סימולציית בגרות 5

ב-elev השיעור הזה מגיע עם תרגילים שנבדקים מיד, רמז ברגע שנתקעים, ומעקב אחרי ההתקדמות.

לתרגל ב-elev

סימולציית בגרות 5 — שאלון 35471 (4 יח״ל). שמונה שאלות בשלושה פרקים: פרק ראשון — סטטיסטיקה והסתברות (שאלות 1–3); פרק שני — גאומטריה (שאלות 4–5); פרק שלישי — חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי (שאלות 6–8). עליכם לענות על 5 שאלות, לפחות אחת מכל פרק. כל שאלה 20 נקודות. משך הבחינה: שלוש שעות וחצי (210 דקות). מותר להשתמש בנוסחאון, כולל טבלת ההתפלגות הנורמלית, ובמחשבון שאינו גרפי. כאן כתובות כל שמונה השאלות: בחרו חמש כמו בבחינה, או פתרו את כולן כתרגול.

כמו בבגרות, הסעיפים של שאלה אחת נשענים זה על זה — אבל כל סעיף מזכיר את מה שנמצא לפניו, כך שאפשר להמשיך גם אם נתקעתם. שלושה הרגלים שחוסכים נקודות: בהסתברות בלי החזרה — המכנה קטן בשלב השני; בגאומטריה — משפט לכל שורה; ובבעיית קיצון — בדקו את התחום לפני שמקבלים פתרון של S′=0S'=0.

תרגילים

שאלה 1 — התפלגות נורמלית

תרגיל 1

במרפאה בדקו את רמת ויטמין D בדם של המטופלים. הרמה מתפלגת נורמלית, והממוצע הוא 3030 יחידות. ל-10.56%10.56\% מהמטופלים רמה גבוהה מ-4040 יחידות. א. מצאו את סטיית התקן. נתון: Φ(1.25)=0.8944\Phi(1.25)=0.8944.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 8

הפתרון:

P(X>40)=0.1056 ⇒ P(X<40)=0.8944\begin{aligned}P(X>40) &= 0.1056 \ \Rightarrow \ P(X<40) \\ &= 0.8944\end{aligned}

הטבלה נותנת את השטח משמאל

Φ(z)=0.8944 ⇒ z=1.25\begin{aligned}\Phi(z) &= 0.8944 \ \Rightarrow \ z \\ &= 1.25\end{aligned}
1.25=40−30σ ⇒ σ=8\begin{aligned}1.25 &= \frac{40-30}{\sigma} \ \Rightarrow \ \sigma \\ &= 8\end{aligned}

ציון התקן: z=x−μσz=\frac{x-\mu}{\sigma}

σ=8\sigma=8. המלכודת: לחפש בטבלה את 0.10560.1056 — זה השטח מימין ל-4040. הטבלה נותנת תמיד את השטח משמאל, ולכן מחפשים 1−0.1056=0.89441-0.1056=0.8944.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 2

במרפאה בדקו את רמת ויטמין D בדם של המטופלים. הרמה מתפלגת נורמלית, והממוצע הוא 3030 יחידות. סטיית התקן היא 88 יחידות. ב. בוחרים באקראי מטופל שהרמה שלו נמוכה מהממוצע. מה ההסתברות שהרמה שלו נמוכה מ-1818 יחידות? נתון: Φ(1.5)=0.9332\Phi(1.5)=0.9332. ענו באחוזים.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 13.36

הפתרון:

z=18−308=−1.5 ⇒ P(X<18)=1−0.9332=0.0668\begin{aligned}z &= \frac{18-30}{8} \\ &= -1.5 \ \Rightarrow \ P(X<18) \\ &= 1-0.9332 \\ &= 0.0668\end{aligned}

ציון התקן והסימטריה של העקומה

P(X<30)=0.5P(X<30)=0.5

חצי מהשטח משמאל לממוצע

P(X<18∣X<30)=0.06680.5=0.1336\begin{aligned}P(X<18 \mid X<30) &= \frac{0.0668}{0.5} \\ &= 0.1336\end{aligned}

הסתברות מותנית: מי שמתחת ל-1818 נמצא בוודאי גם מתחת ל-3030

13.36%13.36\%. המלכודת: לענות 6.68%6.68\% — זה אחוז מכל המטופלים. השאלה בוחרת רק מבין מי שמתחת לממוצע, ולכן מחלקים בחצי.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 3

במרפאה בדקו את רמת ויטמין D בדם של המטופלים. הרמה מתפלגת נורמלית, והממוצע הוא 3030 יחידות. סטיית התקן היא 88 יחידות. המרפאה נותנת תוסף ל-20%20\% מהמטופלים, אלה שהרמה שלהם הנמוכה ביותר. ג. מתחת לאיזו רמה מקבלים תוסף? נתון: Φ(0.84)=0.7995\Phi(0.84)=0.7995. עגלו לשתי ספרות אחרי הנקודה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 23.28

הפתרון:

Φ(z)=0.2 ⇒ Φ(−z)=0.8≈0.7995\begin{aligned}\Phi(z) &= 0.2 \ \Rightarrow \ \Phi(-z) \\ &= 0.8 \approx 0.7995\end{aligned}

הערך הקרוב ביותר בטבלה: 0.840.84

z=−0.84z=-0.84

הסף מתחת לממוצע

x=30−0.84⋅8=23.28\begin{aligned}x &= 30-0.84 \cdot 8 \\ &= 23.28\end{aligned}

x=μ+zσx=\mu+z\sigma

הסף 23.2823.28 יחידות. המלכודת: 36.7236.72 — לקחת z=+0.84z=+0.84. 20%20\% התחתונים נמצאים משמאל לממוצע, ולכן zz שלילי.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 4

במרפאה בדקו את רמת ויטמין D בדם של המטופלים. הרמה מתפלגת נורמלית, והממוצע הוא 3030 יחידות. סטיית התקן היא 88 יחידות. במרפאה שנייה הרמה מתפלגת נורמלית עם ממוצע 2424 וסטיית תקן 66. לדנה, מהמרפאה הראשונה, רמה 4040; ליוסי, מהמרפאה השנייה, רמה 3333. ד. למי מהם רמה גבוהה יותר יחסית למרפאה שלו?

  1. ליוסי, כי ציון התקן שלו גבוה יותר
  2. לשניהם אותו מקום יחסי
  3. לדנה, כי 40>3340>33
  4. אי אפשר להשוות בין שתי מרפאות שונות
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א ליוסי, כי ציון התקן שלו גבוה יותר

הפתרון:

zD=40−308=1.25\begin{aligned}z_D &= \frac{40-30}{8} \\ &= 1.25\end{aligned}

ציון התקן של דנה, במרפאה הראשונה

zY=33−246=1.5\begin{aligned}z_Y &= \frac{33-24}{6} \\ &= 1.5\end{aligned}

ציון התקן של יוסי, במרפאה השנייה

1.5>1.251.5>1.25

ציון תקן גבוה יותר — מקום יחסי גבוה יותר

הנכונה: יוסי. המלכודת: לבחור בדנה כי 40>3340>33. משווים בין שתי קבוצות שונות רק דרך ציוני התקן.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 2 — מתאם ורגרסיה ליניארית

תרגיל 5

במפעל בדקו 2020 מכונות אריזה בגילים 22 עד 1010 שנים. xx — גיל המכונה (בשנים), yy — עלות התיקונים החודשית שלה (במאות ₪). נמצא: xˉ=6\bar{x}=6, Sx=2S_x=2, r=0.75r=0.75, וקו הרגרסיה של yy על xx הוא y=3x+10y=3x+10. א. מהו הממוצע yˉ\bar{y} של עלות התיקונים (במאות ₪)?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 28

הפתרון:

(xˉ, yˉ)=(6, yˉ)(\bar{x},\,\bar{y})=(6,\,\bar{y})

קו הרגרסיה עובר תמיד דרך נקודת הממוצעים

yˉ=3⋅6+10=28\begin{aligned}\bar{y} &= 3 \cdot 6+10 \\ &= 28\end{aligned}

מציבים xˉ=6\bar{x}=6

yˉ=28\bar{y}=28, כלומר 28002800 ₪. המלכודת: לחפש נוסחה עם rr — הממוצע נקבע מהקו לבד, בהצבת xˉ\bar{x}.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 6

במפעל בדקו 2020 מכונות אריזה בגילים 22 עד 1010 שנים. xx — גיל המכונה (בשנים), yy — עלות התיקונים החודשית שלה (במאות ₪). נמצא: xˉ=6\bar{x}=6, Sx=2S_x=2, r=0.75r=0.75, וקו הרגרסיה של yy על xx הוא y=3x+10y=3x+10. נמצא yˉ=28\bar{y}=28. ב. מהי סטיית התקן SyS_y של עלות התיקונים (במאות ₪)?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 8

הפתרון:

m=r⋅SySxm=r \cdot \frac{S_y}{S_x}

שיפוע קו הרגרסיה, מהנוסחאון

3=0.75⋅Sy23=0.75 \cdot \frac{S_y}{2}

מציבים m=3m=3, r=0.75r=0.75, Sx=2S_x=2

Sy=3⋅20.75=8\begin{aligned}S_y &= \frac{3 \cdot 2}{0.75} \\ &= 8\end{aligned}

Sy=8S_y=8. המלכודת: Sy=0.5S_y=0.5 — להפוך את השבר ולכתוב m=r⋅SxSym=r \cdot \frac{S_x}{S_y}. בשיפוע, סטיית התקן של yy במונה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 7

במפעל בדקו 2020 מכונות אריזה בגילים 22 עד 1010 שנים. xx — גיל המכונה (בשנים), yy — עלות התיקונים החודשית שלה (במאות ₪). נמצא: xˉ=6\bar{x}=6, Sx=2S_x=2, r=0.75r=0.75, וקו הרגרסיה של yy על xx הוא y=3x+10y=3x+10. ג. העריכו את עלות התיקונים החודשית (במאות ₪) של מכונה בת 99 שנים.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 37

הפתרון:

y=3⋅9+10=37\begin{aligned}y &= 3 \cdot 9+10 \\ &= 37\end{aligned}

מציבים בקו הרגרסיה

2≤9≤102 \le 9 \le 10

הגיל בתוך תחום הנתונים — הניבוי סביר

בערך 3737 מאות ₪, כלומר 37003700 ₪. זו הערכה, לא ודאות: r=0.75r=0.75, ולכן הנקודות מפוזרות סביב הקו. המלכודת: לענות 37003700 — השאלה מבקשת במאות ₪.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 8

במפעל בדקו 2020 מכונות אריזה בגילים 22 עד 1010 שנים. xx — גיל המכונה (בשנים), yy — עלות התיקונים החודשית שלה (במאות ₪). נמצא: xˉ=6\bar{x}=6, Sx=2S_x=2, r=0.75r=0.75, וקו הרגרסיה של yy על xx הוא y=3x+10y=3x+10. עלות כל התיקונים עלתה ב-20%20\%: כל ערך של yy הוכפל ב-1.21.2. ד. מה נכון לגבי הנתונים החדשים?

  1. y=3.6x+12y=3.6x+12, ו-r=0.9r=0.9
  2. y=3.6x+10y=3.6x+10, ו-r=0.9r=0.9
  3. y=3x+12y=3x+12, ו-r=0.75r=0.75
  4. y=3.6x+12y=3.6x+12, ו-r=0.75r=0.75
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד y=3.6x+12y=3.6x+12, ו-r=0.75r=0.75

הפתרון:

y↦1.2y: yˉ↦33.6, Sy↦9.6y \mapsto 1.2y: \ \bar{y} \mapsto 33.6, \ S_y \mapsto 9.6

הממוצע וסטיית התקן מוכפלים ב-1.21.2

r=0.75r=0.75

כפל בקבוע חיובי לא משנה את המתאם

m=0.75⋅9.62=3.6y=3.6x+12\begin{aligned}m &= 0.75 \cdot \frac{9.6}{2} \\ &= 3.6 \\ \quad y &= 3.6x+12\end{aligned}

כל הקו מוכפל ב-1.21.2

הנכונה: y=3.6x+12y=3.6x+12, ו-r=0.75r=0.75. המלכודת: לחשוב ש-rr גדל כי כל הערכים גדלו. rr מודד כמה הנקודות קרובות לקו ישר — וכפל בקבוע חיובי לא משנה את זה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 3 — הסתברות — נעלם בבעיה

תרגיל 9

בצידנית 33 בקבוקי מיץ לימון ו-xx בקבוקי מיץ תפוזים, ו-x>3x>3. מוציאים באקראי שני בקבוקים, זה אחר זה, בלי החזרה. ההסתברות ששני הבקבוקים מסוגים שונים היא 12\frac{1}{2}. א. מצאו את xx.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 6

הפתרון:

P=3x+3⋅xx+2+xx+3⋅3x+2=6x(x+3)(x+2)\begin{aligned}P &= \frac{3}{x+3} \cdot \frac{x}{x+2}+\frac{x}{x+3} \cdot \frac{3}{x+2} \\ &= \frac{6x}{(x+3)(x+2)}\end{aligned}

שני סדרים: לימון ואז תפוזים, או תפוזים ואז לימון

6x(x+3)(x+2)=12 ⇒ x2−7x+6=0\begin{aligned}\frac{6x}{(x+3)(x+2)} &= \frac{1}{2} \ \Rightarrow \ x^2-7x+6 \\ &= 0\end{aligned}

כופלים במכנים

(x−1)(x−6)=0 ⇒ x=6\begin{aligned}(x-1)(x-6) &= 0 \ \Rightarrow \ x \\ &= 6\end{aligned}

הפתרון x=1x=1 נפסל, כי x>3x>3

x=6x=6. המלכודת: לכתוב רק סדר אחד, 3x(x+3)(x+2)\frac{3x}{(x+3)(x+2)} — אז יוצאת משוואה אחרת. גם לא לשכוח לפסול את x=1x=1 לפי התנאי.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 10

בצידנית 33 בקבוקי מיץ לימון ו-xx בקבוקי מיץ תפוזים, ו-x>3x>3. מוציאים באקראי שני בקבוקים, זה אחר זה, בלי החזרה. נמצא x=6x=6: בצידנית 99 בקבוקים. ב. מה ההסתברות ששני הבקבוקים שהוצאו הם מיץ תפוזים? עגלו לשתי ספרות אחרי הנקודה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.42

הפתרון:

69⋅58=3072=512≈0.42\begin{aligned}\frac{6}{9} \cdot \frac{5}{8} &= \frac{30}{72} \\ &= \frac{5}{12} \approx 0.42\end{aligned}

בלי החזרה: בשלב השני נשארו 88 בקבוקים, 55 מהם תפוזים

512≈0.42\frac{5}{12} \approx 0.42. המלכודת: (69)2≈0.44\left(\frac{6}{9}\right)^2 \approx 0.44 — חישוב עם החזרה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 11

בצידנית 33 בקבוקי מיץ לימון ו-xx בקבוקי מיץ תפוזים, ו-x>3x>3. מוציאים באקראי שני בקבוקים, זה אחר זה, בלי החזרה. נמצא x=6x=6: בצידנית 99 בקבוקים. ג. הבקבוק השני שהוצא הוא מיץ תפוזים. מה ההסתברות שהבקבוק הראשון היה מיץ לימון? ענו בשבר עשרוני.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.375

הפתרון:

P(L1∩T2)=39⋅68=14\begin{aligned}P(L_1 \cap T_2) &= \frac{3}{9} \cdot \frac{6}{8} \\ &= \frac{1}{4}\end{aligned}

L1L_1 — הראשון לימון, T1T_1 — הראשון תפוזים, T2T_2 — השני תפוזים

P(T1∩T2)=69⋅58=512\begin{aligned}P(T_1 \cap T_2) &= \frac{6}{9} \cdot \frac{5}{8} \\ &= \frac{5}{12}\end{aligned}
P(T2)=14+512=23\begin{aligned}P(T_2) &= \frac{1}{4}+\frac{5}{12} \\ &= \frac{2}{3}\end{aligned}

שני הענפים שבהם השני תפוזים

P(L1∣T2)=1/42/3=38=0.375\begin{aligned}P(L_1 \mid T_2) &= \frac{1/4}{2/3} \\ &= \frac{3}{8} \\ &= 0.375\end{aligned}

הסתברות מותנית

0.3750.375. המלכודת: לענות 39\frac{3}{9} — להתעלם מהמידע על הבקבוק השני. וגם 14\frac{1}{4} היא החיתוך, עוד לפני החלוקה בהסתברות התנאי.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 12

בצידנית 33 בקבוקי מיץ לימון ו-xx בקבוקי מיץ תפוזים, ו-x>3x>3. מוציאים באקראי שני בקבוקים, זה אחר זה, בלי החזרה. נמצא x=6x=6. ד. הוכיחו או הפריכו: המאורע «הבקבוק הראשון לימון» והמאורע «הבקבוק השני תפוזים» הם מאורעות בלתי תלויים.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: לא נכון

הפתרון:

P(L1)=39=13P(T2)=23\begin{aligned}P(L_1) &= \frac{3}{9} \\ &= \frac{1}{3} \\ \quad P(T_2) &= \frac{2}{3}\end{aligned}

L1L_1 — הראשון לימון, T2T_2 — השני תפוזים

13⋅23=29≠14=P(L1∩T2)\begin{aligned}\frac{1}{3} \cdot \frac{2}{3} &= \frac{2}{9} \neq \frac{1}{4} \\ &= P(L_1 \cap T_2)\end{aligned}

אי-תלות: המכפלה שווה לחיתוך — כאן היא לא

לא נכון: המאורעות תלויים. בלי החזרה, מה שיצא ראשון משנה את מה שנשאר בצידנית. המלכודת: לחשוב ש-P(T2)=23P(T_2)=\frac{2}{3}, כמו בראשון, מוכיח אי-תלות.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 4 — משולש במערכת צירים

תרגיל 13

השרטוט להמחשה בלבד.

נתון המשולש ABCABC: A(2, 8)A(2,\,8), B(−2, 0)B(-2,\,0), C(10, 4)C(10,\,4). הנקודה DD היא אמצע הצלע ABAB, והנקודה EE היא אמצע הצלע ACAC. א. מצאו את שיעורי הנקודות DD ו-EE.

D(D( ____ ,, ____ )) E(E( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: D(D( 0 ,, 4 )) E(E( 6 ,, 6 ))

הפתרון:

D=(2−22, 8+02)=(0, 4)\begin{aligned}D &= \left(\frac{2-2}{2},\ \frac{8+0}{2}\right) \\ &= (0,\,4)\end{aligned}

נוסחת אמצע קטע

E=(2+102, 8+42)=(6, 6)\begin{aligned}E &= \left(\frac{2+10}{2},\ \frac{8+4}{2}\right) \\ &= (6,\,6)\end{aligned}

D(0, 4)D(0,\,4), E(6, 6)E(6,\,6). המלכודת: לחסר במקום לחבר — אמצע קטע הוא ממוצע השיעורים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 14

השרטוט להמחשה בלבד.

נתון המשולש ABCABC: A(2, 8)A(2,\,8), B(−2, 0)B(-2,\,0), C(10, 4)C(10,\,4). הנקודה DD היא אמצע הצלע ABAB, והנקודה EE היא אמצע הצלע ACAC. נמצא D(0, 4)D(0,\,4) ו-E(6, 6)E(6,\,6). ב. הוכיחו בעזרת שיפועים: DE∥BCDE \parallel BC.

  • A(2, 8)A(2,\,8), B(−2, 0)B(-2,\,0), C(10, 4)C(10,\,4)
  • D(0, 4)D(0,\,4) אמצע ABAB, E(6, 6)E(6,\,6) אמצע ACAC

DE∥BCDE \parallel BC

להציג את התשובה והפתרון
  1. mDE=6−46−0=13m_{DE}=\frac{6-4}{6-0}=\frac{1}{3} — חישוב שיפוע: m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}
  2. mBC=4−010+2=13m_{BC}=\frac{4-0}{10+2}=\frac{1}{3} — חישוב שיפוע: m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}
  3. DE∥BCDE \parallel BC — ישרים שיש להם אותו שיפוע מקבילים

הפתרון:

mDE=13mBC=13\begin{aligned}m_{DE} &= \frac{1}{3} \\ \quad m_{BC} &= \frac{1}{3}\end{aligned}

חישוב שיפוע

DE∥BCDE \parallel BC

ישרים שיש להם אותו שיפוע מקבילים

שני השיפועים 13\frac{1}{3}, ולכן הקטעים מקבילים — כמו שקובע משפט קטע האמצעים במשולש. המלכודת: לבדוק רק ש-DE=12BCDE=\frac{1}{2}BC; אורכים שווים לא מוכיחים הקבלה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 15

השרטוט להמחשה בלבד.

נתון המשולש ABCABC: A(2, 8)A(2,\,8), B(−2, 0)B(-2,\,0), C(10, 4)C(10,\,4). הנקודה DD היא אמצע הצלע ABAB, והנקודה EE היא אמצע הצלע ACAC. ג. הוכיחו או הפריכו: ∠BAC=90∘\angle BAC=90^\circ.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: נכון

הפתרון:

mAB=8−02+2=2mAC=4−810−2=−12\begin{aligned}m_{AB} &= \frac{8-0}{2+2} \\ &= 2 \\ \quad m_{AC} &= \frac{4-8}{10-2} \\ &= -\frac{1}{2}\end{aligned}

חישוב שיפוע

2⋅(−12)=−12 \cdot \left(-\frac{1}{2}\right)=-1

מכפלת שיפועים −1-1: הישרים מאונכים

נכון: AB⊥ACAB \perp AC. המלכודת: לשפוט לפי השרטוט, או לבדוק שהשיפועים הפוכים בלבד (22 ו-12\frac{1}{2}). צריך גם סימן הפוך: המכפלה −1-1.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 16

השרטוט להמחשה בלבד.

נתון המשולש ABCABC: A(2, 8)A(2,\,8), B(−2, 0)B(-2,\,0), C(10, 4)C(10,\,4). הנקודה DD היא אמצע הצלע ABAB, והנקודה EE היא אמצע הצלע ACAC. נמצא ∠BAC=90∘\angle BAC=90^\circ. ד. חשבו את רדיוס המעגל החוסם את המשולש ABCABC. עגלו לשתי ספרות אחרי הנקודה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 6.32

הפתרון:

BC=122+42=160=410\begin{aligned}BC &= \sqrt{12^2+4^2} \\ &= \sqrt{160} \\ &= 4\sqrt{10}\end{aligned}

נוסחת המרחק

BCsin⁡90∘=2R\frac{BC}{\sin 90^\circ}=2R

משפט הסינוסים; וגם: זווית היקפית ישרה נשענת על קוטר

R=210≈6.32R=2\sqrt{10} \approx 6.32

R≈6.32R \approx 6.32, ומרכז המעגל הוא אמצע BCBC, הנקודה (4, 2)(4,\,2). המלכודת: לענות 12.6512.65 — זה BCBC, הקוטר, ולא הרדיוס.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 5 — מעגל, מיתר ומשפט הסינוסים

תרגיל 17

השרטוט להמחשה בלבד.

נתון המעגל x2+y2+4x−2y−20=0x^2+y^2+4x-2y-20=0, שמרכזו MM. א. מהם מרכז המעגל ורדיוסו?

  1. M(−2, 1)M(-2,\,1), R=20R=\sqrt{20}
  2. M(−2, 1)M(-2,\,1), R=5R=5
  3. M(2, −1)M(2,\,-1), R=5R=5
  4. M(−4, 2)M(-4,\,2), R=5R=5
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב M(−2, 1)M(-2,\,1), R=5R=5

הפתרון:

(x2+4x+4)+(y2−2y+1)=20+4+1(x^2+4x+4)+(y^2-2y+1)=20+4+1

השלמה לריבוע בכל משתנה

(x+2)2+(y−1)2=25 ⇒ M(−2, 1) R=5\begin{aligned}(x+2)^2+(y-1)^2 &= 25 \ \Rightarrow \ M(-2,\,1) \\ \ R &= 5\end{aligned}

הנכונה: M(−2, 1)M(-2,\,1), R=5R=5. המלכודות: R=20R=\sqrt{20} — לשכוח את 4+14+1 שנוספו בהשלמה לריבוע; M(2, −1)M(2,\,-1) — סימנים הפוכים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 18

השרטוט להמחשה בלבד.

נתון המעגל x2+y2+4x−2y−20=0x^2+y^2+4x-2y-20=0, שמרכזו MM. המרכז M(−2, 1)M(-2,\,1) והרדיוס 55. הישר y=x+4y=x+4 חותך את המעגל בנקודות AA ו-BB (xA>xBx_A>x_B). ב. מצאו את שיעורי AA ו-BB.

A(A( ____ ,, ____ )) B(B( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: A(A( 1 ,, 5 )) B(B( -6 ,, -2 ))

הפתרון:

x2+(x+4)2+4x−2(x+4)−20=0x^2+(x+4)^2+4x-2(x+4)-20=0

מציבים y=x+4y=x+4 במשוואת המעגל

2x2+10x−12=0 ⇒ x2+5x−6=0\begin{aligned}2x^2+10x-12 &= 0 \ \Rightarrow \ x^2+5x-6 \\ &= 0\end{aligned}
(x−1)(x+6)=0 ⇒ x=1 או x=−6\begin{aligned}(x-1)(x+6) &= 0 \ \Rightarrow \ x \\ &= 1 \ \text{או} \ x \\ &= -6\end{aligned}
A(1, 5),B(−6, −2)A(1,\,5), \quad B(-6,\,-2)

שיעורי yy מהישר

A(1, 5)A(1,\,5), B(−6, −2)B(-6,\,-2). המלכודת: למצוא את שיעורי ה-xx ולעצור — את yy מחשבים מהישר, שהוא פשוט יותר מהמעגל.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 19

השרטוט להמחשה בלבד.

נתון המעגל x2+y2+4x−2y−20=0x^2+y^2+4x-2y-20=0, שמרכזו MM. רדיוס המעגל 55, והמיתר ABAB מחבר את A(1, 5)A(1,\,5) ו-B(−6, −2)B(-6,\,-2). הנקודה C(2, −2)C(2,\,-2) נמצאת על המעגל. ג. חשבו את sin⁡∠ACB\sin\angle ACB. עגלו לשתי ספרות אחרי הנקודה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.99

הפתרון:

AB=72+72=72\begin{aligned}AB &= \sqrt{7^2+7^2} \\ &= 7\sqrt{2}\end{aligned}

נוסחת המרחק

ABsin⁡∠ACB=2R=10\begin{aligned}\frac{AB}{\sin\angle ACB} &= 2R \\ &= 10\end{aligned}

משפט הסינוסים במשולש ABCABC, החסום במעגל

sin⁡∠ACB=7210≈0.99\sin\angle ACB=\frac{7\sqrt{2}}{10} \approx 0.99

sin⁡∠ACB≈0.99\sin\angle ACB \approx 0.99 (הזווית ≈81.9∘\approx 81.9^\circ). המלכודת: לשכוח את ה-22 ב-2R2R ולקבל 1.981.98 — סינוס אינו גדול מ-11, וזה סימן לטעות.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 20

השרטוט להמחשה בלבד.

נתון המעגל x2+y2+4x−2y−20=0x^2+y^2+4x-2y-20=0, שמרכזו MM. המרכז M(−2, 1)M(-2,\,1), והמיתר ABAB מחבר את A(1, 5)A(1,\,5) ו-B(−6, −2)B(-6,\,-2), על הישר y=x+4y=x+4. ד. חשבו את שטח המשולש AMBAMB.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 3.5

הפתרון:

d=∣−2−1+4∣12+12=12\begin{aligned}d &= \frac{|-2-1+4|}{\sqrt{1^2+1^2}} \\ &= \frac{1}{\sqrt{2}}\end{aligned}

המרחק מ-MM לישר x−y+4=0x-y+4=0: זה הגובה לצלע ABAB

S=12⋅72⋅12=3.5\begin{aligned}S &= \frac{1}{2} \cdot 7\sqrt{2} \cdot \frac{1}{\sqrt{2}} \\ &= 3.5\end{aligned}

חצי בסיס כפול גובה

cos⁡∠AMB=3⋅(−4)+4⋅(−3)25=−2425 sin⁡∠AMB=725\begin{aligned}\cos\angle AMB &= \frac{3 \cdot (-4)+4 \cdot (-3)}{25} \\ &= -\frac{24}{25} \\ \ \sin\angle AMB &= \frac{7}{25}\end{aligned}

בדיקה: S=12⋅5⋅5⋅725=3.5S=\frac{1}{2} \cdot 5 \cdot 5 \cdot \frac{7}{25}=3.5

השטח 3.53.5. המשולש צר: הזווית AMBAMB כמעט שטוחה, והמיתר עובר קרוב למרכז. המלכודת: לקחת את R=5R=5 כגובה — הגובה הוא המרחק מהמרכז אל המיתר, לא הרדיוס.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 6 — חקירת פונקציה רציונלית

תרגיל 21

נתונה הפונקציה f(x)=x2x−kf(x)=\dfrac{x^2}{x-k}, ו-k>0k>0 פרמטר. הנגזרת היא f′(x)=x2−2kx(x−k)2f'(x)=\dfrac{x^2-2kx}{(x-k)^2}. הישר y=16y=16 משיק לגרף הפונקציה בנקודת המינימום שלה. א. מצאו את kk.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 4

הפתרון:

x2−2kx=0 ⇒ x=0 או x=2k\begin{aligned}x^2-2kx &= 0 \ \Rightarrow \ x \\ &= 0 \ \text{או} \ x \\ &= 2k\end{aligned}

הנגזרת מתאפסת

0<x<2k, x≠k:f′<0;x>2k:f′>00<x<2k, \ x \neq k: f'<0; \quad x>2k: f'>0

לכן ב-x=2kx=2k מינימום

f(2k)=4k2k=4k=16 ⇒ k=4\begin{aligned}f(2k) &= \frac{4k^2}{k} \\ &= 4k \\ &= 16 \ \Rightarrow \ k \\ &= 4\end{aligned}

גובה המינימום שווה לגובה המשיק

k=4k=4. המלכודת: להשוות את f(0)f(0) ל-1616 — ב-x=0x=0 יש מקסימום, וגובהו 00 לכל kk.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 22

נתונה הפונקציה f(x)=x2x−4f(x)=\dfrac{x^2}{x-4}. ב. מהן האסימפטוטות של הפונקציה המאונכות לצירים?

  1. x=−4x=-4, ואין אסימפטוטה אופקית
  2. x=4x=4, ואין אסימפטוטה אופקית
  3. x=4x=4 ו-y=1y=1
  4. x=4x=4 ו-y=0y=0
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב x=4x=4, ואין אסימפטוטה אופקית

הפתרון:

x−4=0 ⇒ x=4\begin{aligned}x-4 &= 0 \ \Rightarrow \ x \\ &= 4\end{aligned}

המכנה מתאפס והמונה לא: אסימפטוטה אנכית

x2x−4≈x כש-x→∞\frac{x^2}{x-4} \approx x \ \text{כש-} x \to \infty

מעלת המונה גדולה ממעלת המכנה: אין אסימפטוטה אופקית

הנכונה: x=4x=4, ואין אסימפטוטה אופקית. המלכודת: y=0y=0 «כי זה שבר». כשמעלת המונה גדולה ממעלת המכנה, הפונקציה אינה מתקרבת לקו אופקי.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 23

נתונה הפונקציה f(x)=x2x−4f(x)=\dfrac{x^2}{x-4}. הנגזרת: f′(x)=x(x−8)(x−4)2f'(x)=\dfrac{x(x-8)}{(x-4)^2}. ג. מהן נקודות הקיצון של הפונקציה, ומה סוגן?

  1. מינימום (0, 0)(0,\,0), מקסימום (8, 16)(8,\,16)
  2. מקסימום (0, 0)(0,\,0), מינימום (8, 16)(8,\,16)
  3. מקסימום (4, 0)(4,\,0), מינימום (8, 16)(8,\,16)
  4. מינימום (8, 16)(8,\,16) בלבד
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב מקסימום (0, 0)(0,\,0), מינימום (8, 16)(8,\,16)

הפתרון:

f′(x)=0 ⇒ x=0 או x=8\begin{aligned}f'(x) &= 0 \ \Rightarrow \ x \\ &= 0 \ \text{או} \ x \\ &= 8\end{aligned}
x<0:f′>0;0<x<8, x≠4:f′<0;x>8:f′>0x<0: f'>0; \quad 0<x<8, \ x \neq 4: f'<0; \quad x>8: f'>0

טבלת סימנים

f(0)=0f(8)=644=16\begin{aligned}f(0) &= 0 \\ \quad f(8) &= \frac{64}{4} \\ &= 16\end{aligned}

הנכונה: מקסימום (0, 0)(0,\,0), מינימום (8, 16)(8,\,16). המלכודת: להחליף ביניהם כי 16>016>0. המקסימום על הענף השמאלי והמינימום על הענף הימני, משני צדי האסימפטוטה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 24

נתונה הפונקציה f(x)=x2x−4f(x)=\dfrac{x^2}{x-4}. האסימפטוטה האנכית x=4x=4; מקסימום (0, 0)(0,\,0), מינימום (8, 16)(8,\,16); ב-x<4x<4 הפונקציה אינה חיובית. נתונה הפונקציה g(x)=∣f(x)∣g(x)=|f(x)|. ד. כמה פתרונות יש למשוואה g(x)=20g(x)=20?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 4

הפתרון:

x<4: g=−f מינימום (0, 0)\begin{aligned}x<4: \ g &= -f \\ \ \text{מינימום} \ (0,\,0)\end{aligned}

הענף השמאלי מתהפך מעל הציר

x→−∞ ו- x→4−: g→∞x \to -\infty \ \text{ו-} \ x \to 4^-: \ g \to \infty

לכן y=20y=20 חותך את הענף השמאלי פעמיים

x>4: g=f≥16x>4: \ g=f \ge 16

גם הענף הימני יורד אל 1616 ועולה שוב: שני פתרונות

2+2=42+2=4

44 פתרונות. המלכודת: לספור רק את הענף הימני, 22 פתרונות. ב-∣f∣|f| הענף השלילי מתהפך למעלה, והוא חותך את y=20y=20 פעמיים גם הוא.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 25

נתונה הפונקציה f(x)=x2x−4f(x)=\dfrac{x^2}{x-4}. ב-x<4x<4 מתקיים f(x)≤0f(x) \le 0, ו-f(x)=0f(x)=0 רק ב-x=0x=0. הפונקציה gg מקיימת g′(x)=f(x)g'(x)=f(x). ה. הוכיחו או הפריכו: ל-gg יש נקודת קיצון ב-x=0x=0.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: לא נכון

הפתרון:

g′(0)=f(0)=0\begin{aligned}g'(0) &= f(0) \\ &= 0\end{aligned}

הנגזרת של gg מתאפסת ב-00

x<0:g′<0,0<x<4:g′<0x<0: g'<0, \quad 0<x<4: g'<0

הנגזרת לא מחליפה סימן

g↘g \searrow

gg יורדת משני הצדדים של 00: אין קיצון

לא נכון: g′g' מתאפסת ב-x=0x=0 אבל לא מחליפה סימן, ולכן אין שם קיצון. המלכודת: «g′=0g'=0 ולכן קיצון» — אפס של הנגזרת הוא רק מועמד; את הסוג קובעת טבלת הסימנים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 7 — פונקציית שורש

תרגיל 26

נתונה הפונקציה f(x)=(x−a)xf(x)=(x-a)\sqrt{x}, ו-aa פרמטר. הגרף של ff עובר דרך הנקודה (9, −9)(9,\,-9). א. מצאו את aa.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 12

הפתרון:

(9−a)9=−9(9-a)\sqrt{9}=-9

מציבים את הנקודה

3(9−a)=−9 ⇒ 9−a=−3 ⇒ a=12\begin{aligned}3(9-a) &= -9 \ \Rightarrow \ 9-a \\ &= -3 \ \Rightarrow \ a \\ &= 12\end{aligned}

a=12a=12. המלכודת: a=6a=6 — לשכוח את הסימן ולפתור 3(9−a)=93(9-a)=9.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 27

נתונה הפונקציה f(x)=(x−12)xf(x)=(x-12)\sqrt{x}, המוגדרת ב-x≥0x \ge 0. הנגזרת: f′(x)=3x−122xf'(x)=\dfrac{3x-12}{2\sqrt{x}} בתחום x>0x>0. ב. מצאו את נקודת המינימום של הפונקציה.

(( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: (( 4 ,, -16 ))

הפתרון:

3x−12=0 ⇒ x=4\begin{aligned}3x-12 &= 0 \ \Rightarrow \ x \\ &= 4\end{aligned}

המונה מתאפס

0<x<4:f′<0,x>4:f′>00<x<4: f'<0, \quad x>4: f'>0

ירידה ואז עלייה — מינימום

f(4)=(4−12)⋅2=−16\begin{aligned}f(4) &= (4-12) \cdot 2 \\ &= -16\end{aligned}

המינימום (4, −16)(4,\,-16). הנקודה (0, 0)(0,\,0) היא מקסימום בקצה התחום. המלכודת: f(4)=−8⋅4f(4)=-8 \cdot 4 — לשכוח את השורש: 4=2\sqrt{4}=2.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 28

שלושה גרפים
0246810121416-6-4-2246xy
  • גרף I
  • גרף II
  • גרף III

נתונה הפונקציה f(x)=(x−12)xf(x)=(x-12)\sqrt{x}, המוגדרת ב-x≥0x \ge 0. נקודת המינימום (4, −16)(4,\,-16), והפונקציה חותכת את ציר ה-xx ב-x=0x=0 וב-x=12x=12. ג. בשרטוט שלושה גרפים. איזה מהם הוא הגרף של f′f'?

  1. אף אחד מהם
  2. גרף III
  3. גרף I
  4. גרף II
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב גרף III

הפתרון:

f′(4)=0f'(4)=0

הנגזרת מתאפסת בנקודת הקיצון, לא באפס של ff

0<x<4:f′<00<x<4: f'<0

הפונקציה יורדת לפני המינימום

x→0+: f′→−∞x \to 0^+: \ f' \to -\infty

המכנה 2x2\sqrt{x} שואף ל-00

הנכונה: גרף III. גרף II מתאפס ב-x=4x=4 אבל חיובי לפני כן — זה −f′-f'. גרף I מתאפס ב-x=12x=12, האפס של ff עצמה. המלכודת: לחפש בגרף הנגזרת את האפסים של ff; הנגזרת מתאפסת בקיצון.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 29

נתונה הפונקציה f(x)=(x−12)xf(x)=(x-12)\sqrt{x}, המוגדרת ב-x≥0x \ge 0. נקודת המינימום (4, −16)(4,\,-16), ו-f′>0f'>0 בכל התחום x>4x>4. ד. חשבו את השטח הכלוא בין גרף f′f', ציר ה-xx והישרים x=4x=4 ו-x=16x=16.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 32

הפתרון:

f′>0 ב- 4<x<16f'>0 \ \text{ב-} \ 4<x<16

השטח כולו מעל הציר

∫416f′(x) dx=f(16)−f(4)\int_4^{16} f'(x)\,dx=f(16)-f(4)

ff היא פונקציה קדומה של f′f'

f(16)=4⋅4=1616−(−16)=32\begin{aligned}f(16) &= 4 \cdot 4 \\ &= 16 \\ \quad 16-(-16) &= 32\end{aligned}

השטח 3232. המלכודת: 16−16=016-16=0 — לשכוח ש-f(4)f(4) שלילי. חיסור של מספר שלילי הוא חיבור.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 30

נתונה הפונקציה f(x)=(x−12)xf(x)=(x-12)\sqrt{x}, המוגדרת ב-x≥0x \ge 0. תחום ההגדרה x≥0x \ge 0, ונקודת המינימום (4, −16)(4,\,-16). נתונה הפונקציה g(x)=f(x−2)g(x)=f(x-2). ה. מצאו את תחום ההגדרה של gg ואת נקודת המינימום שלה.

תחום: x≥x \ge ____, מינימום: (( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: תחום: x≥x \ge 2, מינימום: (( 6 ,, -16 ))

הפתרון:

x−2≥0 ⇒ x≥2x-2 \ge 0 \ \Rightarrow \ x \ge 2

מה שבתוך ff חייב להיות בתחום של ff

(4, −16)↦(6, −16)(4,\,-16) \mapsto (6,\,-16)

f(x−2)f(x-2): הגרף זז 22 יחידות ימינה, הגובה לא משתנה

התחום x≥2x \ge 2, והמינימום (6, −16)(6,\,-16). המלכודת: להזיז שמאלה — ב-f(x−c)f(x-c) עם c>0c>0 הגרף זז ימינה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 8 — בעיית ערך קיצון

תרגיל 31

הישר מסורטט עבור ערך אחד של t.

ישר עובר דרך הנקודה P(2, 4)P(2,\,4). הוא חותך את החלק החיובי של ציר ה-xx בנקודה A(t, 0)A(t,\,0), כאשר t>2t>2, ואת החלק החיובי של ציר ה-yy בנקודה BB. OO היא ראשית הצירים. א. מהו שיעור ה-yy של הנקודה BB, כפונקציה של tt?

  1. 4t−2\dfrac{4}{t-2}
  2. 4tt+2\dfrac{4t}{t+2}
  3. 2tt−2\dfrac{2t}{t-2}
  4. 4tt−2\dfrac{4t}{t-2}
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד 4tt−2\dfrac{4t}{t-2}

הפתרון:

mAP=4−02−tm_{AP}=\frac{4-0}{2-t}

שיפוע הישר דרך AA ו-PP

y=42−t(x−t)y=\frac{4}{2-t}(x-t)

משוואת ישר לפי נקודה ושיפוע

x=0: y=−4t2−t=4tt−2\begin{aligned}x &= 0: \ y \\ &= \frac{-4t}{2-t} \\ &= \frac{4t}{t-2}\end{aligned}

החיתוך עם ציר ה-yy

הנכונה: 4tt−2\frac{4t}{t-2}. בדיקה: ב-t=3t=3 מקבלים 1212, כמו בשרטוט. המלכודת: 4tt+2\frac{4t}{t+2} — טעות סימן במכנה של השיפוע.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 32

הישר מסורטט עבור ערך אחד של t.

ישר עובר דרך הנקודה P(2, 4)P(2,\,4). הוא חותך את החלק החיובי של ציר ה-xx בנקודה A(t, 0)A(t,\,0), כאשר t>2t>2, ואת החלק החיובי של ציר ה-yy בנקודה BB. OO היא ראשית הצירים. נמצא B(0, 4tt−2)B\left(0,\,\frac{4t}{t-2}\right). ב. מצאו את tt שבעבורו שטח המשולש AOBAOB מינימלי, ואת השטח המינימלי.

t=t= ____ Smin⁡=S_{\min}= ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: t=t= 4 Smin⁡=S_{\min}= 16

הפתרון:

S(t)=12⋅t⋅4tt−2=2t2t−2\begin{aligned}S(t) &= \frac{1}{2} \cdot t \cdot \frac{4t}{t-2} \\ &= \frac{2t^2}{t-2}\end{aligned}

משולש ישר-זווית: חצי מכפלת הניצבים OAOA ו-OBOB

S′(t)=4t(t−2)−2t2(t−2)2=2t(t−4)(t−2)2\begin{aligned}S'(t) &= \frac{4t(t-2)-2t^2}{(t-2)^2} \\ &= \frac{2t(t-4)}{(t-2)^2}\end{aligned}

נגזרת של מנה

2<t<4:S′<0,t>4:S′>02<t<4: S'<0, \quad t>4: S'>0

ירידה ואז עלייה — מינימום

S(4)=322=16\begin{aligned}S(4) &= \frac{32}{2} \\ &= 16\end{aligned}

t=4t=4, והשטח המינימלי 1616. המלכודת: לפתור S′(t)=0S'(t)=0 ולקבל גם t=0t=0 — הוא מחוץ לתחום t>2t>2.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 33

הישר מסורטט עבור ערך אחד של t.

ישר עובר דרך הנקודה P(2, 4)P(2,\,4). הוא חותך את החלק החיובי של ציר ה-xx בנקודה A(t, 0)A(t,\,0), כאשר t>2t>2, ואת החלק החיובי של ציר ה-yy בנקודה BB. OO היא ראשית הצירים. שטח המשולש S(t)=2t2t−2S(t)=\dfrac{2t^2}{t-2}, והשטח המינימלי 1616, ב-t=4t=4. ג. הוכיחו או הפריכו: יש ישר כזה שיוצר עם הצירים משולש ששטחו 1515.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: לא נכון

הפתרון:

S(t)≥16 לכל t>2S(t) \ge 16 \ \text{לכל} \ t>2

1616 הוא הערך הקטן ביותר

2t2t−2=15 ⇒ 2t2−15t+30=0 Δ=225−240<0\begin{aligned}\frac{2t^2}{t-2} &= 15 \ \Rightarrow \ 2t^2-15t+30 \\ &= 0 \\ \ \Delta &= 225-240<0\end{aligned}

בדיקה אלגברית: אין פתרון

לא נכון: כל משולש כזה שטחו לפחות 1616. המלכודת: לחשוב שישר «תלול יותר» ייתן משולש קטן כרצוננו — אבל הישר חייב לעבור דרך P(2, 4)P(2,\,4).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 34

הישר מסורטט עבור ערך אחד של t.

ישר עובר דרך הנקודה P(2, 4)P(2,\,4). הוא חותך את החלק החיובי של ציר ה-xx בנקודה A(t, 0)A(t,\,0), כאשר t>2t>2, ואת החלק החיובי של ציר ה-yy בנקודה BB. OO היא ראשית הצירים. השטח מינימלי כאשר t=4t=4. ד. מצאו את משוואת הישר ABAB במצב הזה.

y=y= ____ x+x+ ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: y=y= -2 x+x+ 8

הפתרון:

A(4, 0)B(0, 162)=(0, 8)\begin{aligned}A(4,\,0) \\ \quad B\left(0,\,\frac{16}{2}\right) &= (0,\,8)\end{aligned}

מציבים t=4t=4

m=8−00−4=−2\begin{aligned}m &= \frac{8-0}{0-4} \\ &= -2\end{aligned}

חישוב שיפוע

y=−2x+8y=-2x+8

החיתוך עם ציר ה-yy הוא 88

−2⋅2+8=4 ✓-2 \cdot 2+8=4 \ \checkmark

בדיקה: הישר עובר דרך P(2, 4)P(2,\,4)

y=−2x+8y=-2x+8. ב-t=4t=4 הנקודה PP היא בדיוק אמצע הקטע ABAB. המלכודת: לכתוב y=−2x+4y=-2x+4 — לקחת את 44 של tt כחיתוך עם ציר ה-yy.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

השיעור הבא מחכה ב-elev

סרטונים, תרגול שנבדק מיד, ומסלול שמתקדם בקצב שלך — לכל הפרקים של הכיתה.

לתרגל ב-elevלגלות את elev לכיתה הזאת