מבחן לדוגמא 5

ב-elev השיעור הזה מגיע עם תרגילים שנבדקים מיד, רמז ברגע שנתקעים, ומעקב אחרי ההתקדמות.

לתרגל ב-elev

מבחן לדוגמא 5 — סוף השנה. 3 שאלות עם סעיפים, שאלה אחת מכל פרק של השאלון: הסתברות (פרק א), גאומטריה אנליטית עם מעגל (פרק ב), ובעיית ערך קיצון (פרק ג). 15 סעיפים בסך הכול, 90 דקות.

כמו בבגרות, הסעיפים של שאלה אחת נשענים זה על זה — אבל כל סעיף מזכיר את מה שנמצא לפניו. בהסתברות: עץ לפני כל חישוב, ובהסתברות מותנית שאלו «מה ידוע?». בבעיית קיצון: הביעו את הגודל בעזרת משתנה אחד, ואחרי הנגזרת — טבלת סימנים.

תרגילים

שאלה 1 — הסתברות מותנית

תרגיל 1

איך מגיעים לבית הספר, ומי מאחר
0.40.60.30.70.10.9תלמידאוטובוסלא באוטובוסמאחרלא מאחרמאחרלא מאחר

בתיכון בחיפה 40%40\% מהתלמידים מגיעים לבית הספר באוטובוס, והשאר ברגל או באופניים. מבין הנוסעים באוטובוס, 30%30\% מאחרים לפחות פעם בשבוע; מבין שאר התלמידים, 10%10\% מאחרים לפחות פעם בשבוע. א. בוחרים תלמיד באקראי. מה ההסתברות שהוא מאחר לפחות פעם בשבוע?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.18

הפתרון:

0.4⋅0.3=0.120.4 \cdot 0.3 = 0.12

המסלול «אוטובוס ומאחר»: כופלים לאורך הענף

0.6⋅0.1=0.060.6 \cdot 0.1 = 0.06

המסלול «לא באוטובוס ומאחר»

P(L)=0.12+0.06=0.18\begin{aligned}P(L) &= 0.12 + 0.06 \\ &= 0.18\end{aligned}

נוסחת ההסתברות השלמה: מחברים את המסלולים

0.180.18. המלכודת: לחבר 0.3+0.1=0.40.3 + 0.1 = 0.4 בלי לכפול בהסתברות של כל קבוצה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 2

איך מגיעים לבית הספר, ומי מאחר
0.40.60.30.70.10.9תלמידאוטובוסלא באוטובוסמאחרלא מאחרמאחרלא מאחר

בתיכון בחיפה 40%40\% מהתלמידים מגיעים לבית הספר באוטובוס, והשאר ברגל או באופניים. מבין הנוסעים באוטובוס, 30%30\% מאחרים לפחות פעם בשבוע; מבין שאר התלמידים, 10%10\% מאחרים לפחות פעם בשבוע. ההסתברות שתלמיד מקרי מאחר לפחות פעם בשבוע היא 0.180.18. ב. נבחר תלמיד שמאחר לפחות פעם בשבוע. מה ההסתברות שהוא נוסע באוטובוס? עגלו לשתי ספרות אחרי הנקודה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.67

הפתרון:

P(B∣L)=P(B∩L)P(L)P(B \mid L) = \frac{P(B \cap L)}{P(L)}

הסתברות מותנית

=0.120.18=23≈0.67= \frac{0.12}{0.18} = \frac{2}{3} \approx 0.67

המונה: המסלול «אוטובוס ומאחר» מסעיף א

23≈0.67\frac{2}{3} \approx 0.67. המלכודת: לענות 0.30.3 — זו P(L∣B)P(L \mid B), ההסתברות לאחר בהינתן אוטובוס; כאן התנאי הפוך.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 3

בתיכון בחיפה 40%40\% מהתלמידים מגיעים לבית הספר באוטובוס, והשאר ברגל או באופניים. מבין הנוסעים באוטובוס, 30%30\% מאחרים לפחות פעם בשבוע; מבין שאר התלמידים, 10%10\% מאחרים לפחות פעם בשבוע. ההסתברות שתלמיד מקרי מאחר לפחות פעם בשבוע היא 0.180.18. ג. בוחרים באקראי שני תלמידים מבית הספר (הבחירות בלתי תלויות). מה ההסתברות שבדיוק אחד מהם מאחר לפחות פעם בשבוע? עגלו לשתי ספרות אחרי הנקודה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.3

הפתרון:

0.18⋅0.82=0.14760.18 \cdot 0.82 = 0.1476

המסלול «הראשון מאחר, השני לא»

0.82⋅0.18=0.14760.82 \cdot 0.18 = 0.1476

המסלול «הראשון לא, השני מאחר»

0.1476+0.1476=0.2952≈0.300.1476 + 0.1476 = 0.2952 \approx 0.30

שני מסלולים זרים: מחברים

0.2952≈0.300.2952 \approx 0.30. המלכודת: לחשב רק מסלול אחד ולקבל 0.150.15 — «בדיוק אחד» יכול להיות הראשון או השני.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 4

איך מגיעים לבית הספר, ומי מאחר
0.40.60.30.70.10.9תלמידאוטובוסלא באוטובוסמאחרלא מאחרמאחרלא מאחר

בתיכון בחיפה 40%40\% מהתלמידים מגיעים לבית הספר באוטובוס, והשאר ברגל או באופניים. מבין הנוסעים באוטובוס, 30%30\% מאחרים לפחות פעם בשבוע; מבין שאר התלמידים, 10%10\% מאחרים לפחות פעם בשבוע. ההסתברות שתלמיד מקרי מאחר לפחות פעם בשבוע היא 0.180.18. ד. הוכיחו או הפריכו: המאורעות «התלמיד נוסע באוטובוס» ו«התלמיד מאחר לפחות פעם בשבוע» בלתי תלויים.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: לא נכון

הפתרון:

P(L∣B)=0.3P(L \mid B) = 0.3

נתון: מבין הנוסעים באוטובוס

P(L)=0.18P(L) = 0.18

סעיף א

0.3≠0.180.3 \ne 0.18

בלתי תלויים אם ורק אם P(L∣B)=P(L)P(L \mid B) = P(L)

הטענה שגויה: הנסיעה באוטובוס משנה את ההסתברות לאחר, ולכן המאורעות תלויים. בדיקה נוספת: P(B∩L)=0.12≠0.4⋅0.18=0.072P(B \cap L) = 0.12 \ne 0.4 \cdot 0.18 = 0.072. המלכודת: לבלבל «בלתי תלויים» עם «זרים».

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 5

(המשך לשאלה 1.) בכיתה אחת בבית הספר 2020 תלמידים, ו-nn מהם נוסעים באוטובוס. בוחרים באקראי שני תלמידים שונים מהכיתה, בזה אחר זה. ההסתברות ששניהם נוסעים באוטובוס היא 3395\frac{33}{95}. ה. מצאו את nn.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 12

הפתרון:

n20⋅n−119=3395\frac{n}{20} \cdot \frac{n - 1}{19} = \frac{33}{95}

בלי החזרה: בבחירה השנייה נשארו n−1n - 1 מתוך 1919

n(n−1)=380⋅3395=132\begin{aligned}n(n - 1) &= 380 \cdot \frac{33}{95} \\ &= 132\end{aligned}

כופלים ב-380380

n2−n−132=0⇒n=12\begin{aligned}n^2 - n - 132 &= 0 \Rightarrow n \\ &= 12\end{aligned}

משוואה ריבועית; n=−11n = -11 נפסל

n=12n = 12. המלכודת: לכתוב (n20)2\left(\frac{n}{20}\right)^2, כאילו התלמיד הראשון חוזר לכיתה — אותו תלמיד אינו יכול להיבחר פעמיים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 2 — משולש ומרובע חסומים במעגל, במערכת צירים

תרגיל 6

נתון המשולש ABCABC: A(−1,6)A(-1, 6), B(5,−2)B(5, -2), C(6,5)C(6, 5). א. הוכיחו או הפריכו: ∠ACB=90∘\angle ACB = 90^\circ.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: נכון

הפתרון:

mAC=5−66−(−1)=−17\begin{aligned}m_{AC} &= \frac{5 - 6}{6 - (-1)} \\ &= -\frac{1}{7}\end{aligned}

שיפוע דרך שתי נקודות

mCB=−2−55−6=7\begin{aligned}m_{CB} &= \frac{-2 - 5}{5 - 6} \\ &= 7\end{aligned}

שיפוע דרך שתי נקודות

mAC⋅mCB=−1m_{AC} \cdot m_{CB} = -1

מכפלת שיפועים −1-1: הישרים מאונכים

הטענה נכונה. המלכודת: להשוות את השיפועים עצמם (−17-\frac{1}{7} ו-77) ולומר «לא מאונכים כי השיפועים שונים» — בודקים את המכפלה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 7

נתון המשולש ABCABC: A(−1,6)A(-1, 6), B(5,−2)B(5, -2), C(6,5)C(6, 5). הוכח ש-∠ACB=90∘\angle ACB = 90^\circ. ב. מצאו את מרכז המעגל MM החוסם את המשולש ABCABC.

xM=x_M = ____ , yM=y_M = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: xM=x_M = 2 , yM=y_M = 2

הפתרון:

∠ACB=90∘⇒AB=2R\begin{aligned}\angle ACB &= 90^\circ \Rightarrow AB \\ &= 2R\end{aligned}

זווית היקפית ישרה נשענת על קוטר: ABAB קוטר

M=(−1+52,6−22)=(2,2)\begin{aligned}M &= \left(\frac{-1 + 5}{2}, \frac{6 - 2}{2}\right) \\ &= (2, 2)\end{aligned}

המרכז הוא אמצע הקוטר

M(2,2)M(2, 2). המלכודת: לחפש חיתוך של שני אנכים אמצעיים — אפשר, אבל במשולש ישר זווית המרכז הוא פשוט אמצע היתר.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 8

נתון המשולש ABCABC: A(−1,6)A(-1, 6), B(5,−2)B(5, -2), C(6,5)C(6, 5). ∠ACB=90∘\angle ACB = 90^\circ, ומרכז המעגל החוסם את המשולש הוא M(2,2)M(2, 2). ג. כתבו את משוואת המעגל החוסם.

(x−(x - ____ )2+(y−)^2 + (y - ____ )2=)^2 = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: (x−(x - 2 )2+(y−)^2 + (y - 2 )2=)^2 = 25

הפתרון:

R2=MA2=(−1−2)2+(6−2)2=25\begin{aligned}R^2 &= MA^2 \\ &= (-1 - 2)^2 + (6 - 2)^2 \\ &= 25\end{aligned}

נוסחת המרחק בריבוע

(x−2)2+(y−2)2=25(x-2)^2 + (y-2)^2 = 25

משוואת מעגל

C: 42+32=25C:\ 4^2 + 3^2 = 25

בדיקה: CC על המעגל ✓

(x−2)2+(y−2)2=25(x-2)^2 + (y-2)^2 = 25. המלכודת: לכתוב (x+2)2(x+2)^2 — הסימן בסוגריים הפוך לשיעור המרכז.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 9

נתון המשולש ABCABC: A(−1,6)A(-1, 6), B(5,−2)B(5, -2), C(6,5)C(6, 5). ∠ACB=90∘\angle ACB = 90^\circ, ומרכז המעגל החוסם את המשולש הוא M(2,2)M(2, 2). משוואת המעגל: (x−2)2+(y−2)2=25(x-2)^2 + (y-2)^2 = 25. DD היא הנקודה שבעבורה ACBDACBD מקבילית. ד. מצאו את שיעורי DD.

xD=x_D = ____ , yD=y_D = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: xD=x_D = -2 , yD=y_D = -1

הפתרון:

MAB=MCD=(2,2)\begin{aligned}M_{AB} &= M_{CD} \\ &= (2, 2)\end{aligned}

במקבילית ACBDACBD האלכסונים ABAB ו-CDCD חוצים זה את זה

D=(2⋅2−6, 2⋅2−5)=(−2,−1)\begin{aligned}D &= (2 \cdot 2 - 6,\ 2 \cdot 2 - 5) \\ &= (-2, -1)\end{aligned}

נוסחת אמצע קטע, הפוכה

(−4)2+(−3)2=25(-4)^2 + (-3)^2 = 25

בדיקה: גם DD על המעגל

D(−2,−1)D(-2, -1). המלכודת: לקרוא את המרובע ACBDACBD בסדר אחר — הקודקוד DD מול CC, ולכן CDCD הוא אלכסון.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 10

נתון המשולש ABCABC: A(−1,6)A(-1, 6), B(5,−2)B(5, -2), C(6,5)C(6, 5). ∠ACB=90∘\angle ACB = 90^\circ, ומרכז המעגל החוסם את המשולש הוא M(2,2)M(2, 2). משוואת המעגל: (x−2)2+(y−2)2=25(x-2)^2 + (y-2)^2 = 25. D(−2,−1)D(-2, -1), ו-ACBDACBD מקבילית. ה. מה סוג המרובע ACBDACBD?

  1. ריבוע
  2. מקבילית שאינה מלבן ואינה מעוין
  3. מלבן שאינו ריבוע
  4. מעוין שאינו ריבוע
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א ריבוע

הפתרון:

∠ACB=90∘\angle ACB = 90^\circ

מקבילית עם זווית ישרה היא מלבן

AC=72+12=50CB=12+72=50\begin{aligned}AC &= \sqrt{7^2 + 1^2} \\ &= \sqrt{50} \\ \quad CB &= \sqrt{1^2 + 7^2} \\ &= \sqrt{50}\end{aligned}

נוסחת המרחק: שתי צלעות סמוכות שוות

AC=CB∠ACB=90∘\begin{aligned}AC &= CB \\ \quad \angle ACB &= 90^\circ\end{aligned}

מלבן שיש בו שתי צלעות סמוכות שוות הוא ריבוע

ריבוע. המלכודת: לעצור ב«מלבן» — צריך לבדוק גם אורכים. בדיקה: האלכסונים ABAB ו-CDCD שווים (1010) ומאונכים (−43⋅34=−1-\frac{4}{3} \cdot \frac{3}{4} = -1).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 11

נתון המשולש ABCABC: A(−1,6)A(-1, 6), B(5,−2)B(5, -2), C(6,5)C(6, 5). ∠ACB=90∘\angle ACB = 90^\circ, ומרכז המעגל החוסם את המשולש הוא M(2,2)M(2, 2). משוואת המעגל: (x−2)2+(y−2)2=25(x-2)^2 + (y-2)^2 = 25. D(−2,−1)D(-2, -1), ו-ACBDACBD ריבוע. ו. חשבו את שטח הריבוע ACBDACBD.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 50

הפתרון:

S=AC2=(50)2=50\begin{aligned}S &= AC^2 \\ &= (\sqrt{50})^2 \\ &= 50\end{aligned}

שטח ריבוע: צלע בריבוע

S=AB⋅CD2=10⋅102=50\begin{aligned}S &= \frac{AB \cdot CD}{2} \\ &= \frac{10 \cdot 10}{2} \\ &= 50\end{aligned}

בדיקה: מחצית מכפלת האלכסונים המאונכים

השטח 5050. המלכודת: לקחת את הקוטר 1010 כצלע ולקבל 100100 — הקוטר הוא האלכסון של הריבוע החסום.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 3 — בעיית ערך קיצון

תרגיל 12

הגרף של ff והמלבן OAPBOAPB
PABO01234560123456xy

הנקודה PP נמצאת על הגרף של f(x)=4x2f(x) = \frac{4}{x^2} ברביע הראשון, ושיעור ה-xx שלה הוא tt (t>0t > 0). מ-PP מורידים אנכים לצירים: AA על ציר ה-xx ו-BB על ציר ה-yy. OO ראשית הצירים, ו-OAPBOAPB מלבן. א. הביעו את היקף המלבן OAPBOAPB בעזרת tt.

  1. L(t)=2t+8tL(t) = 2t + \frac{8}{t}
  2. L(t)=4tL(t) = \frac{4}{t}
  3. L(t)=t+4t2L(t) = t + \frac{4}{t^2}
  4. L(t)=2t+8t2L(t) = 2t + \frac{8}{t^2}
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד L(t)=2t+8t2L(t) = 2t + \frac{8}{t^2}

הפתרון:

OA=tAP=f(t)=4t2\begin{aligned}OA &= t \\ \quad AP &= f(t) \\ &= \frac{4}{t^2}\end{aligned}

אורך המלבן: ה-xx של PP; רוחבו: ה-yy של PP

L(t)=2(t+4t2)=2t+8t2\begin{aligned}L(t) &= 2\left(t + \frac{4}{t^2}\right) \\ &= 2t + \frac{8}{t^2}\end{aligned}

היקף מלבן: פעמיים סכום שתי צלעות סמוכות

L(t)=2t+8t2L(t) = 2t + \frac{8}{t^2}. המלכודת: 4t\frac{4}{t} הוא השטח (t⋅4t2t \cdot \frac{4}{t^2}), ו-t+4t2t + \frac{4}{t^2} הוא רק חצי היקף.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 13

הגרף של ff והמלבן OAPBOAPB
PABO01234560123456xy

הנקודה PP נמצאת על הגרף של f(x)=4x2f(x) = \frac{4}{x^2} ברביע הראשון, ושיעור ה-xx שלה הוא tt (t>0t > 0). מ-PP מורידים אנכים לצירים: AA על ציר ה-xx ו-BB על ציר ה-yy. OO ראשית הצירים, ו-OAPBOAPB מלבן. היקף המלבן: L(t)=2t+8t2L(t) = 2t + \frac{8}{t^2}. ב. מצאו את tt שבעבורו היקף המלבן מינימלי.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 2

הפתרון:

L′(t)=2−16t3L'(t) = 2 - \frac{16}{t^3}

גוזרים: (8t2)′=−16t3\left(\frac{8}{t^2}\right)' = -\frac{16}{t^3}

2−16t3=0⇒t3=8⇒t=2\begin{aligned}2 - \frac{16}{t^3} &= 0 \Rightarrow t^3 \\ &= 8 \Rightarrow t \\ &= 2\end{aligned}

משווים לאפס

L′(1)=−14<0L′(4)=1.75>0\begin{aligned}L'(1) &= -14 < 0 \\ \quad L'(4) &= 1.75 > 0\end{aligned}

טבלת סימנים: יורדת ואחר כך עולה — מינימום

t=2t = 2. המלכודת: לא להוכיח שזה מינימום — בלי טבלת סימנים (או בדיקה בשני הצדדים) נקודה עם L′=0L' = 0 יכולה להיות גם מקסימום.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 14

הגרף של ff והמלבן OAPBOAPB
PABO01234560123456xy

הנקודה PP נמצאת על הגרף של f(x)=4x2f(x) = \frac{4}{x^2} ברביע הראשון, ושיעור ה-xx שלה הוא tt (t>0t > 0). מ-PP מורידים אנכים לצירים: AA על ציר ה-xx ו-BB על ציר ה-yy. OO ראשית הצירים, ו-OAPBOAPB מלבן. היקף המלבן: L(t)=2t+8t2L(t) = 2t + \frac{8}{t^2}. ההיקף מינימלי כש-t=2t = 2. ג. מהו ההיקף המינימלי?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 6

הפתרון:

L(2)=2⋅2+84=4+2=6\begin{aligned}L(2) &= 2 \cdot 2 + \frac{8}{4} \\ &= 4 + 2 \\ &= 6\end{aligned}

מציבים t=2t = 2 בפונקציית ההיקף

ההיקף המינימלי 66; המלבן: 22 על 11, ו-P(2,1)P(2, 1). המלכודת: להציב בנגזרת, או לענות 22 — זה ה-tt, לא ההיקף.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 15

הגרף של ff והמלבן OAPBOAPB
PABO01234560123456xy

הנקודה PP נמצאת על הגרף של f(x)=4x2f(x) = \frac{4}{x^2} ברביע הראשון, ושיעור ה-xx שלה הוא tt (t>0t > 0). מ-PP מורידים אנכים לצירים: AA על ציר ה-xx ו-BB על ציר ה-yy. OO ראשית הצירים, ו-OAPBOAPB מלבן. היקף המלבן: L(t)=2t+8t2L(t) = 2t + \frac{8}{t^2}. ההיקף המינימלי הוא 66, והוא מתקבל כש-t=2t = 2. ד. הוכיחו או הפריכו: יש נקודה PP על הגרף שבעבורה היקף המלבן OAPBOAPB הוא 55.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: לא נכון

הפתרון:

L(t)≥L(2)=6L(t) \ge L(2) = 6

LL יורדת עד t=2t = 2 ועולה אחריו: 66 הוא הערך הקטן ביותר

5<65 < 6

ההיקף הרצוי קטן מהמינימום

הטענה שגויה: כל היקף הוא לפחות 66. המלכודת: לחשוב שכל מספר חיובי אפשרי — המינימום הוא הגבול התחתון של ההיקפים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

השיעור הבא מחכה ב-elev

סרטונים, תרגול שנבדק מיד, ומסלול שמתקדם בקצב שלך — לכל הפרקים של הכיתה.

לתרגל ב-elevלגלות את elev לכיתה הזאת