בגרות 35371 — קיץ 2026, מועד ב׳

ב-elev השיעור הזה מגיע עם:

  • כל תרגיל נבדק ברגע שעונים
  • רמז בדיוק כשנתקעים
  • מעקב אחרי ההתקדמות, פרק אחרי פרק
לתרגל ב-elev

השיעור הזה פתוח למנויים. פרק שלם בחינם: סדרות

בחינת הבגרות במתמטיקה, שאלון 35371 (3 יחידות לימוד, שאלון שני, תוכנית חדשה), קיץ תשפ״ו, 2026, מועד ב׳. משך הבחינה: שעתיים וארבעים דקות. בשאלון זה שש שאלות; תשובה מלאה על שאלה מזכה ב־25 נקודות. מותר לענות, באופן מלא או חלקי, על מספר שאלות כרצונכם, אך סך הנקודות שתוכלו לצבור לא יעלה על 100. אשכול חברה ומדע: שאלות 1–2. אשכול התמצאות במישור ובמרחב: שאלות 3–4. אשכול פיננסי כלכלי: שאלות 5–6. חומר עזר מותר בשימוש: מחשבון לא גרפי ודפי נוסחאות ל־3 יחידות לימוד.

כאן כתובות כל שש השאלות, ב־29 סעיפים, כדי שאפשר יהיה להתאמן בכולן; בבחינה עצמה עונים על כמה שאלות שרוצים, עד 100 נקודות. נוסח השאלות הוא נוסח הבחינה; סעיף שמבקש להסביר, לקבוע, לכתוב ביטוי או לנמק הפך כאן לבחירה בין תשובות, לקביעה אם טענה נכונה או לבניית הוכחה. הפתרון המלא מופיע בסוף הבחינה.

תרגילים

שאלה 1 — סטטיסטיקה: קליעות לסל

תרגיל 1

א (1). מצאו את מספר הילדים שהשתתפו באימון.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 20

הפתרון:

1+6+3+8+2=201 + 6 + 3 + 8 + 2 = 20

סכום גובהי העמודות

באימון השתתפו 2020 ילדים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 1

תרגיל 2

א (2). מצאו את ממוצע הקליעות לילד שהשתתף באימון.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 7.25

הפתרון:

2⋅1+3⋅6+5⋅3+10⋅8+15⋅2=1452 \cdot 1 + 3 \cdot 6 + 5 \cdot 3 + 10 \cdot 8 + 15 \cdot 2 = 145

סך כל הקליעות

xˉ=14520=7.25\begin{aligned}\bar{x} &= \frac{145}{20} \\ &= 7.25\end{aligned}

ממוצע הקליעות באימון הוא 7.257.25 קליעות לילד.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 2

תרגיל 3

למוחרת נערך משחק הכדורסל. מספר הילדים שהשתתפו במשחק היה 80%80\% ממספר הילדים שהשתתפו באימון. ב. מצאו את מספר הילדים שהשתתפו במשחק.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 16

הפתרון:

0.8⋅20=160.8 \cdot 20 = 16

במשחק השתתפו 1616 ילדים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 3

תרגיל 4

מספר הקליעות18x64
מספר הילדים137

למוחרת נערך משחק הכדורסל. מספר הילדים שהשתתפו במשחק היה 80%80\% ממספר הילדים שהשתתפו באימון. בטבלה שלפניכם מתוארת התפלגות מספר הקליעות של כל הילדים שהשתתפו במשחק. ג. השלימו בטבלה את מספר הילדים שקלעו 44 קליעות במשחק.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 5

הפתרון:

16−1−3−7=516 - 1 - 3 - 7 = 5

במשחק השתתפו 1616 ילדים

55 ילדים קלעו 44 קליעות במשחק.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 4

תרגיל 5

מספר הקליעות18x64
מספר הילדים137

למוחרת נערך משחק הכדורסל. מספר הילדים שהשתתפו במשחק היה 80%80\% ממספר הילדים שהשתתפו באימון. בטבלה שלפניכם מתוארת התפלגות מספר הקליעות של כל הילדים שהשתתפו במשחק. נתון כי ממוצע הקליעות לילד באימון שווה לממוצע הקליעות לילד במשחק. ד. מצאו את הערך של xx.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 12

הפתרון:

18⋅1+3x+6⋅7+4⋅516=7.25\frac{18 \cdot 1 + 3x + 6 \cdot 7 + 4 \cdot 5}{16} = 7.25

הממוצע במשחק שווה לממוצע באימון

80+3x=11680 + 3x = 116

7.25⋅16=1167.25 \cdot 16 = 116

3x=36⇒x=12\begin{aligned}3x &= 36 \Rightarrow x \\ &= 12\end{aligned}

x=12x = 12.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 5

תרגיל 6

מספר הקליעות18x64
מספר הילדים137

למוחרת נערך משחק הכדורסל. מספר הילדים שהשתתפו במשחק היה 80%80\% ממספר הילדים שהשתתפו באימון. בטבלה שלפניכם מתוארת התפלגות מספר הקליעות של כל הילדים שהשתתפו במשחק. נתון כי ממוצע הקליעות לילד באימון שווה לממוצע הקליעות לילד במשחק. תומר, אחד מן הילדים שהשתתפו באימון, לא השתתף במשחק. תומר טוען כי אילו היה משתתף במשחק וקולע בו 66 קליעות, אז ממוצע הקליעות לילד במשחק היה גדול יותר. ה. האם טענתו של תומר נכונה? נמקו את תשובתכם.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: לא נכון

הפתרון:

6<7.256 < 7.25

ערך קטן מן הממוצע מקטין את הממוצע

116+617=12217≈7.18<7.25\frac{116 + 6}{17} = \frac{122}{17} \approx 7.18 < 7.25

הטענה לא נכונה: 66 קליעות הן פחות מן הממוצע 7.257.25, ולכן הממוצע במשחק היה קטן יותר.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 6

רוצה לדעת אם הבנת?

ב-elev כל תרגיל נבדק ברגע שעונים, ורמז מגיע בדיוק כשנתקעים.

לתרגל ב-elev

שאלה 2 — הסתברות: כלי כתיבה בקלמר

תרגיל 7

א. מהי ההסתברות שסיגל הוציאה שני עפרונות?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.0625

הפתרון:

P(עיפרון)=624=0.25\begin{aligned}P(\text{עיפרון}) &= \frac{6}{24} \\ &= 0.25\end{aligned}

6+18=246 + 18 = 24 כלי כתיבה

0.25⋅0.25=0.06250.25 \cdot 0.25 = 0.0625

הוצאה עם החזרה

ההסתברות היא 0.06250.0625.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 7

תרגיל 8

ב. מהי ההסתברות שבדיוק אחד מכלי הכתיבה שהוציאה סיגל הוא עט?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.375

הפתרון:

P(עט)=1824=0.75\begin{aligned}P(\text{עט}) &= \frac{18}{24} \\ &= 0.75\end{aligned}
0.25⋅0.75+0.75⋅0.25=0.3750.25 \cdot 0.75 + 0.75 \cdot 0.25 = 0.375

עיפרון ואחריו עט, או עט ואחריו עיפרון

ההסתברות היא 0.3750.375.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 8

תרגיל 9

ג. מהי ההסתברות שלפחות אחד מכלי הכתיבה שהוציאה סיגל הוא עט?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.9375

הפתרון:

1−0.0625=0.93751 - 0.0625 = 0.9375

המאורע המשלים: שני עפרונות, מסעיף א

ההסתברות היא 0.93750.9375.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 9

תרגיל 10

ביום שני נתנה סיגל לחברתה עיפרון אחד ו־33 עטים מן הקלמר. לאחר מכן הוציאה סיגל באקראי כלי כתיבה אחד מן הקלמר, החזירה אותו לקלמר ושוב הוציאה באקראי כלי כתיבה (הוצאה עם החזרה). ד. האם ההסתברות שביום שני הוציאה סיגל שני עפרונות, גדולה מן ההסתברות שמצאתם בסעיף א, קטנה ממנה או שווה לה? נמקו את תשובתכם.

  1. אקטנה
  2. בשווה
  3. גגדולה
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב שווה

הפתרון:

6−1=518−3=15\begin{aligned}6 - 1 &= 5 \\ \quad 18 - 3 &= 15\end{aligned}

בקלמר נשארו 2020 כלי כתיבה

P(עיפרון)=520=0.25\begin{aligned}P(\text{עיפרון}) &= \frac{5}{20} \\ &= 0.25\end{aligned}

כמו ביום ראשון

0.25⋅0.25=0.06250.25 \cdot 0.25 = 0.0625

ההסתברות שווה: גם ביום שני ההסתברות להוציא עיפרון היא 0.250.25, ולכן ההסתברות לשני עפרונות היא 0.06250.0625.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 10

שאלה 3 — דמיון משולשים: מדרגות נעות

תרגיל 11

א. מצאו את אורך המדרגות הנעות (ABAB).

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 11.25

הפתרון:

AB=AC2+BC2=92+6.752\begin{aligned}AB &= \sqrt{AC^2 + BC^2} \\ &= \sqrt{9^2 + 6.75^2}\end{aligned}

משפט פיתגורס במשולש ישר הזווית ABCABC

=126.5625=11.25= \sqrt{126.5625} = 11.25

אורך המדרגות הנעות 11.2511.25 מטרים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 11

תרגיל 12

ב. הסבירו מדוע המשולשים ABCABC ו־ADEADE דומים זה לזה.

  • BCBC מאונך לקרקע
  • DEDE מאונך לקרקע
  • הנקודות AA , EE ו־CC נמצאות על ישר אחד

המשולשים ABCABC ו־ADEADE דומים

להציג את התשובה והפתרון
  1. ∠ACB=90∘\angle ACB = 90^\circ — BCBC מאונך לקרקע
  2. ∠AED=90∘\angle AED = 90^\circ — DEDE מאונך לקרקע
  3. ∠A=∠A\angle A = \angle A — זווית משותפת
  4. △ABC∼△ADE\triangle ABC \sim \triangle ADE — משפט הדמיון זווית־זווית (ז.ז.)

הפתרון:

∠ACB=∠AED=90∘\begin{aligned}\angle ACB &= \angle AED \\ &= 90^\circ\end{aligned}

שני עמודי התמיכה מאונכים לקרקע

∠A=∠A\angle A = \angle A

זווית משותפת

△ABC∼△ADE\triangle ABC \sim \triangle ADE

זווית־זווית

בשני המשולשים יש זווית ישרה וזווית משותפת AA, ולכן הם דומים (ז.ז.).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 12

תרגיל 13

נתון כי אורך הקטע ADAD הוא 7.57.5 מטרים. ג (1). מצאו את יחס הדמיון בין המשולשים ABCABC ו־ADEADE (היחס ABAD\frac{AB}{AD}).

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 1.5

הפתרון:

ABAD=11.257.5=1.5\begin{aligned}\frac{AB}{AD} &= \frac{11.25}{7.5} \\ &= 1.5\end{aligned}

יחס בין צלעות מתאימות

יחס הדמיון הוא 1.51.5, כלומר 3:23:2.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 13

תרגיל 14

נתון כי אורך הקטע ADAD הוא 7.57.5 מטרים. ג (2). מצאו את אורך עמוד התמיכה DEDE.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 4.5

הפתרון:

BCDE=1.5\frac{BC}{DE} = 1.5

BCBC ו־DEDE צלעות מתאימות

DE=6.751.5=4.5\begin{aligned}DE &= \frac{6.75}{1.5} \\ &= 4.5\end{aligned}

אורך עמוד התמיכה DEDE הוא 4.54.5 מטרים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 14

תרגיל 15

נתון כי אורך הקטע ADAD הוא 7.57.5 מטרים. ד. מצאו את המרחק בין שני עמודי התמיכה (ECEC).

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 3

הפתרון:

AE=AC1.5=91.5=6\begin{aligned}AE &= \frac{AC}{1.5} \\ &= \frac{9}{1.5} \\ &= 6\end{aligned}

ACAC ו־AEAE צלעות מתאימות

EC=AC−AE=9−6=3\begin{aligned}EC &= AC - AE \\ &= 9 - 6 \\ &= 3\end{aligned}

המרחק בין שני עמודי התמיכה הוא 33 מטרים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 15

שאלה 4 — טריגונומטריה: סולמות ועמוד תקשורת

תרגיל 16

א. מצאו את אורך הקטע CACA. (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 1.95

הפתרון:

cos⁡67∘=CABC=CA5\begin{aligned}\cos 67^\circ &= \frac{CA}{BC} \\ &= \frac{CA}{5}\end{aligned}

במשולש ישר הזווית BACBAC

CA=5cos⁡67∘≈1.95CA = 5 \cos 67^\circ \approx 1.95

CA≈1.95CA \approx 1.95 מטרים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 16

תרגיל 17

ב. מצאו את אורך הקטע ABAB. (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 4.6

הפתרון:

sin⁡67∘=AB5\sin 67^\circ = \frac{AB}{5}
AB=5sin⁡67∘≈4.60AB = 5 \sin 67^\circ \approx 4.60

AB≈4.60AB \approx 4.60 מטרים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 17

תרגיל 18

נתון כי אורך הסולם של שרון (BDBD) הוא 4.84.8 מטרים. ג. מצאו את גודל הזווית שבה הציב שרון את הסולם ביחס לקרקע (∠BDA\angle BDA). (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 73.51

הפתרון:

sin⁡∠BDA=ABBD≈4.60254.8≈0.9589\sin \angle BDA = \frac{AB}{BD} \approx \frac{4.6025}{4.8} \approx 0.9589

במשולש ישר הזווית BADBAD

∠BDA≈73.51∘\angle BDA \approx 73.51^\circ

∠BDA≈73.51∘\angle BDA \approx 73.51^\circ. (עם AB=4.60AB = 4.60 יוצא 73.40∘73.40^\circ: הסינוס קרוב ל־11, ולכן הזווית רגישה לעיגול של ABAB.)

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 18

תרגיל 19

נתון כי אורך הסולם של שרון (BDBD) הוא 4.84.8 מטרים. ד. מצאו את המרחק בין שתי הנקודות שבהן הציבו גיא ושרון את הסולמות שלהם (CDCD). (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 3.32

הפתרון:

AD=BD2−AB2≈4.82−4.60252≈1.36AD = \sqrt{BD^2 - AB^2} \approx \sqrt{4.8^2 - 4.6025^2} \approx 1.36

משפט פיתגורס במשולש BADBAD

CD=CA+AD≈1.95+1.36=3.32\begin{aligned}CD &= CA + AD \approx 1.95 + 1.36 \\ &= 3.32\end{aligned}

DD על המשך הקטע CACA

CD≈3.32CD \approx 3.32 מטרים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 19

שאלה 5 — גדילה ודעיכה: חיסכון ומכונית

תרגיל 20

א. מצאו כמה שקלים היו בתוכנית החיסכון בתחילת שנת 20262026. (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 36061.59

הפתרון:

q=1+4100=1.04\begin{aligned}q &= 1 + \frac{4}{100} \\ &= 1.04\end{aligned}

גדילה ב־4%4\% בכל שנה

28,500⋅1.046≈36,061.5928{,}500 \cdot 1.04^6 \approx 36{,}061.59

שש שנים מ־20202020 עד 20262026

בתחילת שנת 20262026 היו בתוכנית כ־36,061.5936{,}061.59 שקלים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 20

תרגיל 21

ב. מצאו בתחילת איזו שנה היו בתוכנית החיסכון 33,34133{,}341 שקלים.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 2024

הפתרון:

28,500⋅1.04t=33,341⇒1.04t≈1.1698628{,}500 \cdot 1.04^t = 33{,}341 \Rightarrow 1.04^t \approx 1.16986
1.044≈1.16986⇒t=41.04^4 \approx 1.16986 \Rightarrow t = 4

בודקים חזקות של 1.041.04

2020+4=20242020 + 4 = 2024

בתחילת שנת 20242024.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 21

תרגיל 22

ניצן רוצה לקנות מכונית. מחיר מכונית זו קטן בכל שנה באחוז קבוע. בתחילת שנת 20232023 היה המחיר של המכונית 40,00040{,}000 שקלים. בתחילת שנת 20252025 היה המחיר של המכונית 38,41638{,}416 שקלים. ג. מצאו בכמה אחוזים קטן המחיר של המכונית בכל שנה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 2

הפתרון:

40,000⋅q2=38,41640{,}000 \cdot q^2 = 38{,}416

שנתיים מ־20232023 עד 20252025

q2=0.9604⇒q=0.98\begin{aligned}q^2 &= 0.9604 \Rightarrow q \\ &= 0.98\end{aligned}
0.98=1−21000.98 = 1 - \frac{2}{100}

המחיר של המכונית קטן בכל שנה ב־2%2\%.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 22

תרגיל 23

ניצן רוצה לקנות מכונית. מחיר מכונית זו קטן בכל שנה באחוז קבוע. בתחילת שנת 20232023 היה המחיר של המכונית 40,00040{,}000 שקלים. בתחילת שנת 20252025 היה המחיר של המכונית 38,41638{,}416 שקלים. ד. האם בתחילת שנת 20262026 סכום הכסף שהיה לניצן בתוכנית החיסכון הספיק לקניית המכונית? נמקו את תשובתכם.

  1. אלא, לא הספיק
  2. בכן, הסכום הספיק
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א לא, לא הספיק

הפתרון:

38,416⋅0.98=37,647.6838{,}416 \cdot 0.98 = 37{,}647.68

מחיר המכונית בתחילת שנת 20262026

36,061.59<37,647.6836{,}061.59 < 37{,}647.68

הסכום בתוכנית, מסעיף א

לא: בתחילת שנת 20262026 היו בתוכנית כ־36,061.5936{,}061.59 שקלים, והמכונית עלתה 37,647.6837{,}647.68 שקלים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 23

שאלה 6 — פונקציה קווית: תיקון המעלית

תרגיל 24

א. קבעו איזה מן הגרפים, I או II , מתאר את הסכום הכולל בקופת הוועד של בניין א'.

  1. אII
  2. בI
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א II

הפתרון:

24,000>9,60024{,}000 > 9{,}600

בבניין א' הסכום ההתחלתי גדול יותר: הגרף מתחיל גבוה יותר על הציר האנכי

3,000<4,6003{,}000 < 4{,}600

והשיפוע שלו קטן יותר: הגרף פחות תלול

הגרף II מתאר את בניין א'.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 24

תרגיל 25

נסמן ב־xx את מספר הדירות ששילמו בכל בניין. ב (1). כתבו ביטוי אלגברי המתאר את הסכום הכולל בקופת הוועד של בניין א' לפי מספר הדירות ששילמו.

  1. א4,600+9,600x4{,}600 + 9{,}600x
  2. ב3,000+24,000x3{,}000 + 24{,}000x
  3. ג9,600+4,600x9{,}600 + 4{,}600x
  4. ד24,000+3,000x24{,}000 + 3{,}000x
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד 24,000+3,000x24{,}000 + 3{,}000x

הפתרון:

24,000+3,000x24{,}000 + 3{,}000x

24,00024{,}000 בקופה, ועוד 3,0003{,}000 מכל דירה

הביטוי 24,000+3,000x24{,}000 + 3{,}000x.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 25

תרגיל 26

נסמן ב־xx את מספר הדירות ששילמו בכל בניין. ב (2). כתבו ביטוי אלגברי המתאר את הסכום הכולל בקופת הוועד של בניין ב' לפי מספר הדירות ששילמו.

  1. א24,000+3,000x24{,}000 + 3{,}000x
  2. ב4,600+9,600x4{,}600 + 9{,}600x
  3. ג9,600+4,600x9{,}600 + 4{,}600x
  4. ד3,000+24,000x3{,}000 + 24{,}000x
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג 9,600+4,600x9{,}600 + 4{,}600x

הפתרון:

9,600+4,600x9{,}600 + 4{,}600x

9,6009{,}600 בקופה, ועוד 4,6004{,}600 מכל דירה

הביטוי 9,600+4,600x9{,}600 + 4{,}600x.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 26

תרגיל 27

נסמן ב־xx את מספר הדירות ששילמו בכל בניין. ג. מצאו את הערך של xx שבעבורו הסכום הכולל שבקופת הוועד של בניין א' שווה לסכום הכולל שבקופת הוועד של בניין ב'.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 9

הפתרון:

24,000+3,000x=9,600+4,600x24{,}000 + 3{,}000x = 9{,}600 + 4{,}600x
14,400=1,600x⇒x=9\begin{aligned}14{,}400 &= 1{,}600x \Rightarrow x \\ &= 9\end{aligned}

x=9x = 9.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 27

תרגיל 28

נסמן ב־xx את מספר הדירות ששילמו בכל בניין. בזמן מסוים היו בקופת הוועד של בניין ב' 60,20060{,}200 שקלים. ד. מצאו כמה דירות בבניין ב' שילמו עד לאותו הזמן.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 11

הפתרון:

9,600+4,600x=60,2009{,}600 + 4{,}600x = 60{,}200
4,600x=50,600⇒x=11\begin{aligned}4{,}600x &= 50{,}600 \Rightarrow x \\ &= 11\end{aligned}

עד לאותו הזמן שילמו 1111 דירות.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 28

תרגיל 29

נסמן ב־xx את מספר הדירות ששילמו בכל בניין. העלות של תיקון מעלית אחת היא 80,00080{,}000 שקלים. בכל אחד מן הבניינים א', ב' יש 1616 דירות, ובכל בניין שילמו כל הדירות בעבור תיקון המעלית. ה. לפניכם שלוש טענות I–III. קבעו איזו טענה נכונה, ונמקו את קביעתכם. I. בכל אחת מקופות הוועד של בניין א' ובניין ב' הצטבר סכום שמספיק לתיקון המעלית. II. רק בקופת הוועד של בניין א' הצטבר סכום שמספיק לתיקון המעלית. III. רק בקופת הוועד של בניין ב' הצטבר סכום שמספיק לתיקון המעלית.

  1. אI
  2. בIII
  3. גII
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב III

הפתרון:

24,000+3,000⋅16=72,000<80,00024{,}000 + 3{,}000 \cdot 16 = 72{,}000 < 80{,}000

בניין א'

9,600+4,600⋅16=83,200>80,0009{,}600 + 4{,}600 \cdot 16 = 83{,}200 > 80{,}000

בניין ב'

הטענה III נכונה: רק בקופה של בניין ב' הצטבר סכום שמספיק לתיקון המעלית.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 29

השיעור הבא מחכה ב-elev

סרטונים, תרגול שנבדק מיד, ומסלול שמתקדם בקצב שלך — לכל הפרקים של הכיתה.

השיעור הזה פתוח למנויים. פרק שלם בחינם: סדרות