לָמָּה לְמַחְזֵר?

כָּל אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל זוֹרֵק בִּמְמֻצָּע כִּמְעַט שְׁנֵי קִילוֹ זֶבֶל בְּכָל יוֹם. רֹב הַזֶּבֶל הַזֶּה מַגִּיעַ לִמְקוֹמוֹת גְּדוֹלִים מִחוּץ לֶעָרִים, שֶׁקּוֹרְאִים לָהֶם ״מִטְמָנוֹת״. הַמִּטְמָנוֹת תּוֹפְסוֹת הַרְבֵּה מָקוֹם, הֵן מְלַכְלְכוֹת אֶת הָאֲדָמָה וְאֶת הַמַּיִם, וְיֵשׁ מֵהֶן רֵיחַ רַע. בִּגְלַל זֶה, הַרְבֵּה עָרִים בָּאָרֶץ מְעוֹדְדוֹת אֶת הַתּוֹשָׁבִים לְמַחְזֵר.

מָה זֶה לְמַחְזֵר? לְמַחְזֵר זֶה לֹא לִזְרֹק דְּבָרִים לַזֶּבֶל, אֶלָּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם שׁוּב, אוֹ לַעֲשׂוֹת מֵהֶם דְּבָרִים חֲדָשִׁים. לְמָשָׁל, מִבַּקְבּוּקֵי פְּלַסְטִיק עוֹשִׂים בִּגְדֵי סְפּוֹרְט וְכִסְאוֹת לַגִּנָּה, וּמֵעִתּוֹנִים יְשָׁנִים עוֹשִׂים נְיָר חָדָשׁ.

בָּרְחוֹבוֹת יֵשׁ הַיּוֹם פַּחִים בִּצְבָעִים שׁוֹנִים: בַּפַּח הַכָּתֹם זוֹרְקִים אֲרִיזוֹת פְּלַסְטִיק וּפַחִיּוֹת, בַּפַּח הַכָּחֹל זוֹרְקִים נְיָר וְקַרְטוֹן, וּבַפַּח הַסָּגֹל זוֹרְקִים בַּקְבּוּקֵי זְכוּכִית. אֶת בַּקְבּוּקֵי הַשְּׁתִיָּה אֶפְשָׁר לְהַחְזִיר לַסּוּפֶּרְמַרְקֶט וּלְקַבֵּל כֶּסֶף בַּחֲזָרָה.

מֻמְחִים אוֹמְרִים שֶׁגַּם בַּבַּיִת אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה: לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשַׂקִּית בַּד בַּסּוּפֶּרְמַרְקֶט וְלֹא בְּשַׂקִּיּוֹת פְּלַסְטִיק, לִקְנוֹת פָּחוֹת דְּבָרִים, וּלְתַקֵּן דְּבָרִים יְשָׁנִים בִּמְקוֹם לִזְרֹק אוֹתָם. ״כָּל אֶחָד יָכוֹל לַעֲזֹר,״ אוֹמֶרֶת רוּתִי, מוֹרָה מִבְּאֵר שֶׁבַע שֶׁמְּלַמֶּדֶת אֶת הַתַּלְמִידִים שֶׁלָּהּ לְמַחְזֵר. ״אִם כָּל מִשְׁפָּחָה תְּמַחְזֵר רַק חֲצִי מֵהַזֶּבֶל שֶׁלָּהּ, הֶעָרִים שֶׁלָּנוּ יִהְיוּ נְקִיּוֹת יוֹתֵר.״