בגרות 35472 — קיץ 2026, מועד ב׳

ב-elev השיעור הזה מגיע עם תרגילים שנבדקים מיד, רמז ברגע שנתקעים, ומעקב אחרי ההתקדמות.

לתרגל ב-elev

בחינת הבגרות במתמטיקה, שאלון 35472 (4 יחידות לימוד, שאלון שני, תוכנית חדשה), קיץ תשפ״ו, 2026, מועד ב׳. משך הבחינה: שעתיים ועשרים דקות. ענו על שלוש מן השאלות 1–5 (לכל שאלה – 331333\frac{1}{3} נקודות). פרק ראשון – סדרות, גאומטרייה במרחב וגדילה ודעיכה: שאלות 1–3. פרק שני – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פונקציות מעריכיות ולוגריתמיות: שאלות 4–5. חומר עזר מותר בשימוש: מחשבון לא גרפי ודפי נוסחאות ל־4 יחידות לימוד.

כאן כתובות כל חמש השאלות, ב־26 סעיפים, כדי שאפשר יהיה להתאמן בכולן; בבחינה עצמה בוחרים שלוש. נוסח השאלות הוא נוסח הבחינה; סעיף שמבקש לסרטט, להסביר, להראות או להוכיח הפך כאן לבחירה בין תיאורים או לבניית הוכחה, וסעיף שמבקש ביטוי הפך להשלמת מקדמים. הפתרון המלא מופיע בסוף הבחינה.

תרגילים

שאלה 1 — סדרות: איסוף בקבוקים למסיבת סיום

תרגיל 1

א. מצאו את הערך של qq.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 1.5

הפתרון:

a4=a1q3a_4 = a_1 q^3

סדרה הנדסית: האיבר הרביעי

a1q3=3.375 a1⇒q3=3.375\begin{aligned}a_1 q^3 &= 3.375\,a_1 \Rightarrow q^3 \\ &= 3.375\end{aligned}

מחלקים ב־a1≠0a_1 \neq 0

q=3.3753=1.5\begin{aligned}q &= \sqrt[3]{3.375} \\ &= 1.5\end{aligned}

q=1.5q = 1.5.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 2

מספר הבקבוקים סך הכול שאספו תלמידי כיתה י״ב1 בשבוע הראשון ובשבוע האחרון היה 2,4252{,}425. ב. מצאו את מספר הבקבוקים שאספו תלמידי כיתה י״ב1 בשבוע הראשון.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 400

הפתרון:

a1+a5=a1+a1q4=a1(1+1.54)=6.0625 a1\begin{aligned}a_1 + a_5 &= a_1 + a_1 q^4 \\ &= a_1(1 + 1.5^4) \\ &= 6.0625\,a_1\end{aligned}

השבוע האחרון הוא החמישי

6.0625 a1=2425⇒a1=400\begin{aligned}6.0625\,a_1 &= 2425 \Rightarrow a_1 \\ &= 400\end{aligned}

בשבוע הראשון נאספו 400400 בקבוקים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 3

מספר הבקבוקים סך הכול שאספו תלמידי כיתה י״ב1 בשבוע הראשון ובשבוע האחרון היה 2,4252{,}425. תלמידי כיתה י״ב2 אספו בקבוקים במשך 1818 שבועות. בכל שבוע הם אספו dd בקבוקים יותר מבשבוע שלפניו. בשבוע השני אספו תלמידי כיתה י״ב2 230230 בקבוקים. תלמידי כיתה י״ב2 אספו 6,3006{,}300 בקבוקים סך הכול. ג. מצאו את הערך של dd.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 16

הפתרון:

b1=230−db_1 = 230 - d

סדרה חשבונית: b2=b1+db_2 = b_1 + d

S18=182(2b1+17d)=9 (460−2d+17d)=9 (460+15d)\begin{aligned}S_{18} &= \frac{18}{2}\left(2b_1 + 17d\right) \\ &= 9\,(460 - 2d + 17d) \\ &= 9\,(460 + 15d)\end{aligned}

סכום סדרה חשבונית

9 (460+15d)=6300⇒460+15d=700⇒d=16\begin{aligned}9\,(460 + 15d) &= 6300 \Rightarrow 460 + 15d \\ &= 700 \Rightarrow d \\ &= 16\end{aligned}

d=16d = 16.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 4

מספר הבקבוקים סך הכול שאספו תלמידי כיתה י״ב1 בשבוע הראשון ובשבוע האחרון היה 2,4252{,}425. תלמידי כיתה י״ב2 אספו בקבוקים במשך 1818 שבועות. בכל שבוע הם אספו dd בקבוקים יותר מבשבוע שלפניו. בשבוע השני אספו תלמידי כיתה י״ב2 230230 בקבוקים. תלמידי כיתה י״ב2 אספו 6,3006{,}300 בקבוקים סך הכול. בעבור כל בקבוק שהעבירו התלמידים למִחזור, הם קיבלו 0.30.3 שקלים. העלות של מסיבת הסיום היא 3,4003{,}400 שקלים. ד. האם הסכום הכולל שקיבלו תלמידי שתי הכיתות ממִחזור כל הבקבוקים יספיק למימון עלות המסיבה? נמקו את תשובתכם.

  1. לא: נאספו 2,425+6,300=8,7252{,}425 + 6{,}300 = 8{,}725 בקבוקים, והם קיבלו 2,617.52{,}617.5 שקלים
  2. לא: כיתה י״ב1 אספה רק 400⋅5=2,000400 \cdot 5 = 2{,}000 בקבוקים, והם קיבלו 2,4902{,}490 שקלים
  3. כן: נאספו 5,275+6,300=11,5755{,}275 + 6{,}300 = 11{,}575 בקבוקים, והם קיבלו 3,472.53{,}472.5 שקלים, יותר מ־3,4003{,}400
  4. כן: כיתה י״ב2 לבדה קיבלה 6,300⋅0.3=3,4006{,}300 \cdot 0.3 = 3{,}400 שקלים
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג כן: נאספו 5,275+6,300=11,5755{,}275 + 6{,}300 = 11{,}575 בקבוקים, והם קיבלו 3,472.53{,}472.5 שקלים, יותר מ־3,4003{,}400

הפתרון:

S5=400 (1.55−1)1.5−1=5275\begin{aligned}S_5 &= \frac{400\,(1.5^5 - 1)}{1.5 - 1} \\ &= 5275\end{aligned}

סכום סדרה הנדסית: כל הבקבוקים של י״ב1

5275+6300=115755275 + 6300 = 11575

כל הבקבוקים של שתי הכיתות

11575⋅0.3=3472.5>340011575 \cdot 0.3 = 3472.5 > 3400

כן: הם קיבלו 3,472.53{,}472.5 שקלים, והמסיבה עולה 3,4003{,}400 שקלים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 2 — תיבה שבסיסה ריבוע, וקטורים

תרגיל 5

א. הביעו באמצעות u‾\underline{u}, v‾\underline{v} ו־w‾\underline{w} את הווקטורים A′E→\overrightarrow{A'E} ו־FE→\overrightarrow{FE}.

  1. A′E→=34u‾+34v‾\overrightarrow{A'E} = \frac{3}{4}\underline{u} + \frac{3}{4}\underline{v} , FE→=−14u‾+14v‾+w‾\overrightarrow{FE} = -\frac{1}{4}\underline{u} + \frac{1}{4}\underline{v} + \underline{w}
  2. A′E→=34u‾−34v‾\overrightarrow{A'E} = \frac{3}{4}\underline{u} - \frac{3}{4}\underline{v} , FE→=−14u‾+34v‾+w‾\overrightarrow{FE} = -\frac{1}{4}\underline{u} + \frac{3}{4}\underline{v} + \underline{w}
  3. A′E→=34u‾+34v‾\overrightarrow{A'E} = \frac{3}{4}\underline{u} + \frac{3}{4}\underline{v} , FE→=14u‾−14v‾+w‾\overrightarrow{FE} = \frac{1}{4}\underline{u} - \frac{1}{4}\underline{v} + \underline{w}
  4. A′E→=34u‾+34v‾+w‾\overrightarrow{A'E} = \frac{3}{4}\underline{u} + \frac{3}{4}\underline{v} + \underline{w} , FE→=−14u‾+14v‾\overrightarrow{FE} = -\frac{1}{4}\underline{u} + \frac{1}{4}\underline{v}
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א A′E→=34u‾+34v‾\overrightarrow{A'E} = \frac{3}{4}\underline{u} + \frac{3}{4}\underline{v} , FE→=−14u‾+14v‾+w‾\overrightarrow{FE} = -\frac{1}{4}\underline{u} + \frac{1}{4}\underline{v} + \underline{w}

הפתרון:

A′C′→=A′B′→+B′C′→=u‾+v‾\begin{aligned}\overrightarrow{A'C'} &= \overrightarrow{A'B'} + \overrightarrow{B'C'} \\ &= \underline{u} + \underline{v}\end{aligned}

מקצועות מקבילים ושווים בתיבה

A′E→=34(u‾+v‾)\overrightarrow{A'E} = \frac{3}{4}(\underline{u} + \underline{v})
FE→=FB→+BA→+AA′→+A′E→=−12v‾−u‾+w‾+34u‾+34v‾\begin{aligned}\overrightarrow{FE} &= \overrightarrow{FB} + \overrightarrow{BA} + \overrightarrow{AA'} + \overrightarrow{A'E} \\ &= -\frac{1}{2}\underline{v} - \underline{u} + \underline{w} + \frac{3}{4}\underline{u} + \frac{3}{4}\underline{v}\end{aligned}

FF אמצע BCBC

=−14u‾+14v‾+w‾= -\frac{1}{4}\underline{u} + \frac{1}{4}\underline{v} + \underline{w}

A′E→=34u‾+34v‾\overrightarrow{A'E} = \frac{3}{4}\underline{u} + \frac{3}{4}\underline{v} , FE→=−14u‾+14v‾+w‾\overrightarrow{FE} = -\frac{1}{4}\underline{u} + \frac{1}{4}\underline{v} + \underline{w}.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 6

נתון כי אורך מקצוע הבסיס הוא 44. ב. חשבו את האורך של הווקטור A′E→\overrightarrow{A'E}.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 4.243

הפתרון:

∣u‾∣=∣v‾∣=4u‾⋅v‾=0\begin{aligned}|\underline{u}| &= |\underline{v}| \\ &= 4 \\ \quad \underline{u} \cdot \underline{v} &= 0\end{aligned}

בסיס ריבועי

∣u‾+v‾∣=16+16=42\begin{aligned}|\underline{u} + \underline{v}| &= \sqrt{16 + 16} \\ &= 4\sqrt{2}\end{aligned}

אלכסון הריבוע

∣A′E→∣=34⋅42=32≈4.243\begin{aligned}\left|\overrightarrow{A'E}\right| &= \frac{3}{4} \cdot 4\sqrt{2} \\ &= 3\sqrt{2} \approx 4.243\end{aligned}

∣A′E→∣=32≈4.243\left|\overrightarrow{A'E}\right| = 3\sqrt{2} \approx 4.243.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 7

נתון כי אורך מקצוע הבסיס הוא 44. נתון: ∣A′E→∣=∣FE→∣\left|\overrightarrow{A'E}\right| = \left|\overrightarrow{FE}\right|. ג. הראו כי התיבה היא קובייה.

  • FE→=−14u‾+14v‾+w‾\overrightarrow{FE} = -\frac{1}{4}\underline{u} + \frac{1}{4}\underline{v} + \underline{w}
  • ∣u‾∣=∣v‾∣=4|\underline{u}| = |\underline{v}| = 4
  • ∣A′E→∣=∣FE→∣=32\left|\overrightarrow{A'E}\right| = \left|\overrightarrow{FE}\right| = 3\sqrt{2}

התיבה היא קובייה

להציג את התשובה והפתרון
  1. u‾\underline{u}, v‾\underline{v}, w‾\underline{w} מאונכים זה לזה — מקצועות של תיבה
  2. ∣FE→∣2=1+1+∣w‾∣2\left|\overrightarrow{FE}\right|^2 = 1 + 1 + |\underline{w}|^2 — ריבוע של צירוף וקטורים מאונכים: 1616+1616+∣w‾∣2\frac{16}{16} + \frac{16}{16} + |\underline{w}|^2
  3. 2+∣w‾∣2=182 + |\underline{w}|^2 = 18 — נתון: ∣FE→∣=32\left|\overrightarrow{FE}\right| = 3\sqrt{2}
  4. ∣w‾∣=4|\underline{w}| = 4 — אורך חיובי
  5. התיבה היא קובייה — כל המקצועות באורך 44

הפתרון:

∣FE→∣2=(14)2⋅16+(14)2⋅16+∣w‾∣2=2+∣w‾∣2\begin{aligned}\left|\overrightarrow{FE}\right|^2 &= \left(\tfrac{1}{4}\right)^2 \cdot 16 + \left(\tfrac{1}{4}\right)^2 \cdot 16 + |\underline{w}|^2 \\ &= 2 + |\underline{w}|^2\end{aligned}

הווקטורים מאונכים: המכפלות המעורבות מתאפסות

2+∣w‾∣2=(32)2=18⇒∣w‾∣=4\begin{aligned}2 + |\underline{w}|^2 &= (3\sqrt{2})^2 \\ &= 18 \Rightarrow |\underline{w}| \\ &= 4\end{aligned}

גובה התיבה שווה למקצוע הבסיס, 44: התיבה היא קובייה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 8

נתון כי אורך מקצוע הבסיס הוא 44. נתון: ∣A′E→∣=∣FE→∣\left|\overrightarrow{A'E}\right| = \left|\overrightarrow{FE}\right|. ד (1). הראו כי FE→\overrightarrow{FE} מאונך ל־A′C′→\overrightarrow{A'C'}.

  • FE→=−14u‾+14v‾+w‾\overrightarrow{FE} = -\frac{1}{4}\underline{u} + \frac{1}{4}\underline{v} + \underline{w}
  • A′C′→=u‾+v‾\overrightarrow{A'C'} = \underline{u} + \underline{v}
  • התיבה היא קובייה שמקצועה 44

FE→⊥A′C′→\overrightarrow{FE} \perp \overrightarrow{A'C'}

להציג את התשובה והפתרון
  1. u‾⋅v‾=u‾⋅w‾=v‾⋅w‾=0\underline{u} \cdot \underline{v} = \underline{u} \cdot \underline{w} = \underline{v} \cdot \underline{w} = 0 — מקצועות מאונכים בקובייה
  2. FE→⋅A′C′→=−14∣u‾∣2+14∣v‾∣2\overrightarrow{FE} \cdot \overrightarrow{A'C'} = -\frac{1}{4}|\underline{u}|^2 + \frac{1}{4}|\underline{v}|^2 — פתיחת סוגריים במכפלה סקלרית
  3. FE→⋅A′C′→=−4+4=0\overrightarrow{FE} \cdot \overrightarrow{A'C'} = -4 + 4 = 0 — ∣u‾∣=∣v‾∣=4|\underline{u}| = |\underline{v}| = 4
  4. FE→⊥A′C′→\overrightarrow{FE} \perp \overrightarrow{A'C'} — מכפלה סקלרית אפס של וקטורים שונים מאפס

הפתרון:

FE→⋅A′C′→=(−14u‾+14v‾+w‾)⋅(u‾+v‾)\overrightarrow{FE} \cdot \overrightarrow{A'C'} = \left(-\tfrac{1}{4}\underline{u} + \tfrac{1}{4}\underline{v} + \underline{w}\right) \cdot (\underline{u} + \underline{v})
=−14⋅16+14⋅16=0= -\tfrac{1}{4} \cdot 16 + \tfrac{1}{4} \cdot 16 = 0

המכפלות של וקטורים מאונכים מתאפסות

המכפלה הסקלרית היא 00, ולכן FE→⊥A′C′→\overrightarrow{FE} \perp \overrightarrow{A'C'}.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 9

נתון כי אורך מקצוע הבסיס הוא 44. נתון: ∣A′E→∣=∣FE→∣\left|\overrightarrow{A'E}\right| = \left|\overrightarrow{FE}\right|. ד (2). חשבו את שטח המשולש A′FC′A'FC'.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 12

הפתרון:

E∈A′C′,FE⊥A′C′E \in A'C', \quad FE \perp A'C'

סעיף ד (1): FEFE הוא הגובה לצלע A′C′A'C'

A′C′=42FE=32\begin{aligned}A'C' &= 4\sqrt{2} \\ \quad FE &= 3\sqrt{2}\end{aligned}

סעיפים ב–ג

S=42⋅322=12\begin{aligned}S &= \frac{4\sqrt{2} \cdot 3\sqrt{2}}{2} \\ &= 12\end{aligned}

שטח המשולש הוא 1212.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 3 — גדילה ודעיכה: פינגווינים

תרגיל 10

א. האם ההפרש בין מספר הפינגווינים בתחילת שנת 20002000 ובין מספרם בתחילת שנת 20012001 שווה להפרש בין מספר הפינגווינים בתחילת שנת 20012001 ובין מספרם בתחילת שנת 20022002? נמקו את תשובתכם.

  1. אי אפשר לדעת בלי לדעת את האחוז
  2. כן: המספר קטן בכל שנה באותו אחוז, ולכן באותו מספר פינגווינים
  3. לא: ההפרש השני גדול מהראשון, כי הירידה מצטברת
  4. לא: ההפרש השני קטן מהראשון, כי q<1q < 1
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד לא: ההפרש השני קטן מהראשון, כי q<1q < 1

הפתרון:

Mt=M0qt0<q<1\begin{aligned}M_t &= M_0 q^t \\ \quad 0 < q < 1\end{aligned}

דעיכה באחוז קבוע

M0−M1=M0(1−q)M1−M2=M0q(1−q)\begin{aligned}M_0 - M_1 &= M_0(1 - q) \\ \quad M_1 - M_2 &= M_0 q(1 - q)\end{aligned}
M0q(1−q)<M0(1−q)M_0 q(1 - q) < M_0(1 - q)

q<1q < 1

לא. אחוז קבוע מתוך כמות שקטנה הוא מספר קטן יותר בכל שנה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 11

בתחילת שנת 20002000 היו 253,000253{,}000 פינגווינים באזור AA. מספר הפינגווינים באזור זה קטן ב־5%5\% בכל שנה. גם באזור BB חיים פינגווינים. מספר הפינגווינים באזור זה קטן בכל שנה באחוז קבוע. בתחילת שנת 20002000 היו 313,000313{,}000 פינגווינים באזור BB. בתחילת שנת 20102010 מספר הפינגווינים באזור AA היה שווה למספר הפינגווינים באזור BB. ב. מצאו בכמה אחוזים קטן מספר הפינגווינים באזור BB בכל שנה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 7

הפתרון:

253000⋅0.9510=313000⋅q10253000 \cdot 0.95^{10} = 313000 \cdot q^{10}

השוויון בתחילת 20102010, אחרי 1010 שנים

q=0.95⋅25331310≈0.93q = 0.95 \cdot \sqrt[10]{\frac{253}{313}} \approx 0.93
1−0.93=0.071 - 0.93 = 0.07

מספר הפינגווינים באזור BB קטן ב־7%7\% בכל שנה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 12

בתחילת שנת 20002000 היו 253,000253{,}000 פינגווינים באזור AA. מספר הפינגווינים באזור זה קטן ב־5%5\% בכל שנה. גם באזור BB חיים פינגווינים. מספר הפינגווינים באזור זה קטן בכל שנה באחוז קבוע. בתחילת שנת 20002000 היו 313,000313{,}000 פינגווינים באזור BB. בתחילת שנת 20102010 מספר הפינגווינים באזור AA היה שווה למספר הפינגווינים באזור BB. ג. מצאו כעבור כמה זמן מתחילת שנת 20002000 מספר הפינגווינים באזור BB היה 98,00098{,}000.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 16

הפתרון:

313000⋅0.93t=98000313000 \cdot 0.93^t = 98000
t=log⁡98000313000log⁡0.93≈16t = \frac{\log\frac{98000}{313000}}{\log 0.93} \approx 16

כעבור 1616 שנים (בתחילת שנת 20162016).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 13

בתחילת שנת 20002000 היו 253,000253{,}000 פינגווינים באזור AA. מספר הפינגווינים באזור זה קטן ב־5%5\% בכל שנה. גם באזור BB חיים פינגווינים. מספר הפינגווינים באזור זה קטן בכל שנה באחוז קבוע. בתחילת שנת 20002000 היו 313,000313{,}000 פינגווינים באזור BB. בתחילת שנת 20102010 מספר הפינגווינים באזור AA היה שווה למספר הפינגווינים באזור BB. מתחילת שנת 20182018, בעקבות שיקום אזור AA, גדל מספר הפינגווינים באזור זה ב־2%2\% בכל שנה. ד. מצאו כעבור כמה זמן מתחילת שנת 20182018 גדל מספר הפינגווינים באזור AA ב־17%17\% ממספרם בתחילת שנת 20182018.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 7.93

הפתרון:

M⋅1.02t=1.17 MM \cdot 1.02^t = 1.17\,M

גדילה ב־17%17\%: פי 1.171.17

t=log⁡1.17log⁡1.02≈7.93t = \frac{\log 1.17}{\log 1.02} \approx 7.93

כעבור כ־7.937.93 שנים, כלומר במהלך השנה השמינית.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 4 — פונקציה מעריכית עם פרמטר

תרגיל 14

א. מצאו את הערך של aa.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 9

הפתרון:

f′(x)=6x ex+(3x2−a) ex=(3x2+6x−a) ex\begin{aligned}f'(x) &= 6x\,e^x + (3x^2 - a)\,e^x \\ &= (3x^2 + 6x - a)\,e^x\end{aligned}

נגזרת של מכפלה

f′(1)=(9−a) e=0⇒a=9\begin{aligned}f'(1) &= (9 - a)\,e \\ &= 0 \Rightarrow a \\ &= 9\end{aligned}

בנקודת קיצון הנגזרת מתאפסת

a=9a = 9.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 15

הציבו a=9a = 9 בפונקציה f(x)f(x), וענו על הסעיפים ב–ה. ב. מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגן. (יש לכתוב את הנקודה שבה xx קטן יותר ראשונה, ואת yy בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

(( ____ ,, ____ )) , (( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: (( -3 ,, 0.9 )) , (( 1 ,, -16.31 ))

הפתרון:

f′(x)=(3x2+6x−9) ex=3(x+3)(x−1) ex\begin{aligned}f'(x) &= (3x^2 + 6x - 9)\,e^x \\ &= 3(x + 3)(x - 1)\,e^x\end{aligned}
x<−3:f′>0,−3<x<1:f′<0,x>1:f′>0x < -3: f' > 0, \quad -3 < x < 1: f' < 0, \quad x > 1: f' > 0

ex>0e^x > 0; סימן הפרבולה

f(−3)=18e−3≈0.90: max⁡f(-3) = 18e^{-3} \approx 0.90: \ \max
f(1)=−6e≈−16.31: min⁡f(1) = -6e \approx -16.31: \ \min

מקסימום ב־(−3,18e−3)≈(−3,0.90)(-3, 18e^{-3}) \approx (-3, 0.90), מינימום ב־(1,−6e)≈(1,−16.31)(1, -6e) \approx (1, -16.31).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 16

הציבו a=9a = 9 בפונקציה f(x)f(x), וענו על הסעיפים ב–ה. ג. מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם הצירים. (יש לכתוב מספרים עשרוניים, הקטן קודם.)

עם ציר ה־yy: (0,(0 , ____ )) ; עם ציר ה־xx: (( ____ ,0), 0) , (( ____ ,0), 0)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: עם ציר ה־yy: (0,(0 , -9 )) ; עם ציר ה־xx: (( -1.732 ,0), 0) , (( 1.732 ,0), 0)

הפתרון:

f(0)=(0−9)⋅1=−9\begin{aligned}f(0) &= (0 - 9) \cdot 1 \\ &= -9\end{aligned}
3x2−9=0⇒x=±3≈±1.732\begin{aligned}3x^2 - 9 &= 0 \Rightarrow x \\ &= \pm\sqrt{3} \approx \pm 1.732\end{aligned}

ex≠0e^x \neq 0

חיתוך עם ציר ה־yy: (0,−9)(0, -9); עם ציר ה־xx: (−3,0)(-\sqrt{3}, 0) , (3,0)(\sqrt{3}, 0).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 17

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

הציבו a=9a = 9 בפונקציה f(x)f(x), וענו על הסעיפים ב–ה. ד. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x). בחרו את הגרף (I–IV) שמתאים לסקיצה.

  1. גרף I
  2. גרף IV
  3. גרף III
  4. גרף II
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג גרף III

הפתרון:

x→−∞:f→0,x→∞:f→∞x \to -\infty: f \to 0, \quad x \to \infty: f \to \infty

הפונקציה המעריכית קובעת את הגבולות

max⁡(−3,0.90), min⁡(1,−16.31)\max(-3, 0.90), \ \min(1, -16.31)

סעיף ב

(±3,0), (0,−9)(\pm\sqrt{3}, 0), \ (0, -9)

סעיף ג

גרף III: מתקרב לציר ה־xx משמאל, מקסימום נמוך ב־x=−3x = -3, חוצה את הציר ב־−3-\sqrt{3}, יורד דרך (0,−9)(0, -9) למינימום ב־x=1x = 1, ועולה דרך 3\sqrt{3}. גרף I הפוך, גרף II הוא שיקופו, ובגרף IV החיתוכים ב־±1\pm 1.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 18

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

הציבו a=9a = 9 בפונקציה f(x)f(x), וענו על הסעיפים ב–ה. נתונה הפונקציה g(x)=∣f(x)∣g(x) = |f(x)| , המוגדרת לכל xx. ה (1). קבעו איזה מן הגרפים II–IVIV שלפניכם מתאר את הפונקציה g(x)g(x). נמקו את קביעתכם.

  1. גרף I: הוא יורד מתחת לציר ה־xx
  2. גרף II: הוא מתקרב לציר ה־xx מימין
  3. גרף IV: אינו שלילי, ונוגע בציר ה־xx ב־±3\pm\sqrt{3}
  4. גרף III: הוא נוגע בציר ה־xx ב־±1\pm 1
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג גרף IV: אינו שלילי, ונוגע בציר ה־xx ב־±3\pm\sqrt{3}

הפתרון:

g(x)=∣f(x)∣≥0g(x) = |f(x)| \ge 0

גרפים שיורדים מתחת לציר נפסלים

g=0  ⟺  x=±3\begin{aligned}g &= 0 \iff x \\ &= \pm\sqrt{3}\end{aligned}

סעיף ג

x→−∞:g→0,x→∞:g→∞x \to -\infty: g \to 0, \quad x \to \infty: g \to \infty

גרף IV. גרף I הוא ff עצמה, גרף II הוא שיקוף, ובגרף III נקודות ההשקה בציר במקום הלא נכון.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 19

הציבו a=9a = 9 בפונקציה f(x)f(x), וענו על הסעיפים ב–ה. נתונה הפונקציה g(x)=∣f(x)∣g(x) = |f(x)| , המוגדרת לכל xx. ה (2). מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה g(x)g(x), וקבעו את סוגן. (ארבע נקודות, מהקטנה ל־xx לגדולה; xx בדיוק של שלוש ספרות ו־yy בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

(( ____ ,, ____ )) , (( ____ ,, ____ )) , (( ____ ,, ____ )) , (( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: (( -3 ,, 0.9 )) , (( -1.732 ,, 0 )) , (( 1 ,, 16.31 )) , (( 1.732 ,, 0 ))

הפתרון:

g(−3)=∣0.90∣=0.90: max⁡\begin{aligned}g(-3) &= |0.90| \\ &= 0.90: \ \max\end{aligned}

קיצון של ff מעל הציר נשאר

g(±3)=0: min⁡g(\pm\sqrt{3}) = 0: \ \min

שם ff מחליפה סימן, ו־gg נוגעת בציר

g(1)=∣−16.31∣=16.31: max⁡\begin{aligned}g(1) &= |-16.31| \\ &= 16.31: \ \max\end{aligned}

המינימום של ff מתחת לציר משתקף למקסימום

מקסימום (−3,0.90)(-3, 0.90), מינימום (−3,0)(-\sqrt{3}, 0), מקסימום (1,6e)≈(1,16.31)(1, 6e) \approx (1, 16.31), מינימום (3,0)(\sqrt{3}, 0).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 5 — פונקציה לוגריתמית

תרגיל 20

א (1). מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x). (התחום הוא x>0x > 0 , x≠ekx \neq e^k.)

k=k = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: k=k = 1.5

הפתרון:

x>0x > 0

תחום ההגדרה של ln⁡x\ln x

−6+4ln⁡x≠0⇒ln⁡x≠1.5⇒x≠e1.5-6 + 4\ln x \neq 0 \Rightarrow \ln x \neq 1.5 \Rightarrow x \neq e^{1.5}

מכנה שונה מאפס

תחום ההגדרה: x>0x > 0 , x≠e1.5x \neq e^{1.5}.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 21

א (2). מצאו את משוואת האסימפטוטה המאונכת לציר ה־xx של הפונקציה f(x)f(x).

  1. x=0x = 0
  2. x=e1.5x = e^{1.5}
  3. x=1.5x = 1.5
  4. x=e1.5x = e^{1.5} וגם x=0x = 0
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב x=e1.5x = e^{1.5}

הפתרון:

x→e1.5: −6+4ln⁡x→0, x2→e3≠0⇒f→±∞x \to e^{1.5}: \ -6 + 4\ln x \to 0, \ x^2 \to e^3 \neq 0 \Rightarrow f \to \pm\infty
x→0+: x2−6+4ln⁡x→0−∞=0x \to 0^+: \ \frac{x^2}{-6 + 4\ln x} \to \frac{0}{-\infty} = 0

אין אסימפטוטה ב־x=0x = 0

האסימפטוטה האנכית: x=e1.5≈4.48x = e^{1.5} \approx 4.48.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 22

ב. האם גרף הפונקציה f(x)f(x) חותך את ציר ה־xx? נמקו את תשובתכם.

  1. לא: f(x)=0f(x) = 0 רק ב־x=0x = 0, שאינו בתחום ההגדרה
  2. כן: ב־x=0x = 0, כי f(0)=0f(0) = 0
  3. כן: ב־x=1x = 1, כי ln⁡1=0\ln 1 = 0
  4. כן: ב־x=e1.5x = e^{1.5}, שבו המכנה מתאפס
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א לא: f(x)=0f(x) = 0 רק ב־x=0x = 0, שאינו בתחום ההגדרה

הפתרון:

f(x)=0  ⟺  x2=0  ⟺  x=0\begin{aligned}f(x) &= 0 \iff x^2 \\ &= 0 \iff x \\ &= 0\end{aligned}

מנה מתאפסת כשהמונה מתאפס

x=0∉{x>0}x = 0 \notin \{x > 0\}

לא. הגרף אינו חותך את ציר ה־xx.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 23

ג (1). מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגה. (הנקודה היא (ek,y0)(e^k, y_0); כתבו את y0y_0 בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

k=k = ____ , y0=y_0 = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: k=k = 2 , y0=y_0 = 27.3

הפתרון:

f′(x)=2x(−6+4ln⁡x)−x2⋅4x(−6+4ln⁡x)2=8x(ln⁡x−2)(−6+4ln⁡x)2\begin{aligned}f'(x) &= \frac{2x(-6 + 4\ln x) - x^2 \cdot \frac{4}{x}}{(-6 + 4\ln x)^2} \\ &= \frac{8x(\ln x - 2)}{(-6 + 4\ln x)^2}\end{aligned}

נגזרת של מנה

f′(x)=0⇒ln⁡x=2⇒x=e2\begin{aligned}f'(x) &= 0 \Rightarrow \ln x \\ &= 2 \Rightarrow x \\ &= e^2\end{aligned}
e1.5<x<e2:f′<0,x>e2:f′>0e^{1.5} < x < e^2: f' < 0, \quad x > e^2: f' > 0

מינימום

f(e2)=e4−6+8=e42≈27.30\begin{aligned}f(e^2) &= \frac{e^4}{-6 + 8} \\ &= \frac{e^4}{2} \approx 27.30\end{aligned}

מינימום ב־(e2,e42)≈(7.39,27.30)\left(e^2, \frac{e^4}{2}\right) \approx (7.39, 27.30).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 24

ג (2). מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה f(x)f(x).

  1. יורדת ב־0<x<e20 < x < e^2, כולל ב־x=e1.5x = e^{1.5}; עולה ב־x>e2x > e^2
  2. יורדת ב־x<e2x < e^2 ועולה ב־x>e2x > e^2
  3. יורדת ב־0<x<e1.50 < x < e^{1.5} וב־e1.5<x<e2e^{1.5} < x < e^2; עולה ב־x>e2x > e^2
  4. עולה ב־0<x<e1.50 < x < e^{1.5}; יורדת ב־e1.5<x<e2e^{1.5} < x < e^2; עולה ב־x>e2x > e^2
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג יורדת ב־0<x<e1.50 < x < e^{1.5} וב־e1.5<x<e2e^{1.5} < x < e^2; עולה ב־x>e2x > e^2

הפתרון:

סימן f′=סימן (ln⁡x−2)\text{סימן } f' = \text{סימן } (\ln x - 2)

המכנה ריבוע חיובי, ו־8x>08x > 0

ln⁡x<2  ⟺  x<e2\ln x < 2 \iff x < e^2
x=e1.5∉Dx = e^{1.5} \notin D

הקטע נחתך באסימפטוטה

יורדת ב־0<x<e1.50 < x < e^{1.5} וב־e1.5<x<e2e^{1.5} < x < e^2; עולה ב־x>e2x > e^2.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 25

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

תחום ההגדרה של פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x) זהה לתחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x). ד (1). קבעו איזה מן הגרפים II–IVIV שלפניכם מתאר את הפונקציה f(x)f(x), ואיזה מהם מתאר את פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x). נמקו את קביעותיכם.

  1. ff: גרף IV; f′f': גרף I
  2. ff: גרף II; f′f': גרף III
  3. ff: גרף III; f′f': גרף II
  4. ff: גרף III; f′f': גרף I
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג ff: גרף III; f′f': גרף II

הפתרון:

0<x<e1.5: f<0, f↘0 < x < e^{1.5}: \ f < 0, \ f \searrow

המכנה שלילי

x>e1.5: min⁡(e2,27.3)x > e^{1.5}: \ \min(e^2, 27.3)

סעיף ג

f′<0 (x<e2),f′>0 (x>e2)f' < 0 \ (x < e^2), \quad f' > 0 \ (x > e^2)

הנגזרת חוצה את הציר במינימום של ff

ff הוא גרף III, ו־f′f' הוא גרף II. גרף IV הוא −f-f, וגרף I הוא −f′-f'.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 26

תחום ההגדרה של פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x) זהה לתחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x). ד (2). חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x), על ידי ציר ה־xx ועל ידי הישר x=e3x = e^3. (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 39.94

הפתרון:

f′(x)>0 ב־ e2<x<e3f'(x) > 0 \ \text{ב־} \ e^2 < x < e^3

הנגזרת חוצה את ציר ה־xx ב־x=e2x = e^2

S=∫e2e3f′(x) dx=f(e3)−f(e2)\begin{aligned}S &= \int_{e^2}^{e^3} f'(x)\,dx \\ &= f(e^3) - f(e^2)\end{aligned}

הפונקציה ff קדומה ל־f′f'

=e66−e42≈67.24−27.30=39.94= \frac{e^6}{6} - \frac{e^4}{2} \approx 67.24 - 27.30 = 39.94

f(e3)=e6−6+12f(e^3) = \frac{e^6}{-6 + 12}

השטח: e66−e42≈39.94\frac{e^6}{6} - \frac{e^4}{2} \approx 39.94.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

השיעור הבא מחכה ב-elev

סרטונים, תרגול שנבדק מיד, ומסלול שמתקדם בקצב שלך — לכל הפרקים של הכיתה.

לתרגל ב-elevלגלות את elev לכיתה הזאת