי מְחַכָּה לִשְׁמוֹעַ אֵיךְ אַתְּ חוֹגֶגֶת.

יָעֵל