בגרות 35471 — קיץ 2026, מועד ב׳

ב-elev השיעור הזה מגיע עם:

  • כל תרגיל נבדק ברגע שעונים
  • רמז בדיוק כשנתקעים
  • מעקב אחרי ההתקדמות, פרק אחרי פרק
לתרגל ב-elev

השיעור הזה פתוח למנויים. פרק שלם בחינם: סדרות

בחינת הבגרות במתמטיקה, שאלון 35471 (4 יחידות לימוד, שאלון ראשון), קיץ תשפ״ו, 2026, מועד ב׳. משך הבחינה: ארבע שעות. ענו על חמש מן השאלות 1–8 (לכל שאלה – 22 נקודות); סך הנקודות לא יעלה על 100. שימו לב: אם תענו על יותר מחמש שאלות, ייבדקו רק חמש התשובות הראשונות. פרק ראשון – סטטיסטיקה והסתברות: שאלות 1–3. פרק שני – גאומטרייה: שאלות 4–5. פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים, של פונקציות רציונליות ושל פונקציות שורש: שאלות 6–8. חומר עזר מותר בשימוש: מחשבון לא גרפי ודפי נוסחאות.

כאן כתובות כל שמונה השאלות, ב־50 סעיפים, כדי שאפשר יהיה להתאמן בכולן; בבחינה עצמה בוחרים חמש. נוסח השאלות הוא נוסח הבחינה; סעיף שמבקש לסרטט, להסביר, להראות או להוכיח הפך כאן לבחירה בין תיאורים או בין תשובות, או לבניית הוכחה, והפתרון המלא מופיע בסוף הבחינה.

תרגילים

שאלה 1 — התפלגות נורמלית: מספר הצעדים היומי

תרגיל 1

א. מצאו את ממוצע מספר הצעדים היומי של המשתתפים במחקר.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 7200

הפתרון:

P(X<6,944)=0.375⇒Φ(z)=0.375\begin{aligned}P(X < 6{,}944) &= 0.375 \Rightarrow \Phi(z) \\ &= 0.375\end{aligned}

השטח משמאל ל־6,9446{,}944 הוא חלק המשתתפים שהולכים פחות

1−0.375=0.625≈Φ(0.32)=0.6255⇒z=−0.32\begin{aligned}1 - 0.375 &= 0.625 \approx \Phi(0.32) \\ &= 0.6255 \Rightarrow z \\ &= -0.32\end{aligned}

בטבלה; 6,9446{,}944 נמצא משמאל לממוצע, לכן zz שלילי

6,944−μ800=−0.32⇒μ=6,944+256=7,200\begin{aligned}\frac{6{,}944 - \mu}{800} &= -0.32 \Rightarrow \mu \\ &= 6{,}944 + 256 \\ &= 7{,}200\end{aligned}

ציון התקן

הממוצע הוא 7,2007{,}200 צעדים ביום. המלכודת: לקחת z=0.32z = 0.32 חיובי ולקבל ממוצע קטן מ־6,9446{,}944 — אבל פחות ממחצית המשתתפים הולכים פחות מ־6,9446{,}944.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 1

תרגיל 2

משרד הבריאות ממליץ ללכת יותר מ־8,4008{,}400 צעדים ביום. ב. מצאו את אחוז המשתתפים במחקר שמקיימים את ההמלצה הזאת.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 6.68

הפתרון:

z=8,400−7,200800=1.5\begin{aligned}z &= \frac{8{,}400 - 7{,}200}{800} \\ &= 1.5\end{aligned}

ציון התקן של 8,4008{,}400, עם μ=7,200\mu = 7{,}200 מסעיף א

P(X>8,400)=1−Φ(1.5)=1−0.9332=0.0668\begin{aligned}P(X > 8{,}400) &= 1 - \Phi(1.5) \\ &= 1 - 0.9332 \\ &= 0.0668\end{aligned}

הטבלה נותנת את השטח משמאל; ההמלצה היא מימין

6.68%6.68\% מן המשתתפים מקיימים את ההמלצה. המלכודת: לענות 93.32%93.32\%, השטח משמאל ל־8,4008{,}400.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 2

תרגיל 3

נמצא כי 14,72214{,}722 מן המשתתפים במחקר הולכים יותר מ־7,2007{,}200 צעדים ביום ופחות מ־8,4008{,}400 צעדים ביום. ג. על פי טבלת ההתפלגות הנורמלית, כמה אנשים סך הכול השתתפו במחקר?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 34000

הפתרון:

P(7,200<X<8,400)=Φ(1.5)−Φ(0)=0.9332−0.5=0.4332\begin{aligned}P(7{,}200 < X < 8{,}400) &= \Phi(1.5) - \Phi(0) \\ &= 0.9332 - 0.5 \\ &= 0.4332\end{aligned}

7,2007{,}200 הוא הממוצע, ולכן ציון התקן שלו 00

N=14,7220.4332≈33,984≈34,000N = \frac{14{,}722}{0.4332} \approx 33{,}984 \approx 34{,}000

14,72214{,}722 משתתפים הם 43.32%43.32\% מכולם; עם 0.4330.433 מתקבל בדיוק 34,00034{,}000

במחקר השתתפו בערך 34,00034{,}000 אנשים. המלכודת: לחלק ב־0.93320.9332, כאילו כל מי שהולך פחות מ־8,4008{,}400 צעדים נספר.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 3

תרגיל 4

במחקר נבדק גם מספר שעות השינה ביממה של כל אחד מן המשתתפים במחקר. נמצא כי גם מספר שעות השינה ביממה מתפלג נורמלית. ממוצע שעות השינה ביממה של המשתתפים במחקר הוא 77 שעות. שרית השתתפה במחקר. מספר שעות השינה של שרית ביממה הוא 9.289.28, ומספר הצעדים היומי שלה הוא 8,4168{,}416. ציון התקן של מספר הצעדים היומי של שרית זהה לציון התקן של מספר שעות השינה שלה ביממה. ד. מצאו את סטיית התקן של מספר שעות השינה ביממה של המשתתפים במחקר.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 1.5

הפתרון:

z=8,416−7,200800=1,216800=1.52\begin{aligned}z &= \frac{8{,}416 - 7{,}200}{800} \\ &= \frac{1{,}216}{800} \\ &= 1.52\end{aligned}

ציון התקן של מספר הצעדים של שרית

9.28−7σ=1.52⇒σ=2.281.52=1.5\begin{aligned}\frac{9.28 - 7}{\sigma} &= 1.52 \Rightarrow \sigma \\ &= \frac{2.28}{1.52} \\ &= 1.5\end{aligned}

אותו ציון תקן בשעות השינה

סטיית התקן של שעות השינה היא 1.51.5 שעות. המלכודת: להשוות את ההפרשים עצמם (1,2161{,}216 ו־2.282.28) במקום את ציוני התקן.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 4

רוצה לדעת אם הבנת?

ב-elev כל תרגיל נבדק ברגע שעונים, ורמז מגיע בדיוק כשנתקעים.

לתרגל ב-elev

שאלה 2 — מתאם ורגרסיה: שטח ירוק וזיהום אוויר

תרגיל 5

א. לפניכם ארבעה היגדים I–IV. קבעו איזה היגד נכון. נמקו את קביעתכם.

  1. אI. 0<r<10 < r < 1
  2. בIV. אי אפשר לקבוע את טווח הערכים של rr
  3. גII. r=−1r = -1
  4. דIII. −1<r<0-1 < r < 0
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד III. −1<r<0-1 < r < 0

הפתרון:

x↗⇒y↘x \nearrow \Rightarrow y \searrow

בדיאגרמה: ככל שהשטח הירוק גדל, רמת הזיהום קטנה — מתאם שלילי

(15,30),(15,20)(15, 30), (15, 20)

הנקודות אינן על ישר אחד, ולכן r≠−1r \neq -1

היגד III נכון: −1<r<0-1 < r < 0. המלכודת: לבחור ב־II כי הנקודות "יורדות" — מתאם −1-1 פירושו שכל הנקודות על ישר אחד, ושתי נקודות עם x=15x = 15 כבר שוללות זאת.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 5

תרגיל 6

ב (1). חשבו את ממוצע גודל השטח הירוק לנפש ב־66 הערים.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 15

הפתרון:

xˉ=5+10+15+15+20+256=906=15\begin{aligned}\bar{x} &= \frac{5 + 10 + 15 + 15 + 20 + 25}{6} \\ &= \frac{90}{6} \\ &= 15\end{aligned}

קוראים את ערכי xx מן הדיאגרמה; ב־x=15x = 15 יש שתי ערים

הממוצע הוא 1515 מ״ר לנפש. המלכודת: לספור את x=15x = 15 פעם אחת בלבד ולחלק ב־55.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 6

תרגיל 7

ב (2). חשבו את ממוצע רמת זיהום האוויר ב־66 הערים.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 30

הפתרון:

yˉ=50+40+30+20+30+106=1806=30\begin{aligned}\bar{y} &= \frac{50 + 40 + 30 + 20 + 30 + 10}{6} \\ &= \frac{180}{6} \\ &= 30\end{aligned}

ממוצע רמת הזיהום הוא 3030.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 7

תרגיל 8

נתון כי משוואת ישר הרגרסיה לניבוי yy על פי xx היא: y=−1.8x+by = -1.8x + b. ג (1). מצאו את הערך של bb.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 57

הפתרון:

30=−1.8⋅15+b30 = -1.8 \cdot 15 + b

ישר הרגרסיה עובר בנקודת הממוצעים (xˉ,yˉ)=(15,30)(\bar{x}, \bar{y}) = (15, 30)

b=30+27=57\begin{aligned}b &= 30 + 27 \\ &= 57\end{aligned}

b=57b = 57. המלכודת: להציב נקודה מן הדיאגרמה, כמו (5,50)(5, 50) — ישר הרגרסיה לא עובר בהכרח בנקודות הנתונים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 8

תרגיל 9

נתון כי משוואת ישר הרגרסיה לניבוי yy על פי xx היא: y=−1.8x+by = -1.8x + b. ג (2). על פי ישר הרגרסיה, מהו הניבוי לרמת זיהום האוויר בעיר שגודל השטח הירוק שלה הוא 1818 מ״ר לנפש?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 24.6

הפתרון:

y^=−1.8⋅18+57=−32.4+57=24.6\begin{aligned}\hat{y} &= -1.8 \cdot 18 + 57 \\ &= -32.4 + 57 \\ &= 24.6\end{aligned}

הניבוי הוא 24.624.6.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 9

תרגיל 10

ד. חשבו את סטיית התקן של גודל השטח הירוק ב־66 הערים.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 6.455

הפתרון:

x−xˉ: −10, −5, 0, 0, 5, 10x - \bar{x}: \ -10, \ -5, \ 0, \ 0, \ 5, \ 10

הסטיות מן הממוצע 1515

Sx=100+25+0+0+25+1006=1253≈6.455\begin{aligned}S_x &= \sqrt{\frac{100 + 25 + 0 + 0 + 25 + 100}{6}} \\ &= \sqrt{\frac{125}{3}} \approx 6.455\end{aligned}

מחלקים במספר הערים, 66

סטיית התקן היא 1253≈6.455\sqrt{\frac{125}{3}} \approx 6.455 מ״ר לנפש. המלכודת: לחלק ב־55 במקום ב־66.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 10

תרגיל 11

נתון כי משוואת ישר הרגרסיה לניבוי yy על פי xx היא: y=−1.8x+by = -1.8x + b. החוקר מצא כי סטיית התקן של רמת זיהום האוויר היא Sy=5003S_y = \sqrt{\frac{500}{3}}. ה. היעזרו במשוואת ישר הרגרסיה לניבוי yy על פי xx ומצאו את מקדם המתאם rr.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: -0.9

הפתרון:

−1.8=r⋅SySx-1.8 = r \cdot \frac{S_y}{S_x}

שיפוע ישר הרגרסיה

r=−1.8⋅125/3500/3=−1.8⋅14=−0.9\begin{aligned}r &= -1.8 \cdot \frac{\sqrt{125/3}}{\sqrt{500/3}} \\ &= -1.8 \cdot \sqrt{\frac{1}{4}} \\ &= -0.9\end{aligned}

r=−0.9r = -0.9: מתאם שלילי חזק. המלכודת: להפוך את המנה, SxSy\frac{S_x}{S_y} במקום SySx\frac{S_y}{S_x}, ולקבל −3.6-3.6 — מקדם מתאם לא יכול להיות קטן מ־−1-1.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 11

תרגיל 12

נתון כי משוואת ישר הרגרסיה לניבוי yy על פי xx היא: y=−1.8x+by = -1.8x + b. החוקר גילה שהייתה תקלה במכשיר המדידה, וכי למעשה רמת זיהום האוויר בכל אחת מ־66 הערים הייתה גבוהה ב־44 מרמת הזיהום שנמדדה. החוקר תיקן את הנתונים בהתאם לכך. ו (1). האם שיפוע ישר הרגרסיה לניבוי yy על פי xx לאחר תיקון הנתונים גדל, קטן או לא השתנה? נמקו את תשובתכם.

  1. אהשיפוע לא השתנה
  2. בהשיפוע נעשה גדול יותר
  3. גהשיפוע נעשה קטן יותר
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א השיפוע לא השתנה

הפתרון:

y′=y+4⇒yˉ′=yˉ+4 Sy′=Sy r′=r\begin{aligned}y' &= y + 4 \Rightarrow \bar{y}' \\ &= \bar{y} + 4 \\ \ S_{y'} &= S_y \\ \ r' &= r\end{aligned}

הוספת קבוע מזיזה את כל הנקודות למעלה, ולא משנה את הפיזור ולא את המתאם

r′⋅Sy′Sx=r⋅SySx=−1.8\begin{aligned}r' \cdot \frac{S_{y'}}{S_x} &= r \cdot \frac{S_y}{S_x} \\ &= -1.8\end{aligned}

השיפוע לא השתנה. המלכודת: לחשוב ש"גבוה ב־44" משנה את השיפוע — הוא משנה רק את נקודת החיתוך עם ציר ה־yy.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 12

תרגיל 13

נתון כי משוואת ישר הרגרסיה לניבוי yy על פי xx היא: y=−1.8x+by = -1.8x + b. החוקר גילה שהייתה תקלה במכשיר המדידה, וכי למעשה רמת זיהום האוויר בכל אחת מ־66 הערים הייתה גבוהה ב־44 מרמת הזיהום שנמדדה. החוקר תיקן את הנתונים בהתאם לכך. ו (2). כתבו את משוואת ישר הרגרסיה לניבוי yy על פי xx לאחר תיקון הנתונים של רמת זיהום האוויר.

y=y = ____ x+x + ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: y=y = -1.8 x+x + 61

הפתרון:

(xˉ,yˉ′)=(15,34)(\bar{x}, \bar{y}') = (15, 34)

הממוצע של רמת הזיהום גדל ב־44

34=−1.8⋅15+b′⇒b′=61\begin{aligned}34 &= -1.8 \cdot 15 + b' \Rightarrow b' \\ &= 61\end{aligned}

השיפוע לא השתנה (סעיף ו (1))

y=−1.8x+61y = -1.8x + 61. המלכודת: להוסיף 44 לשיפוע במקום לקבוע החופשי.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 13

שאלה 3 — הסתברות: בדיקות איכות של מחשבים

תרגיל 14

א. מהי ההסתברות שבדיוק באחת הבדיקות המחשב נמצא תקין?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.15

הפתרון:

P=0.8⋅0.1+0.2⋅0.35P = 0.8 \cdot 0.1 + 0.2 \cdot 0.35

תקין רק בראשונה, או תקין רק בשנייה

=0.08+0.07=0.15= 0.08 + 0.07 = 0.15

ההסתברות היא 0.150.15. המלכודת: לחבר 0.8+0.350.8 + 0.35 — אלה הסתברויות של מאורעות שאינם "בדיוק אחת".

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 14

תרגיל 15

ב. מהי ההסתברות שלפחות באחת הבדיקות המחשב נמצא תקין?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.87

הפתרון:

P(אף אחת)=0.2⋅0.65=0.13\begin{aligned}P(\text{אף אחת}) &= 0.2 \cdot 0.65 \\ &= 0.13\end{aligned}

המאורע המשלים: לא תקין בשתי הבדיקות

1−0.13=0.871 - 0.13 = 0.87

ההסתברות היא 0.870.87. אפשר גם: 0.15+0.8⋅0.9=0.15+0.72=0.870.15 + 0.8 \cdot 0.9 = 0.15 + 0.72 = 0.87.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 15

תרגיל 16

רק מחשב שנמצא תקין בשתי הבדיקות מועבר למכירה. בחרו באקראי מחשב שיוצר במחזור הייצור. ג. ידוע שהמחשב שנבחר נמצא תקין לפחות באחת הבדיקות. מהי ההסתברות שמחשב זה הועבר למכירה?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.8276

הפתרון:

P(שתיהן)=0.8⋅0.9=0.72\begin{aligned}P(\text{שתיהן}) &= 0.8 \cdot 0.9 \\ &= 0.72\end{aligned}

הועבר למכירה: תקין בשתי הבדיקות

P=0.720.87=2429≈0.828\begin{aligned}P &= \frac{0.72}{0.87} \\ &= \frac{24}{29} \approx 0.828\end{aligned}

הסתברות מותנית: מחלקים בהסתברות של "לפחות אחת" מסעיף ב

ההסתברות היא 2429≈0.828\frac{24}{29} \approx 0.828. המלכודת: לענות 0.720.72 ולשכוח את התנאי.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 16

תרגיל 17

רק מחשב שנמצא תקין בשתי הבדיקות מועבר למכירה. נתון כי במחזור ייצור זה ייצרו 250250 מחשבים. ד. מצאו את מספר המחשבים שהועברו למכירה במחזור ייצור זה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 180

הפתרון:

0.72⋅250=1800.72 \cdot 250 = 180

180180 מחשבים הועברו למכירה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 17

תרגיל 18

רק מחשב שנמצא תקין בשתי הבדיקות מועבר למכירה. נתון כי במחזור ייצור זה ייצרו 250250 מחשבים. מבין המחשבים שייצרו במחזור ייצור זה, בוחרים באקראי שני מחשבים זה אחר זה (הוצאה ללא החזרה). ה. מהי ההסתברות שבדיוק מחשב אחד הועבר למכירה? (בדיוק של שלוש ספרות אחרי הנקודה.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.4048

הפתרון:

250−180=70250 - 180 = 70

מחשבים שלא הועברו למכירה

P=180250⋅70249+70250⋅180249=25,20062,250≈0.405\begin{aligned}P &= \frac{180}{250} \cdot \frac{70}{249} + \frac{70}{250} \cdot \frac{180}{249} \\ &= \frac{25{,}200}{62{,}250} \approx 0.405\end{aligned}

ללא החזרה: במכנה השני 249249

ההסתברות היא בערך 0.4050.405. המלכודת: לחשב כאילו יש החזרה, 2⋅0.72⋅0.28=0.40322 \cdot 0.72 \cdot 0.28 = 0.4032.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 18

שאלה 4 — מעגל ומשיק במערכת צירים

תרגיל 19

א (1). מצאו את משוואת הישר ABAB.

y=y = ____ x+x + ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: y=y = 0.75 x+x + 18

הפתרון:

mAB=18−60−(−16)=1216=34\begin{aligned}m_{AB} &= \frac{18 - 6}{0 - (-16)} \\ &= \frac{12}{16} \\ &= \frac{3}{4}\end{aligned}
y=34x+18y = \frac{3}{4}x + 18

B(0,18)B(0, 18) על ציר ה־yy

y=0.75x+18y = 0.75x + 18.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 19

תרגיל 20

א (2). מצאו את משוואת המעגל.

(x−(x - ( ____ ) )2+y2=)^2 + y^2 = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: (x−(x - ( -24 ) )2+y2=)^2 + y^2 = 100

הפתרון:

0=34x+18⇒x=−24⇒M(−24,0)\begin{aligned}0 &= \frac{3}{4}x + 18 \Rightarrow x \\ &= -24 \Rightarrow M(-24, 0)\end{aligned}

המרכז MM על הישר ABAB ועל ציר ה־xx

R2=MA2=82+62=100\begin{aligned}R^2 &= MA^2 \\ &= 8^2 + 6^2 \\ &= 100\end{aligned}

(x+24)2+y2=100(x + 24)^2 + y^2 = 100. המלכודת: לחפש את המרכז באמצע הקטע ABAB — MM הוא נקודת החיתוך של הישר עם ציר ה־xx.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 20

תרגיל 21

דרך הנקודה AA מעבירים משיק למעגל החותך את ציר ה־yy בנקודה DD. ב. מצאו את שיעורי הנקודה DD.

D(D( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: D(D( 0 ,, -15.333 ))

הפתרון:

mAD=−43m_{AD} = -\frac{4}{3}

המשיק מאונך לרדיוס MAMA, ששיפועו 34\frac{3}{4}

y−6=−43(x+16)⇒y=−43x−463\begin{aligned}y - 6 &= -\frac{4}{3}(x + 16) \Rightarrow y \\ &= -\frac{4}{3}x - \frac{46}{3}\end{aligned}
x=0⇒y=−463=−1513\begin{aligned}x &= 0 \Rightarrow y \\ &= -\frac{46}{3} \\ &= -15\frac{1}{3}\end{aligned}

D(0,−463)D\left(0, -\frac{46}{3}\right), בערך (0,−15.33)(0, -15.33).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 21

תרגיל 22

דרך הנקודה AA מעבירים משיק למעגל החותך את ציר ה־yy בנקודה DD. הנקודה CC נמצאת על המעגל כך ש־ACAC הוא קוטר במעגל. ג. הראו כי BD=CDBD = CD.

  • M(−24,0)M(-24, 0) מרכז המעגל, ורדיוס המעגל 1010 (סעיף א)
  • B(0,18)B(0, 18) , A(−16,6)A(-16, 6) , ו־AA על הקטע MBMB
  • DADA משיק למעגל בנקודה AA
  • ACAC קוטר במעגל

BD=CDBD = CD

להציג את התשובה והפתרון
  1. AC=20AC = 20 — קוטר שווה לשני רדיוסים
  2. AB=162+122=20AB = \sqrt{16^2 + 12^2} = 20 — נוסחת המרחק בין שתי נקודות
  3. AA אמצע הקטע BCBC — CC, MM, AA, BB על ישר אחד, ו־AB=ACAB = AC
  4. DA⊥BCDA \perp BC — משיק מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה, והרדיוס MAMA מונח על BCBC
  5. BD=CDBD = CD — נקודה על האנך האמצעי של קטע נמצאת במרחקים שווים מקצות הקטע

הפתרון:

AC=2R=20AB=162+122=20\begin{aligned}AC &= 2R \\ &= 20 \\ \quad AB &= \sqrt{16^2 + 12^2} \\ &= 20\end{aligned}

AA אמצע BCBC

DA⊥MADA \perp MA

משיק מאונך לרדיוס, ו־MAMA על BCBC

BD=18+463=1003CD=322+(283)2=1003\begin{aligned}BD &= 18 + \frac{46}{3} \\ &= \frac{100}{3} \\ \quad CD &= \sqrt{32^2 + \left(\frac{28}{3}\right)^2} \\ &= \frac{100}{3}\end{aligned}

בדיקה בחישוב: C(−32,−6)C(-32, -6)

DADA הוא האנך האמצעי של BCBC, ולכן BD=CD=1003BD = CD = \frac{100}{3}. אפשר גם לחשב את שני המרחקים ישירות, אחרי שמוצאים C=2M−A=(−32,−6)C = 2M - A = (-32, -6).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 22

תרגיל 23

דרך הנקודה AA מעבירים משיק למעגל החותך את ציר ה־yy בנקודה DD. ד. חשבו את גודל הזווית ABDABD.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 53.13

הפתרון:

cos⁡∠ABD=18−6BA=1220=0.6\begin{aligned}\cos\angle ABD &= \frac{18 - 6}{BA} \\ &= \frac{12}{20} \\ &= 0.6\end{aligned}

BDBD על ציר ה־yy; במשולש ישר הזווית שקודקודיו BB, AA ו־(0,6)(0, 6)

∠ABD=cos⁡−10.6≈53.13∘\angle ABD = \cos^{-1} 0.6 \approx 53.13^\circ

∠ABD≈53.13∘\angle ABD \approx 53.13^\circ. אפשר גם: tan⁡∠ABD=1612\tan\angle ABD = \frac{16}{12}. המלכודת: לענות 36.87∘36.87^\circ, הזווית בין ABAB לציר ה־xx.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 23

תרגיל 24

דרך הנקודה AA מעבירים משיק למעגל החותך את ציר ה־yy בנקודה DD. הנקודה CC נמצאת על המעגל כך ש־ACAC הוא קוטר במעגל. הנקודה KK נמצאת על הקטע CDCD. נתון כי שטח המשולש MCKMCK הוא 9090. ה. מצאו את אורך הקטע CKCK.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 22.5

הפתרון:

SMCD=∣(−8)(−463)−(−6)(24)∣2=4003\begin{aligned}S_{MCD} &= \frac{|(-8)(-\frac{46}{3}) - (-6)(24)|}{2} \\ &= \frac{400}{3}\end{aligned}

MC→=(−8,−6)\overrightarrow{MC} = (-8, -6), MD→=(24,−463)\overrightarrow{MD} = \left(24, -\frac{46}{3}\right)

h=2SMCDCD=800/3100/3=8\begin{aligned}h &= \frac{2 S_{MCD}}{CD} \\ &= \frac{800/3}{100/3} \\ &= 8\end{aligned}

הגובה מ־MM לישר CDCD, משותף ל־MCKMCK ול־MCDMCD

CK⋅82=90⇒CK=22.5\begin{aligned}\frac{CK \cdot 8}{2} &= 90 \Rightarrow CK \\ &= 22.5\end{aligned}

CK=22.5CK = 22.5. המלכודת: לחפש את הגובה מ־MM כמו MC=10MC = 10 — MCMC אינו מאונך ל־CDCD.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 24

שאלה 5 — טרפז ישר זווית במערכת צירים

תרגיל 25

א. מצאו את שיעורי הקודקוד BB.

B(B( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: B(B( -3 ,, 0 ))

הפתרון:

B(b,0): b2+42=25⇒b=±3\begin{aligned}B(b, 0): \ b^2 + 4^2 &= 25 \Rightarrow b \\ &= \pm 3\end{aligned}

AB=5AB = 5

b<0⇒B(−3,0)b < 0 \Rightarrow B(-3, 0)

BB על החלק השלילי של ציר ה־xx

B(−3,0)B(-3, 0).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 25

תרגיל 26

ב. מצאו את משוואת הצלע BCBC.

y=y = ____ x+x + ( ____ )

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: y=y = -0.75 x+x + ( -2.25 )

הפתרון:

mAB=4−00−(−3)=43\begin{aligned}m_{AB} &= \frac{4 - 0}{0 - (-3)} \\ &= \frac{4}{3}\end{aligned}
mBC=−34m_{BC} = -\frac{3}{4}

∠ABC=90∘\angle ABC = 90^\circ: BC⊥ABBC \perp AB

y=−34(x+3)=−34x−94\begin{aligned}y &= -\frac{3}{4}(x + 3) \\ &= -\frac{3}{4}x - \frac{9}{4}\end{aligned}

y=−0.75x−2.25y = -0.75x - 2.25.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 26

תרגיל 27

נתון כי משוואת האלכסון ACAC היא y=−13x+4y = -\frac{1}{3}x + 4. ג. מצאו את אורך הצלע BCBC.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 15

הפתרון:

−13x+4=−34x−94⇒512x=−254⇒x=−15\begin{aligned}-\frac{1}{3}x + 4 &= -\frac{3}{4}x - \frac{9}{4} \Rightarrow \frac{5}{12}x \\ &= -\frac{25}{4} \Rightarrow x \\ &= -15\end{aligned}

CC הוא נקודת החיתוך של ACAC ו־BCBC

C(−15,9)BC=122+92=15\begin{aligned}C(-15, 9) \\ \quad BC &= \sqrt{12^2 + 9^2} \\ &= 15\end{aligned}

BC=15BC = 15.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 27

תרגיל 28

נתון כי משוואת האלכסון ACAC היא y=−13x+4y = -\frac{1}{3}x + 4. הנקודה MM היא נקודת החיתוך של אלכסוני הטרפז. ד. הוכיחו: △DMA∼△BMC\triangle DMA \sim \triangle BMC.

  • ABCDABCD טרפז, AD∥BCAD \parallel BC
  • MM נקודת החיתוך של האלכסונים ACAC ו־BDBD

△DMA∼△BMC\triangle DMA \sim \triangle BMC

להציג את התשובה והפתרון
  1. ∠DAM=∠BCM\angle DAM = \angle BCM — זוויות מתחלפות בין ישרים מקבילים (AD∥BCAD \parallel BC, והחותך ACAC)
  2. ∠ADM=∠CBM\angle ADM = \angle CBM — זוויות מתחלפות בין ישרים מקבילים (AD∥BCAD \parallel BC, והחותך BDBD)
  3. △DMA∼△BMC\triangle DMA \sim \triangle BMC — משפט הדמיון ז״ז

הפתרון:

∠DAM=∠BCM∠ADM=∠CBM\begin{aligned}\angle DAM &= \angle BCM \\ \quad \angle ADM &= \angle CBM\end{aligned}

זוויות מתחלפות, AD∥BCAD \parallel BC

△DMA∼△BMC (ז״ז)\triangle DMA \sim \triangle BMC \ (\text{ז״ז})

ההתאמה: D↔BD \leftrightarrow B, M↔MM \leftrightarrow M, A↔CA \leftrightarrow C

שתי זוגות של זוויות מתחלפות שוות (אפשר גם להשתמש בזוויות הקודקודיות שליד MM). המלכודת: התאמת הקודקודים — AA מתאים ל־CC, לא ל־BB.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 28

תרגיל 29

נתון כי משוואת האלכסון ACAC היא y=−13x+4y = -\frac{1}{3}x + 4. הנקודה MM היא נקודת החיתוך של אלכסוני הטרפז. נתון כי אורך הקטע ADAD הוא 33. ה. מצאו פי כמה גדול שטח המשולש BMCBMC משטח המשולש DMADMA.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 25

הפתרון:

k=BCDA=153=5\begin{aligned}k &= \frac{BC}{DA} \\ &= \frac{15}{3} \\ &= 5\end{aligned}

יחס הדמיון, מסעיפים ג ו־ד

SBMCSDMA=k2=25\begin{aligned}\frac{S_{BMC}}{S_{DMA}} &= k^2 \\ &= 25\end{aligned}

יחס השטחים הוא ריבוע יחס הדמיון

שטח המשולש BMCBMC גדול פי 2525. המלכודת: לענות 55, יחס הדמיון עצמו.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 29

שאלה 6 — פונקציה רציונלית עם פרמטר

תרגיל 30

א. מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

x≠x \neq ____ , x≠x \neq ____ (מהקטן לגדול)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: x≠x \neq -3 , x≠x \neq 3 (מהקטן לגדול)

הפתרון:

x2−9≠0⇒x≠±3x^2 - 9 \neq 0 \Rightarrow x \neq \pm 3

המכנה לא מתאפס

תחום ההגדרה: x≠−3x \neq -3 ו־x≠3x \neq 3.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 30

תרגיל 31

ב. הוכיחו כי הפונקציה f(x)f(x) היא זוגית.

  • f(x)=4x2x2−9+af(x) = \frac{4x^2}{x^2 - 9} + a
  • תחום ההגדרה: x≠±3x \neq \pm 3 (סעיף א)

f(−x)=f(x)f(-x) = f(x) לכל xx בתחום

להציג את התשובה והפתרון
  1. אם xx בתחום, גם −x-x בתחום — התחום x≠±3x \neq \pm 3 סימטרי ביחס ל־x=0x = 0
  2. f(−x)=4(−x)2(−x)2−9+af(-x) = \frac{4(-x)^2}{(-x)^2 - 9} + a — מציבים −x-x במקום xx
  3. 4(−x)2(−x)2−9+a=4x2x2−9+a\frac{4(-x)^2}{(-x)^2 - 9} + a = \frac{4x^2}{x^2 - 9} + a — (−x)2=x2(-x)^2 = x^2
  4. f(−x)=f(x)f(-x) = f(x) — הגדרת פונקציה זוגית: תחום סימטרי ו־f(−x)=f(x)f(-x) = f(x)

הפתרון:

f(−x)=4(−x)2(−x)2−9+a=4x2x2−9+a=f(x)\begin{aligned}f(-x) &= \frac{4(-x)^2}{(-x)^2 - 9} + a \\ &= \frac{4x^2}{x^2 - 9} + a \\ &= f(x)\end{aligned}

(−x)2=x2(-x)^2 = x^2; התחום סימטרי

ff זוגית לכל ערך של aa. המלכודת: לשכוח לבדוק שהתחום סימטרי.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 31

תרגיל 32

נתון כי גרף הפונקציה f(x)f(x) חותך את ציר ה־xx בנקודה שבה x=3x = \sqrt{3}. ג. מצאו את הערך של aa.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 2

הפתרון:

f(3)=4⋅33−9+a=−2+a=0\begin{aligned}f(\sqrt{3}) &= \frac{4 \cdot 3}{3 - 9} + a \\ &= -2 + a \\ &= 0\end{aligned}
a=2a = 2

a=2a = 2.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 32

תרגיל 33

הציבו a=2a = 2 בפונקציה f(x)f(x) וענו על הסעיפים ד–ו. ד (1). מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם הצירים.

עם ציר ה־yy: (0,(0, ____ )) ; עם ציר ה־xx: (( ____ ,0), 0) ו־(( ____ ,0), 0) (משמאל לימין)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: עם ציר ה־yy: (0,(0, 2 )) ; עם ציר ה־xx: (( -1.732 ,0), 0) ו־(( 1.732 ,0), 0) (משמאל לימין)

הפתרון:

f(x)=4x2x2−9+2=6x2−18x2−9\begin{aligned}f(x) &= \frac{4x^2}{x^2 - 9} + 2 \\ &= \frac{6x^2 - 18}{x^2 - 9}\end{aligned}

מכנה משותף

f(0)=−18−9=2\begin{aligned}f(0) &= \frac{-18}{-9} \\ &= 2\end{aligned}
6x2−18=0⇒x=±3\begin{aligned}6x^2 - 18 &= 0 \Rightarrow x \\ &= \pm\sqrt{3}\end{aligned}

הפונקציה זוגית: −3-\sqrt{3} מתאים ל־3\sqrt{3} מסעיף ג

(0,2)(0, 2), (−3,0)(-\sqrt{3}, 0) ו־(3,0)(\sqrt{3}, 0); 3≈1.732\sqrt{3} \approx 1.732.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 33

תרגיל 34

הציבו a=2a = 2 בפונקציה f(x)f(x) וענו על הסעיפים ד–ו. ד (2). מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגה.

(( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: (( 0 ,, 2 ))

הפתרון:

f′(x)=8x(x2−9)−4x2⋅2x(x2−9)2=−72x(x2−9)2\begin{aligned}f'(x) &= \frac{8x(x^2 - 9) - 4x^2 \cdot 2x}{(x^2 - 9)^2} \\ &= \frac{-72x}{(x^2 - 9)^2}\end{aligned}

נגזרת של מנה

f′(x)=0⇒x=0\begin{aligned}f'(x) &= 0 \Rightarrow x \\ &= 0\end{aligned}
x<0:f′>0; x>0:f′<0x < 0: f' > 0; \ x > 0: f' < 0

טבלת סימנים סביב x=0x = 0 (בין −3-3 ל־33)

מקסימום (0,2)(0, 2). המלכודת: להכריז על x=±3x = \pm 3 כנקודות קיצון — שם הפונקציה אינה מוגדרת.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 34

תרגיל 35

הציבו a=2a = 2 בפונקציה f(x)f(x) וענו על הסעיפים ד–ו. ד (3). מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה f(x)f(x).

  1. אעלייה: 0<x<30 < x < 3 או x>3x > 3 ; ירידה: x<−3x < -3 או −3<x<0-3 < x < 0
  2. בעלייה: −3<x<3-3 < x < 3 ; ירידה: x<−3x < -3 או x>3x > 3
  3. געלייה: x<−3x < -3 או −3<x<0-3 < x < 0 ; ירידה: 0<x<30 < x < 3 או x>3x > 3
  4. דעלייה: x<−3x < -\sqrt{3} או 0<x<30 < x < \sqrt{3} ; ירידה: −3<x<0-\sqrt{3} < x < 0 או x>3x > \sqrt{3}
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג עלייה: x<−3x < -3 או −3<x<0-3 < x < 0 ; ירידה: 0<x<30 < x < 3 או x>3x > 3

הפתרון:

f′(x)=−72x(x2−9)2f'(x) = \frac{-72x}{(x^2 - 9)^2}

המכנה חיובי בכל התחום, ולכן הסימן של f′f' הפוך לסימן של xx

x<0, x≠−3: f′>0;x>0, x≠3: f′<0x < 0, \ x \neq -3: \ f' > 0; \quad x > 0, \ x \neq 3: \ f' < 0

עלייה: x<−3x < -3 ו־−3<x<0-3 < x < 0; ירידה: 0<x<30 < x < 3 ו־x>3x > 3. המלכודת: לחבר את תחומי העלייה ל־x<0x < 0 — x=−3x = -3 אינו בתחום, והם שני תחומים נפרדים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 35

תרגיל 36

הציבו a=2a = 2 בפונקציה f(x)f(x) וענו על הסעיפים ד–ו. ד (4). מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה f(x)f(x).

אנכיות: x=x = ____ , x=x = ____ (מהקטן לגדול) ; אופקית: y=y = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: אנכיות: x=x = -3 , x=x = 3 (מהקטן לגדול) ; אופקית: y=y = 6

הפתרון:

x=±3x = \pm 3

המכנה מתאפס והמונה 6x2−18=36≠06x^2 - 18 = 36 \neq 0

x→±∞: 4x2x2−9→4⇒f(x)→4+2=6x \to \pm\infty: \ \frac{4x^2}{x^2 - 9} \to 4 \Rightarrow f(x) \to 4 + 2 = 6

אסימפטוטות אנכיות x=−3x = -3 ו־x=3x = 3, ואסימפטוטה אופקית y=6y = 6. המלכודת: לשכוח את a=2a = 2 ולענות y=4y = 4.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 36

תרגיל 37

הציבו a=2a = 2 בפונקציה f(x)f(x) וענו על הסעיפים ד–ו. ה. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x). יש לבחור את התיאור שמתאים לסקיצה.

  1. אבין x=−3x = -3 ל־x=3x = 3 הגרף עולה עד (0,2)(0, 2) ויורד, חותך את ציר ה־xx ב־±3\pm\sqrt{3} ושואף ל־−∞-\infty ליד האסימפטוטות; משמאל ומימין לתחום זה הגרף מעל הישר y=6y = 6 ומתקרב אליו
  2. בהגרף מוגדר לכל xx: הוא עולה עד המקסימום (0,2)(0, 2) ויורד, חותך את ציר ה־xx ב־±3\pm\sqrt{3}, ומשני הצדדים מתקרב לישר y=6y = 6 מלמעלה
  3. גבין x=−3x = -3 ל־x=3x = 3 הגרף יורד עד (0,2)(0, 2) ועולה, ושואף ל־+∞+\infty ליד האסימפטוטות; משמאל ומימין לתחום זה הגרף מתחת לישר y=6y = 6, חותך את ציר ה־xx ב־±3\pm\sqrt{3} ומתקרב לישר y=6y = 6
  4. דבין x=−3x = -3 ל־x=3x = 3 הגרף עולה עד (0,2)(0, 2) ויורד, חותך את ציר ה־xx ב־±3\pm\sqrt{3} ושואף ל־−∞-\infty ליד האסימפטוטות; משמאל ומימין לתחום זה הגרף מתחת לישר y=6y = 6 ומתקרב אליו
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א בין x=−3x = -3 ל־x=3x = 3 הגרף עולה עד (0,2)(0, 2) ויורד, חותך את ציר ה־xx ב־±3\pm\sqrt{3} ושואף ל־−∞-\infty ליד האסימפטוטות; משמאל ומימין לתחום זה הגרף מעל הישר y=6y = 6 ומתקרב אליו

הפתרון:

f(x)−6=36x2−9f(x) - 6 = \frac{36}{x^2 - 9}

הפרש מן האסימפטוטה האופקית

∣x∣>3: f(x)>6;∣x∣<3: f(x)<6|x| > 3: \ f(x) > 6; \quad |x| < 3: \ f(x) < 6

לכן הענפים החיצוניים מעל y=6y = 6

x→3−:f→−∞;x→3+:f→+∞x \to 3^-: f \to -\infty; \quad x \to 3^+: f \to +\infty

וכך גם ליד x=−3x = -3, בזכות הזוגיות

הסקיצה: ענף אמצעי בצורת קשת עם מקסימום (0,2)(0, 2), חיתוכים (±3,0)(\pm\sqrt{3}, 0), ושואף ל־−∞-\infty ליד x=±3x = \pm 3; שני ענפים חיצוניים מעל y=6y = 6, שיורדים מ־+∞+\infty ומתקרבים ל־y=6y = 6. הגרף סימטרי ביחס לציר ה־yy.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 37

תרגיל 38

הציבו a=2a = 2 בפונקציה f(x)f(x) וענו על הסעיפים ד–ו. נתונה הפונקציה g(x)=f(x−7)g(x) = f(x - 7). ו (1). מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה g(x)g(x).

אנכיות: x=x = ____ , x=x = ____ (מהקטן לגדול) ; אופקית: y=y = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: אנכיות: x=x = 4 , x=x = 10 (מהקטן לגדול) ; אופקית: y=y = 6

הפתרון:

g(x)=f(x−7)g(x) = f(x - 7)

הזזה של הגרף של ff ב־77 ימינה

x−7=±3⇒x=4 x=10\begin{aligned}x - 7 &= \pm 3 \Rightarrow x \\ &= 4 \\ \ x &= 10\end{aligned}

האסימפטוטות האנכיות זזות

y=6y = 6

הזזה אופקית לא משנה את האסימפטוטה האופקית

x=4x = 4, x=10x = 10 ו־y=6y = 6. המלכודת: להזיז שמאלה (x=−10x = -10, x=−4x = -4) — f(x−7)f(x - 7) מזיז ימינה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 38

תרגיל 39

הציבו a=2a = 2 בפונקציה f(x)f(x) וענו על הסעיפים ד–ו. נתונה הפונקציה g(x)=f(x−7)g(x) = f(x - 7). ו (2). האם הפונקציה g(x)g(x) היא זוגית? נמקו את תשובתכם.

  1. אלא
  2. בכן
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א לא

הפתרון:

x=4 x=10\begin{aligned}x &= 4 \\ \ x &= 10\end{aligned}

תחום ההגדרה של gg אינו סימטרי ביחס ל־x=0x = 0

g(−4) מוגדרת, g(4) לאg(-4) \text{ מוגדרת}, \ g(4) \text{ לא}

g(−4)=f(−11)g(-4) = f(-11), ו־44 אינו בתחום

לא: הגרף של gg סימטרי ביחס לישר x=7x = 7, ולא ביחס לציר ה־yy. המלכודת: לחשוב שהזזה שומרת על הזוגיות.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 39

שאלה 7 — פונקציית שורש

תרגיל 40

א. מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

x≥x \ge ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: x≥x \ge 3.2

הפתרון:

5x−16≥0⇒x≥3.25x - 16 \ge 0 \Rightarrow x \ge 3.2

מתחת לשורש — ביטוי אי־שלילי

תחום ההגדרה: x≥3.2x \ge 3.2.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 40

תרגיל 41

ב. מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם ציר ה־xx.

(( ____ ,0), 0) ו־(( ____ ,0), 0) (משמאל לימין)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: (( 4 ,0), 0) ו־(( 16 ,0), 0) (משמאל לימין)

הפתרון:

2x=45x−16⇒x=25x−16\begin{aligned}2x &= 4\sqrt{5x - 16} \Rightarrow x \\ &= 2\sqrt{5x - 16}\end{aligned}
x2=4(5x−16)⇒x2−20x+64=0⇒x=4 x=16\begin{aligned}x^2 &= 4(5x - 16) \Rightarrow x^2 - 20x + 64 \\ &= 0 \Rightarrow x \\ &= 4 \\ \ x &= 16\end{aligned}

מעלים בריבוע; x≥0x \ge 0, אז אין פתרון זר

f(4)=8−4⋅2=0f(16)=32−4⋅8=0\begin{aligned}f(4) &= 8 - 4 \cdot 2 \\ &= 0 \\ \quad f(16) &= 32 - 4 \cdot 8 \\ &= 0\end{aligned}

בדיקה

(4,0)(4, 0) ו־(16,0)(16, 0).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 41

תרגיל 42

ג. מצאו את שיעורי כל נקודות הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגן.

(( ____ ,, ____ )) ו־(( ____ ,, ____ )) (קודם הנקודה הפנימית, אחר כך נקודת הקצה)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: (( 8.2 ,, -3.6 )) ו־(( 3.2 ,, 6.4 )) (קודם הנקודה הפנימית, אחר כך נקודת הקצה)

הפתרון:

f′(x)=2−4⋅525x−16=2−105x−16\begin{aligned}f'(x) &= 2 - \frac{4 \cdot 5}{2\sqrt{5x - 16}} \\ &= 2 - \frac{10}{\sqrt{5x - 16}}\end{aligned}
f′(x)=0⇒5x−16=5⇒x=8.2\begin{aligned}f'(x) &= 0 \Rightarrow \sqrt{5x - 16} \\ &= 5 \Rightarrow x \\ &= 8.2\end{aligned}
f′(4)=2−102<0f′(13)=2−107>0\begin{aligned}f'(4) &= 2 - \frac{10}{2} < 0 \\ \quad f'(13) &= 2 - \frac{10}{7} > 0\end{aligned}

ירידה ואז עלייה: מינימום

f(8.2)=16.4−4⋅5=−3.6f(3.2)=6.4\begin{aligned}f(8.2) &= 16.4 - 4 \cdot 5 \\ &= -3.6 \\ \quad f(3.2) &= 6.4\end{aligned}

בקצה התחום הפונקציה יורדת: מקסימום קצה

מינימום (8.2,−3.6)(8.2, -3.6) ומקסימום קצה (3.2,6.4)(3.2, 6.4). המלכודת: לשכוח את נקודת הקצה, ש"כל נקודות הקיצון" כוללות.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 42

תרגיל 43

ד. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x). יש לבחור את התיאור שמתאים לסקיצה.

  1. אהגרף מתחיל ב־(3.2,0)(3.2, 0), עולה עד מקסימום ב־(8.2,3.6)(8.2, 3.6), ואז יורד, חותך את ציר ה־xx ב־(16,0)(16, 0) ושואף ל־−∞-\infty
  2. בהגרף מוגדר לכל xx: הוא יורד עד (8.2,−3.6)(8.2, -3.6) ואז עולה, וחותך את ציר ה־xx ב־(4,0)(4, 0) וב־(16,0)(16, 0)
  3. גהגרף מתחיל ב־(3.2,6.4)(3.2, 6.4), יורד דרך (4,0)(4, 0) עד (8.2,−3.6)(8.2, -3.6), ואז עולה ומתקרב לציר ה־xx מתחתיו, בלי לחתוך אותו שוב
  4. דהגרף מתחיל ב־(3.2,6.4)(3.2, 6.4), יורד דרך (4,0)(4, 0) עד (8.2,−3.6)(8.2, -3.6), ואז עולה דרך (16,0)(16, 0) בלי גבול
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד הגרף מתחיל ב־(3.2,6.4)(3.2, 6.4), יורד דרך (4,0)(4, 0) עד (8.2,−3.6)(8.2, -3.6), ואז עולה דרך (16,0)(16, 0) בלי גבול

הפתרון:

(3.2,6.4)↘(4,0)↘(8.2,−3.6)↗(16,0)↗(3.2, 6.4) \searrow (4, 0) \searrow (8.2, -3.6) \nearrow (16, 0) \nearrow

סדר הנקודות על הגרף, מסעיפים א–ג

f(x)=2x−45x−16→+∞f(x) = 2x - 4\sqrt{5x - 16} \to +\infty

2x2x גדל מהר יותר מ־5x−16\sqrt{5x - 16}

הסקיצה: מתחילה בנקודת הקצה (3.2,6.4)(3.2, 6.4), יורדת דרך (4,0)(4, 0) עד המינימום (8.2,−3.6)(8.2, -3.6), ועולה דרך (16,0)(16, 0) בלי גבול.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 43

תרגיל 44

הגרפים I–IV
xyIIxyIxyIVxyIII

פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x) מוגדרת בתחום x>3.2x > 3.2. ה (1). קבעו איזה מן הגרפים I–IV שבסוף השאלה מתאר את פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x).

  1. אגרף I
  2. בגרף III
  3. גגרף II
  4. דגרף IV
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א גרף I

הפתרון:

x→3.2+: f′(x)=2−105x−16→−∞x \to 3.2^+: \ f'(x) = 2 - \frac{10}{\sqrt{5x - 16}} \to -\infty

המכנה שואף ל־00

3.2<x<8.2:f′<0; x>8.2:f′>0; x→∞:f′→23.2 < x < 8.2: f' < 0; \ x > 8.2: f' > 0; \ x \to \infty: f' \to 2

ff יורדת ואז עולה; 105x−16→0\frac{10}{\sqrt{5x - 16}} \to 0

גרף I: מתחיל ב־−∞-\infty ליד x=3.2x = 3.2, עולה, חותך את ציר ה־xx פעם אחת (x=8.2x = 8.2) ומתקרב לישר חיובי. המלכודות: גרף II הוא −f′-f'; גרף III חיובי כולו וגרף IV שלילי כולו, אבל f′f' מחליפה סימן.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 44

תרגיל 45

פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x) מוגדרת בתחום x>3.2x > 3.2. ה (2). חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x), על ידי ציר ה־xx ועל ידי הישרים x=4x = 4 ו־x=13x = 13.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 5.2

הפתרון:

f′(8.2)=0f'(8.2) = 0

בין 44 ל־1313 הנגזרת מחליפה סימן: שני חלקים

∫48.2−f′(x) dx=f(4)−f(8.2)=0−(−3.6)=3.6\begin{aligned}\int_4^{8.2} -f'(x)\,dx &= f(4) - f(8.2) \\ &= 0 - (-3.6) \\ &= 3.6\end{aligned}

מתחת לציר ה־xx

∫8.213f′(x) dx=f(13)−f(8.2)=(26−28)+3.6=1.6\begin{aligned}\int_{8.2}^{13} f'(x)\,dx &= f(13) - f(8.2) \\ &= (26 - 28) + 3.6 \\ &= 1.6\end{aligned}

f(13)=26−449=−2f(13) = 26 - 4\sqrt{49} = -2

S=3.6+1.6=5.2\begin{aligned}S &= 3.6 + 1.6 \\ &= 5.2\end{aligned}

השטח הוא 5.25.2. המלכודת: לחשב ∫413f′(x) dx=f(13)−f(4)=−2\int_4^{13} f'(x)\,dx = f(13) - f(4) = -2 — החלק שמתחת לציר נספר בשלילה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 45

שאלה 8 — בעיית קיצון: מתחם ציבורי

תרגיל 46

א. הביעו באמצעות xx את אורך הצלע BEBE.

  1. אBE=8−xBE = 8 - x
  2. בBE=6−3xBE = 6 - 3x
  3. גBE=8−2xBE = 8 - 2x
  4. דBE=8−3xBE = 8 - 3x
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד BE=8−3xBE = 8 - 3x

הפתרון:

AB+BE+EG=AG⇒x+BE+2x=8\begin{aligned}AB + BE + EG &= AG \Rightarrow x + BE + 2x \\ &= 8\end{aligned}

EG=2xEG = 2x

BE=8−3xBE = 8 - 3x

BE=8−3xBE = 8 - 3x. המלכודת: לשכוח את ABAB ולענות 8−2x8 - 2x.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 46

תרגיל 47

נתון כי שטח המבואה הוא 11 מ״ר. ב (1). הביעו באמצעות xx את אורך הצלע ADAD.

  1. אAD=1−xAD = 1 - x
  2. בAD=2xAD = \frac{2}{x}
  3. גAD=1xAD = \frac{1}{x}
  4. דAD=18−3xAD = \frac{1}{8 - 3x}
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג AD=1xAD = \frac{1}{x}

הפתרון:

AB⋅AD=1⇒x⋅AD=1\begin{aligned}AB \cdot AD &= 1 \Rightarrow x \cdot AD \\ &= 1\end{aligned}

שטח המלבן ABCDABCD

AD=1xAD = \frac{1}{x}

AD=1xAD = \frac{1}{x}.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 47

תרגיל 48

נתון כי שטח המבואה הוא 11 מ״ר. ב (2). הביעו באמצעות xx את השטח הכולל של המתחם.

  1. אS(x)=4x2+8−3x−2S(x) = 4x^2 + 8 - 3x - 2
  2. בS(x)=2x2+8x−2S(x) = 2x^2 + \frac{8}{x} - 2
  3. גS(x)=4x2+8x−2S(x) = 4x^2 + \frac{8}{x} - 2
  4. דS(x)=4x2+8x−3S(x) = 4x^2 + \frac{8}{x} - 3
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג S(x)=4x2+8x−2S(x) = 4x^2 + \frac{8}{x} - 2

הפתרון:

SBEFC=BE⋅BC=(8−3x)⋅1x=8x−3\begin{aligned}S_{BEFC} &= BE \cdot BC \\ &= (8 - 3x) \cdot \frac{1}{x} \\ &= \frac{8}{x} - 3\end{aligned}

BC=AD=1xBC = AD = \frac{1}{x}

SEGHK=(2x)2=4x2\begin{aligned}S_{EGHK} &= (2x)^2 \\ &= 4x^2\end{aligned}
S(x)=1+8x−3+4x2=4x2+8x−2\begin{aligned}S(x) &= 1 + \frac{8}{x} - 3 + 4x^2 \\ &= 4x^2 + \frac{8}{x} - 2\end{aligned}

S(x)=4x2+8x−2S(x) = 4x^2 + \frac{8}{x} - 2, בתחום 0<x<830 < x < \frac{8}{3}. המלכודת: לשכוח את שטח המבואה (11 מ״ר).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 48

תרגיל 49

נתון כי שטח המבואה הוא 11 מ״ר. ג. מצאו את הערך של xx שבעבורו השטח הכולל של המתחם הוא מינימלי.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 1

הפתרון:

S′(x)=8x−8x2=0⇒x3=1⇒x=1\begin{aligned}S'(x) &= 8x - \frac{8}{x^2} \\ &= 0 \Rightarrow x^3 \\ &= 1 \Rightarrow x \\ &= 1\end{aligned}

בתחום 0<x<830 < x < \frac{8}{3}

S′(0.5)=4−32<0S′(2)=16−2>0\begin{aligned}S'(0.5) &= 4 - 32 < 0 \\ \quad S'(2) &= 16 - 2 > 0\end{aligned}

ירידה ואז עלייה: מינימום

x=1x = 1 מטר; השטח המינימלי הוא S(1)=4+8−2=10S(1) = 4 + 8 - 2 = 10 מ״ר.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 49

תרגיל 50

נתון כי שטח המבואה הוא 11 מ״ר. ד. האם ייתכן שהשטח הכולל של המתחם הוא 99 מ״ר? נמקו את תשובתכם.

  1. אלא
  2. בכן
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א לא

הפתרון:

Smin⁡=S(1)=4+8−2=10\begin{aligned}S_{\min} &= S(1) \\ &= 4 + 8 - 2 \\ &= 10\end{aligned}

המינימום מסעיף ג הוא המינימום המוחלט בתחום: נקודת הקיצון היחידה

9<109 < 10

לא: השטח הכולל הוא לפחות 1010 מ״ר.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 50

השיעור הבא מחכה ב-elev

סרטונים, תרגול שנבדק מיד, ומסלול שמתקדם בקצב שלך — לכל הפרקים של הכיתה.

השיעור הזה פתוח למנויים. פרק שלם בחינם: סדרות