אַתָּה כְּבָר יוֹדֵעַ לְהַגִּיד «אֲנִי רוֹצֶה גְּלִידָה».
הַיּוֹם לוֹמְדִים אַרְבַּע מִילִּים חֲשׁוּבוֹת: צָרִיךְ, רוֹצֶה, יָכוֹל, חַיָּיב.
בַּכִּיתָּה, בַּהַפְסָקָה, בַּבַּיִת — שׁוֹמְעִים אוֹתָן כָּל הַיּוֹם.
אַרְבַּע מִילִּים, אַרְבַּע צוּרוֹת
לְכָל מִילָּה יֵשׁ אַרְבַּע צוּרוֹת — כְּמוֹ בָּרִיבּוּעַ הַקָּסוּם: יֶלֶד, יַלְדָּה, יְלָדִים, יְלָדוֹת.
צָרִיךְ (הוּא) · צְרִיכָה (הִיא) · צְרִיכִים (הֵם) · צְרִיכוֹת (הֵן)
רוֹצֶה (הוּא) · רוֹצָה (הִיא) · רוֹצִים (הֵם) · רוֹצוֹת (הֵן)
יָכוֹל (הוּא) · יְכוֹלָה (הִיא) · יְכוֹלִים (הֵם) · יְכוֹלוֹת (הֵן)
חַיָּיב (הוּא) · חַיֶּיבֶת (הִיא) · חַיָּיבִים (הֵם) · חַיָּיבוֹת (הֵן)
אֵיךְ בּוֹחֲרִים? לְפִי מִי שֶׁמְּדַבֵּר:
אֲנִי, אַתָּה, הוּא ← צָרִיךְ, רוֹצֶה, יָכוֹל, חַיָּיב
אֲנִי, אַתְּ, הִיא ← צְרִיכָה, רוֹצָה, יְכוֹלָה, חַיֶּיבֶת
אֲנַחְנוּ, אַתֶּם, הֵם ← צְרִיכִים, רוֹצִים, יְכוֹלִים, חַיָּיבִים
אֲנַחְנוּ, אַתֶּן, הֵן ← צְרִיכוֹת, רוֹצוֹת, יְכוֹלוֹת, חַיָּיבוֹת
שִׁירָה ___ לִרְכּוֹב עַל אוֹפַנַּיִים. (יָכוֹל)
להציג את התשובה והפתרון
יְכוֹלָה — שִׁירָה הִיא יַלְדָּה.
הַיְּלָדִים ___ לַעֲשׂוֹת שִׁיעוּרֵי בַּיִת. (חַיָּיב)
להציג את התשובה והפתרון
חַיָּיבִים — רַבִּים.
מָה בָּא אַחֲרֵי הַמִּילָּה?
דָּבָר אוֹ פְּעוּלָּה
אַחֲרֵי רוֹצֶה וְצָרִיךְ יָכוֹל לָבוֹא דָּבָר, אוֹ שֵׁם הַפּוֹעַל:
אֲנִי רוֹצֶה כַּדּוּר. (דָּבָר)
אֲנִי רוֹצֶה לְשַׂחֵק בַּכַּדּוּר. (שֵׁם הַפּוֹעַל)
נוֹעָה צְרִיכָה עִיפָּרוֹן.
נוֹעָה צְרִיכָה לִכְתּוֹב בַּמַּחְבֶּרֶת.
יָכוֹל וְחַיָּיב בָּאִים כִּמְעַט תָּמִיד עִם שֵׁם הַפּוֹעַל: הֵן יְכוֹלוֹת לִשְׂחוֹת. אַתָּה חַיָּיב לְצַחְצֵחַ שִׁינַּיִים.
שֵׁם הַפּוֹעַל לֹא מִשְׁתַּנֶּה.
אָדָם יָכוֹל ___ מַהֵר. (לָרוּץ / רָץ)
להציג את התשובה והפתרון
לָרוּץ — אַחֲרֵי יָכוֹל בָּא שֵׁם הַפּוֹעַל.
הַשְּׁלִילָה: לֹא
שָׂמִים לֹא לִפְנֵי הַמִּילָּה:
אֲנִי לֹא רוֹצֶה מָרָק.
מַאיָה לֹא יְכוֹלָה לָבוֹא לַפַּארְק הַיּוֹם.
הַבָּנִים לֹא צְרִיכִים עֶזְרָה.
אַתְּ לֹא חַיֶּיבֶת לֶאֱכוֹל אֶת כָּל הַצַּלַּחַת.
לֹא חַיָּיב = אֶפְשָׁר, אֲבָל זֶה לֹא חוֹבָה. בְּצָרְפָתִית «tu n'es pas obligé», בְּאַנְגְּלִית «you don't have to». אִם אָסוּר — אוֹמְרִים אָסוּר.
«אַתָּה לֹא חַיָּיב לְשַׂחֵק.» — אָסוּר לוֹ לְשַׂחֵק?
להציג את התשובה והפתרון
לֹא. הוּא יָכוֹל לְשַׂחֵק, אֲבָל זֶה לֹא חוֹבָה.
כְּדַאי — עֵצָה טוֹבָה
כְּדַאי + שֵׁם הַפּוֹעַל = זֶה רַעְיוֹן טוֹב. לֹא כְּדַאי = רַעְיוֹן לֹא טוֹב. «כְּדַאי» לֹא מִשְׁתַּנֶּה אַף פַּעַם.
בַּטִּיּוּל כְּדַאי לִשְׁתּוֹת הַרְבֵּה מַיִם.
לֹא כְּדַאי לֶאֱכוֹל מַמְתַּקִּים לִפְנֵי הָאֲרוּחָה.
עֵצָה לְמִישֶׁהוּ? מוֹסִיפִים לְ + הַגּוּף, בֵּין «כְּדַאי» לְבֵין שֵׁם הַפּוֹעַל:
אֲנִי ← כְּדַאי לִי
אַתָּה ← כְּדַאי לְךָ
אַתְּ ← כְּדַאי לָךְ
הוּא ← כְּדַאי לוֹ
הִיא ← כְּדַאי לָהּ
אֲנַחְנוּ ← כְּדַאי לָנוּ
אַתֶּם ← כְּדַאי לָכֶם
אַתֶּן ← כְּדַאי לָכֶן
הֵם ← כְּדַאי לָהֶם
הֵן ← כְּדַאי לָהֶן
אַתָּה רָעֵב? ___ לֶאֱכוֹל כָּרִיךְ.
להציג את התשובה והפתרון
כְּדַאי לְךָ לֶאֱכוֹל כָּרִיךְ — «אַתָּה» ← לְךָ.
עֵצוֹת לְיוֹם הָרִאשׁוֹן בְּבֵית הַסֵּפֶר
שָׁלוֹשׁ עֵצוֹת, שְׁלוֹשָׁה גּוּפִים:
לִיאוֹר, כְּדַאי לְךָ לָשֶׁבֶת לְיַד הַמּוֹרָה.
יָעֵל וְתָמָר, כְּדַאי לָכֶן לְהַכִּיר אֶת הַיְּלָדִים בַּהַפְסָקָה.
סָארָה, לֹא כְּדַאי לָךְ לִשְׁכּוֹחַ אֶת הַתִּיק בַּבַּיִת.
צָרִיךְ, רוֹצֶה, יָכוֹל, חַיָּיב — מִשְׁתַּנִּים. «כְּדַאי» — לֹא. מְשַׁנִּים רַק אֶת לִי, לְךָ, לָךְ, לוֹ...
אַרְבַּע טָעוּיוֹת שֶׁכְּדַאי לְהַכִּיר:
דָּנָה — יַלְדָּה: צְרִיכָה.
אַחֲרֵי יָכוֹל — שֵׁם הַפּוֹעַל.
«לֹא» בָּא לִפְנֵי רוֹצֶה.
«כְּדַאי» לֹא מִשְׁתַּנֶּה. מוֹסִיפִים לָךְ.