מבחן סוף שליש א׳

ב-elev השיעור הזה מגיע עם תרגילים שנבדקים מיד, רמז ברגע שנתקעים, ומעקב אחרי ההתקדמות.

לתרגל ב-elev

מבחן סוף שליש א׳ — כיתה ח׳. המבחן בנוי כמו מבחן בית ספרי אמיתי: 7 שאלות, ולכל שאלה כמה סעיפים שנשענים זה על זה. משך המבחן 90 דקות, ומותר להשתמש במחשבון.

1818

נקודות — משוואות, כולל משוואה עם משבצת (שאלה 1)

1616

נקודות — פונקציה קווית (שאלה 2)

1414

נקודות — בעיה מילולית, ושתי הוכחות של חפיפת משולשים (שאלות 3, 6, 7)

1212

נקודות — אי-שוויונות, וזוויות במשולש (שאלות 4–5)

100100

נקודות בסך הכול

סעיף ב׳ משתמש בדרך כלל בתשובה של סעיף א׳. אם נתקעתם — קראו את כל הסעיפים: לפעמים סעיף מאוחר נותן לכם את מה שחסר.

תרגילים

שאלה 1 (18 נקודות) — משוואות

תרגיל 1

א. פתרו את המשוואה: 3(x−2)−2(x+1)=5−x3(x - 2) - 2(x + 1) = 5 - x

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 6.5

הפתרון:

3x−6−2x−2=5−x3x - 6 - 2x - 2 = 5 - x

פותחים סוגריים — שימו לב למינוס לפני הסוגריים השניים

x−8=5−xx - 8 = 5 - x

מכנסים איברים דומים

2x=132x = 13

מעבירים אגפים

x=6.5x = 6.5

הטעות הנפוצה: −2(x+1)=−2x+2-2(x + 1) = -2x + 2. המינוס נכפל בשני האיברים: −2x−2-2x - 2.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 2

ב. פתרו את המשוואה: x+13−x−24=2\frac{x + 1}{3} - \frac{x - 2}{4} = 2

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 14

הפתרון:

4(x+1)−3(x−2)=244(x + 1) - 3(x - 2) = 24

כופלים את שני האגפים במכנה המשותף 12

4x+4−3x+6=244x + 4 - 3x + 6 = 24

מינוס כפול מינוס — פלוס

x+10=24x + 10 = 24
x=14x = 14

בדיקה: 153−124=5−3=2\frac{15}{3} - \frac{12}{4} = 5 - 3 = 2.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 3

ג. נתונה המשוואה 6x−3=2\frac{6}{x - 3} = 2. מהו תחום ההצבה, ומהו הפתרון?

  1. x≠3x \neq 3, והפתרון x=3x = 3
  2. x≠−3x \neq -3, והפתרון x=0x = 0
  3. x≠3x \neq 3, והפתרון x=6x = 6
  4. x≠0x \neq 0, והפתרון x=6x = 6
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג x≠3x \neq 3, והפתרון x=6x = 6

הפתרון:

x−3≠0 ⇒ x≠3x - 3 \neq 0 \ \Rightarrow \ x \neq 3

אסור לחלק באפס

6=2(x−3)6 = 2(x - 3)

כופלים במכנה

x=6x = 6

והפתרון בתוך תחום ההצבה

קודם תחום ההצבה, אחר כך הפתרון — ובסוף בודקים שהפתרון מותר.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 4

נתונה המשוואה 3(x−2)+4=2x+□3(x - 2) + 4 = 2x + \square. ד. איזה מספר צריך לכתוב במשבצת כדי שהפתרון של המשוואה יהיה x=5x = 5?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 3

הפתרון:

3(5−2)+4=133(5 - 2) + 4 = 13

מציבים x=5x = 5 באגף שמאל

2⋅5+□=132 \cdot 5 + \square = 13

ובאגף ימין

□=3\square = 3

מציבים את הפתרון הרצוי — והמשבצת היא הנעלם היחיד שנשאר.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 5

נתונה המשוואה 3(x−2)+4=2x+□3(x - 2) + 4 = 2x + \square. ה. איזה ביטוי במשבצת יגרום לכך שלמשוואה לא יהיה פתרון?

  1. x+5x + 5
  2. x−2x - 2
  3. −x-x
  4. 55
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א x+5x + 5

הפתרון:

3x−2=2x+□3x - 2 = 2x + \square

מפשטים את אגף שמאל

3x−2=3x+53x - 2 = 3x + 5

עם x+5x + 5 במשבצת

−2=5-2 = 5

ה-xx מצטמצם, ונשאר שוויון שקרי

כדי שה-xx יצטמצם, צריך xx אחד במשבצת. אם גם המספרים שווים — אינסוף פתרונות; אם לא — אין פתרון.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 6

נתונה המשוואה 3(x−2)+4=2x+□3(x - 2) + 4 = 2x + \square. ו. ואיזה ביטוי במשבצת ייתן אינסוף פתרונות?

  1. x−2x - 2
  2. −2-2
  3. 3x−23x - 2
  4. x+2x + 2
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א x−2x - 2

הפתרון:

3x−2=2x+x−23x - 2 = 2x + x - 2

עם x−2x - 2 במשבצת

3x−2=3x−23x - 2 = 3x - 2

שני האגפים זהים

שוויון שמתקיים לכל xx — כל מספר הוא פתרון.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 2 (16 נקודות) — פונקציה קווית

תרגיל 7

בשרטוט הגרפים של הפונקציות f(x)=2x−4f(x) = 2x - 4 ו-g(x)=−x+5g(x) = -x + 5. הגרפים נחתכים בנקודה AA. א. מהו שיעור ה-xx של AA?

f(x)=2x−4g(x)=−x+5\begin{aligned} f(x) &= 2x - 4 \\ g(x) &= -x + 5 \end{aligned}
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 3

הפתרון:

2x−4=−x+52x - 4 = -x + 5

בנקודת החיתוך ערכי ה-yy שווים

3x=93x = 9
x=3x = 3
לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 8

בשרטוט הגרפים של הפונקציות f(x)=2x−4f(x) = 2x - 4 ו-g(x)=−x+5g(x) = -x + 5. ב. ומהו שיעור ה-yy של AA?

f(x)=2x−4g(x)=−x+5\begin{aligned} f(x) &= 2x - 4 \\ g(x) &= -x + 5 \end{aligned}
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 2

הפתרון:

f(3)=2⋅3−4=2\begin{aligned}f(3) &= 2 \cdot 3 - 4 \\ &= 2\end{aligned}

מציבים באחת הפונקציות

g(3)=−3+5=2\begin{aligned}g(3) &= -3 + 5 \\ &= 2\end{aligned}

ובודקים בשנייה

A(3, 2)A(3,\, 2).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 9

בשרטוט הגרפים של הפונקציות f(x)=2x−4f(x) = 2x - 4 ו-g(x)=−x+5g(x) = -x + 5. BB ו-CC הן נקודות החיתוך של הגרפים עם ציר ה-xx. ג. חשבו את שטח המשולש ABCABC.

f(x)=2x−4g(x)=−x+5\begin{aligned} f(x) &= 2x - 4 \\ g(x) &= -x + 5 \end{aligned}
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 3

הפתרון:

2x−4=0 ⇒ B(2, 0)2x - 4 = 0 \ \Rightarrow \ B(2,\, 0)

האפס של ff

−x+5=0 ⇒ C(5, 0)-x + 5 = 0 \ \Rightarrow \ C(5,\, 0)

האפס של gg

BC=5−2=3\begin{aligned}BC &= 5 - 2 \\ &= 3\end{aligned}

הבסיס מונח על ציר ה-xx

S=3⋅22=3\begin{aligned}S &= \frac{3 \cdot 2}{2} \\ &= 3\end{aligned}

הגובה הוא שיעור ה-yy של AA

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 10

בשרטוט הגרפים של הפונקציות f(x)=2x−4f(x) = 2x - 4 ו-g(x)=−x+5g(x) = -x + 5. ד. לאילו ערכי xx מתקיים f(x)>g(x)f(x) > g(x)?

f(x)=2x−4g(x)=−x+5\begin{aligned} f(x) &= 2x - 4 \\ g(x) &= -x + 5 \end{aligned}
  1. x>3x > 3
  2. x>2x > 2
  3. 2<x<52 < x < 5
  4. x<3x < 3
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א x>3x > 3

הפתרון:

2x−4>−x+52x - 4 > -x + 5
3x>93x > 9
x>3x > 3

מימין לנקודת החיתוך הגרף של ff נמצא מעל הגרף של gg.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 11

בשרטוט הגרפים של הפונקציות f(x)=2x−4f(x) = 2x - 4 ו-g(x)=−x+5g(x) = -x + 5. ה. מהי משוואת הישר המקביל לגרף של ff ועובר דרך הנקודה (1, 7)(1,\, 7)?

f(x)=2x−4g(x)=−x+5\begin{aligned} f(x) &= 2x - 4 \\ g(x) &= -x + 5 \end{aligned}
  1. y=−x+8y = -x + 8
  2. y=7x+2y = 7x + 2
  3. y=2x+7y = 2x + 7
  4. y=2x+5y = 2x + 5
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד y=2x+5y = 2x + 5

הפתרון:

m=2m = 2

ישרים מקבילים — אותו שיפוע

7=2⋅1+b ⇒ b=5\begin{aligned}7 &= 2 \cdot 1 + b \ \Rightarrow \ b \\ &= 5\end{aligned}

מציבים את הנקודה

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 3 (14 נקודות) — בעיה מילולית ואחוזים

תרגיל 12

מחיר מעיל גבוה פי 3 ממחיר חולצה. במבצע הוזל המעיל ב-20%, והחולצה התייקרה ב-10%. אחרי השינוי, המעיל יקר מהחולצה ב-195 ₪. א. מה היה המחיר המקורי של החולצה?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 150

הפתרון:

חולצה=xמעיל=3x\begin{aligned}\text{חולצה} &= x \\ \quad \text{מעיל} &= 3x\end{aligned}

בוחרים את הנעלם

0.8⋅3x=2.4x0.8 \cdot 3x = 2.4x

המעיל אחרי הוזלה של 20%

1.1x1.1x

החולצה אחרי התייקרות של 10%

2.4x−1.1x=1952.4x - 1.1x = 195
1.3x=195 ⇒ x=150\begin{aligned}1.3x &= 195 \ \Rightarrow \ x \\ &= 150\end{aligned}
לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 13

מחיר מעיל גבוה פי 3 ממחיר חולצה. במבצע הוזל המעיל ב-20%, והחולצה התייקרה ב-10%. אחרי השינוי, המעיל יקר מהחולצה ב-195 ₪. ב. מה מחיר המעיל אחרי ההוזלה?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 360

הפתרון:

3⋅150=4503 \cdot 150 = 450

המחיר המקורי

0.8⋅450=3600.8 \cdot 450 = 360

בדיקה: החולצה עולה עכשיו 165165, ו-360−165=195360 - 165 = 195.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 14

מחיר מעיל גבוה פי 3 ממחיר חולצה. במבצע הוזל המעיל ב-20%, והחולצה התייקרה ב-10%. אחרי השינוי, המעיל יקר מהחולצה ב-195 ₪. ג. דנה קנתה מעיל וחולצה אחרי השינוי. בכמה אחוזים שילמה פחות מאשר לפני השינוי?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 12.5

הפתרון:

150+450=600150 + 450 = 600

לפני השינוי

165+360=525165 + 360 = 525

אחרי השינוי

75600⋅100=12.5%\frac{75}{600} \cdot 100 = 12.5\%

החיסכון חלקי המחיר המקורי

אחוז השינוי מחושב תמיד ביחס לערך שלפני השינוי.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 4 (12 נקודות) — אי-שוויונות

תרגיל 15

א. פתרו את אי-השוויון: 5−2x≥115 - 2x \geq 11

  1. x≥−3x \geq -3
  2. x≤3x \leq 3
  3. x≤−3x \leq -3
  4. x≥8x \geq 8
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג x≤−3x \leq -3

הפתרון:

−2x≥6-2x \geq 6

מעבירים את 5

x≤−3x \leq -3

מחלקים ב-−2-2 — הופכים את הסימן

חילוק במספר שלילי הופך את כיוון אי-השוויון.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 16

ב. מהו המספר השלם הקטן ביותר שמקיים x2+3<2x−6\frac{x}{2} + 3 < 2x - 6?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 7

הפתרון:

x+6<4x−12x + 6 < 4x - 12

כופלים ב-2

18<3x18 < 3x
x>6x > 6

66 עצמו אינו מקיים (אי-שוויון חזק), ולכן השלם הקטן ביותר הוא 77.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 17

ג. מהו תחום החיוביות של הפונקציה f(x)=−3x+12f(x) = -3x + 12?

  1. x<4x < 4
  2. x<−4x < -4
  3. x>4x > 4
  4. x>12x > 12
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א x<4x < 4

הפתרון:

−3x+12>0-3x + 12 > 0

חיובית — מעל ציר ה-xx

−3x>−12 ⇒ x<4-3x > -12 \ \Rightarrow \ x < 4

מחלקים ב-−3-3 והופכים את הסימן

השיפוע שלילי: הפונקציה יורדת, ולכן היא חיובית משמאל לנקודת האפס.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 18

ד. לדני יש 120 ₪ בקופה, והוא מוסיף 35 ₪ בכל שבוע. אחרי כמה שבועות לפחות יהיו בקופה יותר מ-400 ₪?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 9

הפתרון:

120+35w>400120 + 35w > 400

מתרגמים לאי-שוויון

35w>280 ⇒ w>835w > 280 \ \Rightarrow \ w > 8

אחרי 8 שבועות יש בדיוק 400 ₪ — לא יותר. לכן 9 שבועות.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 5 (12 נקודות) — זוויות וקווים מיוחדים במשולש

תרגיל 19

ABCDE
ADAD חוצה את ∠BAC\angle BAC, ו-AEAE גובה לצלע BCBC.

במשולש ABCABC נתון: ∠B=70∘\angle B = 70^\circ, ∠C=50∘\angle C = 50^\circ. ADAD הוא חוצה הזווית AA, ו-AEAE הוא הגובה לצלע BCBC. א. מהו גודל הזווית ∠BAE\angle BAE (במעלות)?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 20

הפתרון:

∠AEB=90∘\angle AEB = 90^\circ

AEAE גובה

∠BAE=180∘−90∘−70∘=20∘\begin{aligned}\angle BAE &= 180^\circ - 90^\circ - 70^\circ \\ &= 20^\circ\end{aligned}

סכום הזוויות במשולש ABEABE

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 20

ABCDE
ADAD חוצה את ∠BAC\angle BAC, ו-AEAE גובה לצלע BCBC.

במשולש ABCABC נתון: ∠B=70∘\angle B = 70^\circ, ∠C=50∘\angle C = 50^\circ. ADAD הוא חוצה הזווית AA, ו-AEAE הוא הגובה לצלע BCBC. ב. מהו גודל הזווית ∠BAD\angle BAD (במעלות)?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 30

הפתרון:

∠BAC=180∘−70∘−50∘=60∘\begin{aligned}\angle BAC &= 180^\circ - 70^\circ - 50^\circ \\ &= 60^\circ\end{aligned}

סכום הזוויות במשולש

∠BAD=60∘:2=30∘\begin{aligned}\angle BAD &= 60^\circ : 2 \\ &= 30^\circ\end{aligned}

ADAD חוצה זווית

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 21

ABCDE
ADAD חוצה את ∠BAC\angle BAC, ו-AEAE גובה לצלע BCBC.

במשולש ABCABC נתון: ∠B=70∘\angle B = 70^\circ, ∠C=50∘\angle C = 50^\circ. ADAD הוא חוצה הזווית AA, ו-AEAE הוא הגובה לצלע BCBC. ג. מהו גודל הזווית ∠DAE\angle DAE, בין חוצה הזווית לגובה (במעלות)?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 10

הפתרון:

∠DAE=∠BAD−∠BAE\angle DAE = \angle BAD - \angle BAE

הגובה נמצא בין ABAB לחוצה הזווית

=30∘−20∘=10∘= 30^\circ - 20^\circ = 10^\circ

גובה, תיכון וחוצה זווית הם שלושה קווים שונים — הם מתלכדים רק במשולש שווה שוקיים, מהקודקוד שמול הבסיס.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 22

ABCDE
ADAD חוצה את ∠BAC\angle BAC, ו-AEAE גובה לצלע BCBC.

במשולש ABCABC נתון: ∠B=70∘\angle B = 70^\circ, ∠C=50∘\angle C = 50^\circ. ADAD הוא חוצה הזווית AA, ו-AEAE הוא הגובה לצלע BCBC. ד. מהו גודל הזווית ∠ADC\angle ADC (במעלות)?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 100

הפתרון:

∠ADC=∠B+∠BAD\angle ADC = \angle B + \angle BAD

זווית חיצונית למשולש ABDABD

=70∘+30∘=100∘= 70^\circ + 30^\circ = 100^\circ

זווית חיצונית שווה לסכום שתי הזוויות הפנימיות שאינן צמודות לה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 6 (14 נקודות) — חפיפת משולשים והוכחה

תרגיל 23

ABMCD
MM היא אמצע הקטע ADAD וגם אמצע הקטע BCBC.

הקטעים ADAD ו-BCBC נחתכים בנקודה MM, ו-MM היא אמצע של שניהם. א. הוכיחו: △ABM≅△DCM\triangle ABM \cong \triangle DCM.

  • AM=MDAM = MD
  • BM=MCBM = MC

△ABM≅△DCM\triangle ABM \cong \triangle DCM

להציג את התשובה והפתרון
  1. AM=DMAM = DM — MM אמצע הקטע ADAD (נתון)
  2. BM=CMBM = CM — MM אמצע הקטע BCBC (נתון)
  3. ∠AMB=∠DMC\angle AMB = \angle DMC — זוויות קודקודיות שוות זו לזו
  4. △ABM≅△DCM\triangle ABM \cong \triangle DCM — חפיפה לפי צ.ז.צ
לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 24

ABMCD
MM היא אמצע הקטע ADAD וגם אמצע הקטע BCBC.

הקטעים ADAD ו-BCBC נחתכים בנקודה MM, ו-MM היא אמצע של שניהם. נתון גם: AB=7AB = 7 ס״מ ו-∠ABM=35∘\angle ABM = 35^\circ. ב. מה אורך הקטע DCDC, בס״מ?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 7

הפתרון:

DC=AB=7\begin{aligned}DC &= AB \\ &= 7\end{aligned}

צלעות מתאימות במשולשים חופפים

הצלע DCDC נמצאת מול הזווית MM במשולש DCMDCM, כמו ABAB במשולש ABMABM.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 25

ABMCD
MM היא אמצע הקטע ADAD וגם אמצע הקטע BCBC.

הקטעים ADAD ו-BCBC נחתכים בנקודה MM, ו-MM היא אמצע של שניהם. נתון גם: AB=7AB = 7 ס״מ ו-∠ABM=35∘\angle ABM = 35^\circ. ג. מהו גודל הזווית ∠DCM\angle DCM (במעלות)?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 35

הפתרון:

∠DCM=∠ABM=35∘\begin{aligned}\angle DCM &= \angle ABM \\ &= 35^\circ\end{aligned}

זוויות מתאימות במשולשים חופפים

סדר האותיות בשם החפיפה אומר מי מתאים למי: BB מול CC.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 26

ABMCD
MM היא אמצע הקטע ADAD וגם אמצע הקטע BCBC.

הקטעים ADAD ו-BCBC נחתכים בנקודה MM, ו-MM היא אמצע של שניהם. ד. מה אפשר להסיק על הקטעים ABAB ו-CDCD?

  1. AB⊥CDAB \perp CD, כי הזוויות הקודקודיות שוות
  2. אי אפשר להסיק דבר
  3. AB=2⋅CDAB = 2 \cdot CD
  4. AB∥CDAB \parallel CD, כי הזוויות המתחלפות ∠ABM\angle ABM ו-∠DCM\angle DCM שוות
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד AB∥CDAB \parallel CD, כי הזוויות המתחלפות ∠ABM\angle ABM ו-∠DCM\angle DCM שוות

הפתרון:

∠ABM=∠DCM\angle ABM = \angle DCM

מהחפיפה

AB∥CDAB \parallel CD

זוויות מתחלפות שוות ⇐ הישרים מקבילים

החפיפה נותנת זוגות שווים, ומהם מסיקים טענות חדשות — זה כל הרעיון של הוכחה בשני שלבים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 7 (14 נקודות) — הוכחת חפיפה נוספת

תרגיל 27

ABCD
האלכסון ACAC חוצה את הזווית AA וגם את הזווית CC של המרובע ABCDABCD.

במרובע ABCDABCD האלכסון ACAC חוצה את ∠BAD\angle BAD וגם את ∠BCD\angle BCD. א. הוכיחו: △ABC≅△ADC\triangle ABC \cong \triangle ADC.

  • ∠BAC=∠DAC\angle BAC = \angle DAC
  • ∠BCA=∠DCA\angle BCA = \angle DCA

△ABC≅△ADC\triangle ABC \cong \triangle ADC

להציג את התשובה והפתרון
  1. ∠BAC=∠DAC\angle BAC = \angle DAC — ACAC חוצה את ∠BAD\angle BAD (נתון)
  2. ∠BCA=∠DCA\angle BCA = \angle DCA — ACAC חוצה את ∠BCD\angle BCD (נתון)
  3. AC=ACAC = AC — צלע משותפת
  4. △ABC≅△ADC\triangle ABC \cong \triangle ADC — חפיפה לפי ז.צ.ז
לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 28

ABCD
האלכסון ACAC חוצה את הזווית AA וגם את הזווית CC של המרובע ABCDABCD.

במרובע ABCDABCD האלכסון ACAC חוצה את ∠BAD\angle BAD וגם את ∠BCD\angle BCD. נתון גם: AB=5AB = 5 ס״מ ו-BC=8BC = 8 ס״מ. ב. מהו היקף המרובע ABCDABCD, בס״מ?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 26

הפתרון:

AD=AB=5DC=BC=8\begin{aligned}AD &= AB \\ &= 5 \\ \quad DC &= BC \\ &= 8\end{aligned}

צלעות מתאימות במשולשים חופפים

P=5+8+8+5=26\begin{aligned}P &= 5 + 8 + 8 + 5 \\ &= 26\end{aligned}
לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 29

ABCD
האלכסון ACAC חוצה את הזווית AA וגם את הזווית CC של המרובע ABCDABCD.

במרובע ABCDABCD האלכסון ACAC חוצה את ∠BAD\angle BAD וגם את ∠BCD\angle BCD. ג. מה סוג המשולש ABDABD?

  1. אי אפשר לדעת
  2. ישר זווית
  3. שווה שוקיים
  4. שווה צלעות
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג שווה שוקיים

הפתרון:

AB=ADAB = AD

מהחפיפה

שתי צלעות שוות במשולש ABDABD — הוא שווה שוקיים, והאלכסון ACAC יושב על חוצה זווית הראש שלו.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

השיעור הבא מחכה ב-elev

סרטונים, תרגול שנבדק מיד, ומסלול שמתקדם בקצב שלך — לכל הפרקים של הכיתה.

לתרגל ב-elevלגלות את elev לכיתה הזאת