מול המוסדות: מכתב רשמי, ערר, וילד במערכת החינוך — 1

התשובה: ג לכבוד

הפתרון:

׳לכבוד׳ הוא ביטוי הפתיחה הרשמי, ומופנה לגורם המקבל את המכתב. שלוש האפשרויות האחרות מתאימות לשיחה יומיומית, לא למכתב רשמי.

התשובה: נכון

הפתרון:

נכון. ׳הנדון׳ הוא השורה שמסכמת במשפט אחד על מה המכתב, כדי שהקורא יידע מיד למה מדובר.

התשובה: לכבוד — פנייה לנמען בתחילת מכתב · הנדון — נושא המכתב בקצרה · בברכה — סיום מנומס של המכתב · מצורף — מסמך נוסף שנשלח יחד עם המכתב

הפתרון:

כל ביטוי ממלא תפקיד קבוע במבנה המכתב הרשמי, וסדר הופעתם קבוע: לכבוד, הנדון, גוף המכתב, בברכה, ומצורפים אם יש.

התשובה: לכבוד, מנהל הלשכה · הנדון: בקשה לעדכון כתובת · גוף המכתב עם ההסבר והבקשה · בברכה, ופרטי הפונה

הפתרון:

המכתב הרשמי נפתח בפנייה, ממשיך בנושא קצר, מפרט את הבקשה, ומסתיים בברכה ובפרטי יצירת קשר.

התשובה: מכתב רשמי פותחים במילה ׳לכבוד׳, ואחריה שם הנמען.

הפתרון:

׳לכבוד׳ היא מילת הפתיחה הקבועה של מכתב רשמי בעברית.

התשובה: ג בקשה לבטל או לשנות החלטה שהתקבלה

הפתרון:

ערר הוא פנייה מפורשת נגד החלטה מסוימת, עם נימוקים ובקשה לתוצאה אחרת - לא תלונה כללית ולא בקשת מידע.

התשובה: לא נכון

הפתרון:

לא נכון. לרוב הערעורים יש מועד הגשה קבוע, למשל 21 עד 45 יום מיום קבלת ההחלטה, ופספוס המועד עלול לבטל את הזכות לערער.

התשובה: ביטוח לאומי — קצבאות וזכויות סוציאליות · משרד הפנים — תעודת זהות ואזרחות · עירייה — קנסות חניה וארנונה · בית הספר — ועדת שילוב ותוכנית לימודים

הפתרון:

כל מוסד אחראי על תחום מוגדר; פנייה לגורם הלא נכון רק מאריכה את זמן הטיפול.

התשובה: קבלת ההחלטה מהמוסד · בדיקת המועד להגשת ערר · כתיבת הנימוקים והצרפת מסמכים · הגשת הערר לגורם המוסמך

הפתרון:

לפני שכותבים ערר בודקים כמה זמן נותר להגשה, ורק אחר כך אוספים נימוקים ומגישים.

התשובה: לכבוד — רשמי · הי, מה קורה — לא רשמי · בברכה — רשמי · נו, אז מה יהיה — לא רשמי · הנדון — רשמי

הפתרון:

ביטויים רשמיים שייכים למכתב למוסד; ביטויים לא רשמיים שייכים לשיחה בין חברים.