תרגול 2: לא, ושם הפועל

התשובה: ד צְרִיכָה

הפתרון:

אַתְּ — יַלְדָּה ← צְרִיכָה.

התשובה: ב רוֹצוֹת

הפתרון:

אַתֶּן — בָּנוֹת ← רוֹצוֹת.

התשובה: א אֲנִי לֹא יָכוֹל לָבוֹא לַפַּארְק הַיּוֹם.

הפתרון:

«לֹא» בָּא לִפְנֵי יָכוֹל.

התשובה: אִיתַי לא חייב לָלֶכֶת לְבֵית הַסֵּפֶר מָחָר — זֶה חוֹפֶשׁ!

הפתרון:

אִיתַי לֹא חַיָּיב — «לֹא» לִפְנֵי הַמִּילָּה.

התשובה: גְּלִידָה — דָּבָר · לִשְׂחוֹת — שֵׁם הַפּוֹעַל · כֶּלֶב — דָּבָר · לְצַיֵּיר — שֵׁם הַפּוֹעַל · אוֹפַנַּיִים — דָּבָר · לִישׁוֹן — שֵׁם הַפּוֹעַל · סֵפֶר — דָּבָר · לִרְקוֹד — שֵׁם הַפּוֹעַל

הפתרון:

שֵׁם הַפּוֹעַל מַתְחִיל בְּ־לְ: לִשְׂחוֹת, לְצַיֵּיר, לִישׁוֹן, לִרְקוֹד.

התשובה: לא נכון

הפתרון:

אַחֲרֵי יָכוֹל — שֵׁם הַפּוֹעַל: לִרְכּוֹב.

התשובה: נכון

הפתרון:

אַתֶּם ← צְרִיכִים, וְ«לֹא» לְפָנָיו. נָכוֹן.

התשובה: אַתְּ — צְרִיכָה · אַתָּה — צָרִיךְ · אַתֶּן — צְרִיכוֹת · אַתֶּם — צְרִיכִים

הפתרון:

אַתָּה/אַתְּ/אַתֶּם/אַתֶּן — כְּמוֹ הוּא/הִיא/הֵם/הֵן.

התשובה: אֲנִי רָעֵב, — אֲנִי רוֹצֶה לֶאֱכוֹל. · אֲנִי צָמֵא, — אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת. · אֲנִי עָיֵיף, — אֲנִי רוֹצֶה לִישׁוֹן. · יֵשׁ לִי מִבְחָן מָחָר, — אֲנִי צָרִיךְ לִלְמוֹד.

הפתרון:

רָעֵב ← לֶאֱכוֹל, צָמֵא ← לִשְׁתּוֹת, עָיֵיף ← לִישׁוֹן, מִבְחָן ← לִלְמוֹד.

התשובה: הַיְּלָדִים · לֹא · רוֹצִים · לָלֶכֶת · לִישׁוֹן.

הפתרון:

«לֹא» לִפְנֵי רוֹצִים.

התשובה: אַתָּה · חַיָּיב · לְצַחְצֵחַ · שִׁינַּיִים · לִפְנֵי · הַשֵּׁינָה.

הפתרון:

אַתָּה + חַיָּיב + שֵׁם הַפּוֹעַל.

התשובה: אֲנִי לֹא רוֹצָה מָרָק

הפתרון:

אֲנִי (יַלְדָּה) ← רוֹצָה, וְ«לֹא» לְפָנָיו.

התשובה: אַתֶּן יְכוֹלוֹת לְשַׂחֵק בַּחוּץ

הפתרון:

אַתֶּן ← יְכוֹלוֹת + לְשַׂחֵק.

התשובה: $אֲנִי רוֹצֶה לֹא מָרָק.$ → $אֲנִי לֹא רוֹצֶה מָרָק.$

הפתרון:

«לֹא» בָּא לִפְנֵי רוֹצֶה.

התשובה: $אֲנַחְנוּ צְרִיכִים מִתְאַמְּנִים יוֹתֵר.$ → $אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהִתְאַמֵּן יוֹתֵר.$

הפתרון:

אַחֲרֵי צְרִיכִים — שֵׁם הַפּוֹעַל: לְהִתְאַמֵּן.

התשובה: חַיָּיב

הפתרון:

חַיָּיב: ח (לֹא כ), וּב בַּסּוֹף.

התשובה: מַחְבֶּרֶת

הפתרון:

מַחְבֶּרֶת: ח (לֹא כ), וְ־ת (לֹא ט).

התשובה: אַתָּה לא צריך לְהָבִיא אוֹכֶל — יֵשׁ אֲרוּחָה בְּבֵית הַסֵּפֶר.

הפתרון:

אַתָּה ← צָרִיךְ, וְ«לֹא» לְפָנָיו.

התשובה: ד אַתְּ יְכוֹלָה לְשַׂחֵק, אֲבָל זֶה לֹא חוֹבָה.

הפתרון:

לֹא חַיֶּיבֶת = אֵין חוֹבָה. אָסוּר — זֶה מַשֶּׁהוּ אַחֵר.