אַתֶּם כְּבָר אוֹמְרִים «אֲנִי רוֹצֶה קָפֶה».
הַיּוֹם לוֹמְדִים אֶת כָּל הַטַּבְלָה: אַרְבַּע מִילִּים שֶׁאוֹמְרוֹת מָה צָרִיךְ, מָה רוֹצִים, מָה יְכוֹלִים וּמָה חַיָּיבִים.
בַּבַּנְק, בָּעֲבוֹדָה, אֵצֶל הָרוֹפֵא — מְדַבְּרִים אִיתָּן כָּל הַזְּמַן.
אַרְבַּע מִילִּים, אַרְבַּע צוּרוֹת
כְּמוֹ פּוֹעַל בְּהוֹוֶה, לְכָל מִילָּה יֵשׁ אַרְבַּע צוּרוֹת: זָכָר, נְקֵבָה, רַבִּים, רַבּוֹת — הָרִיבּוּעַ הַקָּסוּם.
צָרִיךְ (הוּא) · צְרִיכָה (הִיא) · צְרִיכִים (הֵם) · צְרִיכוֹת (הֵן)
רוֹצֶה (הוּא) · רוֹצָה (הִיא) · רוֹצִים (הֵם) · רוֹצוֹת (הֵן)
יָכוֹל (הוּא) · יְכוֹלָה (הִיא) · יְכוֹלִים (הֵם) · יְכוֹלוֹת (הֵן)
חַיָּיב (הוּא) · חַיֶּיבֶת (הִיא) · חַיָּיבִים (הֵם) · חַיָּיבוֹת (הֵן)
מִי מְדַבֵּר? הַצּוּרָה בָּאָה מֵהַגּוּף:
אֲנִי, אַתָּה, הוּא ← צָרִיךְ, רוֹצֶה, יָכוֹל, חַיָּיב
אֲנִי, אַתְּ, הִיא ← צְרִיכָה, רוֹצָה, יְכוֹלָה, חַיֶּיבֶת
אֲנַחְנוּ, אַתֶּם, הֵם ← צְרִיכִים, רוֹצִים, יְכוֹלִים, חַיָּיבִים
אֲנַחְנוּ, אַתֶּן, הֵן ← צְרִיכוֹת, רוֹצוֹת, יְכוֹלוֹת, חַיָּיבוֹת
נוֹעָה ___ לַעֲבוֹד מֵהַבַּיִת הַיּוֹם. (יָכוֹל)
להציג את התשובה והפתרון
יְכוֹלָה — נוֹעָה הִיא נְקֵבָה.
אֲנַחְנוּ (מִיכָאֵל וְאֵיתָן) ___ לִמְצוֹא דִּירָה. (צָרִיךְ)
להציג את התשובה והפתרון
צְרִיכִים — רַבִּים.
מָה בָּא אַחֲרֵי הַמִּילָּה?
שֵׁם עֶצֶם אוֹ שֵׁם הַפּוֹעַל
אַחֲרֵי רוֹצֶה וְצָרִיךְ אֶפְשָׁר שְׁנֵי דְּבָרִים:
אֲנִי רוֹצָה כּוֹס תֵּה. (שֵׁם עֶצֶם)
אֲנִי רוֹצָה לִשְׁתּוֹת תֵּה. (שֵׁם הַפּוֹעַל)
הֵם צְרִיכִים דִּירָה בְּחֵיפָה.
הֵם צְרִיכִים לְחַפֵּשׂ דִּירָה בְּחֵיפָה.
יָכוֹל וְחַיָּיב בָּאִים כִּמְעַט תָּמִיד עִם שֵׁם הַפּוֹעַל: אַתֶּן יְכוֹלוֹת לְשַׁלֵּם בְּכַרְטִיס. הוּא חַיָּיב לְהַגִּיעַ בְּשֶׁבַע.
שֵׁם הַפּוֹעַל לֹא מִשְׁתַּנֶּה.
הִיא יְכוֹלָה ___ עִבְרִית. (לְדַבֵּר / מְדַבֶּרֶת)
להציג את התשובה והפתרון
לְדַבֵּר — אַחֲרֵי יְכוֹלָה בָּא שֵׁם הַפּוֹעַל.
הַשְּׁלִילָה: לֹא
שָׂמִים לֹא לִפְנֵי הַמִּילָּה:
אֲנִי לֹא רוֹצֶה קָפֶה עַכְשָׁיו.
תָּמָר לֹא יְכוֹלָה לָבוֹא מָחָר.
הֵם לֹא צְרִיכִים עֶזְרָה.
אַתְּ לֹא חַיֶּיבֶת לְשַׁלֵּם בִּמְזוּמָּן.
לֹא חַיָּיב = אֶפְשָׁר, אֲבָל זֶה לֹא חוֹבָה. בְּצָרְפָתִית «tu n'es pas obligé», בְּאַנְגְּלִית «you don't have to». אִם אָסוּר לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ, אוֹמְרִים אָסוּר.
«אַתָּה לֹא חַיָּיב לָבוֹא.» — אָסוּר לוֹ לָבוֹא?
להציג את התשובה והפתרון
לֹא. הוּא יָכוֹל לָבוֹא, אֲבָל זֶה לֹא חוֹבָה.
כְּדַאי — עֵצָה טוֹבָה
כְּדַאי + שֵׁם הַפּוֹעַל = זֶה רַעְיוֹן טוֹב. לֹא כְּדַאי = עֵצָה לֹא לַעֲשׂוֹת.
בְּ«כְּדַאי + שֵׁם הַפּוֹעַל», «כְּדַאי» לֹא מִשְׁתַּנֶּה — לֹא זָכָר, לֹא נְקֵבָה, לֹא רַבִּים. (הַתּוֹאַר «כְּדַאִי» כֵּן מִשְׁתַּנֶּה: עִסְקָה כְּדָאִית, מְחִירִים כְּדָאִיִּים.)
בַּקַּיִץ כְּדַאי לִשְׁתּוֹת הַרְבֵּה מַיִם.
לֹא כְּדַאי לִנְסוֹעַ בְּמוֹנִית בְּחָמֵשׁ — יֵשׁ פְּקָקִים.
עֵצָה לְאָדָם מְסוּיָּם? מוֹסִיפִים לְ + הַגּוּף, בֵּין «כְּדַאי» לְבֵין שֵׁם הַפּוֹעַל:
אֲנִי ← כְּדַאי לִי
אַתָּה ← כְּדַאי לְךָ
אַתְּ ← כְּדַאי לָךְ
הוּא ← כְּדַאי לוֹ
הִיא ← כְּדַאי לָהּ
אֲנַחְנוּ ← כְּדַאי לָנוּ
אַתֶּם ← כְּדַאי לָכֶם
אַתֶּן ← כְּדַאי לָכֶן
הֵם ← כְּדַאי לָהֶם
הֵן ← כְּדַאי לָהֶן
אַתְּ עֲיֵיפָה? ___ לָנוּחַ קְצָת.
להציג את התשובה והפתרון
כְּדַאי לָךְ לָנוּחַ — «אַתְּ» ← לָךְ.
עֵצוֹת לְעוֹלִים חֲדָשִׁים
שָׁלוֹשׁ עֵצוֹת, שְׁלוֹשָׁה גּוּפִים:
מַרְק, כְּדַאי לְךָ לִלְמוֹד בָּאוּלְפָּן בַּבּוֹקֶר.
סָארָה וְדָנִי, כְּדַאי לָכֶם לִקְנוֹת רַב־קַו.
ג'וּלְיָה, לֹא כְּדַאי לָךְ לְחַפֵּשׂ חֲנָיָה בַּמֶּרְכָּז — זֶה קָשֶׁה מְאוֹד.
צָרִיךְ, רוֹצֶה, יָכוֹל, חַיָּיב — מִשְׁתַּנִּים לְפִי הַגּוּף. «כְּדַאי» — לֹא. מְשַׁנִּים רַק אֶת לִי, לְךָ, לָךְ, לוֹ...
אַרְבַּע טָעוּיוֹת שֶׁכּוּלָּם עוֹשִׂים בַּהַתְחָלָה:
הִיא — נְקֵבָה: צְרִיכָה.
אַחֲרֵי יָכוֹל — שֵׁם הַפּוֹעַל, לֹא הוֹוֶה.
«לֹא» בָּא לִפְנֵי רוֹצֶה.
«כְּדַאי» לֹא מִשְׁתַּנֶּה. מוֹסִיפִים לָךְ.