שֵׁם הַפּוֹעַל הוּא הַצּוּרָה שֶׁמַּתְחִילָה בְּלְ: לִכְתוֹב, לֶאֱכוֹל, לָלֶכֶת. הוּא לֹא מִשְׁתַּנֶּה — לֹא לְפִי זָכָר, לֹא לְפִי נְקֵבָה, לֹא לְפִי זְמַן.
אֲנִי רוֹצֶה לֶאֱכוֹל.
הִיא צְרִיכָה לָלֶכֶת.
הֵם יְכוֹלִים לָבוֹא.
אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים לְטַיֵּל.
שִׂימוּ לֵב: הַמִּילָה הָרִאשׁוֹנָה (רוֹצֶה, צְרִיכָה...) מִשְׁתַּנָּה לְפִי מִי מְדַבֵּר. שֵׁם הַפּוֹעַל אַחֲרֶיהָ — לֹא.
דָּנָה ___ לִשְׁתּוֹת מַיִם. (רוֹצֶה)
להציג את התשובה והפתרון
רוֹצָה — נְקֵבָה. וְ«לִשְׁתּוֹת» נִשְׁאָר כְּמוֹ שֶׁהוּא.
אַחֲרֵי אָסוּר, מוּתָר, כְּדַאי, אֶפְשָׁר, צָרִיךְ — תָּמִיד שֵׁם הַפּוֹעַל: אָסוּר לְעַשֵּׁן. כְּדַאי לָנוּחַ.
שְׁלוֹשָׁה מִשְׁפָּטִים, שְׁלוֹשָׁה סוּבְיֶקְטִים
אוֹתוֹ שֵׁם פּוֹעַל, אוֹתָהּ צוּרָה:
אֲנִי צָרִיךְ לִלְמוֹד.
הִיא צְרִיכָה לִלְמוֹד.
הֵם צְרִיכִים לִלְמוֹד.
לֹא מְשַׁנִּים אֶת שֵׁם הַפּוֹעַל.
אַחֲרֵי «רוֹצָה» — שֵׁם הַפּוֹעַל, לֹא הוֹוֶה.
מָה שֵׁם הַפּוֹעַל שֶׁל «אוֹכֵל»?
להציג את התשובה והפתרון
לֶאֱכוֹל.