בגרות 35472 — חורף 2025

ב-elev השיעור הזה מגיע עם:

  • כל תרגיל נבדק ברגע שעונים
  • רמז בדיוק כשנתקעים
  • מעקב אחרי ההתקדמות, פרק אחרי פרק
לתרגל ב-elev

השיעור הזה פתוח למנויים. פרק שלם בחינם: הפונקציה המעריכית

בחינת הבגרות במתמטיקה, שאלון 35472 (4 יחידות לימוד, שאלון שני, תוכנית חדשה), חורף תשפ״ה, 2025. משך הבחינה: שעתיים ורבע. יש לענות על שלוש מן השאלות 1–5, לפחות על שאלה אחת מכל פרק (לכל שאלה – 331333\frac{1}{3} נקודות). פרק ראשון – סדרות, גאומטרייה במרחב וגדילה ודעיכה: שאלות 1–3. פרק שני – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פונקציות מעריכיות ולוגריתמיות: שאלות 4–5. חומר עזר מותר בשימוש: מחשבון לא גרפי ודפי נוסחאות ל־4 יחידות לימוד.

כאן כתובות כל חמש השאלות, ב־29 סעיפים, כדי שאפשר יהיה להתאמן בכולן; בבחינה עצמה בוחרים שלוש. נוסח השאלות הוא נוסח הבחינה; סעיף שמבקש לסרטט, להסביר, להראות או להוכיח הפך כאן לבחירה בין תיאורים או לבניית הוכחה, וסעיף שמבקש ביטוי הפך להשלמת מקדמים. הפתרון המלא מופיע בסוף הבחינה.

תרגילים

שאלה 1 — סדרות: סדרה הנדסית וסדרה חשבונית

תרגיל 1

א. מצאו את שני הערכים של qq. (מהערך הקטן לגדול.)

q1=q_1 = ____ , q2=q_2 = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: q1=q_1 = -3 , q2=q_2 = 3

הפתרון:

a1q5=81⋅a1qa_1 q^5 = 81 \cdot a_1 q

האיבר השישי והאיבר השני

q4=81q^4 = 81

a1≠0a_1 \neq 0 , q≠0q \neq 0

q=−3q=3\begin{aligned}q &= -3 \\ \quad q &= 3\end{aligned}

q=−3q = -3 או q=3q = 3.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 1

תרגיל 2

נתון כי סכום שני האיברים האמצעיים בסדרה AA הוא 1,9441{,}944 , וכי כל איבריה הם חיוביים. ב. מצאו את האיבר הראשון בסדרה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 6

הפתרון:

q=3q = 3

כל האיברים חיוביים

a5+a6=a1⋅34+a1⋅35=324a1=1944\begin{aligned}a_5 + a_6 &= a_1 \cdot 3^4 + a_1 \cdot 3^5 \\ &= 324a_1 \\ &= 1944\end{aligned}

בסדרה 1010 איברים: האיברים האמצעיים הם החמישי והשישי

a1=6a_1 = 6

האיבר הראשון הוא 66.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 2

תרגיל 3

נתון כי סכום שני האיברים האמצעיים בסדרה AA הוא 1,9441{,}944 , וכי כל איבריה הם חיוביים. נתונה סדרה חשבונית BB. סכום הסדרה AA גדול פי 1111 מסכום הסדרה BB. ג. מצאו את סכום הסדרה BB.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 16104

הפתרון:

SA=6 (310−1)3−1=3⋅59048=177144\begin{aligned}S_A &= \frac{6\,(3^{10} - 1)}{3 - 1} \\ &= 3 \cdot 59048 \\ &= 177144\end{aligned}

סכום סדרה הנדסית

SB=17714411=16104\begin{aligned}S_B &= \frac{177144}{11} \\ &= 16104\end{aligned}

סכום הסדרה BB הוא 16,10416{,}104.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 3

תרגיל 4

נתון כי סכום שני האיברים האמצעיים בסדרה AA הוא 1,9441{,}944 , וכי כל איבריה הם חיוביים. נתונה סדרה חשבונית BB. סכום הסדרה AA גדול פי 1111 מסכום הסדרה BB. בסדרה BB יש 3333 איברים. נתון כי האיבר השני בסדרה BB גדול פי 4646 מן ההפרש שלה. ד. מצאו את הפרש הסדרה BB.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 8

הפתרון:

b1+d=46d⇒b1=45d\begin{aligned}b_1 + d &= 46d \Rightarrow b_1 \\ &= 45d\end{aligned}
S33=332(2⋅45d+32d)=33⋅61d=2013d\begin{aligned}S_{33} &= \frac{33}{2}\left(2 \cdot 45d + 32d\right) \\ &= 33 \cdot 61d \\ &= 2013d\end{aligned}

סכום סדרה חשבונית

2013d=16104⇒d=8\begin{aligned}2013d &= 16104 \Rightarrow d \\ &= 8\end{aligned}

סעיף ג

הפרש הסדרה BB הוא 88.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 4

רוצה לדעת אם הבנת?

ב-elev כל תרגיל נבדק ברגע שעונים, ורמז מגיע בדיוק כשנתקעים.

לתרגל ב-elev

שאלה 2 — תיבה, וקטורים ומערכת צירים

תרגיל 5

א. הביעו את הווקטורים AP→\overrightarrow{AP} ו־MP→\overrightarrow{MP} באמצעות u‾\underline{u} , v‾\underline{v} ו־w‾\underline{w}.

  1. אAP→=v‾+13w‾\overrightarrow{AP} = \underline{v} + \frac{1}{3}\underline{w} , MP→=−u‾+12v‾−16w‾\overrightarrow{MP} = -\underline{u} + \frac{1}{2}\underline{v} - \frac{1}{6}\underline{w}
  2. בAP→=v‾+13w‾\overrightarrow{AP} = \underline{v} + \frac{1}{3}\underline{w} , MP→=u‾−12v‾+16w‾\overrightarrow{MP} = \underline{u} - \frac{1}{2}\underline{v} + \frac{1}{6}\underline{w}
  3. גAP→=v‾+23w‾\overrightarrow{AP} = \underline{v} + \frac{2}{3}\underline{w} , MP→=−u‾+12v‾+16w‾\overrightarrow{MP} = -\underline{u} + \frac{1}{2}\underline{v} + \frac{1}{6}\underline{w}
  4. דAP→=u‾+13w‾\overrightarrow{AP} = \underline{u} + \frac{1}{3}\underline{w} , MP→=−v‾+12u‾−16w‾\overrightarrow{MP} = -\underline{v} + \frac{1}{2}\underline{u} - \frac{1}{6}\underline{w}
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א AP→=v‾+13w‾\overrightarrow{AP} = \underline{v} + \frac{1}{3}\underline{w} , MP→=−u‾+12v‾−16w‾\overrightarrow{MP} = -\underline{u} + \frac{1}{2}\underline{v} - \frac{1}{6}\underline{w}

הפתרון:

AP→=AD→+DP→=v‾+13w‾\begin{aligned}\overrightarrow{AP} &= \overrightarrow{AD} + \overrightarrow{DP} \\ &= \underline{v} + \frac{1}{3}\underline{w}\end{aligned}

AD→=BC→=v‾\overrightarrow{AD} = \overrightarrow{BC} = \underline{v} , DP→=13DD′→=13w‾\overrightarrow{DP} = \frac{1}{3}\overrightarrow{DD'} = \frac{1}{3}\underline{w}

AM→=AB→+12BC′→=u‾+12v‾+12w‾\begin{aligned}\overrightarrow{AM} &= \overrightarrow{AB} + \frac{1}{2}\overrightarrow{BC'} \\ &= \underline{u} + \frac{1}{2}\underline{v} + \frac{1}{2}\underline{w}\end{aligned}

MM אמצע האלכסון BC′BC'

MP→=AP→−AM→=−u‾+12v‾−16w‾\begin{aligned}\overrightarrow{MP} &= \overrightarrow{AP} - \overrightarrow{AM} \\ &= -\underline{u} + \frac{1}{2}\underline{v} - \frac{1}{6}\underline{w}\end{aligned}

AP→=v‾+13w‾\overrightarrow{AP} = \underline{v} + \frac{1}{3}\underline{w} , MP→=−u‾+12v‾−16w‾\overrightarrow{MP} = -\underline{u} + \frac{1}{2}\underline{v} - \frac{1}{6}\underline{w}.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 5

תרגיל 6

נתון: ∣v‾∣=6|\underline{v}| = 6 , ∣w‾∣=∣u‾∣=18|\underline{w}| = |\underline{u}| = 18. ב (1). הוכיחו כי הווקטור AP→\overrightarrow{AP} מאונך לווקטור MP→\overrightarrow{MP}.

  • AP→=v‾+13w‾\overrightarrow{AP} = \underline{v} + \frac{1}{3}\underline{w} , MP→=−u‾+12v‾−16w‾\overrightarrow{MP} = -\underline{u} + \frac{1}{2}\underline{v} - \frac{1}{6}\underline{w}
  • ∣v‾∣=6|\underline{v}| = 6 , ∣w‾∣=∣u‾∣=18|\underline{w}| = |\underline{u}| = 18 , u‾⋅v‾=u‾⋅w‾=v‾⋅w‾=0\underline{u} \cdot \underline{v} = \underline{u} \cdot \underline{w} = \underline{v} \cdot \underline{w} = 0

AP→⊥MP→\overrightarrow{AP} \perp \overrightarrow{MP}

להציג את התשובה והפתרון
  1. AP→⋅MP→=12∣v‾∣2−118∣w‾∣2\overrightarrow{AP} \cdot \overrightarrow{MP} = \frac{1}{2}|\underline{v}|^2 - \frac{1}{18}|\underline{w}|^2 — פתיחת סוגריים; המכפלות של וקטורים מאונכים מתאפסות
  2. AP→⋅MP→=18−18=0\overrightarrow{AP} \cdot \overrightarrow{MP} = 18 - 18 = 0 — מציבים ∣v‾∣2=36|\underline{v}|^2 = 36 , ∣w‾∣2=324|\underline{w}|^2 = 324
  3. AP→⊥MP→\overrightarrow{AP} \perp \overrightarrow{MP} — מכפלה סקלרית אפס של וקטורים שונים מאפס

הפתרון:

AP→⋅MP→=−u‾⋅v‾+12v‾2−16v‾⋅w‾−13u‾⋅w‾+16v‾⋅w‾−118w‾2\overrightarrow{AP} \cdot \overrightarrow{MP} = -\underline{u} \cdot \underline{v} + \tfrac{1}{2}\underline{v}^2 - \tfrac{1}{6}\underline{v} \cdot \underline{w} - \tfrac{1}{3}\underline{u} \cdot \underline{w} + \tfrac{1}{6}\underline{v} \cdot \underline{w} - \tfrac{1}{18}\underline{w}^2
=0+18−0−0+0−18=0= 0 + 18 - 0 - 0 + 0 - 18 = 0

בתיבה המקצועות מאונכים זה לזה

המכפלה הסקלרית היא 00: AP→⊥MP→\overrightarrow{AP} \perp \overrightarrow{MP}.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 6

תרגיל 7

נתון: ∣v‾∣=6|\underline{v}| = 6 , ∣w‾∣=∣u‾∣=18|\underline{w}| = |\underline{u}| = 18. ב (2). חשבו את שטח המשולש APMAPM. (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 78.46

הפתרון:

∣AP→∣2=36+19⋅324=72⇒AP=62\begin{aligned}|\overrightarrow{AP}|^2 &= 36 + \tfrac{1}{9} \cdot 324 \\ &= 72 \Rightarrow AP \\ &= 6\sqrt{2}\end{aligned}
∣MP→∣2=324+14⋅36+136⋅324=342⇒MP=342\begin{aligned}|\overrightarrow{MP}|^2 &= 324 + \tfrac{1}{4} \cdot 36 + \tfrac{1}{36} \cdot 324 \\ &= 342 \Rightarrow MP \\ &= \sqrt{342}\end{aligned}
S=AP⋅MP2=72⋅3422=1819≈78.46\begin{aligned}S &= \frac{AP \cdot MP}{2} \\ &= \frac{\sqrt{72 \cdot 342}}{2} \\ &= 18\sqrt{19} \approx 78.46\end{aligned}

הזווית APMAPM ישרה (סעיף ב (1))

שטח המשולש APMAPM: 1819≈78.4618\sqrt{19} \approx 78.46.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 7

תרגיל 8

נתון: ∣v‾∣=6|\underline{v}| = 6 , ∣w‾∣=∣u‾∣=18|\underline{w}| = |\underline{u}| = 18. נתון: D(0,0,0)D(0, 0, 0). הקודקוד AA נמצא על החלק החיובי של ציר ה־xx, הקודקוד CC נמצא על החלק החיובי של ציר ה־yy והקודקוד D′D' נמצא על החלק החיובי של ציר ה־zz. ג (1). מצאו את שיעורי הקודקודים C′C' , BB , CC.

C(C( ____ ,, ____ ,, ____ )) , B(B( ____ ,, ____ ,, ____ )) , C′(C'( ____ ,, ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: C(C( 0 ,, 18 ,, 0 )) , B(B( 6 ,, 18 ,, 0 )) , C′(C'( 0 ,, 18 ,, 18 ))

הפתרון:

DA=BC=6DC=AB=18DD′=AA′=18\begin{aligned}DA &= BC \\ &= 6 \\ \quad DC &= AB \\ &= 18 \\ \quad DD' &= AA' \\ &= 18\end{aligned}

מקצועות נגדיים בתיבה שווים

A(6,0,0),C(0,18,0),D′(0,0,18)A(6, 0, 0), \quad C(0, 18, 0), \quad D'(0, 0, 18)
B=A+DC→=(6,18,0)C′=C+DD′→=(0,18,18)\begin{aligned}B &= A + \overrightarrow{DC} \\ &= (6, 18, 0) \\ \quad C' &= C + \overrightarrow{DD'} \\ &= (0, 18, 18)\end{aligned}

C(0,18,0)C(0, 18, 0) , B(6,18,0)B(6, 18, 0) , C′(0,18,18)C'(0, 18, 18).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 8

תרגיל 9

נתון: ∣v‾∣=6|\underline{v}| = 6 , ∣w‾∣=∣u‾∣=18|\underline{w}| = |\underline{u}| = 18. נתון: D(0,0,0)D(0, 0, 0). הקודקוד AA נמצא על החלק החיובי של ציר ה־xx, הקודקוד CC נמצא על החלק החיובי של ציר ה־yy והקודקוד D′D' נמצא על החלק החיובי של ציר ה־zz. ג (2). מצאו את שיעורי הנקודה MM.

M(M( ____ ,, ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: M(M( 3 ,, 18 ,, 9 ))

הפתרון:

M=B+C′2=(6+02,18+182,0+182)=(3,18,9)\begin{aligned}M &= \frac{B + C'}{2} \\ &= \left(\frac{6 + 0}{2}, \frac{18 + 18}{2}, \frac{0 + 18}{2}\right) \\ &= (3, 18, 9)\end{aligned}

MM אמצע האלכסון BC′BC'

M(3,18,9)M(3, 18, 9).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 9

תרגיל 10

נתון: ∣v‾∣=6|\underline{v}| = 6 , ∣w‾∣=∣u‾∣=18|\underline{w}| = |\underline{u}| = 18. נתון: D(0,0,0)D(0, 0, 0). הקודקוד AA נמצא על החלק החיובי של ציר ה־xx, הקודקוד CC נמצא על החלק החיובי של ציר ה־yy והקודקוד D′D' נמצא על החלק החיובי של ציר ה־zz. ד. מצאו את גודל הזווית PMBPMB. (במעלות, בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 84.11

הפתרון:

P=(0,0,13⋅18)=(0,0,6)\begin{aligned}P &= \left(0, 0, \tfrac{1}{3} \cdot 18\right) \\ &= (0, 0, 6)\end{aligned}

DP=13DD′DP = \frac{1}{3}DD'

MP→=(−3,−18,−3)MB→=(3,0,−9)\begin{aligned}\overrightarrow{MP} &= (-3, -18, -3) \\ \quad \overrightarrow{MB} &= (3, 0, -9)\end{aligned}
cos⁡∠PMB=−9+0+27342⋅90=1830780=195\begin{aligned}\cos\angle PMB &= \frac{-9 + 0 + 27}{\sqrt{342} \cdot \sqrt{90}} \\ &= \frac{18}{\sqrt{30780}} \\ &= \frac{1}{\sqrt{95}}\end{aligned}
∠PMB≈84.11∘\angle PMB \approx 84.11^\circ

∠PMB≈84.11∘\angle PMB \approx 84.11^\circ.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 10

שאלה 3 — דעיכה וגדילה: גלגל ים ומזרן ים

תרגיל 11

א. קבעו בעבור כל אחת מן הטענות II–IIII אם היא נכונה או לא נכונה. I. כעבור 66 ימים מיום הקנייה היה נפח הגלגל גדול מנפח המזרן. II. כעבור 88 ימים מיום הקנייה היה נפח הגלגל גדול מנפח המזרן.

  1. אI נכונה, II לא נכונה
  2. בI לא נכונה, II נכונה
  3. גשתי הטענות לא נכונות
  4. דשתי הטענות נכונות
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב I לא נכונה, II נכונה

הפתרון:

4900 q1 7=9800 q2 7⇒(q2q1)7=12\begin{aligned}4900\,q_1^{\,7} &= 9800\,q_2^{\,7} \Rightarrow \left(\frac{q_2}{q_1}\right)^7 \\ &= \frac{1}{2}\end{aligned}

q1q_1: הגלגל, q2q_2: המזרן

q2q1<1\frac{q_2}{q_1} < 1

המזרן מתרוקן מהר יותר

9800 q2 t4900 q1 t=2(q2q1)t=21−t/7\begin{aligned}\frac{9800\,q_2^{\,t}}{4900\,q_1^{\,t}} &= 2\left(\frac{q_2}{q_1}\right)^t \\ &= 2^{1 - t/7}\end{aligned}

היחס בין נפח המזרן לנפח הגלגל

t=6: 21/7>1t=8: 2−1/7<1\begin{aligned}t &= 6: \ 2^{1/7} > 1 \\ \qquad t &= 8: \ 2^{-1/7} < 1\end{aligned}

I לא נכונה: כעבור 66 ימים נפח המזרן עדיין גדול. II נכונה: כעבור 88 ימים נפח הגלגל גדול.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 11

תרגיל 12

נתון כי נפח הגלגל קטן ב־4%4\% בכל יום. ב. מצאו את האחוז שבו נפח המזרן קטן בכל יום. (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 13.05

הפתרון:

4900⋅0.967=9800 q74900 \cdot 0.96^7 = 9800\,q^7
q=0.96⋅0.57≈0.86949q = 0.96 \cdot \sqrt[7]{0.5} \approx 0.86949
(1−0.86949)⋅100≈13.05(1 - 0.86949) \cdot 100 \approx 13.05

נפח המזרן קטן בכ־13.05%13.05\% בכל יום.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 12

תרגיל 13

נתון כי נפח הגלגל קטן ב־4%4\% בכל יום. כעבור tt ימים מיום הקנייה היה נפח המזרן 13\frac{1}{3} מנפח הגלגל. ג. מצאו את הערך של tt. (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 18.09

הפתרון:

9800⋅qt=13⋅4900⋅0.96t9800 \cdot q^t = \frac{1}{3} \cdot 4900 \cdot 0.96^t
(q0.96)t=16⇒0.5t/7=16\begin{aligned}\left(\frac{q}{0.96}\right)^t &= \frac{1}{6} \Rightarrow 0.5^{t/7} \\ &= \frac{1}{6}\end{aligned}

q0.96=0.57\frac{q}{0.96} = \sqrt[7]{0.5}

t=7log⁡6log⁡2≈18.09t = \frac{7\log 6}{\log 2} \approx 18.09

t≈18.09t \approx 18.09 ימים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 13

תרגיל 14

נתון כי נפח הגלגל קטן ב־4%4\% בכל יום. כעבור tt ימים מיום הקנייה היה נפח המזרן 13\frac{1}{3} מנפח הגלגל. לאחר כמה שבועות החליט אמיר לנפח את המזרן. במהלך הניפוח גדל נפח המזרן בכל דקה ב־23%23\%. בסיום הניפוח היה נפח המזרן גדול פי 7.57.5 מן הנפח שלו בתחילת הניפוח. ד. מצאו את מספר הדקות שנמשך ניפוח המזרן. (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 9.73

הפתרון:

V0⋅1.23n=7.5 V0V_0 \cdot 1.23^n = 7.5\,V_0
n=log⁡7.5log⁡1.23≈9.73n = \frac{\log 7.5}{\log 1.23} \approx 9.73

הניפוח נמשך כ־9.739.73 דקות.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 14

שאלה 4 — פונקציה מעריכית

תרגיל 15

א. קבעו איזה מן הגרפים מתאר את פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x) , ונמקו את קביעתכם.

  1. אגרף II: הוא עובר מחיובי לשלילי משמאל לציר ה־yy
  2. בשני הגרפים מתאימים: לשניהם שתי נקודות חיתוך עם ציר ה־xx
  3. גגרף II: הוא חיובי בקצה הימני של הסרטוט
  4. דגרף I: הוא עובר מחיובי לשלילי רק מימין לציר ה־yy
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד גרף I: הוא עובר מחיובי לשלילי רק מימין לציר ה־yy

הפתרון:

f′:+→−f' : + \to -

מקסימום של ff

xmax⁡>0x_{\max} > 0

הנתון

I: −→+ (x<0),+→− (x>0)\text{I}: \ - \to + \ (x < 0), \quad + \to - \ (x > 0)

גרף I: המעבר היחיד מחיובי לשלילי הוא מימין לציר ה־yy. בגרף II המעבר מחיובי לשלילי הוא משמאל לציר ה־yy: מקסימום ב־xx שלילי.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 15

תרגיל 16

נתון: f(x)=(x2−2)⋅e−2x+1f(x) = (x^2 - 2) \cdot e^{-2x + 1}. ב (1). מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם ציר ה־xx. (מהקטנה ל־xx לגדולה; בדיוק של שלוש ספרות אחרי הנקודה.)

(( ____ ,, ____ )) , (( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: (( -1.414 ,, 0 )) , (( 1.414 ,, 0 ))

הפתרון:

e−2x+1>0e^{-2x + 1} > 0

חזקה של בסיס חיובי

x2−2=0⇒x=±2≈±1.414\begin{aligned}x^2 - 2 &= 0 \Rightarrow x \\ &= \pm\sqrt{2} \approx \pm 1.414\end{aligned}

נקודות החיתוך: (−2,0)(-\sqrt{2}, 0) , (2,0)(\sqrt{2}, 0).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 16

תרגיל 17

נתון: f(x)=(x2−2)⋅e−2x+1f(x) = (x^2 - 2) \cdot e^{-2x + 1}. ב (2). מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה f(x)f(x) , וקבעו את סוגן. (מהקטנה ל־xx לגדולה; את yy בדיוק של שלוש ספרות אחרי הנקודה.)

(( ____ ,, ____ )) , (( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: (( -1 ,, -20.086 )) , (( 2 ,, 0.1 ))

הפתרון:

f′(x)=2x⋅e−2x+1−2(x2−2) e−2x+1=−2(x2−x−2) e−2x+1\begin{aligned}f'(x) &= 2x \cdot e^{-2x + 1} - 2(x^2 - 2)\,e^{-2x + 1} \\ &= -2(x^2 - x - 2)\,e^{-2x + 1}\end{aligned}

נגזרת של מכפלה

f′(x)=−2(x+1)(x−2) e−2x+1=0⇒x=−1 x=2\begin{aligned}f'(x) &= -2(x + 1)(x - 2)\,e^{-2x + 1} \\ &= 0 \Rightarrow x \\ &= -1 \\ \ x &= 2\end{aligned}
x<−1:f′<0,−1<x<2:f′>0,x>2:f′<0x < -1: f' < 0, \quad -1 < x < 2: f' > 0, \quad x > 2: f' < 0
(−1,−e3)≈(−1,−20.086): min⁡,(2,2e3)≈(2,0.100): max⁡(-1, -e^3) \approx (-1, -20.086): \ \min, \qquad \left(2, \tfrac{2}{e^3}\right) \approx (2, 0.100): \ \max

מינימום ב־(−1,−e3)(-1, -e^3), מקסימום ב־(2,2e3)\left(2, \frac{2}{e^3}\right).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 17

תרגיל 18

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

נתון: f(x)=(x2−2)⋅e−2x+1f(x) = (x^2 - 2) \cdot e^{-2x + 1}. ג. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x). בחרו את הגרף (I–IV) שמתאים לסקיצה.

  1. אגרף III
  2. בגרף IV
  3. גגרף I
  4. דגרף II
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד גרף II

הפתרון:

x→−∞:f→∞,x→∞:f→0x \to -\infty: f \to \infty, \qquad x \to \infty: f \to 0
min⁡(−1,−e3), max⁡(2,2e3), (±2,0)\min(-1, -e^3), \ \max\left(2, \tfrac{2}{e^3}\right), \ (\pm\sqrt{2}, 0)

סעיף ב

f(0)=−2e<0f(0) = -2e < 0

גרף II: יורד מ־+∞+\infty אל מינימום עמוק ב־x=−1x = -1, עולה אל מקסימום נמוך ב־x=2x = 2, ומתקרב לציר ה־xx מלמעלה. גרף I הוא −f-f, גרף III הוא f(−x)f(-x), וגרף IV הוא ∣f∣|f|. (בגרפים הציר האנכי מכווץ.)

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 18

תרגיל 19

נתון: f(x)=(x2−2)⋅e−2x+1f(x) = (x^2 - 2) \cdot e^{-2x + 1}. נתונה הפונקציה g(x)=7⋅e−2x+1g(x) = 7 \cdot e^{-2x + 1} המוגדרת לכל xx. ד (1). הסבירו מדוע הפונקציה g(x)g(x) חיובית לכל xx.

  1. אכי e−2x+1>0e^{-2x + 1} > 0 לכל xx, ו־7>07 > 0
  2. בכי −2x+1>0-2x + 1 > 0 לכל xx, ולכן החזקה חיובית
  3. גכי g(0)=7e>0g(0) = 7e > 0, ו־gg יורדת לכל xx
  4. דכי e>1e > 1, ולכן e−2x+1>1e^{-2x + 1} > 1 לכל xx
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א כי e−2x+1>0e^{-2x + 1} > 0 לכל xx, ו־7>07 > 0

הפתרון:

e−2x+1>0e^{-2x + 1} > 0

חזקה של בסיס חיובי חיובית לכל מעריך

g(x)=7⋅e−2x+1>0g(x) = 7 \cdot e^{-2x + 1} > 0

g(x)>0g(x) > 0 לכל xx.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 19

תרגיל 20

נתון: f(x)=(x2−2)⋅e−2x+1f(x) = (x^2 - 2) \cdot e^{-2x + 1}. נתונה הפונקציה g(x)=7⋅e−2x+1g(x) = 7 \cdot e^{-2x + 1} המוגדרת לכל xx. ד (2). מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם גרף הפונקציה g(x)g(x). (מהקטנה ל־xx לגדולה; הנקודות הן (x1,7ek1)(x_1, 7e^{k_1}) ו־(x2,7ek2)(x_2, 7e^{k_2}).)

x1=x_1 = ____ , k1=k_1 = ____ , x2=x_2 = ____ , k2=k_2 = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: x1=x_1 = -3 , k1=k_1 = 7 , x2=x_2 = 3 , k2=k_2 = -5

הפתרון:

(x2−2) e−2x+1=7 e−2x+1(x^2 - 2)\,e^{-2x + 1} = 7\,e^{-2x + 1}

מחלקים ב־e−2x+1>0e^{-2x + 1} > 0

x2=9⇒x=±3\begin{aligned}x^2 &= 9 \Rightarrow x \\ &= \pm 3\end{aligned}
g(−3)=7e7≈7676.43g(3)=7e−5≈0.047\begin{aligned}g(-3) &= 7e^{7} \approx 7676.43 \\ \qquad g(3) &= 7e^{-5} \approx 0.047\end{aligned}

נקודות החיתוך: (−3,7e7)(-3, 7e^7) , (3,7e−5)(3, 7e^{-5}).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 20

תרגיל 21

נתון: f(x)=(x2−2)⋅e−2x+1f(x) = (x^2 - 2) \cdot e^{-2x + 1}. נתונה הפונקציה g(x)=7⋅e−2x+1g(x) = 7 \cdot e^{-2x + 1} המוגדרת לכל xx. דרך כל אחת מן הנקודות שמצאתם בסעיף ד העבירו אנך לציר ה־xx. ה. חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה g(x)g(x) , על ידי ציר ה־xx ועל ידי האנכים. (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 3838.19

הפתרון:

S=∫−337e−2x+1 dx=[−72e−2x+1]−33\begin{aligned}S &= \int_{-3}^{3} 7e^{-2x + 1}\,dx \\ &= \left[-\frac{7}{2}e^{-2x + 1}\right]_{-3}^{3}\end{aligned}

g>0g > 0 (סעיף ד (1))

S=72(e7−e−5)≈3838.19S = \frac{7}{2}\left(e^{7} - e^{-5}\right) \approx 3838.19

השטח: 72(e7−e−5)≈3838.19\frac{7}{2}\left(e^7 - e^{-5}\right) \approx 3838.19.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 21

שאלה 5 — פונקציה לוגריתמית

תרגיל 22

א (1). מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

  1. אx≠1x \neq 1
  2. בx>0x > 0 , x≠1x \neq 1
  3. גx>1x > 1
  4. דx>0x > 0
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב x>0x > 0 , x≠1x \neq 1

הפתרון:

x>0x > 0

תחום ההגדרה של ln⁡x\ln x

(ln⁡x)2≠0⇒x≠1(\ln x)^2 \neq 0 \Rightarrow x \neq 1

המכנה שונה מ־00

תחום ההגדרה: x>0x > 0 , x≠1x \neq 1.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 22

תרגיל 23

א (2). מצאו את משוואת האסימפטוטה האנכית לציר ה־xx של הפונקציה f(x)f(x).

x=x = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: x=x = 1

הפתרון:

x→1: (ln⁡x)2→0+,12x→12⇒f(x)→∞x \to 1: \ (\ln x)^2 \to 0^+, \quad 12x \to 12 \Rightarrow f(x) \to \infty

האסימפטוטה: x=1x = 1.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 23

תרגיל 24

א (3). האם לגרף הפונקציה f(x)f(x) יש נקודות חיתוך עם הצירים? נמקו את תשובתכם.

  1. אכן: בראשית הצירים, כי f(0)=0f(0) = 0
  2. בכן: עם ציר ה־yy בלבד, כי 12x12x מתאפס
  3. גכן: עם ציר ה־xx בנקודה שבה x=1x = 1
  4. דלא: x=0x = 0 אינו בתחום, ו־12x>012x > 0 בתחום
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד לא: x=0x = 0 אינו בתחום, ו־12x>012x > 0 בתחום

הפתרון:

x>0x > 0

תחום ההגדרה: x=0x = 0 אינו בתחום, ולכן אין חיתוך עם ציר ה־yy

f(x)=0  ⟺  12x=0  ⟺  x=0\begin{aligned}f(x) &= 0 \iff 12x \\ &= 0 \iff x \\ &= 0\end{aligned}

אין חיתוך עם ציר ה־xx

לא: לגרף אין נקודות חיתוך עם הצירים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 24

תרגיל 25

ב (1). מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה f(x)f(x) , וקבעו את סוגה. (בדיוק של שלוש ספרות אחרי הנקודה.)

(( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: (( 7.389 ,, 22.167 ))

הפתרון:

f′(x)=12(ln⁡x)2−12x⋅2ln⁡x⋅1x(ln⁡x)4=12(ln⁡x−2)(ln⁡x)3\begin{aligned}f'(x) &= \frac{12(\ln x)^2 - 12x \cdot 2\ln x \cdot \frac{1}{x}}{(\ln x)^4} \\ &= \frac{12(\ln x - 2)}{(\ln x)^3}\end{aligned}

נגזרת של מנה

f′(x)=0⇒ln⁡x=2⇒x=e2\begin{aligned}f'(x) &= 0 \Rightarrow \ln x \\ &= 2 \Rightarrow x \\ &= e^2\end{aligned}
1<x<e2:f′<0,x>e2:f′>01 < x < e^2: f' < 0, \quad x > e^2: f' > 0

מינימום

f(e2)=12e24=3e2≈22.167\begin{aligned}f(e^2) &= \frac{12e^2}{4} \\ &= 3e^2 \approx 22.167\end{aligned}

מינימום ב־(e2,3e2)≈(7.389,22.167)(e^2, 3e^2) \approx (7.389, 22.167).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 25

תרגיל 26

ב (2). מצאו את תחומי העלייה של הפונקציה f(x)f(x).

  1. א0<x<10 < x < 1 , x>e2x > e^2
  2. בx>e2x > e^2 בלבד
  3. ג0<x<10 < x < 1 , 1<x<e21 < x < e^2
  4. ד1<x<e21 < x < e^2
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א 0<x<10 < x < 1 , x>e2x > e^2

הפתרון:

0<x<1: (−)(−)>00 < x < 1: \ \frac{(-)}{(-)} > 0

ln⁡x−2<0\ln x - 2 < 0 , (ln⁡x)3<0(\ln x)^3 < 0

1<x<e2: (−)(+)<0,x>e2: (+)(+)>01 < x < e^2: \ \frac{(-)}{(+)} < 0, \qquad x > e^2: \ \frac{(+)}{(+)} > 0

f(x)f(x) עולה ב־0<x<10 < x < 1 וב־x>e2x > e^2.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 26

תרגיל 27

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

ג. קבעו איזה מן הגרפים II–IVIV שבסוף השאלה מתאר את הפונקציה f(x)f(x).

  1. אגרף I: עולה מראשית הצירים אל האסימפטוטה
  2. בגרף III: יש לו מקסימום מימין לאסימפטוטה
  3. גגרף II: יש לו מינימום מימין לאסימפטוטה
  4. דגרף IV: חיובי משני צדי האסימפטוטה
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד גרף IV: חיובי משני צדי האסימפטוטה

הפתרון:

f(x)=12x(ln⁡x)2>0f(x) = \frac{12x}{(\ln x)^2} > 0

בכל התחום

x→0+:f→0,x→1:f→∞x \to 0^+: f \to 0, \qquad x \to 1: f \to \infty
min⁡(e2,3e2)\min(e^2, 3e^2)

סעיף ב

גרף IV: עולה מראשית הצירים אל האסימפטוטה x=1x = 1, ומימינה יורד אל המינימום (e2,3e2)(e^2, 3e^2) ועולה. בגרפים I, II ו־III יש ענף שלילי.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 27

תרגיל 28

g(x)g(x) היא פונקציה שתחום הגדרתה זהה לתחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x). נגזרת הפונקציה g(x)g(x) מקיימת g′(x)=f(x)−cg'(x) = f(x) - c , cc הוא פרמטר. ד (1). מצאו בעבור c=4c = 4 כמה נקודות קיצון יש לפונקציה g(x)g(x) , וקבעו את סוגן (אם יש כאלה). נמקו את תשובתכם.

  1. אאין נקודות קיצון, כי f(x)>4f(x) > 4 לכל xx בתחום
  2. בנקודת קיצון אחת, מקסימום, בקטע 0<x<10 < x < 1
  3. גנקודת קיצון אחת, מינימום, בקטע 0<x<10 < x < 1
  4. דשלוש נקודות קיצון: שני מינימומים ומקסימום אחד
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג נקודת קיצון אחת, מינימום, בקטע 0<x<10 < x < 1

הפתרון:

g′(x)=f(x)−4g'(x) = f(x) - 4
0<x<1: f(x)↗,f→0 (x→0+),f→∞ (x→1−)0 < x < 1: \ f(x) \nearrow, \quad f \to 0 \ (x \to 0^+), \quad f \to \infty \ (x \to 1^-)

ff עולה ומקבלת את הערך 44 פעם אחת: g′g' עוברת משלילי לחיובי

x>1: f(x)≥3e2≈22.17>4⇒g′>0x > 1: \ f(x) \ge 3e^2 \approx 22.17 > 4 \Rightarrow g' > 0

המינימום של ff (סעיף ב)

לפונקציה g(x)g(x) נקודת קיצון אחת, מינימום, בקטע 0<x<10 < x < 1.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 28

תרגיל 29

g(x)g(x) היא פונקציה שתחום הגדרתה זהה לתחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x). נגזרת הפונקציה g(x)g(x) מקיימת g′(x)=f(x)−cg'(x) = f(x) - c , cc הוא פרמטר. ד (2). רשמו ערך כלשהו של cc שבעבורו יש לפונקציה g(x)g(x) שלוש נקודות קיצון. נמקו את תשובתכם. (בחרו ערך מתאים.)

  1. אc=3e2c = 3e^2
  2. בc=0c = 0
  3. גc=22c = 22
  4. דc=30c = 30
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד c=30c = 30

הפתרון:

g′(x)=0  ⟺  f(x)=c\begin{aligned}g'(x) &= 0 \iff f(x) \\ &= c\end{aligned}
c>3e2≈22.17c > 3e^2 \approx 22.17

הישר y=cy = c חותך את הענף השמאלי פעם אחת ואת הענף הימני פעמיים

c=30>22.17c = 30 > 22.17

למשל c=30c = 30: f(x)=30f(x) = 30 בשלוש נקודות, ובכל אחת g′g' מחליפה סימן.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 29

השיעור הבא מחכה ב-elev

סרטונים, תרגול שנבדק מיד, ומסלול שמתקדם בקצב שלך — לכל הפרקים של הכיתה.

השיעור הזה פתוח למנויים. פרק שלם בחינם: הפונקציה המעריכית