אַתֶּם כְּבָר יוֹדְעִים לוֹמַר אֲנִי, אַתָּה, הִיא. עַכְשָׁיו שְׁתֵּי מִילִּים קְטַנּוֹת שֶׁשּׁוֹמְעִים בְּכָל מָקוֹם — בַּבַּנְק, בַּשּׁוּק, בַּסּוּפֶּר: יֵשׁ וְאֵין.
יֵשׁ — אֵין
יֵשׁ — הַדָּבָר נִמְצָא כָּאן. אֵין — הַדָּבָר לֹא נִמְצָא כָּאן.
בִּנְתַנְיָה יֵשׁ חוֹף יָם יָפֶה.
בַּשְּׁכוּנָה יֵשׁ מַכּוֹלֶת קְטַנָּה.
בַּשּׁוּק יֵשׁ פֵּירוֹת טְרִיִּים.
בְּחֵיפָה יֵשׁ שְׁכוּנוֹת יָפוֹת.
בַּבִּנְיָין אֵין מַעֲלִית.
בָּרְחוֹב אֵין חֲנָיָה.
בַּמְּקָרֵר אֵין יְרָקוֹת.
הַיּוֹם אֵין פְּגִישׁוֹת בַּמִּשְׂרָד.
יֵשׁ וְאֵין לֹא מִשְׁתַּנִּים: זָכָר אוֹ נְקֵבָה, יָחִיד אוֹ רַבִּים — תָּמִיד יֵשׁ, תָּמִיד אֵין.
בַּמְּקָרֵר ___ חָלָב — צָרִיךְ לִקְנוֹת! (יֵשׁ / אֵין)
להציג את התשובה והפתרון
אֵין — הֶחָלָב לֹא נִמְצָא, לָכֵן צָרִיךְ לִקְנוֹת.
יֵשׁ לִי — אֵין לִי
בְּעִבְרִית אֵין פּוֹעַל שֶׁל ״avoir״.
אוֹמְרִים יֵשׁ + לְ + מִי: יֵשׁ לִי מְכוֹנִית. אֵין לִי זְמַן.
אַתְּ בַּבַּנְק. הַפָּקִיד שׁוֹאֵל: ״___ חֶשְׁבּוֹן בַּבַּנְק?״ (יֵשׁ, אַתְּ)
להציג את התשובה והפתרון
יֵשׁ לָךְ — אַתְּ ← לָךְ.
מָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לֹא מְשַׁנֶּה אֶת הַמִּילִּים: יֵשׁ לִי בֵּן, יֵשׁ לִי בַּת, יֵשׁ לִי נְכָדִים.
הֵם גָּרִים בְּדִירָה קְטַנָּה. ___ מִרְפֶּסֶת. (אֵין, הֵם)
להציג את התשובה והפתרון
אֵין לָהֶם מִרְפֶּסֶת — הֵם ← לָהֶם.
יֵשׁ לְמַרְק, יֵשׁ לַשְּׁכֵנִים
עִם שֵׁם, הַ־לְ צְמוּדָה לַשֵּׁם: יֵשׁ לְמַרְק דִּירָה בְּחֵיפָה. אֵין לְסָארָה מְכוֹנִית.
לְ + הַ = לַ: לַשְּׁכֵנִים יֵשׁ גִּינָּה גְּדוֹלָה. לֹא אוֹמְרִים ״לְהַשְּׁכֵנִים״.
___ שְׁנֵי יְלָדִים. (יֵשׁ, מִיכָאֵל)
להציג את התשובה והפתרון
יֵשׁ לְמִיכָאֵל שְׁנֵי יְלָדִים.
שׁוֹאֲלִים: יֵשׁ לְךָ...?
בַּקּוּפָּה בַּסּוּפֶּר
הַשְּׁאֵלָה וְהַתְּשׁוּבָה מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בְּאוֹתָן מִילִּים — רַק הַקּוֹל עוֹלֶה בְּסוֹף הַשְּׁאֵלָה.
— יֵשׁ לְךָ שַׂקִּית?
— לֹא, אֵין לִי. יֵשׁ לָכֶם שַׂקִּיּוֹת?
— כֵּן, יֵשׁ לָנוּ. הִנֵּה.
אֶפְשָׁר לְהוֹסִיף הַאִם בַּהַתְחָלָה: הַאִם יֵשׁ לָכֶם תּוֹר לָרוֹפֵא?
— כֵּן, יֵשׁ לָנוּ. / לֹא, אֵין לָנוּ.
״יֵשׁ לָכֶם חֲנָיָה?״ — עֲנוּ בְּ״לֹא״.
להציג את התשובה והפתרון
לֹא, אֵין לָנוּ חֲנָיָה. לָכֶם ← לָנוּ.
בְּצָרְפָתִית ״j'ai״, בְּאַנְגְּלִית ״I have״. בְּעִבְרִית — יֵשׁ לִי, מִילָּה בְּמִילָּה: ״il y a à moi״.
שָׁלוֹשׁ טָעוּיוֹת שֶׁכּוּלָּם עוֹשִׂים בַּהַתְחָלָה.
אֵין ״אֲנִי יֵשׁ״: אוֹמְרִים יֵשׁ + לִי.
בִּשְׁלִילָה — אֵין, לֹא ״יֵשׁ... לֹא״.
לְ + הַ = לַ.