בגרות 35472 — קיץ 2025

ב-elev השיעור הזה מגיע עם:

  • כל תרגיל נבדק ברגע שעונים
  • רמז בדיוק כשנתקעים
  • מעקב אחרי ההתקדמות, פרק אחרי פרק
לתרגל ב-elev

השיעור הזה פתוח למנויים. פרק שלם בחינם: הפונקציה המעריכית

בחינת הבגרות במתמטיקה, שאלון 35472 (4 יחידות לימוד, שאלון שני, תוכנית חדשה), קיץ תשפ״ה, 2025. משך הבחינה: שעתיים ורבע. יש לענות על שלוש מן השאלות 1–5, על שאלה אחת לפחות מכל פרק (לכל שאלה – 331333\frac{1}{3} נקודות). פרק ראשון – סדרות, גאומטרייה במרחב וגדילה ודעיכה: שאלות 1–3. פרק שני – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פונקציות מעריכיות ולוגריתמיות: שאלות 4–5. חומר עזר מותר בשימוש: מחשבון לא גרפי ודפי נוסחאות ל־4 יחידות לימוד.

כאן כתובות כל חמש השאלות, ב־24 סעיפים, כדי שאפשר יהיה להתאמן בכולן; בבחינה עצמה בוחרים שלוש. נוסח השאלות הוא נוסח הבחינה; סעיף שמבקש לסרטט, להסביר, להראות או להוכיח הפך כאן לבחירה בין תיאורים או לבניית הוכחה, וסעיף שמבקש ביטוי הפך להשלמת מקדמים. הפתרון המלא מופיע בסוף הבחינה.

תרגילים

שאלה 1 — סדרות: סדרה חשבונית וסדרה הנדסית

תרגיל 1

א. מצאו את הפרש הסדרה ואת a1a_1.

d=d = ____ ; a1=a_1 = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: d=d = 3 ; a1=a_1 = 3

הפתרון:

(a1+d)+(a1+3d)=a1+5d⇒a1=d\begin{aligned}(a_1 + d) + (a_1 + 3d) &= a_1 + 5d \Rightarrow a_1 \\ &= d\end{aligned}

a2+a4=a6a_2 + a_4 = a_6

a57=a1+56d=57d=171⇒d=3\begin{aligned}a_{57} &= a_1 + 56d \\ &= 57d \\ &= 171 \Rightarrow d \\ &= 3\end{aligned}

האיבר האחרון הוא a57a_{57}

a1=d=3\begin{aligned}a_1 &= d \\ &= 3\end{aligned}

הפרש הסדרה d=3d = 3 , ו־a1=3a_1 = 3.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 1

תרגיל 2

נתונה סדרה הנדסית אין־סופית BB שאיבריה הם: b1,b2,b3,…b_1 , b_2 , b_3 , \ldots. נתון: b1=a6b_1 = a_6 , 3⋅b3=a83 \cdot b_3 = a_8. ב. מצאו את המנה של הסדרה BB (מצאו את שתי האפשרויות). (הערך השלילי ראשון.)

q=q = ____ או q=q = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: q=q = -0.667 או q=q = 0.667

הפתרון:

a6=3+5⋅3=18a8=3+7⋅3=24\begin{aligned}a_6 &= 3 + 5 \cdot 3 \\ &= 18 \\ \quad a_8 &= 3 + 7 \cdot 3 \\ &= 24\end{aligned}
b1=18b3=243=8\begin{aligned}b_1 &= 18 \\ \quad b_3 &= \frac{24}{3} \\ &= 8\end{aligned}
q2=b3b1=818=49⇒q=±23\begin{aligned}q^2 &= \frac{b_3}{b_1} \\ &= \frac{8}{18} \\ &= \frac{4}{9} \Rightarrow q \\ &= \pm\frac{2}{3}\end{aligned}

q=−23q = -\frac{2}{3} או q=23q = \frac{2}{3}.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 2

תרגיל 3

נתונה סדרה הנדסית אין־סופית BB שאיבריה הם: b1,b2,b3,…b_1 , b_2 , b_3 , \ldots. נתון: b1=a6b_1 = a_6 , 3⋅b3=a83 \cdot b_3 = a_8. נתון כי הסדרה BB אינה עולה ואינה יורדת. ג. מצאו את סכום האיברים הנמצאים במקומות הזוגיים בסדרה BB.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: -21.6

הפתרון:

q=−23q = -\frac{2}{3}

סדרה שאינה עולה ואינה יורדת: מנה שלילית

b2=18⋅(−23)=−12\begin{aligned}b_2 &= 18 \cdot \left(-\frac{2}{3}\right) \\ &= -12\end{aligned}

האיברים b2,b4,b6,…b_2 , b_4 , b_6 , \ldots הם סדרה הנדסית שמנתה q2=49q^2 = \frac{4}{9}

S=−121−49=−12⋅95=−21.6\begin{aligned}S &= \frac{-12}{1 - \frac{4}{9}} \\ &= -12 \cdot \frac{9}{5} \\ &= -21.6\end{aligned}

סכום סדרה הנדסית אין־סופית יורדת

סכום האיברים במקומות הזוגיים הוא −21.6-21.6.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 3

רוצה לדעת אם הבנת?

ב-elev כל תרגיל נבדק ברגע שעונים, ורמז מגיע בדיוק כשנתקעים.

לתרגל ב-elev

שאלה 2 — פירמידה, וקטורים

תרגיל 4

א. הביעו באמצעות u‾\underline{u} , v‾\underline{v} ו־w‾\underline{w} את הווקטורים BC→\overrightarrow{BC} , ED→\overrightarrow{ED} ו־AM→\overrightarrow{AM}.

  1. אED→=12u‾+12v‾−w‾\overrightarrow{ED} = \frac{1}{2}\underline{u} + \frac{1}{2}\underline{v} - \underline{w} , BC→=u‾−v‾\overrightarrow{BC} = \underline{u} - \underline{v} , AM→=13u‾+13v‾+13w‾\overrightarrow{AM} = \frac{1}{3}\underline{u} + \frac{1}{3}\underline{v} + \frac{1}{3}\underline{w}
  2. בED→=12u‾+12v‾−w‾\overrightarrow{ED} = \frac{1}{2}\underline{u} + \frac{1}{2}\underline{v} - \underline{w} , BC→=v‾−u‾\overrightarrow{BC} = \underline{v} - \underline{u} , AM→=13u‾+13v‾+13w‾\overrightarrow{AM} = \frac{1}{3}\underline{u} + \frac{1}{3}\underline{v} + \frac{1}{3}\underline{w}
  3. גED→=w‾−12u‾−12v‾\overrightarrow{ED} = \underline{w} - \frac{1}{2}\underline{u} - \frac{1}{2}\underline{v} , BC→=v‾−u‾\overrightarrow{BC} = \underline{v} - \underline{u} , AM→=−13u‾−13v‾+53w‾\overrightarrow{AM} = -\frac{1}{3}\underline{u} - \frac{1}{3}\underline{v} + \frac{5}{3}\underline{w}
  4. דED→=12u‾+12v‾−w‾\overrightarrow{ED} = \frac{1}{2}\underline{u} + \frac{1}{2}\underline{v} - \underline{w} , BC→=v‾−u‾\overrightarrow{BC} = \underline{v} - \underline{u} , AM→=16u‾+16v‾+23w‾\overrightarrow{AM} = \frac{1}{6}\underline{u} + \frac{1}{6}\underline{v} + \frac{2}{3}\underline{w}
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב ED→=12u‾+12v‾−w‾\overrightarrow{ED} = \frac{1}{2}\underline{u} + \frac{1}{2}\underline{v} - \underline{w} , BC→=v‾−u‾\overrightarrow{BC} = \underline{v} - \underline{u} , AM→=13u‾+13v‾+13w‾\overrightarrow{AM} = \frac{1}{3}\underline{u} + \frac{1}{3}\underline{v} + \frac{1}{3}\underline{w}

הפתרון:

BC→=BA→+AC→=v‾−u‾\begin{aligned}\overrightarrow{BC} &= \overrightarrow{BA} + \overrightarrow{AC} \\ &= \underline{v} - \underline{u}\end{aligned}
AD→=12(u‾+v‾)ED→=AD→−AE→=12u‾+12v‾−w‾\begin{aligned}\overrightarrow{AD} &= \frac{1}{2}\left(\underline{u} + \underline{v}\right) \\ \quad \overrightarrow{ED} &= \overrightarrow{AD} - \overrightarrow{AE} \\ &= \frac{1}{2}\underline{u} + \frac{1}{2}\underline{v} - \underline{w}\end{aligned}

DD אמצע BCBC

AM→=AE→+23ED→=w‾+13u‾+13v‾−23w‾=13u‾+13v‾+13w‾\begin{aligned}\overrightarrow{AM} &= \overrightarrow{AE} + \frac{2}{3}\overrightarrow{ED} \\ &= \underline{w} + \frac{1}{3}\underline{u} + \frac{1}{3}\underline{v} - \frac{2}{3}\underline{w} \\ &= \frac{1}{3}\underline{u} + \frac{1}{3}\underline{v} + \frac{1}{3}\underline{w}\end{aligned}

ED→=12u‾+12v‾−w‾\overrightarrow{ED} = \frac{1}{2}\underline{u} + \frac{1}{2}\underline{v} - \underline{w} , BC→=v‾−u‾\overrightarrow{BC} = \underline{v} - \underline{u} , AM→=13u‾+13v‾+13w‾\overrightarrow{AM} = \frac{1}{3}\underline{u} + \frac{1}{3}\underline{v} + \frac{1}{3}\underline{w}.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 4

תרגיל 5

נתון: ∣w‾∣=∣v‾∣=∣u‾∣=12|\underline{w}| = |\underline{v}| = |\underline{u}| = 12. ב (1). הוכיחו כי AM→\overrightarrow{AM} מאונך ל־ED→\overrightarrow{ED}.

  • AM→=13u‾+13v‾+13w‾\overrightarrow{AM} = \frac{1}{3}\underline{u} + \frac{1}{3}\underline{v} + \frac{1}{3}\underline{w} , ED→=12u‾+12v‾−w‾\overrightarrow{ED} = \frac{1}{2}\underline{u} + \frac{1}{2}\underline{v} - \underline{w}
  • AE⊥ABCAE \perp ABC , ∠BAC=90∘\angle BAC = 90^\circ
  • ∣w‾∣=∣v‾∣=∣u‾∣=12|\underline{w}| = |\underline{v}| = |\underline{u}| = 12

AM→⊥ED→\overrightarrow{AM} \perp \overrightarrow{ED}

להציג את התשובה והפתרון
  1. u‾⋅v‾=u‾⋅w‾=v‾⋅w‾=0\underline{u} \cdot \underline{v} = \underline{u} \cdot \underline{w} = \underline{v} \cdot \underline{w} = 0 — שלושת המקצועות ABAB , ACAC ו־AEAE מאונכים זה לזה
  2. AM→⋅ED→=16∣u‾∣2+16∣v‾∣2−13∣w‾∣2\overrightarrow{AM} \cdot \overrightarrow{ED} = \frac{1}{6}|\underline{u}|^2 + \frac{1}{6}|\underline{v}|^2 - \frac{1}{3}|\underline{w}|^2 — פתיחת סוגריים במכפלה סקלרית
  3. AM→⋅ED→=24+24−48=0\overrightarrow{AM} \cdot \overrightarrow{ED} = 24 + 24 - 48 = 0 — מציבים ∣u‾∣2=∣v‾∣2=∣w‾∣2=144|\underline{u}|^2 = |\underline{v}|^2 = |\underline{w}|^2 = 144
  4. AM→⊥ED→\overrightarrow{AM} \perp \overrightarrow{ED} — מכפלה סקלרית אפס של וקטורים שונים מאפס

הפתרון:

AM→⋅ED→=13(u‾+v‾+w‾)⋅(12u‾+12v‾−w‾)\overrightarrow{AM} \cdot \overrightarrow{ED} = \frac{1}{3}\left(\underline{u} + \underline{v} + \underline{w}\right) \cdot \left(\frac{1}{2}\underline{u} + \frac{1}{2}\underline{v} - \underline{w}\right)
=13(1442+1442−144)=0= \frac{1}{3}\left(\frac{144}{2} + \frac{144}{2} - 144\right) = 0

המכפלות המעורבות מתאפסות: ∠BAC=90∘\angle BAC = 90^\circ ו־AEAE גובה

המכפלה הסקלרית היא 00: AM→⊥ED→\overrightarrow{AM} \perp \overrightarrow{ED}.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 5

תרגיל 6

נתון: ∣w‾∣=∣v‾∣=∣u‾∣=12|\underline{w}| = |\underline{v}| = |\underline{u}| = 12. ב (2). הוכיחו כי AM→\overrightarrow{AM} מאונך למישור BECBEC.

  • AM→⊥ED→\overrightarrow{AM} \perp \overrightarrow{ED} (סעיף ב (1))
  • AM→=13u‾+13v‾+13w‾\overrightarrow{AM} = \frac{1}{3}\underline{u} + \frac{1}{3}\underline{v} + \frac{1}{3}\underline{w} , BC→=v‾−u‾\overrightarrow{BC} = \underline{v} - \underline{u}
  • ∣u‾∣=∣v‾∣=12|\underline{u}| = |\underline{v}| = 12 , u‾⋅v‾=u‾⋅w‾=v‾⋅w‾=0\underline{u} \cdot \underline{v} = \underline{u} \cdot \underline{w} = \underline{v} \cdot \underline{w} = 0

AM→\overrightarrow{AM} מאונך למישור BECBEC

להציג את התשובה והפתרון
  1. AM→⋅BC→=13∣v‾∣2−13∣u‾∣2\overrightarrow{AM} \cdot \overrightarrow{BC} = \frac{1}{3}|\underline{v}|^2 - \frac{1}{3}|\underline{u}|^2 — פתיחת סוגריים; המכפלות המעורבות מתאפסות
  2. AM→⋅BC→=48−48=0\overrightarrow{AM} \cdot \overrightarrow{BC} = 48 - 48 = 0 — מציבים ∣u‾∣2=∣v‾∣2=144|\underline{u}|^2 = |\underline{v}|^2 = 144
  3. AM→⊥BC→\overrightarrow{AM} \perp \overrightarrow{BC} — מכפלה סקלרית אפס של וקטורים שונים מאפס
  4. EDED ו־BCBC הם שני ישרים נחתכים במישור BECBEC — הנקודה DD נמצאת על BCBC , והנקודה EE במישור BECBEC
  5. AM→\overrightarrow{AM} מאונך למישור BECBEC — ישר המאונך לשני ישרים נחתכים במישור מאונך למישור

הפתרון:

AM→⋅BC→=13(u‾+v‾+w‾)⋅(v‾−u‾)=13(144−144)=0\begin{aligned}\overrightarrow{AM} \cdot \overrightarrow{BC} &= \frac{1}{3}\left(\underline{u} + \underline{v} + \underline{w}\right) \cdot \left(\underline{v} - \underline{u}\right) \\ &= \frac{1}{3}\left(144 - 144\right) \\ &= 0\end{aligned}
AM→⊥ED→,AM→⊥BC→\overrightarrow{AM} \perp \overrightarrow{ED}, \quad \overrightarrow{AM} \perp \overrightarrow{BC}

סעיף ב (1), ו־EDED , BCBC נחתכים ב־DD

AM→\overrightarrow{AM} מאונך לשני ישרים נחתכים במישור BECBEC , ולכן הוא מאונך למישור BECBEC.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 6

תרגיל 7

נתון: ∣w‾∣=∣v‾∣=∣u‾∣=12|\underline{w}| = |\underline{v}| = |\underline{u}| = 12. נתון: A(0,0,0)A(0 , 0 , 0). הקודקוד BB נמצא על החלק החיובי של ציר ה־xx , הקודקוד CC נמצא על החלק החיובי של ציר ה־yy , והקודקוד EE נמצא על החלק החיובי של ציר ה־zz. ג (1). מה הם שיעורי הנקודות BB , CC ו־EE?

B(B( ____ ,, ____ ,, ____ )) , C(C( ____ ,, ____ ,, ____ )) , E(E( ____ ,, ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: B(B( 12 ,, 0 ,, 0 )) , C(C( 0 ,, 12 ,, 0 )) , E(E( 0 ,, 0 ,, 12 ))

הפתרון:

AB=AC=AE=12\begin{aligned}AB &= AC \\ &= AE \\ &= 12\end{aligned}

אורכי המקצועות

B(12,0,0),C(0,12,0),E(0,0,12)B(12, 0, 0), \quad C(0, 12, 0), \quad E(0, 0, 12)

כל קודקוד על החלק החיובי של ציר אחר

B(12,0,0)B(12, 0, 0) , C(0,12,0)C(0, 12, 0) , E(0,0,12)E(0, 0, 12).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 7

תרגיל 8

נתון: ∣w‾∣=∣v‾∣=∣u‾∣=12|\underline{w}| = |\underline{v}| = |\underline{u}| = 12. נתון: A(0,0,0)A(0 , 0 , 0). הקודקוד BB נמצא על החלק החיובי של ציר ה־xx , הקודקוד CC נמצא על החלק החיובי של ציר ה־yy , והקודקוד EE נמצא על החלק החיובי של ציר ה־zz. ג (2). מצאו את שיעורי הנקודות DD ו־MM.

D(D( ____ ,, ____ ,, ____ )) , M(M( ____ ,, ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: D(D( 6 ,, 6 ,, 0 )) , M(M( 4 ,, 4 ,, 4 ))

הפתרון:

D=B+C2=(6,6,0)\begin{aligned}D &= \frac{B + C}{2} \\ &= (6, 6, 0)\end{aligned}

DD אמצע BCBC

AM→=13(u‾+v‾+w‾)=13(12,12,12)=(4,4,4)\begin{aligned}\overrightarrow{AM} &= \frac{1}{3}\left(\underline{u} + \underline{v} + \underline{w}\right) \\ &= \frac{1}{3}(12, 12, 12) \\ &= (4, 4, 4)\end{aligned}

סעיף א

M(4,4,4)M(4, 4, 4)

D(6,6,0)D(6, 6, 0) , M(4,4,4)M(4, 4, 4).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 8

תרגיל 9

נתון: ∣w‾∣=∣v‾∣=∣u‾∣=12|\underline{w}| = |\underline{v}| = |\underline{u}| = 12. נתון: A(0,0,0)A(0 , 0 , 0). הקודקוד BB נמצא על החלק החיובי של ציר ה־xx , הקודקוד CC נמצא על החלק החיובי של ציר ה־yy , והקודקוד EE נמצא על החלק החיובי של ציר ה־zz. ד. חשבו את שטח המשולש AMDAMD. (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 16.97

הפתרון:

∠AMD=90∘\angle AMD = 90^\circ

AM→⊥ED→\overrightarrow{AM} \perp \overrightarrow{ED} (סעיף ב (1)), ו־MM על EDED

AM=42+42+42=43MD=22+22+(−4)2=26\begin{aligned}AM &= \sqrt{4^2 + 4^2 + 4^2} \\ &= 4\sqrt{3} \\ \quad MD &= \sqrt{2^2 + 2^2 + (-4)^2} \\ &= 2\sqrt{6}\end{aligned}
S=43⋅262=418=122≈16.97\begin{aligned}S &= \frac{4\sqrt{3} \cdot 2\sqrt{6}}{2} \\ &= 4\sqrt{18} \\ &= 12\sqrt{2} \approx 16.97\end{aligned}

שטח המשולש AMDAMD הוא 122≈16.9712\sqrt{2} \approx 16.97.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 9

שאלה 3 — גדילה ודעיכה: צמחים בשתי משתלות

תרגיל 10

א. לפניכם שתי טענות, II–IIII. קבעו איזו טענה נכונה. נמקו את קביעתכם. I. a<600a < 600 II. a>600a > 600

  1. אטענה II נכונה: כדי שהמספרים ישתוו, ב׳ צריכה להתחיל גבוה יותר
  2. בטענה II נכונה: משתלה ב׳ גדלה מהר יותר, ולכן התחילה גבוה יותר
  3. גאי אפשר לקבוע בלי לדעת כעבור כמה שבועות המספרים השתוו
  4. דטענה I נכונה: משתלה ב׳ גדלה מהר יותר, ולכן התחילה נמוך יותר
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד טענה I נכונה: משתלה ב׳ גדלה מהר יותר, ולכן התחילה נמוך יותר

הפתרון:

a⋅1.1t=600⋅1.05ta \cdot 1.1^t = 600 \cdot 1.05^t

השוויון כעבור t>0t > 0 שבועות

a=600⋅(1.051.1)t<600a = 600 \cdot \left(\frac{1.05}{1.1}\right)^t < 600

1.051.1<1\frac{1.05}{1.1} < 1

טענה I נכונה: a<600a < 600 , כי משתלה ב׳ גדלה מהר יותר, ולכן היא השיגה את משתלה א׳ רק אם התחילה עם פחות צמחים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 10

תרגיל 11

כעבור 1717 שבועות מתחילת השתילה היה מספר הצמחים במשתלה ב׳ גדול פי 22 ממספר הצמחים במשתלה א׳. ב. מצאו את הערך של aa. (עגלו למספר שלם.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 544

הפתרון:

a⋅1.117=2⋅600⋅1.0517a \cdot 1.1^{17} = 2 \cdot 600 \cdot 1.05^{17}
a=1200⋅(1.051.1)17≈544.16a = 1200 \cdot \left(\frac{1.05}{1.1}\right)^{17} \approx 544.16

a≈544a \approx 544 צמחים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 11

תרגיל 12

כעבור 1717 שבועות מתחילת השתילה היה מספר הצמחים במשתלה ב׳ גדול פי 22 ממספר הצמחים במשתלה א׳. כעבור 1717 שבועות מתחילת השתילה, בשתי המשתלות הפסיקו את השתילה והחלו למכור את הצמחים. מאותו היום שבו החלו למכור, קטן מספר הצמחים במשתלה ב׳ בכל שבוע באחוז קבוע. כעבור 55 שבועות מן היום שבו החלו למכור, היה מספר הצמחים במשתלה ב׳ 53%53\% ממספר הצמחים בתחילת המכירה. ג. מצאו בכמה אחוזים קטן מספר הצמחים במשתלה ב׳ בכל שבוע. (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 11.92

הפתרון:

q5=0.53q^5 = 0.53
q=0.535≈0.88076q = \sqrt[5]{0.53} \approx 0.88076
(1−0.88076)⋅100≈11.92(1 - 0.88076) \cdot 100 \approx 11.92

מספר הצמחים במשתלה ב׳ קטן בכ־11.92%11.92\% בכל שבוע.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 12

תרגיל 13

כעבור 1717 שבועות מתחילת השתילה היה מספר הצמחים במשתלה ב׳ גדול פי 22 ממספר הצמחים במשתלה א׳. כעבור 1717 שבועות מתחילת השתילה, בשתי המשתלות הפסיקו את השתילה והחלו למכור את הצמחים. מאותו היום שבו החלו למכור, קטן מספר הצמחים במשתלה ב׳ בכל שבוע באחוז קבוע. כעבור 55 שבועות מן היום שבו החלו למכור, היה מספר הצמחים במשתלה ב׳ 53%53\% ממספר הצמחים בתחילת המכירה. מאותו היום שבו החלו למכור, קטן מספר הצמחים במשתלה א׳ בכל שבוע ב־8%8\%. ד. מצאו כעבור כמה זמן מן היום שבו החלו למכור, היה מספר הצמחים במשתלה א׳ שווה למספר הצמחים במשתלה ב׳. (בשבועות, בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 15.9

הפתרון:

NB(0)=2NA(0)N_B(0) = 2 N_A(0)

בתחילת המכירה (סעיף ב)

NA(0)⋅0.92t=2NA(0)⋅0.88076tN_A(0) \cdot 0.92^t = 2 N_A(0) \cdot 0.88076^t
(0.920.88076)t=2⇒t=log⁡2log⁡(0.92/0.88076)≈15.90\begin{aligned}\left(\frac{0.92}{0.88076}\right)^t &= 2 \Rightarrow t \\ &= \frac{\log 2}{\log(0.92 / 0.88076)} \approx 15.90\end{aligned}

כעבור כ־15.9015.90 שבועות מן היום שבו החלו למכור.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 13

שאלה 4 — פונקציה מעריכית עם פרמטר

תרגיל 14

א. מצאו את הערך של aa.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 4

הפתרון:

22−4⋅2+a=0⇒a=4\begin{aligned}2^2 - 4 \cdot 2 + a &= 0 \Rightarrow a \\ &= 4\end{aligned}

המכנה מתאפס ב־x=2x = 2

e4≠0e^{4} \neq 0

המונה אינו מתאפס ב־x=2x = 2

a=4a = 4.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 14

תרגיל 15

הציבו a=4a = 4 בפונקציה f(x)f(x) , וענו על הסעיפים ב–ד. ב (1). מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

x≠x \neq ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: x≠x \neq 2

הפתרון:

x2−4x+4=(x−2)2≠0⇒x≠2x^2 - 4x + 4 = (x - 2)^2 \neq 0 \Rightarrow x \neq 2

תחום ההגדרה: x≠2x \neq 2.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 15

תרגיל 16

הציבו a=4a = 4 בפונקציה f(x)f(x) , וענו על הסעיפים ב–ד. ב (2). מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם הצירים (אם יש כאלה).

  1. א(0,−14)\left(0, -\frac{1}{4}\right) בלבד
  2. ב(0,14)\left(0, \frac{1}{4}\right) ו־(2,0)(2, 0)
  3. ג(0,14)\left(0, \frac{1}{4}\right) בלבד
  4. דאין נקודות חיתוך עם הצירים
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג (0,14)\left(0, \frac{1}{4}\right) בלבד

הפתרון:

f(0)=e04=14\begin{aligned}f(0) &= \frac{e^0}{4} \\ &= \frac{1}{4}\end{aligned}
e2x>0e^{2x} > 0

אין חיתוך עם ציר ה־xx

חיתוך עם ציר ה־yy: (0,14)\left(0, \frac{1}{4}\right); אין חיתוך עם ציר ה־xx.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 16

תרגיל 17

הציבו a=4a = 4 בפונקציה f(x)f(x) , וענו על הסעיפים ב–ד. ב (3). מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה f(x)f(x) , וקבעו את סוגה. (את yy בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

(( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: (( 3 ,, 403.43 ))

הפתרון:

f′(x)=2e2x(x−2)2−e2x⋅2(x−2)(x−2)4=2e2x(x−3)(x−2)3\begin{aligned}f'(x) &= \frac{2e^{2x}(x - 2)^2 - e^{2x} \cdot 2(x - 2)}{(x - 2)^4} \\ &= \frac{2e^{2x}(x - 3)}{(x - 2)^3}\end{aligned}

נגזרת של מנה

f′(x)=0⇒x=3\begin{aligned}f'(x) &= 0 \Rightarrow x \\ &= 3\end{aligned}
2<x<3:f′<0,x>3:f′>02 < x < 3: f' < 0, \quad x > 3: f' > 0

מינימום

f(3)=e61=e6≈403.43\begin{aligned}f(3) &= \frac{e^6}{1} \\ &= e^6 \approx 403.43\end{aligned}

מינימום ב־(3,e6)≈(3,403.43)(3, e^6) \approx (3, 403.43).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 17

תרגיל 18

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

הציבו a=4a = 4 בפונקציה f(x)f(x) , וענו על הסעיפים ב–ד. ג. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x). בחרו את הגרף (I–IV) שמתאים לסקיצה.

  1. אגרף III
  2. בגרף II
  3. גגרף I
  4. דגרף IV
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג גרף I

הפתרון:

f(x)>0f(x) > 0

מונה חיובי ומכנה (x−2)2(x - 2)^2 חיובי

x→−∞:f→0+,x→2:f→+∞x \to -\infty: f \to 0^+, \quad x \to 2: f \to +\infty

אסימפטוטות y=0y = 0 ו־x=2x = 2

x<2:f′>0,min⁡(3,403.43)x < 2: f' > 0, \quad \min(3, 403.43)

סעיף ב

גרף I: עולה מעל ציר ה־xx מ־y=0y = 0 אל האסימפטוטה x=2x = 2 , ומימינה יורד מ־+∞+\infty אל המינימום (3,403.43)(3, 403.43) ועולה שוב. גרף II הוא −f(x)-f(x) , גרף III הוא שיקופו סביב x=2x = 2 (המינימום משמאל לאסימפטוטה), ובגרף IV הפונקציה שלילית משמאל ל־x=2x = 2.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 18

תרגיל 19

הציבו a=4a = 4 בפונקציה f(x)f(x) , וענו על הסעיפים ב–ד. נתונה הפונקציה h(x)=−f(x)+e8h(x) = -f(x) + e^8 שתחום הגדרתה זהה לתחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x). ד. כמה נקודות חיתוך יש לגרף הפונקציה h(x)h(x) עם ציר ה־xx? נמקו את תשובתכם.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 3

הפתרון:

h(x)=0  ⟺  f(x)=e8≈2981\begin{aligned}h(x) &= 0 \iff f(x) \\ &= e^8 \approx 2981\end{aligned}
x<2:0↗+∞x < 2: \quad 0 \nearrow +\infty

ff עולה: פתרון אחד משמאל ל־x=2x = 2

x>2:+∞↘e6↗+∞,e6≈403<e8x > 2: \quad +\infty \searrow e^6 \nearrow +\infty, \quad e^6 \approx 403 < e^8

ff יורדת עד המינימום ועולה: שני פתרונות מימין ל־x=2x = 2

לגרף h(x)h(x) יש 33 נקודות חיתוך עם ציר ה־xx.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 19

שאלה 5 — גרף הנגזרת, פונקציה לוגריתמית

תרגיל 20

א. אחד מן הגרפים II–IVIV שבסוף השאלה מתאר את פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x). קבעו איזה מהם, ונמקו את קביעתכם.

  1. אגרף II: הנגזרת חיובית, שלילית ושוב חיובית
  2. בגרף I: הנגזרת שלילית, חיובית ושוב שלילית
  3. גגרף III: הנגזרת מחליפה סימן שלוש פעמים
  4. דגרף IV: הנגזרת אינה שלילית בכל התחום
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א גרף II: הנגזרת חיובית, שלילית ושוב חיובית

הפתרון:

f′>0 → f′<0f' > 0 \ \to \ f' < 0

מעבר ראשון: מקסימום של ff

f′<0 → f′>0f' < 0 \ \to \ f' > 0

מעבר שני, מימין: מינימום של ff

גרף II: הנגזרת מחליפה סימן פעמיים, מחיובי לשלילי ואחר כך משלילי לחיובי, ולכן המקסימום משמאל והמינימום מימין. בגרף I המינימום משמאל, בגרף III יש שלוש נקודות קיצון, ובגרף IV אין אף אחת.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 20

תרגיל 21

נתון כי f(x)=3x⋅(ln⁡x)2f(x) = 3x \cdot (\ln x)^2. ב (1). מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם הצירים (אם יש כאלה).

(( ____ ,0), 0)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: (( 1 ,0), 0)

הפתרון:

3x(ln⁡x)2=0⇒ln⁡x=0⇒x=1\begin{aligned}3x(\ln x)^2 &= 0 \Rightarrow \ln x \\ &= 0 \Rightarrow x \\ &= 1\end{aligned}

x>0x > 0

x=0∉Dx = 0 \notin D

אין חיתוך עם ציר ה־yy

נקודת חיתוך אחת: (1,0)(1, 0) , עם ציר ה־xx בלבד.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 21

תרגיל 22

נתון כי f(x)=3x⋅(ln⁡x)2f(x) = 3x \cdot (\ln x)^2. ב (2). מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה f(x)f(x) , וקבעו את סוגן. (הנקודה שבה xx קטן יותר ראשונה; מספרים עשרוניים בדיוק של שלוש ספרות אחרי הנקודה.)

(( ____ ,, ____ )) , (( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: (( 0.135 ,, 1.624 )) , (( 1 ,, 0 ))

הפתרון:

f′(x)=3(ln⁡x)2+3x⋅2ln⁡x⋅1x=3ln⁡x (ln⁡x+2)\begin{aligned}f'(x) &= 3(\ln x)^2 + 3x \cdot 2\ln x \cdot \frac{1}{x} \\ &= 3\ln x\,(\ln x + 2)\end{aligned}

נגזרת של מכפלה

f′(x)=0⇒ln⁡x=−2 ∨ ln⁡x=0⇒x=e−2 x=1\begin{aligned}f'(x) &= 0 \Rightarrow \ln x \\ &= -2 \ \vee \ \ln x \\ &= 0 \Rightarrow x \\ &= e^{-2} \\ \ x &= 1\end{aligned}
(e−2,12e2)≈(0.135,1.624): max⁡,(1,0): min⁡\left(e^{-2}, \tfrac{12}{e^2}\right) \approx (0.135, 1.624): \ \max, \qquad (1, 0): \ \min

סימני הנגזרת: +,−,++, -, +

מקסימום ב־(e−2,12e2)≈(0.135,1.624)\left(e^{-2}, \frac{12}{e^2}\right) \approx (0.135, 1.624) , מינימום ב־(1,0)(1, 0).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 22

תרגיל 23

נתון כי f(x)=3x⋅(ln⁡x)2f(x) = 3x \cdot (\ln x)^2. ג. קבעו איזה מן הגרפים II–IVIV שבסוף השאלה מתאר את הפונקציה f(x)f(x).

  1. אגרף III
  2. בגרף I
  3. גגרף IV
  4. דגרף II
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג גרף IV

הפתרון:

f(x)=3x(ln⁡x)2≥0f(x) = 3x(\ln x)^2 \ge 0

בתחום x>0x > 0

x→0+:f→0x \to 0^+: f \to 0
max⁡(0.135,1.624), min⁡(1,0)\max(0.135, 1.624), \ \min(1, 0)

סעיף ב

גרף IV: יוצא מ־(0,0)(0, 0) (נקודה ריקה), עולה עד המקסימום, יורד ומשיק לציר ה־xx ב־(1,0)(1, 0) , ועולה. בגרפים I , II ו־III יש ערכים שליליים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 23

תרגיל 24

נתון כי f(x)=3x⋅(ln⁡x)2f(x) = 3x \cdot (\ln x)^2. ד. מצאו את השטח המוגבל על ידי גרף פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x) ועל ידי ציר ה־xx. (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 1.62

הפתרון:

e−2<x<1:f′(x)<0e^{-2} < x < 1: f'(x) < 0

השטח הסגור היחיד הוא בין שתי נקודות האפס של f′f'

S=−∫e−21f′(x) dx=f(e−2)−f(1)\begin{aligned}S &= -\int_{e^{-2}}^{1} f'(x)\,dx \\ &= f\left(e^{-2}\right) - f(1)\end{aligned}

ff היא פונקציה קדומה של f′f'

=12e2−0≈1.62= \frac{12}{e^2} - 0 \approx 1.62

השטח: 12e2≈1.62\frac{12}{e^2} \approx 1.62.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 24

השיעור הבא מחכה ב-elev

סרטונים, תרגול שנבדק מיד, ומסלול שמתקדם בקצב שלך — לכל הפרקים של הכיתה.

השיעור הזה פתוח למנויים. פרק שלם בחינם: הפונקציה המעריכית