כָּל שְׁאֵלָה מַתְחִילָה בְּמִילַת שְׁאֵלָה. הַתְּשׁוּבָה אוֹמֶרֶת לָנוּ אֵיזוֹ מִילָה לִבְחוֹר.
מָה? — דָּבָר: מָה זֶה? זֶה סֵפֶר.
מִי? — אָדָם: מִי זֶה? זֶה דָּנִי.
אֵיפֹה? — מָקוֹם: אֵיפֹה אַתְּ גָּרָה? בְּחֵיפָה.
לְאָן? — תְּנוּעָה לְמָקוֹם: לְאָן אַתָּה נוֹסֵעַ? לְאֵילַת.
מֵאַיִן / מֵאֵיפֹה? — מֵאֵיזֶה מָקוֹם: מֵאַיִן אַתֶּם? מִצָּרְפַת.
מָתַי? — זְמַן: מָתַי הַמִּבְחָן? מָחָר.
כַּמָּה? — מִסְפָּר אוֹ מְחִיר: כַּמָּה זֶה עוֹלֶה?
לָמָּה? — סִיבָּה: לָמָּה? כִּי...
— ___ הַתִּיק הַזֶּה? — שֶׁל דָּנָה.
להציג את התשובה והפתרון
שֶׁל מִי. שַׁיָּיכוּת.
אֵיפֹה = מָקוֹם שֶׁנִּמְצָאִים בּוֹ. לְאָן = מָקוֹם שֶׁהוֹלְכִים אֵלָיו. מֵאַיִן = מָקוֹם שֶׁבָּאִים מִמֶּנּוּ.
שְׁלוֹשָׁה כִּיווּנִים, שָׁלוֹשׁ מִילִים.
אֵיפֹה אוֹ לְאָן?
נוֹסְעִים לְמָקוֹם → לְאָן.
גָּרִים בְּמָקוֹם → אֵיפֹה.
מֵהַתְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה
תַּרְגִּיל שֶׁמּוֹפִיעַ בַּמִּבְחָן: נוֹתְנִים תְּשׁוּבָה, מְבַקְּשִׁים שְׁאֵלָה.
תְּשׁוּבָה: «הִיא מִיהֲרָה לָעֲבוֹדָה.» → שְׁאֵלָה: לְאָן הִיא מִיהֲרָה?
תְּשׁוּבָה: «בַּתַּחֲנָה יֵשׁ 30 אֲנָשִׁים.» → כַּמָּה אֲנָשִׁים יֵשׁ בַּתַּחֲנָה?
— ___ אַתְּ לוֹמֶדֶת עִבְרִית? — כִּי אֲנִי גָּרָה בְּיִשְׂרָאֵל.
להציג את התשובה והפתרון
לָמָּה. הַתְּשׁוּבָה מַתְחִילָה בְּ«כִּי».