כְּבָר פָּגַשְׁנוּ אֶת שֶׁלִּי, אִיתִּי וְאוֹתִי. עַכְשָׁיו לוֹמְדִים אֶת כָּל הַטַּבְלָה: עֶשֶׂר צוּרוֹת — צוּרָה לְכָל גּוּף, גַּם לְאַתֶּן וְגַם לְהֵן.
בְּעִבְרִית לֹא אוֹמְרִים «עִם הוּא» אוֹ «שֶׁל אֲנַחְנוּ». מִילַּת הַיַּחַס וְהַגּוּף הֵם מִילָּה אַחַת.
שֶׁל — לְמִי זֶה שַׁיָּיךְ?
הַסֵּדֶר: הַ + שֵׁם + שֶׁל + גּוּף.
לְמָשָׁל: הַכִּיתָּה שֶׁלָּנוּ, הַכַּדּוּר שֶׁלּוֹ, הַחֶדֶר שֶׁלָּהֶן.
זֶה הַכֶּלֶב שֶׁל נוֹעָה וְתָמָר. זֶה הַכֶּלֶב ___.
להציג את התשובה והפתרון
שֶׁלָּהֶן — נוֹעָה וְתָמָר = הֵן (רַק בָּנוֹת).
אָבִיב, זֶה הַתִּיק ___?
להציג את התשובה והפתרון
שֶׁלְּךָ — מְדַבְּרִים אֶל יֶלֶד אֶחָד = אַתָּה.
יֵשׁ לִי אוֹ שֶׁלִּי? «יֵשׁ לִי אוֹפַנַּיִים» — אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ. «הָאוֹפַנַּיִים שֶׁלִּי אֲדוּמִּים» — אוֹמְרִים אֵילוּ.
עִם — עִם מִי?
עִם + גּוּף מְקַבֶּלֶת בָּסִיס חָדָשׁ: אִית־. עִם אִמָּא → אִיתָּהּ, עִם הַמּוֹרֶה → אִיתּוֹ, עִם הַחֲבֵרוֹת מֵהַכִּיתָּה → אִיתָּן.
פְּעָלִים שֶׁבָּאִים הַרְבֵּה עִם עִם:
אֲנִי מְשַׂחֵק כַּדּוּרֶגֶל עִם אוֹרִי וְאָדָם. אֲנִי מְשַׂחֵק ___.
להציג את התשובה והפתרון
אִיתָּם — אוֹרִי וְאָדָם = הֵם.
אֶת — לִפְנֵי מַשֶּׁהוּ מְיוּדָּע
אֶת בָּאָה לִפְנֵי מַשֶּׁהוּ מְיוּדָּע, וְאֵין לָהּ תַּרְגּוּם. מְיוּדָּע = שֵׁם עִם הַ־, שֵׁם שֶׁל אָדָם אוֹ עִיר, אוֹ שֵׁם עִם שֶׁלִּי, שֶׁלְּךָ…
אֲנִי אוֹהֵב סְרָטִים. — סְרָטִים בִּכְלָל: בְּלִי אֶת.
אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַסֶּרֶט הַזֶּה. — סֶרֶט מְסוּיָּם: אֶת הַ־.
אֲנִי אוֹהֵב אֶת יְרוּשָׁלַיִם. — שֵׁם שֶׁל עִיר: אֶת.
בִּמְקוֹם אֶת + שֵׁם אוֹמְרִים מִילָּה אַחַת.
הַבָּסִיס: אוֹת־. אֲנִי אוֹהֵב אֶת אִמָּא → אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ.
אֶתְכֶם וְאֶתְכֶן יוֹצְאִים מִן הַכְּלָל: הַבָּסִיס שֶׁלָּהֶם הוּא אֶת־, לֹא אוֹת־.
הַמּוֹרָה שׁוֹאֶלֶת אֶת הַבָּנוֹת שְׁאֵלָה. הַמּוֹרָה שׁוֹאֶלֶת ___.
להציג את התשובה והפתרון
אוֹתָן — הַבָּנוֹת = הֵן.
יוֹסִי לוֹקֵחַ אֶת הַמַּחְבָּרוֹת לְבֵית הַסֵּפֶר. הוּא לוֹקֵחַ ___.
להציג את התשובה והפתרון
אוֹתָן — מַחְבָּרוֹת = הֵן. גַּם לְדָבָר יֵשׁ זָכָר וּנְקֵבָה.
פְּעָלִים שֶׁבָּאִים הַרְבֵּה עִם אֶת:
בַּהַפְסָקָה, בֶּחָצֵר שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר
שִׂימוּ לֵב לַמִּילִּים הַמּוּדְגָּשׁוֹת:
— מַאיָה, זֶה הַכַּדּוּר שֶׁלָּךְ? — לֹא, הוּא שֶׁל אֵיתָן.
— אַתְּ מַכִּירָה אוֹתוֹ? — כֵּן, אֲנִי לוֹמֶדֶת אִיתּוֹ בְּאוֹתָהּ כִּיתָּה.
— אֲנַחְנוּ מְשַׂחֲקִים עַכְשָׁיו. אַתֶּן בָּאוֹת אִיתָּנוּ? — כֵּן! חַכּוּ לָנוּ!
בְּצָרְפָתִית: «avec lui» — שְׁתֵּי מִילִּים. בְּאַנְגְּלִית: «with him».
בְּעִבְרִית: אִיתּוֹ — מִילָּה אַחַת.
שְׁלוֹשׁ טָעוּיּוֹת שֶׁשּׁוֹמְעִים הַרְבֵּה:
עִם + הוּא = מִילָּה אַחַת: אִיתּוֹ.
אַתֶּם וְאַתֶּן: אֶתְכֶם, אֶתְכֶן — בְּלִי וָו.
סְרָטִים בִּכְלָל — לֹא מְיוּדָּע, אָז אֵין אֶת.