הווה בבניין הפעיל

אַתֶּם כְּבָר מַכִּירִים אֶת הַהוֹוֶה שֶׁל פָּעַל (כּוֹתֵב, כּוֹתֶבֶת) וְשֶׁל פִּיעֵל (מְדַבֵּר, מְדַבֶּרֶת). הַיּוֹם — מִשְׁפָּחָה חֲדָשָׁה: הִפְעִיל.

אֵיךְ מַכִּירִים אוֹתָהּ? שֵׁם הַפּוֹעַל מַתְחִיל בְּלְהַ: לְהַזְמִין, לְהַרְגִּישׁ, לְהַתְחִיל.

אֵלֶּה פְּעָלִים שֶׁל כָּל יוֹם — מַזְמִינִים חֲבֵרִים לַמְּסִיבָּה, מַתְחִילִים אֶת הַשִּׁיעוּר, מַגִּיעִים לְבֵית הַסֵּפֶר.

כְּשֶׁהָאוֹת שֶׁאַחֲרֵי מַ הִיא א אוֹ ע, הִיא מְקַבֶּלֶת חֲטָף פַּתָּח (ֲ) וְלֹא שְׁוָא: מַאֲמִין, מַעֲדִיף.

יֵשׁ פְּעָלִים שֶׁשֵּׁם הַפּוֹעַל שֶׁלָּהֶם הוּא לְהָ + שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת: לְהָבִין, לְהָבִיא, לְהָכִין. הֵם מְקַבְּלִים מֵ (צֵירֵי) וְלֹא מַ.

וְעוֹד דָּבָר: כְּשֶׁמּוֹסִיפִים סִיּוֹמֶת, מֵ הוֹפֶכֶת לִמְ (שְׁוָא): מֵבִין ← מְבִינָה ← מְבִינִים ← מְבִינוֹת.

הַרְבֵּה פְּעָלִים בְּהִפְעִיל בָּאִים לִפְנֵי שֵׁם פּוֹעַל, כְּמוֹ רוֹצֶה אוֹ צָרִיךְ: אָבִיב מַתְחִיל לִלְמוֹד אַנְגְּלִית.

הַיְּלָדִים מַפְסִיקִים לְשַׂחֵק. יָעֵל מַצְלִיחָה לִקְפּוֹץ גָּבוֹהַּ.