מול המוסדות: מכתב רשמי, ערר, וילד במערכת החינוך

תמליל

ערב בבית. סופי, עולה מצרפת, יושבת ליד מְנוֹרַת הַשּׁוּלְחָן עם תִּיק מִסְמָכִים. היא מחכה כבר חודשיים לתעודת זהות, והשכנה שלה, דנה, באה לעזור לה לכתוב מכתב רשמי. דנה, זה מה שכתבתי למשרד הפנים: שלום, אני צריכה תעודת זהות, תשלחו לי מהר. רגע, אני שמה מִשְׁקְפֵי קְרִיאָה. סופי, זה נשמע כמו הודעה לחבר, לא כמו מכתב למוסד.

אבל זה בדיוק מה שאני מרגישה. נמאס לי לחכות. אני מבינה, אבל במכתב רשמי לא כותבים נמאס לי. כותבים: אודה לכם אם תוכלו להשיב בהקדם האפשרי. אודה לכם אם תוכלו. זה נשמע הרבה יותר מנומס. ומה כותבים בהתחלה? בהתחלה כותבים למי פונים: לכבוד, מנהל לשכת משרד הפנים.

ואחר כך הנדון: בקשה לזירוז הנפקת תעודת זהות, עם מספר הבקשה. מספר הבקשה נמצא אצלי בַּתִּיק, מחובר בְּאֶטֶב לטפסים שהגשתי. מצוין. אחר כך מסבירים למה זה חשוב: בלי תעודת זהות אי אפשר לפתוח חשבון בנק ולהירשם לביטוח בריאות. ובסוף אני כותבת:

אודה לכם אם תוכלו לבדוק את הבקשה ולעדכן אותי בהקדם. בדיוק. ומוסיפים: מצורפים העתקי הטפסים שהגשתי. ובסוף המכתב, בברכה, השם, מספר מזהה וטלפון. ואם בסוף הם מחליטים משהו שנראה לי לא הוגן? אז מגישים ערר, ויש לזה מועד:

בדרך כלל בין עשרים ואחד לארבעים וחמישה יום. וגם בערר מבקשים בנימוס: אודה לכם אם תוכלו. טוב. אני מדפיסה את המכתב, ושומרת העתק בַּאֲרוֹן הַתִּיקִים. מה דנה אומרת לכתוב במקום נמאס לי לחכות: תשלחו לי מהר, או אודה לכם אם תוכלו להשיב בהקדם?

אודה לכם אם תוכלו להשיב בהקדם האפשרי. פנייה רשמית מבקשת בנימוס, ומותירה רושם מקצועי. מה כותבת סופי בשורת הנדון: את הבקשה ואת המספר שלה, או שלום ואת השם שלה?

את הבקשה ואת המספר שלה: בקשה לזירוז הנפקת תעודת זהות, עם מספר הבקשה. ועכשיו ברישום רשמי. איך כותבים במקום תשלחו לי בבקשה תשובה מהר?

אודה לכם אם תוכלו להשיב בהקדם האפשרי.

המילים החדשות של הפרק. אילו מילים זוכרים?

תִּיק מִסְמָכִים, אֶטֶב, מִשְׁקְפֵי קְרִיאָה, מְנוֹרַת שׁוּלְחָן, אֲרוֹן תִּיקִים. עכשיו אפשר לכתוב מכתב רשמי למוסד: לכבוד, הנדון, נימוק, ובקשה מנומסת, אודה לכם אם תוכלו.