ג׳וּלְיָה מְסַפֶּרֶת לְסַבָּא בַּטֶּלֶפוֹן: « סַבָּא, יֵשׁ לִי שְׁנֵי חֲבֵרִים חֲדָשִׁים בַּכִּיתָּה בְּחֵיפָה. אֵיתָן גָּבוֹהַּ מְאוֹד, יֵשׁ לוֹ שֵׂיעָר שָׁחוֹר וְקָצָר, וְהוּא תָּמִיד לוֹבֵשׁ כּוֹבַע אָדוֹם.
סַבָּא: « וְאַתְּ? אֵיךְ אַתְּ נִרְאֵית בַּתְּמוּנָה? »