מֵרוֹץ הָאוֹתִיוֹת

מִתַחַת לַלוּחַ מִסְתַתֶרֶת תְמוּנָה סוֹדִית. כָּל תְשׁוּבָה נְכוֹנָה וּמְהִירָה מְגַלָה עוֹד חֲתִיכָה מִמֶנָה. קוֹדֶם הָאוֹתִיוֹת, אַחַת אַחַת — וְאַחַר כָּךְ מִסְפָּרִים שֶׁל כַּמָה אוֹתִיוֹת יַחַד.

כָּל תַרְגִיל יָכוֹל לַעֲלוֹת רַק שָׁלָב אֶחָד בְּיוֹם. אַחֲרֵי אַרְבָּעָה יָמִים שֶׁל תְשׁוּבוֹת מְהִירוֹת, הוּא יָדוּעַ בְּעַל פֶּה.