מבחן לדוגמא 2

ב-elev השיעור הזה מגיע עם תרגילים שנבדקים מיד, רמז ברגע שנתקעים, ומעקב אחרי ההתקדמות.

לתרגל ב-elev

מבחן לדוגמא 2 — אמצע המחצית הראשונה. 3 שאלות עם סעיפים, 16 סעיפים בסך הכול, 90 דקות. החומר: חקירת פונקציה רציונלית עם פרמטר, זיהוי הגרף של f′f' ושטח מתחתיו, והמעגל — זווית היקפית ומרכזית, משיק ודמיון משולשים.

כמו בבגרות, הסעיפים של שאלה אחת נשענים זה על זה — אבל כל סעיף מזכיר את מה שנמצא לפניו, כך שאפשר להמשיך גם אם נתקעתם. בחקירה: תחום הגדרה קודם לכול, ואחר כך טבלת סימנים של f′f' לפני שקובעים סוג קיצון. במעגל: לכל שורה משפט.

תרגילים

שאלה 1 — חקירת פונקציה רציונלית עם פרמטר

תרגיל 1

נתונה הפונקציה f(x)=a(x−3)(x−2)2f(x) = \frac{a(x-3)}{(x-2)^2}, ו-aa פרמטר חיובי. א. מצאו את האסימפטוטות של ff המקבילות לצירים ואת נקודת החיתוך של הגרף עם ציר ה-xx.

אנכית: x=x = ____ ; אופקית: y=y = ____ ; חיתוך עם ציר ה-xx: x=x = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: אנכית: x=x = 2 ; אופקית: y=y = 0 ; חיתוך עם ציר ה-xx: x=x = 3

הפתרון:

(x−2)2=0⇒x=2\begin{aligned}(x-2)^2 &= 0 \Rightarrow x \\ &= 2\end{aligned}

המכנה מתאפס והמונה לא: אסימפטוטה אנכית

a(x−3)(x−2)2→0\frac{a(x-3)}{(x-2)^2} \to 0

מעלת המונה קטנה ממעלת המכנה: אסימפטוטה אופקית y=0y = 0

a(x−3)=0⇒x=3\begin{aligned}a(x-3) &= 0 \Rightarrow x \\ &= 3\end{aligned}

חיתוך עם ציר ה-xx: המונה מתאפס (a≠0a \ne 0)

x=2x = 2, y=0y = 0, ונקודת החיתוך (3,0)(3, 0). המלכודת: לחפש אסימפטוטה אופקית בחלוקת המקדמים המובילים — כאן המונה ממעלה 11 והמכנה ממעלה 22, ולכן y=0y = 0.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 2

נתונה הפונקציה f(x)=a(x−3)(x−2)2f(x) = \frac{a(x-3)}{(x-2)^2}, ו-aa פרמטר חיובי. האסימפטוטות: x=2x = 2 ו-y=0y = 0. הנגזרת היא f′(x)=a(4−x)(x−2)3f'(x) = \frac{a(4-x)}{(x-2)^3}. ב. הישר y=2y = 2 משיק לגרף של ff בנקודת הקיצון שלה. מצאו את aa.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 8

הפתרון:

f′(x)=0⇒x=4\begin{aligned}f'(x) &= 0 \Rightarrow x \\ &= 4\end{aligned}

המונה של הנגזרת מתאפס: נקודה חשודה לקיצון, לכל aa

f(4)=a⋅122=a4\begin{aligned}f(4) &= \frac{a \cdot 1}{2^2} \\ &= \frac{a}{4}\end{aligned}

מציבים x=4x = 4 בפונקציה

a4=2⇒a=8\begin{aligned}\frac{a}{4} &= 2 \Rightarrow a \\ &= 8\end{aligned}

משיק אופקי בנקודת קיצון: yy של המשיק הוא ערך הפונקציה

a=8a = 8. המלכודת: להציב 22 בנגזרת — השיפוע של משיק אופקי הוא 00, ו-22 הוא הגובה שלו, כלומר f(4)f(4).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 3

נתונה הפונקציה f(x)=a(x−3)(x−2)2f(x) = \frac{a(x-3)}{(x-2)^2}, ונמצא ש-a=8a = 8: f(x)=8(x−3)(x−2)2f(x) = \frac{8(x-3)}{(x-2)^2} ו-f′(x)=8(4−x)(x−2)3f'(x) = \frac{8(4-x)}{(x-2)^3}. ג. מצאו את תחומי העלייה והירידה של ff.

  1. עולה ב-2<x<42 < x < 4; יורדת ב-x<2x < 2 וב-x>4x > 4
  2. עולה ב-x<2x < 2 וב-x>4x > 4; יורדת ב-2<x<42 < x < 4
  3. עולה ב-x<4x < 4 (x≠2x \ne 2); יורדת ב-x>4x > 4
  4. עולה ב-x>4x > 4; יורדת ב-2<x<42 < x < 4
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א עולה ב-2<x<42 < x < 4; יורדת ב-x<2x < 2 וב-x>4x > 4

הפתרון:

x<2: +−<0x < 2:\ \frac{+}{-} < 0

טבלת סימנים: 4−x>04 - x > 0 ו-(x−2)3<0(x-2)^3 < 0 — ff יורדת

2<x<4: ++>02 < x < 4:\ \frac{+}{+} > 0

ff עולה

x>4: −+<0x > 4:\ \frac{-}{+} < 0

ff יורדת, ולכן (4,2)(4, 2) מקסימום

עולה ב-2<x<42 < x < 4, יורדת ב-x<2x < 2 וב-x>4x > 4. המלכודת: לבדוק רק את המונה — המכנה (x−2)3(x-2)^3 בחזקה אי-זוגית, והוא מחליף סימן באסימפטוטה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 4

שני גרפים: I ו-II
-3-2-1012345678-9-6-3369xy
  • גרף I
  • גרף II

נתונה הפונקציה f(x)=a(x−3)(x−2)2f(x) = \frac{a(x-3)}{(x-2)^2}, ונמצא ש-a=8a = 8: f(x)=8(x−3)(x−2)2f(x) = \frac{8(x-3)}{(x-2)^2} ו-f′(x)=8(4−x)(x−2)3f'(x) = \frac{8(4-x)}{(x-2)^3}. ff עולה ב-2<x<42 < x < 4 ויורדת ב-x<2x < 2 וב-x>4x > 4. ד. בשרטוט שני גרפים, I ו-II. אחד מהם הוא הגרף של f′f'. איזה?

  1. אף אחד מהם
  2. גרף I
  3. גרף II
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג גרף II

הפתרון:

2<x<4: f↗⇒f′>02 < x < 4:\ f \nearrow \Rightarrow f' > 0

בתחום עלייה הנגזרת חיובית: הגרף מעל ציר ה-xx

x>4: f′<0f′(4)=0\begin{aligned}x > 4:\ f' < 0 \\ \quad f'(4) &= 0\end{aligned}

בתחום ירידה הנגזרת שלילית, והיא מתאפסת בקיצון

x<2: f′<0x < 2:\ f' < 0

גם משמאל לאסימפטוטה ff יורדת

גרף II. גרף I הוא −f′-f': הוא מתאפס באותה נקודה, אבל כל הסימנים הפוכים. המלכודת: לזהות לפי נקודת האפס בלבד — בודקים את הסימן בכל תחום.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 5

נתונה הפונקציה f(x)=a(x−3)(x−2)2f(x) = \frac{a(x-3)}{(x-2)^2}, ונמצא ש-a=8a = 8: f(x)=8(x−3)(x−2)2f(x) = \frac{8(x-3)}{(x-2)^2} ו-f′(x)=8(4−x)(x−2)3f'(x) = \frac{8(4-x)}{(x-2)^3}. הגרף של f′f' חותך את ציר ה-xx ב-x=4x = 4. ה. חשבו את השטח המוגבל על ידי הגרף של f′f', ציר ה-xx והישר x=6x = 6.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.5

הפתרון:

∫46f′(x) dx=f(6)−f(4)\int_4^6 f'(x)\,dx = f(6) - f(4)

ff היא פונקציה קדומה של f′f' (המשפט היסודי)

f(6)=8⋅316=1.5f(4)=2\begin{aligned}f(6) &= \frac{8 \cdot 3}{16} \\ &= 1.5 \\ \quad f(4) &= 2\end{aligned}

מציבים בפונקציה, לא בנגזרת

1.5−2=−0.5⇒S=0.5\begin{aligned}1.5 - 2 &= -0.5 \Rightarrow S \\ &= 0.5\end{aligned}

f′<0f' < 0 בתחום: השטח מתחת לציר, לוקחים ערך מוחלט

השטח 0.50.5. המלכודת: לנסות למצוא פונקציה קדומה ל-f′f' — היא כבר נתונה: זו ff עצמה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 2 — המעגל: קוטר, משיק ודמיון

תרגיל 6

OABCD

ABAB קוטר במעגל שמרכזו OO, ו-CC נקודה על המעגל. המשיק למעגל בנקודה BB חותך את המשך המיתר ACAC בנקודה DD. א. מדוע ∠ACB=90∘\angle ACB = 90^\circ?

  1. סכום הזוויות במשולש הוא 180∘180^\circ
  2. זוויות היקפיות הנשענות על אותה קשת שוות
  3. זווית היקפית הנשענת על קוטר היא זווית ישרה
  4. משיק מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג זווית היקפית הנשענת על קוטר היא זווית ישרה

הפתרון:

AB=2RAB = 2R

ABAB קוטר — נתון

∠ACB=90∘\angle ACB = 90^\circ

זווית היקפית הנשענת על קוטר היא זווית ישרה

הזווית ACBACB נשענת על הקוטר ABAB. המלכודת: לנמק במשיק — המשיק עובר ב-BB, והוא קובע את הזווית ליד BB, לא ליד CC.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 7

OABCD

ABAB קוטר במעגל שמרכזו OO, ו-CC נקודה על המעגל. המשיק למעגל בנקודה BB חותך את המשך המיתר ACAC בנקודה DD. נמצא ש-∠ACB=90∘\angle ACB = 90^\circ. ב. מדוע ∠ABD=90∘\angle ABD = 90^\circ?

  1. זווית היקפית הנשענת על קוטר היא זווית ישרה
  2. המשיק למעגל מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה
  3. זוויות קודקודיות שוות
  4. המשולש ABDABD שווה שוקיים
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב המשיק למעגל מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה

הפתרון:

OB⊥BDOB \perp BD

BDBD משיק ב-BB, ו-OBOB רדיוס לנקודת ההשקה

∠ABD=90∘\angle ABD = 90^\circ

משיק מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה

הזווית בין הקוטר ABAB למשיק ב-BB ישרה. המלכודת: «זווית היקפית» — ∠ABD\angle ABD אינה היקפית: הצלע BDBD אינה מיתר.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 8

OABCD

ABAB קוטר במעגל שמרכזו OO, ו-CC נקודה על המעגל. המשיק למעגל בנקודה BB חותך את המשך המיתר ACAC בנקודה DD. ∠ACB=90∘\angle ACB = 90^\circ ו-∠ABD=90∘\angle ABD = 90^\circ. ג. הוכיחו: △ACB∼△ABD\triangle ACB \sim \triangle ABD.

  • ABAB קוטר
  • BDBD משיק למעגל ב-BB
  • CC על המעגל ועל ADAD

△ACB∼△ABD\triangle ACB \sim \triangle ABD

להציג את התשובה והפתרון
  1. ∠CAB=∠BAD\angle CAB = \angle BAD — זווית משותפת לשני המשולשים
  2. ∠ACB=90∘\angle ACB = 90^\circ — זווית היקפית הנשענת על קוטר היא זווית ישרה
  3. ∠ABD=90∘\angle ABD = 90^\circ — משיק מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה
  4. △ACB∼△ABD\triangle ACB \sim \triangle ABD — משפט דמיון ז.ז

הפתרון:

∠CAB=∠BAD\angle CAB = \angle BAD

זווית משותפת

∠ACB=∠ABD=90∘\begin{aligned}\angle ACB &= \angle ABD \\ &= 90^\circ\end{aligned}

סעיפים א ו-ב

△ACB∼△ABD\triangle ACB \sim \triangle ABD

משפט דמיון ז.ז

ההתאמה: A→AA \to A, C→BC \to B, B→DB \to D — הזווית הישרה של המשולש הקטן ליד CC, ושל הגדול ליד BB. המלכודת: לכתוב △ACB∼△ADB\triangle ACB \sim \triangle ADB, בסדר אותיות שלא שומר על ההתאמה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 9

OABCD

ABAB קוטר במעגל שמרכזו OO, ו-CC נקודה על המעגל. המשיק למעגל בנקודה BB חותך את המשך המיתר ACAC בנקודה DD. △ACB∼△ABD\triangle ACB \sim \triangle ABD, ונתון: AB=10AB = 10 ס״מ ו-AC=6AC = 6 ס״מ. ד. חשבו את ADAD. עגלו לשתי ספרות אחרי הנקודה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 16.67

הפתרון:

ACAB=ABAD\frac{AC}{AB} = \frac{AB}{AD}

יחס הדמיון: ACAC מתאימה ל-ABAB, ו-ABAB ל-ADAD

AD=AB2AC=1006=503\begin{aligned}AD &= \frac{AB^2}{AC} \\ &= \frac{100}{6} \\ &= \frac{50}{3}\end{aligned}

מבודדים

AD≈16.67AD \approx 16.67

AD=503≈16.67AD = \frac{50}{3} \approx 16.67 ס״מ. המלכודת: להתאים צלעות לפי המיקום בשרטוט — ההתאמה נקבעת לפי הזוויות: ACAC מול הזווית ליד BB במשולש הקטן, ABAB מול הזווית ליד DD בגדול.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 10

OABCD

ABAB קוטר במעגל שמרכזו OO, ו-CC נקודה על המעגל. המשיק למעגל בנקודה BB חותך את המשך המיתר ACAC בנקודה DD. △ACB∼△ABD\triangle ACB \sim \triangle ABD, ונתון: AB=10AB = 10 ס״מ ו-AC=6AC = 6 ס״מ. נמצא ש-AD=503AD = \frac{50}{3} ס״מ. ה. חשבו את אורך המשיק BDBD. עגלו לשתי ספרות אחרי הנקודה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 13.33

הפתרון:

BD2=AD2−AB2BD^2 = AD^2 - AB^2

משפט פיתגורס במשולש ABDABD (∠ABD=90∘\angle ABD = 90^\circ)

BD2=25009−100=16009\begin{aligned}BD^2 &= \frac{2500}{9} - 100 \\ &= \frac{1600}{9}\end{aligned}

מציבים

BD=403≈13.33BD = \frac{40}{3} \approx 13.33

BD≈13.33BD \approx 13.33 ס״מ. דרך שנייה: BC=8BC = 8 (פיתגורס ב-ACBACB) ו-BDCB=ADAB\frac{BD}{CB} = \frac{AD}{AB}. המלכודת: לעגל את ADAD ל-16.6716.67 לפני החישוב — עובדים עם 503\frac{50}{3}.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 11

OABCD

ABAB קוטר במעגל שמרכזו OO, ו-CC נקודה על המעגל. המשיק למעגל בנקודה BB חותך את המשך המיתר ACAC בנקודה DD. △ACB∼△ABD\triangle ACB \sim \triangle ABD, ונתון: AB=10AB = 10 ס״מ ו-AC=6AC = 6 ס״מ. ו. חשבו את הזווית המרכזית ∠BOC\angle BOC (במעלות). עגלו לשתי ספרות אחרי הנקודה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 106.26

הפתרון:

cos⁡∠BAC=ACAB=610\begin{aligned}\cos\angle BAC &= \frac{AC}{AB} \\ &= \frac{6}{10}\end{aligned}

במשולש ישר הזווית ACBACB: ניצב ליד הזווית חלקי היתר

∠BAC≈53.13∘\angle BAC \approx 53.13^\circ
∠BOC=2∠BAC≈106.26∘\angle BOC = 2\angle BAC \approx 106.26^\circ

זווית מרכזית שווה לפעמיים זווית היקפית הנשענת על אותה קשת

∠BOC≈106.26∘\angle BOC \approx 106.26^\circ. המלכודת: לענות 53.13∘53.13^\circ — זו הזווית ההיקפית; המרכזית, הנשענת על אותה קשת BCBC, כפולה ממנה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 3 — פונקציה רציונלית והגרף של הנגזרת

תרגיל 12

נתונה הפונקציה f(x)=2x2x2+3f(x) = \frac{2x^2}{x^2 + 3}. א. ff מוגדרת לכל xx. מצאו את האסימפטוטה האופקית שלה: y=?y = ?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 2

הפתרון:

x2+3≥3>0x^2 + 3 \ge 3 > 0

המכנה אף פעם לא מתאפס: אין אסימפטוטה אנכית

2x2x2+3→21=2\frac{2x^2}{x^2 + 3} \to \frac{2}{1} = 2

מונה ומכנה מאותה מעלה: יחס המקדמים המובילים

y=2y = 2. המלכודת: לחפש אסימפטוטה אנכית מ-x2+3=0x^2 + 3 = 0 — למשוואה אין פתרון.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 13

נתונה הפונקציה f(x)=2x2x2+3f(x) = \frac{2x^2}{x^2 + 3}. האסימפטוטה האופקית של ff היא y=2y = 2. ב. הוכיחו או הפריכו: ff זוגית.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: נכון

הפתרון:

f(−x)=2(−x)2(−x)2+3=2x2x2+3=f(x)\begin{aligned}f(-x) &= \frac{2(-x)^2}{(-x)^2 + 3} \\ &= \frac{2x^2}{x^2 + 3} \\ &= f(x)\end{aligned}

מציבים −x-x: כל xx מופיע בחזקה זוגית

הטענה נכונה: f(−x)=f(x)f(-x) = f(x) לכל xx, והגרף סימטרי לציר ה-yy. המלכודת: לבדוק נקודה אחת, כמו f(1)=f(−1)f(1) = f(-1) — זו דוגמה, לא הוכחה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 14

הגרף של f′f'
-6-5-4-3-2-10123456-1-0.75-0.5-0.250.250.50.751xy

נתונה הפונקציה f(x)=2x2x2+3f(x) = \frac{2x^2}{x^2 + 3}. ff זוגית, ו-f′(x)=12x(x2+3)2f'(x) = \frac{12x}{(x^2+3)^2}. בשרטוט הגרף של f′f'. ג. מצאו את נקודת הקיצון של ff וקבעו את סוגה.

  1. מקסימום (1,0.5)(1, 0.5)
  2. מינימום (0,0)(0, 0)
  3. מקסימום (0,0)(0, 0)
  4. אין ל-ff נקודת קיצון
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב מינימום (0,0)(0, 0)

הפתרון:

f′(x)=0⇒x=0\begin{aligned}f'(x) &= 0 \Rightarrow x \\ &= 0\end{aligned}

הגרף של f′f' חותך את ציר ה-xx רק ב-x=0x = 0

x<0: f′<0,x>0: f′>0x < 0:\ f' < 0 ,\quad x > 0:\ f' > 0

משמאל הגרף של f′f' מתחת לציר, מימין מעליו: ff יורדת ואחר כך עולה

f(0)=0f(0) = 0

מציבים ב-ff

מינימום (0,0)(0, 0). המלכודת: לבחור x=1x = 1, שבה הגרף של f′f' מגיע לשיא — שם ff עולה הכי מהר, אבל אינה בקיצון.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 15

נתונה הפונקציה f(x)=2x2x2+3f(x) = \frac{2x^2}{x^2 + 3}. ל-ff אסימפטוטה אופקית y=2y = 2 ומינימום (0,0)(0, 0); ff יורדת ב-x<0x < 0 ועולה ב-x>0x > 0. ד. לאילו ערכים של kk הישר y=ky = k חותך את הגרף של ff בשתי נקודות בדיוק?

  1. 0<k<20 < k < 2
  2. 0≤k≤20 \le k \le 2
  3. k>0k > 0
  4. k<2k < 2
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א 0<k<20 < k < 2

הפתרון:

0≤f(x)<20 \le f(x) < 2

המינימום 00, והפונקציה מתקרבת ל-22 ואינה מגיעה אליו

0<k<20 < k < 2

בכל ענף (x<0x < 0, x>0x > 0) ff מונוטונית, ומקבלת את kk פעם אחת

k=0: x=0\begin{aligned}k &= 0:\ x \\ &= 0\end{aligned}

בגובה המינימום יש נקודה אחת בלבד

0<k<20 < k < 2. המלכודת: לכלול את k=2k = 2 — האסימפטוטה אינה נחתכת כאן, כי 2x2=2x2+62x^2 = 2x^2 + 6 אינה אפשרית.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 16

הגרף של f′f'
-6-5-4-3-2-10123456-1-0.75-0.5-0.250.250.50.751xy

נתונה הפונקציה f(x)=2x2x2+3f(x) = \frac{2x^2}{x^2 + 3}. f′(x)=12x(x2+3)2f'(x) = \frac{12x}{(x^2+3)^2}, ו-f′(x)>0f'(x) > 0 לכל x>0x > 0. ה. חשבו את השטח המוגבל על ידי הגרף של f′f', ציר ה-xx והישר x=3x = 3.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 1.5

הפתרון:

∫03f′(x) dx=f(3)−f(0)\int_0^3 f'(x)\,dx = f(3) - f(0)

המשפט היסודי: ff פונקציה קדומה של f′f'

f(3)=1812=1.5f(0)=0\begin{aligned}f(3) &= \frac{18}{12} \\ &= 1.5 \\ \quad f(0) &= 0\end{aligned}

מציבים ב-ff

S=1.5S = 1.5

f′>0f' > 0 בתחום: השטח שווה לאינטגרל

השטח 1.51.5. המלכודת: להציב בנגזרת: f′(3)−f′(0)=36144f'(3) - f'(0) = \frac{36}{144} — האינטגרל של f′f' הוא הפרש ערכי ff.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

השיעור הבא מחכה ב-elev

סרטונים, תרגול שנבדק מיד, ומסלול שמתקדם בקצב שלך — לכל הפרקים של הכיתה.

לתרגל ב-elevלגלות את elev לכיתה הזאת