בגרות 35471 — קיץ 2025

ב-elev השיעור הזה מגיע עם תרגילים שנבדקים מיד, רמז ברגע שנתקעים, ומעקב אחרי ההתקדמות.

לתרגל ב-elev

בחינת הבגרות במתמטיקה, שאלון 35471 (4 יחידות לימוד, שאלון ראשון), קיץ תשפ״ה, 2025. בבחינה זו היו הנחיות מיוחדות: משך הבחינה ארבע שעות. יש לענות על חמש מן השאלות 1–8, על שאלה אחת לפחות מכל פרק (לכל שאלה – 20 נקודות). פרק ראשון – סטטיסטיקה והסתברות: שאלות 1–3. פרק שני – גאומטרייה: שאלות 4–5. פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים, של פונקציות רציונליות ושל פונקציות שורש: שאלות 6–8. חומר עזר מותר בשימוש: מחשבון לא גרפי ודפי נוסחאות.

כאן כתובות כל שמונה השאלות, ב־43 סעיפים, כדי שתוכלו להתאמן בכולן; בבחינה עצמה בוחרים חמש. נוסח השאלות הוא נוסח הבחינה; סעיף שמבקש לסרטט, להסביר או להוכיח הפך כאן לבחירה בין תיאורים או לבניית הוכחה, והפתרון המלא מופיע בסוף הבחינה.

תרגילים

שאלה 1 — התפלגות נורמלית: קפיצה לרוחק וקפיצה לגובה

תרגיל 1

א. מצאו את סטיית התקן של מרחק הקפיצה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.4

הפתרון:

Φ(z)=0.692⇒z=0.5\begin{aligned}\Phi(z) &= 0.692 \Rightarrow z \\ &= 0.5\end{aligned}

בטבלה: Φ(0.5)=0.6915\Phi(0.5) = 0.6915

4.8−4.6σ=0.5⇒σ=0.4\begin{aligned}\frac{4.8 - 4.6}{\sigma} &= 0.5 \Rightarrow \sigma \\ &= 0.4\end{aligned}

סטיית התקן היא 0.40.4 מטר.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 2

המשתתפים שמרחק הקפיצה שלהם היה גדול מ־5.245.24 מטרים זכו במדליה. ב. מהו אחוז המשתתפים שזכו במדליה?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 5.48

הפתרון:

z=5.24−4.60.4=1.6\begin{aligned}z &= \frac{5.24 - 4.6}{0.4} \\ &= 1.6\end{aligned}
P(X>5.24)=1−Φ(1.6)=1−0.9452=0.0548\begin{aligned}P(X > 5.24) &= 1 - \Phi(1.6) \\ &= 1 - 0.9452 \\ &= 0.0548\end{aligned}

5.48%5.48\% מן המשתתפים זכו במדליה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 3

המשתתפים שמרחק הקפיצה שלהם היה גדול מ־5.245.24 מטרים זכו במדליה. נתון כי 1111 משתתפים זכו במדליה. ג. על פי טבלת ההתפלגות הנורמלית, כמה משתתפים התחרו בקפיצה לרוחק?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 200

הפתרון:

N=110.0548≈200.7N = \frac{11}{0.0548} \approx 200.7

1111 הם 5.48%5.48\% מן המשתתפים

N≈200N \approx 200

מספר המשתתפים הוא מספר שלם

בערך 200200 משתתפים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 4

בבית הספר נערכה גם תחרות קפיצה לגובה. גם בתחרות זו התוצאות שהשיגו המשתתפים התפלגו נורמלית. גובה הקפיצה הממוצע היה 1.51.5 מטרים, וסטיית התקן הייתה 0.20.2 מטר. אלון השתתף בשתי התחרויות. התוצאה שלו בקפיצה לרוחק הייתה 55 מטרים ובקפיצה לגובה 1.751.75 מטרים. ד. באיזו מן התחרויות, קפיצה לרוחק או קפיצה לגובה, הייתה התוצאה של אלון מדורגת במקום גבוה יותר בהשוואה למשתתפים האחרים? נמקו את תשובתכם.

  1. הדירוג זהה: בשתי התחרויות הוא מעל הממוצע
  2. בקפיצה לגובה: ציון התקן שלו שם 1.251.25, ובקפיצה לרוחק 11
  3. בקפיצה לרוחק: 55 מטרים יותר מ־1.751.75 מטרים
  4. בקפיצה לרוחק: ציון התקן שלו שם 1.251.25, ובקפיצה לגובה 11
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב בקפיצה לגובה: ציון התקן שלו שם 1.251.25, ובקפיצה לרוחק 11

הפתרון:

zרוחק=5−4.60.4=1\begin{aligned}z_{\text{רוחק}} &= \frac{5 - 4.6}{0.4} \\ &= 1\end{aligned}
zגובה=1.75−1.50.2=1.25>1\begin{aligned}z_{\text{גובה}} &= \frac{1.75 - 1.5}{0.2} \\ &= 1.25 > 1\end{aligned}

בקפיצה לגובה: ציון תקן גבוה יותר הוא אחוזון גבוה יותר. המלכודת: להשוות את המטרים עצמם.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 2 — מתאם ורגרסיה: שטח הדירה ומחירה

תרגיל 5

א (1). מצאו את הממוצע של שטח הדירות.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 98

הפתרון:

xˉ=80+88+96+110+1165=4905=98\begin{aligned}\bar{x} &= \frac{80 + 88 + 96 + 110 + 116}{5} \\ &= \frac{490}{5} \\ &= 98\end{aligned}

הממוצע הוא 9898 מ״ר.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 6

א (2). מצאו את סטיית התקן של שטח הדירות.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 13.387

הפתרון:

x−xˉ: −18,−10,−2,12,18x - \bar{x}: \ -18, -10, -2, 12, 18
Sx=324+100+4+144+3245=179.2≈13.387\begin{aligned}S_x &= \sqrt{\frac{324 + 100 + 4 + 144 + 324}{5}} \\ &= \sqrt{179.2} \approx 13.387\end{aligned}

סטיית התקן היא כ־13.3913.39 מ״ר.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 7

המתווך חישב את הממוצע ואת סטיית התקן של המשתנה yy, ומצא כי yˉ=2.7\bar{y} = 2.7, Sy=1.249S_y = 1.249. ב. מצאו את מקדם המתאם rr בין שני המשתנים.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.983

הפתרון:

y−yˉ: −1.7,−0.9,0,0.7,1.9y - \bar{y}: \ -1.7, -0.9, 0, 0.7, 1.9
∑(x−xˉ)(y−yˉ)=30.6+9+0+8.4+34.2=82.2⇒cov=16.44\begin{aligned}\sum (x - \bar{x})(y - \bar{y}) &= 30.6 + 9 + 0 + 8.4 + 34.2 \\ &= 82.2 \Rightarrow \text{cov} \\ &= 16.44\end{aligned}
r=16.4413.387⋅1.249≈0.983r = \frac{16.44}{13.387 \cdot 1.249} \approx 0.983

r≈0.983r \approx 0.983, מתאם חיובי חזק מאוד.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 8

המתווך חישב את הממוצע ואת סטיית התקן של המשתנה yy, ומצא כי yˉ=2.7\bar{y} = 2.7, Sy=1.249S_y = 1.249. ג. מצאו את משוואת ישר הרגרסיה לניבוי yy על פי xx.

y=y = ____ x+x + ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: y=y = 0.0917 x+x + -6.29

הפתרון:

b=16.44179.2≈0.0917b = \frac{16.44}{179.2} \approx 0.0917
y−2.7=0.0917(x−98)⇒y≈0.0917x−6.29y - 2.7 = 0.0917(x - 98) \Rightarrow y \approx 0.0917x - 6.29

ישר הרגרסיה: y≈0.0917x−6.29y \approx 0.0917x - 6.29.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 9

המתווך חישב את הממוצע ואת סטיית התקן של המשתנה yy, ומצא כי yˉ=2.7\bar{y} = 2.7, Sy=1.249S_y = 1.249. ד. על פי ישר הרגרסיה, מהו הניבוי למחיר של דירה שהשטח שלה הוא 100100 מ״ר?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 2.883

הפתרון:

y=2.7+0.0917⋅(100−98)≈2.883y = 2.7 + 0.0917 \cdot (100 - 98) \approx 2.883

הניבוי: כ־2.882.88 מיליון שקלים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 10

המתווך חישב את הממוצע ואת סטיית התקן של המשתנה yy, ומצא כי yˉ=2.7\bar{y} = 2.7, Sy=1.249S_y = 1.249. עקב עליית המחירים במשק, גדל המחיר של כל דירה ב־0.20.2 מיליון שקל. ה. קבעו בעבור כל אחד מן המדדים (1)(1)–(2)(2) שלפניכם, אם הערך שלו גדל, קטן או לא השתנה. נמקו את קביעותיכם. (1) סטיית התקן של המשתנה yy.

  1. גדלה ב־0.20.2
  2. לא השתנתה: הוספת קבוע לכל הנתונים אינה משנה את הפיזור
  3. גדלה פי 1.21.2
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב לא השתנתה: הוספת קבוע לכל הנתונים אינה משנה את הפיזור

הפתרון:

y′=y+0.2⇒y′−yˉ′=y−yˉ\begin{aligned}y' &= y + 0.2 \Rightarrow y' - \bar{y}' \\ &= y - \bar{y}\end{aligned}

הסטיות מן הממוצע לא השתנו

סטיית התקן לא השתנתה. הממוצע, לעומת זאת, גדל ב־0.20.2.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 11

המתווך חישב את הממוצע ואת סטיית התקן של המשתנה yy, ומצא כי yˉ=2.7\bar{y} = 2.7, Sy=1.249S_y = 1.249. עקב עליית המחירים במשק, גדל המחיר של כל דירה ב־0.20.2 מיליון שקל. ה. קבעו בעבור כל אחד מן המדדים (1)(1)–(2)(2) שלפניכם, אם הערך שלו גדל, קטן או לא השתנה. נמקו את קביעותיכם. (2) מקדם המתאם rr.

  1. קטן: הקשר בין השטח למחיר נחלש
  2. לא השתנה: הסטיות מן הממוצעים ושתי סטיות התקן לא השתנו
  3. גדל: המחירים גדלו
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב לא השתנה: הסטיות מן הממוצעים ושתי סטיות התקן לא השתנו

הפתרון:

r=covSxSy cov′=cov Sy′=Sy\begin{aligned}r &= \frac{\text{cov}}{S_x S_y} \\ \ \text{cov}' &= \text{cov} \\ \ S_y' &= S_y\end{aligned}

מקדם המתאם לא השתנה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 3 — הסתברות: התנדבות בשכבת י״א

תרגיל 12

א. מהי ההסתברות לבחור באקראי מן השכבה בת שמתנדבת?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.45

הפתרון:

0.75⋅35=0.450.75 \cdot \frac{3}{5} = 0.45

35\frac{3}{5} מן המתנדבים הם בנות

ההסתברות היא 0.450.45.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 13

ב. מצאו את אחוז הבנים בשכבה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 40

הפתרון:

P(G∩Vˉ)=0.453=0.15\begin{aligned}P(G \cap \bar{V}) &= \frac{0.45}{3} \\ &= 0.15\end{aligned}

בנות שאינן מתנדבות

P(G)=0.45+0.15=0.6⇒P(B)=0.4\begin{aligned}P(G) &= 0.45 + 0.15 \\ &= 0.6 \Rightarrow P(B) \\ &= 0.4\end{aligned}

40%40\% מתלמידי השכבה הם בנים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 14

בוחרים באקראי תלמיד מן השכבה. ג. ידוע שהתלמיד שנבחר הוא בן. מהי ההסתברות שהוא מתנדב?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.75

הפתרון:

P(B∩V)=0.75−0.45=0.3\begin{aligned}P(B \cap V) &= 0.75 - 0.45 \\ &= 0.3\end{aligned}
P(V∣B)=0.30.4=0.75\begin{aligned}P(V \mid B) &= \frac{0.3}{0.4} \\ &= 0.75\end{aligned}

ההסתברות היא 0.750.75.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 15

בוחרים באקראי תלמיד מן השכבה. בכתבה שהכינה דנה לעיתון השכבה היא כתבה: "אחוז המתנדבות מבין הבנות בשכבה גדול מאחוז המתנדבים מבין הבנים בשכבה". ד. האם המשפט שכתבה דנה נכון? נמקו את תשובתכם.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: לא נכון

הפתרון:

P(V∣G)=0.450.6=0.75\begin{aligned}P(V \mid G) &= \frac{0.45}{0.6} \\ &= 0.75\end{aligned}
P(V∣B)=0.75P(V \mid B) = 0.75

סעיף ג

המשפט לא נכון: בשתי הקבוצות 75%75\% מתנדבים, והאחוזים שווים. המלכודת: 0.45>0.30.45 > 0.3 — אלה הסתברויות מכל השכבה, לא אחוזים מבין הבנות והבנים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 4 — משולש ישר זווית במערכת צירים

תרגיל 16

א. מצאו את משוואת הצלע ACAC.

y=y = ____ x+x + ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: y=y = 2.5 x+x + 40

הפתרון:

mCB=−25⇒mAC=52\begin{aligned}m_{CB} &= -\frac{2}{5} \Rightarrow m_{AC} \\ &= \frac{5}{2}\end{aligned}

∠ACB=90∘\angle ACB = 90^\circ

y=52(x+16)=52x+40\begin{aligned}y &= \frac{5}{2}(x + 16) \\ &= \frac{5}{2}x + 40\end{aligned}

ACAC: y=52x+40y = \frac{5}{2}x + 40.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 17

ב. מצאו את שיעורי הקודקוד CC.

C(C( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: C(C( -10 ,, 15 ))

הפתרון:

52x+40=−25x+11⇒2910x=−29⇒x=−10\begin{aligned}\frac{5}{2}x + 40 &= -\frac{2}{5}x + 11 \Rightarrow \frac{29}{10}x \\ &= -29 \Rightarrow x \\ &= -10\end{aligned}
y=4+11=15\begin{aligned}y &= 4 + 11 \\ &= 15\end{aligned}

C(−10,15)C(-10, 15).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 18

BEBE הוא תיכון לצלע ACAC. ג (1). מצאו את אורך הקטע ECEC.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 8.078

הפתרון:

AC=62+152=261\begin{aligned}AC &= \sqrt{6^2 + 15^2} \\ &= \sqrt{261}\end{aligned}
EC=2612≈8.078EC = \frac{\sqrt{261}}{2} \approx 8.078

EE אמצע ACAC

EC=2612≈8.08EC = \frac{\sqrt{261}}{2} \approx 8.08.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 19

BEBE הוא תיכון לצלע ACAC. ג (2). מצאו את גודל הזווית CEBCEB.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 53.13

הפתרון:

B(0,11)BC=102+42=116\begin{aligned}B(0, 11) \\ \quad BC &= \sqrt{10^2 + 4^2} \\ &= \sqrt{116}\end{aligned}
tan⁡∠CEB=BCEC=116261/2=43\begin{aligned}\tan \angle CEB &= \frac{BC}{EC} \\ &= \frac{\sqrt{116}}{\sqrt{261}/2} \\ &= \frac{4}{3}\end{aligned}

המשולש BCEBCE ישר זווית ב־CC

∠CEB≈53.13∘\angle CEB \approx 53.13^\circ

∠CEB≈53.13∘\angle CEB \approx 53.13^\circ.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 20

BEBE הוא תיכון לצלע ACAC. הנקודה KK נמצאת על הקטע EBEB. נתון: שטח המשולש AEKAEK הוא 1818. ד. מצאו את אורך הקטע EKEK.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 5.571

הפתרון:

SABC=261⋅1162=1742=87\begin{aligned}S_{ABC} &= \frac{\sqrt{261} \cdot \sqrt{116}}{2} \\ &= \frac{174}{2} \\ &= 87\end{aligned}
SAEB=872=43.5\begin{aligned}S_{AEB} &= \frac{87}{2} \\ &= 43.5\end{aligned}

התיכון מחלק את המשולש לשניים שווי שטח

EKEB=SAEKSAEB=1843.5\begin{aligned}\frac{EK}{EB} &= \frac{S_{AEK}}{S_{AEB}} \\ &= \frac{18}{43.5}\end{aligned}

לשני המשולשים אותו גובה מ־AA

EB=65.25+116≈13.463⇒EK≈5.571EB = \sqrt{65.25 + 116} \approx 13.463 \Rightarrow EK \approx 5.571

EK≈5.57EK \approx 5.57.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 5 — מעגל, משיק ודמיון

תרגיל 21

א. מצאו את שיעורי הנקודה AA.

A(A( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: A(A( 13 ,, 0 ))

הפתרון:

(x−5)2+36=100⇒x−5=±8\begin{aligned}(x - 5)^2 + 36 &= 100 \Rightarrow x - 5 \\ &= \pm 8\end{aligned}

y=0y = 0

x=13x = 13

החלק החיובי של ציר ה־xx

A(13,0)A(13, 0).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 22

ב. מצאו את משוואת המשיק BCBC.

y=y = ____ x+x + ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: y=y = 1.3333333333333333 x+x + 16

הפתרון:

B=2M−A=(−3,12)\begin{aligned}B &= 2M - A \\ &= (-3, 12)\end{aligned}

MM אמצע הקוטר

mMB=12−6−3−5=−34⇒m=43\begin{aligned}m_{MB} &= \frac{12 - 6}{-3 - 5} \\ &= -\frac{3}{4} \Rightarrow m \\ &= \frac{4}{3}\end{aligned}

משיק מאונך לרדיוס

y−12=43(x+3)⇒y=43x+16\begin{aligned}y - 12 &= \frac{4}{3}(x + 3) \Rightarrow y \\ &= \frac{4}{3}x + 16\end{aligned}

המשיק: y=43x+16y = \frac{4}{3}x + 16.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 23

ג. מצאו את אורך הצלע ACAC.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 25

הפתרון:

0=43x+16⇒C(−12,0)0 = \frac{4}{3}x + 16 \Rightarrow C(-12, 0)
AC=13−(−12)=25\begin{aligned}AC &= 13 - (-12) \\ &= 25\end{aligned}

AC=25AC = 25.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 24

הנקודה DD נמצאת על המעגל כך ש־ABAB חוצה את הזווית DACDAC. ד (1). הסבירו מדוע ∠ADB=90∘\angle ADB = 90^\circ.

  • ABAB קוטר במעגל
  • DD על המעגל

∠ADB=90∘\angle ADB = 90^\circ

להציג את התשובה והפתרון
  1. ∠ADB\angle ADB נשענת על הקוטר ABAB — הקודקוד DD על המעגל, והצלעות עוברות דרך קצות הקוטר
  2. ∠ADB=90∘\angle ADB = 90^\circ — זווית היקפית הנשענת על קוטר היא זווית ישרה

הפתרון:

∠ADB=90∘\angle ADB = 90^\circ

זווית היקפית הנשענת על הקוטר ABAB

זווית היקפית הנשענת על קוטר היא ישרה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 25

הנקודה DD נמצאת על המעגל כך ש־ABAB חוצה את הזווית DACDAC. ד (2). הוכיחו: △ABC∼△ADB\triangle ABC \sim \triangle ADB.

  • BCBC משיק למעגל בנקודה BB, ו־ABAB קוטר
  • ABAB חוצה את הזווית DACDAC
  • ∠ADB=90∘\angle ADB = 90^\circ (סעיף ד (1))

△ABC∼△ADB\triangle ABC \sim \triangle ADB

להציג את התשובה והפתרון
  1. ∠ABC=90∘\angle ABC = 90^\circ — משיק למעגל מאונך לרדיוס (לקוטר) בנקודת ההשקה
  2. ∠ADB=90∘\angle ADB = 90^\circ — הוכח בסעיף ד (1)
  3. ∠BAC=∠DAB\angle BAC = \angle DAB — ABAB חוצה את הזווית DACDAC
  4. △ABC∼△ADB\triangle ABC \sim \triangle ADB — משפט הדמיון ז״ז

הפתרון:

∠ABC=∠ADB=90∘\begin{aligned}\angle ABC &= \angle ADB \\ &= 90^\circ\end{aligned}

משיק מאונך לקוטר; זווית היקפית על קוטר

∠BAC=∠DAB\angle BAC = \angle DAB

חוצה זווית

△ABC∼△ADB (ז״ז)\triangle ABC \sim \triangle ADB \ (\text{ז״ז})

ההתאמה: A↔AA \leftrightarrow A, B↔DB \leftrightarrow D, C↔BC \leftrightarrow B

שתי זוויות שוות: הזווית הישרה, וחצי הזווית DACDAC.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 26

הנקודה DD נמצאת על המעגל כך ש־ABAB חוצה את הזווית DACDAC. ה. מצאו פי כמה גדול שטח המשולש ABCABC משטח המשולש ADBADB.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 1.5625

הפתרון:

AB=2r=20AC=25\begin{aligned}AB &= 2r \\ &= 20 \\ \quad AC &= 25\end{aligned}
k=ACAB=2520=1.25\begin{aligned}k &= \frac{AC}{AB} \\ &= \frac{25}{20} \\ &= 1.25\end{aligned}

היתר ACAC מתאים ליתר ABAB

SABCSADB=k2=1.5625\begin{aligned}\frac{S_{ABC}}{S_{ADB}} &= k^2 \\ &= 1.5625\end{aligned}

יחס השטחים הוא ריבוע יחס הדמיון

פי 1.5625=25161.5625 = \frac{25}{16}. המלכודת: לענות 1.251.25, יחס הדמיון.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 6 — חקירת פונקציה רציונלית

תרגיל 27

א. מצאו את משוואת האסימפטוטה המקבילה לציר ה־xx של הפונקציה f(x)f(x).

y=y = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: y=y = 2

הפתרון:

x→±∞: x2−9x2+1→1x \to \pm\infty: \ \frac{x^2 - 9}{x^2 + 1} \to 1

יחס המקדמים המובילים

f(x)→1+1=2f(x) \to 1 + 1 = 2

האסימפטוטה: y=2y = 2.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 28

ב (1). מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגה.

(( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: (( 0 ,, -8 ))

הפתרון:

f′(x)=2x(x2+1)−2x(x2−9)(x2+1)2=20x(x2+1)2\begin{aligned}f'(x) &= \frac{2x(x^2 + 1) - 2x(x^2 - 9)}{(x^2 + 1)^2} \\ &= \frac{20x}{(x^2 + 1)^2}\end{aligned}
f′(x)=0⇒x=0; x<0:f′<0 x>0:f′>0\begin{aligned}f'(x) &= 0 \Rightarrow x \\ &= 0; \ x < 0: f' < 0 \\ \ x > 0: f' > 0\end{aligned}
f(0)=−9+1=−8\begin{aligned}f(0) &= -9 + 1 \\ &= -8\end{aligned}

מינימום (0,−8)(0, -8).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 29

ב (2). רשמו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה f(x)f(x).

  1. ירידה: x<0x < 0 ; עלייה: x>0x > 0
  2. ירידה: −2<x<2-2 < x < 2 ; עלייה: x<−2x < -2 או x>2x > 2
  3. עלייה: x<0x < 0 ; ירידה: x>0x > 0
  4. הפונקציה עולה לכל xx
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א ירידה: x<0x < 0 ; עלייה: x>0x > 0

הפתרון:

f′(x)=20x(x2+1)2f'(x) = \frac{20x}{(x^2 + 1)^2}

סימן הנגזרת הוא סימן xx

ירידה ב־x<0x < 0, עלייה ב־x>0x > 0.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 30

ג. מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם ציר ה־xx. (כתבו משמאל לימין.)

(( ____ ,0), 0) ו־(( ____ ,0), 0)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: (( -2 ,0), 0) ו־(( 2 ,0), 0)

הפתרון:

x2−9x2+1=−1⇒x2−9=−x2−1⇒x2=4\begin{aligned}\frac{x^2 - 9}{x^2 + 1} &= -1 \Rightarrow x^2 - 9 \\ &= -x^2 - 1 \Rightarrow x^2 \\ &= 4\end{aligned}

(−2,0)(-2, 0) ו־(2,0)(2, 0).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 31

ד. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x). בחרו את התיאור שמתאים לסקיצה.

  1. משמאל הגרף מעל הישר y=2y = 2, יורד עד (0,−8)(0, -8), ועולה ומתקרב ל־y=2y = 2 מעליו
  2. הגרף יורד עד (0,−8)(0, -8) ועולה בלי גבול
  3. הגרף עולה עד מקסימום ב־(0,−8)(0, -8) ויורד, ומתקרב ל־y=2y = 2
  4. משמאל הגרף קרוב לישר y=2y = 2 מתחתיו, יורד דרך (−2,0)(-2, 0) עד (0,−8)(0, -8), עולה דרך (2,0)(2, 0) ומתקרב שוב ל־y=2y = 2 מתחתיו
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד משמאל הגרף קרוב לישר y=2y = 2 מתחתיו, יורד דרך (−2,0)(-2, 0) עד (0,−8)(0, -8), עולה דרך (2,0)(2, 0) ומתקרב שוב ל־y=2y = 2 מתחתיו

הפתרון:

f(x)−2=−10x2+1<0f(x) - 2 = \frac{-10}{x^2 + 1} < 0

הגרף כולו מתחת לאסימפטוטה

f(−x)=f(x)f(-x) = f(x)

הגרף סימטרי סביב ציר ה־yy

גרף סימטרי בצורת "עמק": מינימום (0,−8)(0, -8), חיתוכים (±2,0)(\pm 2, 0), ומשני הצדדים מתקרב ל־y=2y = 2 מלמטה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 32

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

ה (1). קבעו איזה מן הגרפים I–IV שלפניכם מתאר את פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x). נמקו את קביעתכם.

  1. גרף IV
  2. גרף III
  3. גרף II
  4. גרף I
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד גרף I

הפתרון:

x<0:f′<0; x>0:f′>0; f′(0)=0x < 0: f' < 0; \ x > 0: f' > 0; \ f'(0) = 0

מתחומי הירידה והעלייה

גרף I: שלילי משמאל, מתאפס בראשית, וחיובי מימין. המלכודות: גרף II הוא −f′-f'; בגרפים III ו־IV הנגזרת מתאפסת מחוץ לראשית.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 33

ה (2). חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x), על ידי ציר ה־xx ועל ידי הישרים x=2x = 2 ו־x=−2x = -2.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 16

הפתרון:

S=−∫−20f′(x) dx+∫02f′(x) dxS = -\int_{-2}^{0} f'(x)\,dx + \int_0^2 f'(x)\,dx

הנגזרת שלילית משמאל לראשית

−(f(0)−f(−2))+(f(2)−f(0))=8+8=16\begin{aligned}-(f(0) - f(-2)) + (f(2) - f(0)) &= 8 + 8 \\ &= 16\end{aligned}

f(±2)=0f(\pm 2) = 0, f(0)=−8f(0) = -8

השטח הוא 1616. המלכודת: ∫−22f′(x) dx=0\int_{-2}^{2} f'(x)\,dx = 0 — החלקים מתחת לציר נספרים בערכם המוחלט.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 7 — פונקציית שורש

תרגיל 34

א. מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

x≤x \le ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: x≤x \le 15

הפתרון:

15−x≥0⇒x≤1515 - x \ge 0 \Rightarrow x \le 15

תחום ההגדרה: x≤15x \le 15.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 35

ב. מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם הצירים. (את נקודות החיתוך עם ציר ה־xx כתבו משמאל לימין.)

עם ציר ה־yy: (0,(0, ____ )) ; עם ציר ה־xx: (( ____ ,0), 0) ו־(( ____ ,0), 0)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: עם ציר ה־yy: (0,(0, -34.857 )) ; עם ציר ה־xx: (( 3 ,0), 0) ו־(( 15 ,0), 0)

הפתרון:

f(0)=−915≈−34.857f(0) = -9\sqrt{15} \approx -34.857
3x−9=0 או 15−x=0⇒x=3 x=15\begin{aligned}3x - 9 &= 0 \ \text{או} \ 15 - x \\ &= 0 \Rightarrow x \\ &= 3 \\ \ x &= 15\end{aligned}

(0,−915)(0, -9\sqrt{15}), (3,0)(3, 0) ו־(15,0)(15, 0).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 36

ג. מצאו את שיעורי כל נקודות הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגן.

(( ____ ,, ____ )) ו־(( ____ ,, ____ )) (קודם הנקודה הפנימית, אחר כך נקודת הקצה)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: (( 11 ,, 48 )) ו־(( 15 ,, 0 )) (קודם הנקודה הפנימית, אחר כך נקודת הקצה)

הפתרון:

f′(x)=315−x−3x−9215−x=99−9x215−x\begin{aligned}f'(x) &= 3\sqrt{15 - x} - \frac{3x - 9}{2\sqrt{15 - x}} \\ &= \frac{99 - 9x}{2\sqrt{15 - x}}\end{aligned}

נגזרת של מכפלה

f′(x)=0⇒x=11; x<11:f′>0 11<x<15:f′<0\begin{aligned}f'(x) &= 0 \Rightarrow x \\ &= 11; \ x < 11: f' > 0 \\ \ 11 < x < 15: f' < 0\end{aligned}
f(11)=24⋅2=48f(15)=0\begin{aligned}f(11) &= 24 \cdot 2 \\ &= 48 \\ \quad f(15) &= 0\end{aligned}

מקסימום (11,48)(11, 48) ומינימום קצה (15,0)(15, 0). המלכודת: לשכוח את נקודת הקצה — ה«כל» שבשאלה רומז עליה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 37

ד. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x). בחרו את התיאור שמתאים לסקיצה.

  1. הגרף עולה עד (11,48)(11, 48) ויורד בלי גבול
  2. הגרף מתחיל ב־(3,0)(3, 0), עולה עד (11,48)(11, 48) ויורד אל (15,0)(15, 0)
  3. הגרף יורד מלמעלה דרך (3,0)(3, 0) עד מינימום ב־x=11x = 11, ועולה אל (15,0)(15, 0)
  4. הגרף עולה מלמטה, דרך (0,−915)(0, -9\sqrt{15}) ו־(3,0)(3, 0), עד (11,48)(11, 48), ויורד אל (15,0)(15, 0), שם הוא נגמר
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד הגרף עולה מלמטה, דרך (0,−915)(0, -9\sqrt{15}) ו־(3,0)(3, 0), עד (11,48)(11, 48), ויורד אל (15,0)(15, 0), שם הוא נגמר

הפתרון:

x→−∞:f(x)→−∞x \to -\infty: f(x) \to -\infty

3x−93x - 9 שלילי והשורש גדל

↗(3,0)↗(11,48)↘(15,0)\nearrow (3, 0) \nearrow (11, 48) \searrow (15, 0)

הגרף מגיע מלמטה, חותך את הצירים ב־(0,−915)(0, -9\sqrt{15}) וב־(3,0)(3, 0), מגיע למקסימום ויורד לנקודת הקצה (15,0)(15, 0).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 38

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

נתונה הפונקציה g(x)=f(x+6)g(x) = f(x + 6), המוגדרת בתחום x≤9x \le 9. ה (1). קבעו איזה מן הגרפים I–IV שלפניכם מתאר את הפונקציה g(x)g(x). נמקו את קביעתכם.

  1. גרף I
  2. גרף II
  3. גרף III
  4. גרף IV
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג גרף III

הפתרון:

g(x)=f(x+6): הזזה של 6 שמאלהg(x) = f(x + 6): \text{ הזזה של } 6 \text{ שמאלה}
g(0)=f(6)=9⋅3=27>0\begin{aligned}g(0) &= f(6) \\ &= 9 \cdot 3 \\ &= 27 > 0\end{aligned}

הגרף חותך את ציר ה־yy מעל הראשית

אפסים: x=−3 x=9; max⁡ ב־x=5\begin{aligned}\text{אפסים: } x &= -3 \\ \ x &= 9; \ \max \text{ ב־} x \\ &= 5\end{aligned}

גרף III: חותך את ציר ה־xx משמאל לראשית ונגמר ב־x=9x = 9. המלכודות: גרף I הוא ff עצמה; גרפים II ו־IV הפוכים בסימן.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 39

נתונה הפונקציה g(x)=f(x+6)g(x) = f(x + 6), המוגדרת בתחום x≤9x \le 9. ה (2). מה הם שיעורי נקודת הקיצון הפנימית של הפונקציה g(x)g(x)?

(( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: (( 5 ,, 48 ))

הפתרון:

x+6=11⇒x=5\begin{aligned}x + 6 &= 11 \Rightarrow x \\ &= 5\end{aligned}

ההזזה משנה את שיעור ה־xx בלבד

g(5)=f(11)=48\begin{aligned}g(5) &= f(11) \\ &= 48\end{aligned}

(5,48)(5, 48), מקסימום. המלכודת: (17,48)(17, 48) — הזזה לכיוון ההפוך.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 8 — משיק ובעיית קיצון

תרגיל 40

א. מצאו את הערך של aa.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 6

הפתרון:

f′(x)=−a(x−2)2f'(x) = -\frac{a}{(x - 2)^2}
f′(0)=−a4=−1.5⇒a=6\begin{aligned}f'(0) &= -\frac{a}{4} \\ &= -1.5 \Rightarrow a \\ &= 6\end{aligned}

שיפוע המשיק ב־AA, שבה x=0x = 0

a=6a = 6.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 41

הציבו a=6a = 6 בפונקציה f(x)f(x), וענו על הסעיפים ב–ג. ב. מצאו את משוואת המשיק.

y=y = ____ x+x + ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: y=y = -1.5 x+x + -3

הפתרון:

A=(0,f(0))=(0,6−2)=(0,−3)\begin{aligned}A &= (0, f(0)) \\ &= \left(0, \frac{6}{-2}\right) \\ &= (0, -3)\end{aligned}
y=−1.5x−3y = -1.5x - 3

המשיק: y=−1.5x−3y = -1.5x - 3.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 42

הציבו a=6a = 6 בפונקציה f(x)f(x), וענו על הסעיפים ב–ג. הנקודה BB נמצאת על גרף הפונקציה f(x)f(x), בתחום x>2x > 2. הנקודה CC נמצאת על המשיק כך שהקטע BCBC מקביל לציר ה־yy. נסמן ב־tt את שיעור ה־xx של הנקודה BB. ג (1). הביעו באמצעות tt את אורך הקטע BCBC.

  1. 6t−2+1.5t−3\frac{6}{t - 2} + 1.5t - 3
  2. 6t−2−1.5t−3\frac{6}{t - 2} - 1.5t - 3
  3. 6t−2+1.5t+3\frac{6}{t - 2} + 1.5t + 3
  4. 1.5t+3−6t−21.5t + 3 - \frac{6}{t - 2}
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג 6t−2+1.5t+3\frac{6}{t - 2} + 1.5t + 3

הפתרון:

B(t,6t−2),C(t,−1.5t−3)B\left(t, \frac{6}{t - 2}\right), \quad C(t, -1.5t - 3)
BC=6t−2−(−1.5t−3)=6t−2+1.5t+3\begin{aligned}BC &= \frac{6}{t - 2} - (-1.5t - 3) \\ &= \frac{6}{t - 2} + 1.5t + 3\end{aligned}

BB מעל CC: מחסרים את שיעור ה־yy של CC

BC=6t−2+1.5t+3BC = \frac{6}{t - 2} + 1.5t + 3. המלכודת: לשכוח שה־yy של CC שלילי.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 43

הציבו a=6a = 6 בפונקציה f(x)f(x), וענו על הסעיפים ב–ג. הנקודה BB נמצאת על גרף הפונקציה f(x)f(x), בתחום x>2x > 2. הנקודה CC נמצאת על המשיק כך שהקטע BCBC מקביל לציר ה־yy. נסמן ב־tt את שיעור ה־xx של הנקודה BB. ג (2). מצאו את הערך של tt שבעבורו אורך הקטע BCBC הוא מינימלי.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 4

הפתרון:

L′(t)=−6(t−2)2+1.5=0⇒(t−2)2=4\begin{aligned}L'(t) &= -\frac{6}{(t - 2)^2} + 1.5 \\ &= 0 \Rightarrow (t - 2)^2 \\ &= 4\end{aligned}
t=4t = 4

t>2t > 2

2<t<4:L′<0; t>4:L′>02 < t < 4: L' < 0; \ t > 4: L' > 0

מינימום

t=4t = 4, ואורך הקטע BCBC אז 3+6+3=123 + 6 + 3 = 12.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

השיעור הבא מחכה ב-elev

סרטונים, תרגול שנבדק מיד, ומסלול שמתקדם בקצב שלך — לכל הפרקים של הכיתה.

לתרגל ב-elevלגלות את elev לכיתה הזאת