בגרות 35572 — חורף 2025

ב-elev השיעור הזה מגיע עם:

  • כל תרגיל נבדק ברגע שעונים
  • רמז בדיוק כשנתקעים
  • מעקב אחרי ההתקדמות, פרק אחרי פרק
לתרגל ב-elev

השיעור הזה פתוח למנויים. פרק שלם בחינם: הפונקציה המעריכית

בחינת הבגרות במתמטיקה, שאלון 35572 (5 יחידות לימוד, שאלון שני, תוכנית חדשה), חורף תשפ״ה, 2025. משך הבחינה: שעתיים וארבעים וחמש דקות. ענו על שלוש מן השאלות 1–5, על שאלה אחת לפחות מכל פרק (לכל שאלה – 331333\frac{1}{3} נקודות). פרק ראשון – גאומטרייה אנליטית, וקטורים, טריגונומטרייה במרחב, מספרים מרוכבים: שאלות 1–3. פרק שני – גדילה ודעיכה, פונקציות מעריכיות ולוגריתמיות: שאלות 4–5. חומר עזר מותר בשימוש: מחשבון לא גרפי ודפי נוסחאות ל־5 יחידות לימוד.

כאן כתובות כל חמש השאלות, ב־29 סעיפים, כדי שאפשר יהיה להתאמן בכולן; בבחינה עצמה בוחרים שלוש. נוסח השאלות הוא נוסח הבחינה; סעיף שמבקש לסרטט, להסביר, להראות או להוכיח הפך כאן לבחירה בין תיאורים או לבניית הוכחה, וסעיף שמבקש ביטוי הפך להשלמת מקדמים. הפתרון המלא מופיע בסוף הבחינה.

תרגילים

שאלה 1 — מקום גאומטרי, מעגל ופרבולה

תרגיל 1

א. הראו כי המקום הגאומטרי של כל הנקודות PP המתקבלות באופן זה נמצא על מעגל, ומצאו את משוואתו. הביעו את תשובתכם באמצעות aa.

(x−(x - ____ a)2+y2=a)^2 + y^2 = ____ a2a^2

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: (x−(x - 16 a)2+y2=a)^2 + y^2 = 625 a2a^2

הפתרון:

∠APB=90∘\angle APB = 90^\circ

זווית היקפית שנשענת על קוטר היא ישרה: PP נמצאת על המעגל שקוטרו ABAB

M(−9a+41a2,0)=(16a,0)M\left(\frac{-9a + 41a}{2}, 0\right) = (16a, 0)

מרכז המעגל: אמצע ABAB

R=AB2=41a−(−9a)2=25a\begin{aligned}R &= \frac{AB}{2} \\ &= \frac{41a - (-9a)}{2} \\ &= 25a\end{aligned}

רדיוס: חצי הקוטר

(x−16a)2+y2=625a2(x - 16a)^2 + y^2 = 625a^2

המקום הגאומטרי: המעגל (x−16a)2+y2=625a2(x - 16a)^2 + y^2 = 625a^2, בלי הנקודות AA ו־BB עצמן.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 1

תרגיל 2

נתון כי השטח הגדול ביותר של המשולש APBAPB הוא 156.25156.25. ב. מצאו את הערך של aa.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.5

הפתרון:

S=AB⋅h2S = \frac{AB \cdot h}{2}

הבסיס ABAB קבוע; השטח גדול ביותר כשהגובה hh מ־PP אל ABAB גדול ביותר

hmax⁡=R=25a\begin{aligned}h_{\max} &= R \\ &= 25a\end{aligned}

הנקודה PP בקצה הקוטר המאונך ל־ABAB

Smax⁡=50a⋅25a2=625a2=156.25\begin{aligned}S_{\max} &= \frac{50a \cdot 25a}{2} \\ &= 625a^2 \\ &= 156.25\end{aligned}
a2=0.25⇒a=0.5\begin{aligned}a^2 &= 0.25 \Rightarrow a \\ &= 0.5\end{aligned}

aa חיובי

a=12a = \frac{1}{2}.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 2

תרגיל 3

הציבו a=12a = \frac{1}{2} וענו על סעיפים ג–ד. אמצע הקטע ABAB הוא מוקד של פרבולה שמשוואתה קנונית. הפרבולה והמעגל שמצאתם נחתכים ברביע הראשון בנקודה CC. ג. מצאו את שיעורי הנקודה CC.

C(C( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: C(C( 4.5 ,, 12 ))

הפתרון:

A(−4.5,0) B(20.5,0):(x−8)2+y2=156.25\begin{aligned}A(-4.5, 0) \\ \ B(20.5, 0): \quad (x - 8)^2 + y^2 &= 156.25\end{aligned}

מציבים a=12a = \frac{1}{2} במשוואת המעגל

p2=8⇒y2=32x\begin{aligned}\frac{p}{2} &= 8 \Rightarrow y^2 \\ &= 32x\end{aligned}

המוקד (8,0)(8, 0) של הפרבולה y2=2pxy^2 = 2px

(x−8)2+32x=156.25⇒x2+16x−92.25=0\begin{aligned}(x - 8)^2 + 32x &= 156.25 \Rightarrow x^2 + 16x - 92.25 \\ &= 0\end{aligned}

מציבים y2=32xy^2 = 32x במשוואת המעגל

x=−16±252⇒x=4.5 (x=−20.5<0)\begin{aligned}x &= \frac{-16 \pm 25}{2} \Rightarrow x \\ &= 4.5 \ (x = -20.5 < 0)\end{aligned}

על הפרבולה x≥0x \geq 0

y2=144⇒y=12\begin{aligned}y^2 &= 144 \Rightarrow y \\ &= 12\end{aligned}

ברביע הראשון y>0y > 0

C(4.5,12)C(4.5, 12).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 3

תרגיל 4

הציבו a=12a = \frac{1}{2} וענו על סעיפים ג–ד. אמצע הקטע ABAB הוא מוקד של פרבולה שמשוואתה קנונית. הפרבולה והמעגל שמצאתם נחתכים ברביע הראשון בנקודה CC. הישר ℓ\ell משיק לפרבולה בנקודה CC. מעבירים משיק למעגל שמצאתם. נתון כי משיק זה מקביל לישר ℓ\ell. ד. מצאו את המרחק בין הישר ℓ\ell ובין המשיק למעגל (מצאו את שתי האפשרויות). (כתבו קודם את המרחק הקטן.)

d1=d_1 = ____ , d2=d_2 = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: d1=d_1 = 2.5 , d2=d_2 = 22.5

הפתרון:

12y=16(x+4.5)⇒ℓ: 4x−3y+18=0\begin{aligned}12y &= 16(x + 4.5) \Rightarrow \ell: \ 4x - 3y + 18 \\ &= 0\end{aligned}

משוואת משיק לפרבולה yy0=p(x+x0)y y_0 = p(x + x_0) בנקודה C(4.5,12)C(4.5, 12), p=16p = 16

d(M,ℓ)=∣4⋅8−0+18∣16+9=505=10\begin{aligned}d(M, \ell) &= \frac{|4 \cdot 8 - 0 + 18|}{\sqrt{16 + 9}} \\ &= \frac{50}{5} \\ &= 10\end{aligned}

המרחק ממרכז המעגל M(8,0)M(8, 0) אל ℓ\ell

R=12.5R = 12.5

כל משיק למעגל נמצא במרחק RR מהמרכז

d1=12.5−10=2.5d2=12.5+10=22.5\begin{aligned}d_1 &= 12.5 - 10 \\ &= 2.5 \\ \quad d_2 &= 12.5 + 10 \\ &= 22.5\end{aligned}

משיק באותו צד של המרכז כמו ℓ\ell, או בצד השני

המרחקים: 2.52.5 ו־22.522.5.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 4

רוצה לדעת אם הבנת?

ב-elev כל תרגיל נבדק ברגע שעונים, ורמז מגיע בדיוק כשנתקעים.

לתרגל ב-elev

שאלה 2 — פירמידה משולשת ווקטורים

תרגיל 5

א. הוכיחו כי AE→\overrightarrow{AE} מאונך ל־BC→\overrightarrow{BC}.

  • EC→=v‾\overrightarrow{EC} = \underline{v} , AE→=u‾\overrightarrow{AE} = \underline{u}
  • ∣u‾+v‾∣=∣u‾−v‾∣\left|\underline{u} + \underline{v}\right| = \left|\underline{u} - \underline{v}\right|
  • EE אמצע המקצוע BCBC

AE→\overrightarrow{AE} מאונך ל־BC→\overrightarrow{BC}

להציג את התשובה והפתרון
  1. ∣u‾+v‾∣2=∣u‾−v‾∣2\left|\underline{u} + \underline{v}\right|^2 = \left|\underline{u} - \underline{v}\right|^2 — מעלים בריבוע את שני האגפים, ששניהם אי־שליליים
  2. u‾2+2u‾⋅v‾+v‾2=u‾2−2u‾⋅v‾+v‾2\underline{u}^2 + 2\underline{u} \cdot \underline{v} + \underline{v}^2 = \underline{u}^2 - 2\underline{u} \cdot \underline{v} + \underline{v}^2 — ∣a‾∣2=a‾⋅a‾\left|\underline{a}\right|^2 = \underline{a} \cdot \underline{a}, ופתיחת סוגריים במכפלה סקלרית
  3. u‾⋅v‾=0\underline{u} \cdot \underline{v} = 0 — מצמצמים: 4u‾⋅v‾=04\underline{u} \cdot \underline{v} = 0
  4. BC→=2v‾\overrightarrow{BC} = 2\underline{v} — EE אמצע BCBC, ולכן BC→=2EC→\overrightarrow{BC} = 2\overrightarrow{EC}
  5. AE→⋅BC→=0\overrightarrow{AE} \cdot \overrightarrow{BC} = 0 — מציבים: u‾⋅2v‾=2⋅0\underline{u} \cdot 2\underline{v} = 2 \cdot 0
  6. AE→\overrightarrow{AE} מאונך ל־BC→\overrightarrow{BC} — מכפלה סקלרית של שני וקטורים שאינם וקטור האפס שווה לאפס

הפתרון:

∣u‾+v‾∣2=∣u‾−v‾∣2|\underline{u} + \underline{v}|^2 = |\underline{u} - \underline{v}|^2
u‾2+2u‾⋅v‾+v‾2=u‾2−2u‾⋅v‾+v‾2⇒u‾⋅v‾=0\begin{aligned}\underline{u}^2 + 2\underline{u} \cdot \underline{v} + \underline{v}^2 &= \underline{u}^2 - 2\underline{u} \cdot \underline{v} + \underline{v}^2 \Rightarrow \underline{u} \cdot \underline{v} \\ &= 0\end{aligned}
AE→⋅BC→=u‾⋅2v‾=0\begin{aligned}\overrightarrow{AE} \cdot \overrightarrow{BC} &= \underline{u} \cdot 2\underline{v} \\ &= 0\end{aligned}

BC→=2EC→\overrightarrow{BC} = 2\overrightarrow{EC}

המכפלה הסקלרית היא 00, ולכן AE→\overrightarrow{AE} מאונך ל־BC→\overrightarrow{BC}.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 5

תרגיל 6

נתון: הקטע SESE הוא גובה בפירמידה והאורך שלו הוא 1616. A(0,0,0)A(0, 0, 0) , B(6,8,0)B(6, 8, 0). הקודקוד CC נמצא על החלק החיובי של ציר ה־xx, ושיעור ה־zz של הקודקוד SS הוא חיובי. ב. מצאו את שיעורי הקודקודים CC ו־SS.

C(C( ____ ,, ____ ,, ____ )) , S(S( ____ ,, ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: C(C( 10 ,, 0 ,, 0 )) , S(S( 8 ,, 4 ,, 16 ))

הפתרון:

AE⊥BC BE=EC⇒AC=AB\begin{aligned}AE \perp BC \\ \ BE &= EC \Rightarrow AC \\ &= AB\end{aligned}

סעיף א: AEAE תיכון וגם גובה במשולש ABCABC, ולכן המשולש שווה שוקיים

AB=36+64=10⇒C(10,0,0)\begin{aligned}AB &= \sqrt{36 + 64} \\ &= 10 \Rightarrow C(10, 0, 0)\end{aligned}

CC על החלק החיובי של ציר ה־xx

E=B+C2=(8,4,0)\begin{aligned}E &= \frac{B + C}{2} \\ &= (8, 4, 0)\end{aligned}
SE⊥ABC ABC: z=0⇒S=(8,4,±16)\begin{aligned}SE \perp ABC \\ \ ABC: \ z &= 0 \Rightarrow S \\ &= (8, 4, \pm 16)\end{aligned}

הבסיס במישור xyxy, והגובה מאונך לו

S(8,4,16)S(8, 4, 16)

שיעור ה־zz חיובי

C(10,0,0)C(10, 0, 0) , S(8,4,16)S(8, 4, 16).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 6

תרגיל 7

נתון: הקטע SESE הוא גובה בפירמידה והאורך שלו הוא 1616. A(0,0,0)A(0, 0, 0) , B(6,8,0)B(6, 8, 0). הקודקוד CC נמצא על החלק החיובי של ציר ה־xx, ושיעור ה־zz של הקודקוד SS הוא חיובי. הנקודה FF נמצאת על המקצוע SCSC כך ש־SF→=14SC→\overrightarrow{SF} = \frac{1}{4}\overrightarrow{SC}. דרך הנקודה FF מעבירים ישר המקביל לישר ACAC, וחותך את המישור ABSABS בנקודה MM. ג (1). מצאו הצגה פרמטרית של הישר FMFM. (כתבו את ההצגה דרך הנקודה FF, עם וקטור הכיוון (1,0,0)(1, 0, 0).)

x‾=(\underline{x} = ( ____ ,, ____ ,, ____ )+t(1,0,0)) + t(1, 0, 0)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: x‾=(\underline{x} = ( 8.5 ,, 3 ,, 12 )+t(1,0,0)) + t(1, 0, 0)

הפתרון:

SC→=(10,0,0)−(8,4,16)=(2,−4,−16)\begin{aligned}\overrightarrow{SC} &= (10, 0, 0) - (8, 4, 16) \\ &= (2, -4, -16)\end{aligned}
F=S+14SC→=(8,4,16)+(0.5,−1,−4)=(8.5,3,12)\begin{aligned}F &= S + \frac{1}{4}\overrightarrow{SC} \\ &= (8, 4, 16) + (0.5, -1, -4) \\ &= (8.5, 3, 12)\end{aligned}
AC→=(10,0,0)∥(1,0,0)\overrightarrow{AC} = (10, 0, 0) \parallel (1, 0, 0)

הישר מקביל ל־ACAC

FM: x‾=(8.5,3,12)+t(1,0,0)FM: \ \underline{x} = (8.5, 3, 12) + t(1, 0, 0)

FM: x‾=(8.5,3,12)+t(1,0,0)FM: \ \underline{x} = (8.5, 3, 12) + t(1, 0, 0).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 7

תרגיל 8

נתון: הקטע SESE הוא גובה בפירמידה והאורך שלו הוא 1616. A(0,0,0)A(0, 0, 0) , B(6,8,0)B(6, 8, 0). הקודקוד CC נמצא על החלק החיובי של ציר ה־xx, ושיעור ה־zz של הקודקוד SS הוא חיובי. הנקודה FF נמצאת על המקצוע SCSC כך ש־SF→=14SC→\overrightarrow{SF} = \frac{1}{4}\overrightarrow{SC}. דרך הנקודה FF מעבירים ישר המקביל לישר ACAC, וחותך את המישור ABSABS בנקודה MM. ג (2). מצאו את שיעורי הנקודה MM.

M(M( ____ ,, ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: M(M( 6 ,, 3 ,, 12 ))

הפתרון:

AB→×AS→=(6,8,0)×(8,4,16)=(128,−96,−40)\begin{aligned}\overrightarrow{AB} \times \overrightarrow{AS} &= (6, 8, 0) \times (8, 4, 16) \\ &= (128, -96, -40)\end{aligned}

וקטור נורמל למישור ABSABS

ABS: 16x−12y−5z=0ABS: \ 16x - 12y - 5z = 0

מחלקים ב־88; המישור עובר דרך A(0,0,0)A(0, 0, 0)

16(8.5+t)−36−60=0⇒t=−2.5\begin{aligned}16(8.5 + t) - 36 - 60 &= 0 \Rightarrow t \\ &= -2.5\end{aligned}

מציבים את נקודת הישר FMFM

M=(8.5−2.5,3,12)=(6,3,12)\begin{aligned}M &= (8.5 - 2.5, 3, 12) \\ &= (6, 3, 12)\end{aligned}

M(6,3,12)M(6, 3, 12).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 8

תרגיל 9

נתון: הקטע SESE הוא גובה בפירמידה והאורך שלו הוא 1616. A(0,0,0)A(0, 0, 0) , B(6,8,0)B(6, 8, 0). הקודקוד CC נמצא על החלק החיובי של ציר ה־xx, ושיעור ה־zz של הקודקוד SS הוא חיובי. הנקודה FF נמצאת על המקצוע SCSC כך ש־SF→=14SC→\overrightarrow{SF} = \frac{1}{4}\overrightarrow{SC}. דרך הנקודה FF מעבירים ישר המקביל לישר ACAC, וחותך את המישור ABSABS בנקודה MM. ד. מצאו פי כמה גדול נפח הפירמידה MABCMABC מנפח הפירמידה FAECFAEC. נמקו את תשובתכם.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 2

הפתרון:

zM=zF=12\begin{aligned}z_M &= z_F \\ &= 12\end{aligned}

הישר FMFM מקביל ל־ACAC, שנמצא במישור הבסיס z=0z = 0

hM=hF=12\begin{aligned}h_M &= h_F \\ &= 12\end{aligned}

הגובה של שתי הפירמידות אל מישור ABCABC הוא שיעור ה־zz

SAEC=12SABCS_{AEC} = \frac{1}{2}S_{ABC}

AEAE תיכון במשולש ABCABC

VMABCVFAEC=13SABC⋅1213⋅12SABC⋅12=2\begin{aligned}\frac{V_{MABC}}{V_{FAEC}} &= \frac{\frac{1}{3}S_{ABC} \cdot 12}{\frac{1}{3} \cdot \frac{1}{2}S_{ABC} \cdot 12} \\ &= 2\end{aligned}
VMABC=160VFAEC=80\begin{aligned}V_{MABC} &= 160 \\ \quad V_{FAEC} &= 80\end{aligned}

בדיקה: SABC=12⋅10⋅8=40S_{ABC} = \frac{1}{2} \cdot 10 \cdot 8 = 40

פי 22: גבהים שווים, ובסיס AECAEC הוא חצי מבסיס ABCABC.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 9

שאלה 3 — מספרים מרוכבים ומצולע

תרגיל 10

א. הביעו באמצעות rr ו־θ\theta הצגה קוטבית של המספר 1w\frac{1}{w}.

  1. א1r(cos⁡(−θ)+isin⁡(−θ))\frac{1}{r}(\cos(-\theta) + i\sin(-\theta))
  2. ב1r(cos⁡θ+isin⁡θ)\frac{1}{r}(\cos\theta + i\sin\theta)
  3. ג1r(cos⁡(180∘−θ)+isin⁡(180∘−θ))\frac{1}{r}(\cos(180^\circ - \theta) + i\sin(180^\circ - \theta))
  4. דr(cos⁡(−θ)+isin⁡(−θ))r(\cos(-\theta) + i\sin(-\theta))
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א 1r(cos⁡(−θ)+isin⁡(−θ))\frac{1}{r}(\cos(-\theta) + i\sin(-\theta))

הפתרון:

1=1⋅(cos⁡0∘+isin⁡0∘)1 = 1 \cdot (\cos 0^\circ + i\sin 0^\circ)
1w=1r(cos⁡(0∘−θ)+isin⁡(0∘−θ))\frac{1}{w} = \frac{1}{r}(\cos(0^\circ - \theta) + i\sin(0^\circ - \theta))

בחילוק מחלקים את הערכים המוחלטים ומחסרים את הזוויות

=1r(cos⁡(−θ)+isin⁡(−θ))= \frac{1}{r}(\cos(-\theta) + i\sin(-\theta))

או, באותו ערך: 1r(cos⁡(360∘−θ)+isin⁡(360∘−θ))\frac{1}{r}(\cos(360^\circ - \theta) + i\sin(360^\circ - \theta))

1w=1r(cos⁡(−θ)+isin⁡(−θ))\frac{1}{w} = \frac{1}{r}(\cos(-\theta) + i\sin(-\theta)).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 10

תרגיל 11

הנקודה AA במישור גאוס מייצגת את המספר ww, והנקודה BB מייצגת את המספר 1w\frac{1}{w}. הנקודה OO היא ראשית הצירים. נתון כי שטח המשולש AOBAOB הוא 24\frac{\sqrt{2}}{4} והזווית AOBAOB היא זווית חדה. ב. מצאו את הערך של θ\theta. (כתבו את התשובה במעלות.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 157.5

הפתרון:

OA=rOB=1r\begin{aligned}OA &= r \\ \quad OB &= \frac{1}{r}\end{aligned}

סעיף א

∠AOB=360∘−2θ\angle AOB = 360^\circ - 2\theta

הזוויות של AA ו־BB הן θ\theta ו־−θ-\theta; 180∘<2θ<360∘180^\circ < 2\theta < 360^\circ

S=12⋅r⋅1r⋅sin⁡∠AOB=24⇒sin⁡∠AOB=22\begin{aligned}S &= \frac{1}{2} \cdot r \cdot \frac{1}{r} \cdot \sin\angle AOB \\ &= \frac{\sqrt{2}}{4} \Rightarrow \sin\angle AOB \\ &= \frac{\sqrt{2}}{2}\end{aligned}
∠AOB=45∘\angle AOB = 45^\circ

הזווית חדה

360∘−2θ=45∘⇒θ=157.5∘\begin{aligned}360^\circ - 2\theta &= 45^\circ \Rightarrow \theta \\ &= 157.5^\circ\end{aligned}

θ=157.5∘\theta = 157.5^\circ.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 11

תרגיל 12

הנקודה AA במישור גאוס מייצגת את המספר ww, והנקודה BB מייצגת את המספר 1w\frac{1}{w}. הנקודה OO היא ראשית הצירים. נתון כי שטח המשולש AOBAOB הוא 24\frac{\sqrt{2}}{4} והזווית AOBAOB היא זווית חדה. נתונות שתי משוואות: I. z8=w8z^8 = w^8 ; II. z8=(w⋅wˉ)4z^8 = (w \cdot \bar{w})^4. zz הוא מספר מרוכב. נתון מצולע קמור שקודקודיו הם כל הנקודות המייצגות את הפתרונות של משוואה I וכל הנקודות המייצגות את הפתרונות של משוואה II. ג (1). מצאו כמה קודקודים יש למצולע.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 16

הפתרון:

z=r cis(157.5∘+45∘k)k=0…7\begin{aligned}z &= r\,\text{cis}(157.5^\circ + 45^\circ k) \\ \quad k &= 0 \\ \dots \\ 7\end{aligned}

משוואה I: z8=r8 cis(8θ)z^8 = r^8\,\text{cis}(8\theta)

w⋅wˉ=r2⇒z8=r8⇒z=r cis(45∘k)k=0…7\begin{aligned}w \cdot \bar{w} &= r^2 \Rightarrow z^8 \\ &= r^8 \Rightarrow z \\ &= r\,\text{cis}(45^\circ k) \\ \quad k &= 0 \\ \dots \\ 7\end{aligned}

משוואה II

157.5∘+45∘k=22.5∘+45∘(k+3)157.5^\circ + 45^\circ k = 22.5^\circ + 45^\circ(k + 3)

הזוויות של משוואה I הן 22.5∘,67.5∘,…22.5^\circ, 67.5^\circ, \dots: אין פתרון משותף

8+8=168 + 8 = 16

כל הזוויות 22.5∘⋅m22.5^\circ \cdot m, m=0,…,15m = 0, \dots, 15

למצולע 1616 קודקודים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 12

תרגיל 13

הנקודה AA במישור גאוס מייצגת את המספר ww, והנקודה BB מייצגת את המספר 1w\frac{1}{w}. הנקודה OO היא ראשית הצירים. נתון כי שטח המשולש AOBAOB הוא 24\frac{\sqrt{2}}{4} והזווית AOBAOB היא זווית חדה. נתונות שתי משוואות: I. z8=w8z^8 = w^8 ; II. z8=(w⋅wˉ)4z^8 = (w \cdot \bar{w})^4. zz הוא מספר מרוכב. נתון מצולע קמור שקודקודיו הם כל הנקודות המייצגות את הפתרונות של משוואה I וכל הנקודות המייצגות את הפתרונות של משוואה II. ג (2). האם כל קודקודי המצולע נמצאים על מעגל אחד שמרכזו בראשית הצירים? נמקו את תשובתכם.

  1. אכן: כל מצולע קמור חסום במעגל שמרכזו בראשית הצירים
  2. בלא: הפתרונות של משוואה II נמצאים על מעגל שהרדיוס שלו r2r^2
  3. גכן: לכל הפתרונות של שתי המשוואות אותו ערך מוחלט, rr
  4. דלא: לשתי המשוואות יש פתרונות משותפים, ולכן אין מעגל אחד
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג כן: לכל הפתרונות של שתי המשוואות אותו ערך מוחלט, rr

הפתרון:

∣z∣8=∣w∣8=r8⇒∣z∣=r\begin{aligned}|z|^8 &= |w|^8 \\ &= r^8 \Rightarrow |z| \\ &= r\end{aligned}

משוואה I

∣z∣8=(r2)4=r8⇒∣z∣=r\begin{aligned}|z|^8 &= (r^2)^4 \\ &= r^8 \Rightarrow |z| \\ &= r\end{aligned}

משוואה II

∣z∣=r|z| = r

כל הקודקודים במרחק rr מהראשית

כן. כל הקודקודים נמצאים על המעגל שמרכזו בראשית והרדיוס שלו rr.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 13

תרגיל 14

הנקודה AA במישור גאוס מייצגת את המספר ww, והנקודה BB מייצגת את המספר 1w\frac{1}{w}. הנקודה OO היא ראשית הצירים. נתון כי שטח המשולש AOBAOB הוא 24\frac{\sqrt{2}}{4} והזווית AOBAOB היא זווית חדה. נתונות שתי משוואות: I. z8=w8z^8 = w^8 ; II. z8=(w⋅wˉ)4z^8 = (w \cdot \bar{w})^4. zz הוא מספר מרוכב. נתון מצולע קמור שקודקודיו הם כל הנקודות המייצגות את הפתרונות של משוואה I וכל הנקודות המייצגות את הפתרונות של משוואה II. נתון כי שטח המצולע הוא 6262. ד. מצאו את הערך של rr. (בבחינה אפשר להשאיר שורש בתשובה; כאן יש לכתוב מספר עשרוני בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 4.5002

הפתרון:

22.5∘22.5^\circ

הזווית המרכזית בין שני קודקודים סמוכים: 360∘16\frac{360^\circ}{16}

S=16⋅12r2sin⁡22.5∘=8r2sin⁡22.5∘\begin{aligned}S &= 16 \cdot \frac{1}{2} r^2 \sin 22.5^\circ \\ &= 8r^2 \sin 22.5^\circ\end{aligned}

המצולע מחולק ל־1616 משולשים שווי שוקיים שקודקודם בראשית

8r2sin⁡22.5∘=62⇒r2=628sin⁡22.5∘≈20.25\begin{aligned}8r^2 \sin 22.5^\circ &= 62 \Rightarrow r^2 \\ &= \frac{62}{8\sin 22.5^\circ} \approx 20.25\end{aligned}
r≈4.5r \approx 4.5

r≈4.5r \approx 4.5.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 14

שאלה 4 — פונקציה מעריכית

תרגיל 15

א (1). מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה f(x)f(x).

  1. אx=0x = 0 , y=1y = 1
  2. בx=0x = 0 , y=−1y = -1
  3. גx=1x = 1 , y=−1y = -1
  4. דx=0x = 0 , y=−1y = -1 , y=0y = 0
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב x=0x = 0 , y=−1y = -1

הפתרון:

f(x)=ex+1ex−1f(x) = e^x + \frac{1}{e^x - 1}
x→0: ex−1→0⇒f→±∞x \to 0: \ e^x - 1 \to 0 \Rightarrow f \to \pm\infty

אסימפטוטה אנכית x=0x = 0

x→−∞: ex→0⇒f→0+1−1=−1x \to -\infty: \ e^x \to 0 \Rightarrow f \to 0 + \frac{1}{-1} = -1

אסימפטוטה אופקית y=−1y = -1

x→∞: f→∞x \to \infty: \ f \to \infty

אין אסימפטוטה אופקית מימין

אסימפטוטות: x=0x = 0 , y=−1y = -1.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 15

תרגיל 16

א (2). האם לגרף הפונקציה f(x)f(x) יש נקודות חיתוך עם הצירים? נמקו את תשובתכם.

  1. אכן: חיתוך עם ציר ה־yy בנקודה (0,−1)(0, -1)
  2. בכן: חיתוך אחד עם ציר ה־xx, בנקודה שבה x=ln⁡2x = \ln 2
  3. גלא: f(x)>0f(x) > 0 לכל xx בתחום ההגדרה, ו־x=0x = 0 אינו בתחום
  4. דלא: x=0x = 0 אינו בתחום, ול־f(x)=0f(x) = 0 אין פתרון
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד לא: x=0x = 0 אינו בתחום, ול־f(x)=0f(x) = 0 אין פתרון

הפתרון:

x≠0x \neq 0

אין חיתוך עם ציר ה־yy

t=ex>0: t+1t−1=0⇒t2−t+1=0\begin{aligned}t &= e^x > 0: \ t + \frac{1}{t - 1} \\ &= 0 \Rightarrow t^2 - t + 1 \\ &= 0\end{aligned}
Δ=1−4=−3<0\begin{aligned}\Delta &= 1 - 4 \\ &= -3 < 0\end{aligned}

אין פתרון: אין חיתוך עם ציר ה־xx

לא. אין נקודות חיתוך עם הצירים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 16

תרגיל 17

א (3). מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגה. (הנקודה היא (ln⁡k,y0)(\ln k, y_0).)

k=k = ____ , y0=y_0 = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: k=k = 2 , y0=y_0 = 3

הפתרון:

f′(x)=ex−ex(ex−1)2=ex⋅(ex−1)2−1(ex−1)2\begin{aligned}f'(x) &= e^x - \frac{e^x}{(e^x - 1)^2} \\ &= e^x \cdot \frac{(e^x - 1)^2 - 1}{(e^x - 1)^2}\end{aligned}
f′(x)=0⇒(ex−1)2=1⇒ex=2\begin{aligned}f'(x) &= 0 \Rightarrow (e^x - 1)^2 \\ &= 1 \Rightarrow e^x \\ &= 2\end{aligned}

ex−1=−1e^x - 1 = -1 נותן ex=0e^x = 0, שאין לו פתרון

x=ln⁡2f(ln⁡2)=2+11=3\begin{aligned}x &= \ln 2 \\ \quad f(\ln 2) &= 2 + \frac{1}{1} \\ &= 3\end{aligned}
0<x<ln⁡2:f′<0,x>ln⁡2:f′>00 < x < \ln 2: f' < 0, \quad x > \ln 2: f' > 0

מינימום

מינימום בנקודה (ln⁡2,3)(\ln 2, 3).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 17

תרגיל 18

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

ב. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x). בחרו את הגרף (I–IV) שמתאים לסקיצה.

  1. אגרף I
  2. בגרף III
  3. גגרף IV
  4. דגרף II
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד גרף II

הפתרון:

x<0: −1↘−∞x < 0: \ -1 \searrow -\infty

f′<0f' < 0; משמאל מתקרב ל־y=−1y = -1

x>0: +∞↘min⁡(ln⁡2,3)↗+∞x > 0: \ +\infty \searrow \min(\ln 2, 3) \nearrow +\infty

סעיף א (3)

f(x)≠0f(x) \neq 0

סעיף א (2): הגרף אינו חותך את הצירים

גרף II. גרף I הוא −f-f, גרף III הוא השיקוף f(−x)f(-x), ובגרף IV האסימפטוטה האופקית היא y=0y = 0 ולא y=−1y = -1.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 18

תרגיל 19

נתונה הפונקציה g(x)=−x+ln⁡(ex−1)g(x) = -x + \ln(e^x - 1). ג (1). מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)g(x).

x>x > ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: x>x > 0

הפתרון:

ex−1>0⇒ex>1⇒x>0e^x - 1 > 0 \Rightarrow e^x > 1 \Rightarrow x > 0

הביטוי בתוך ln⁡\ln חיובי

תחום ההגדרה: x>0x > 0.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 19

תרגיל 20

נתונה הפונקציה g(x)=−x+ln⁡(ex−1)g(x) = -x + \ln(e^x - 1). ג (2). הראו כי g′(x)=f(x)−exg'(x) = f(x) - e^x לכל xx בתחום ההגדרה של הפונקציה g(x)g(x).

  • f(x)=ex−11−exf(x) = e^x - \frac{1}{1 - e^x}
  • g(x)=−x+ln⁡(ex−1)g(x) = -x + \ln(e^x - 1) , x>0x > 0

g′(x)=f(x)−exg'(x) = f(x) - e^x

להציג את התשובה והפתרון
  1. g′(x)=−1+exex−1g'(x) = -1 + \frac{e^x}{e^x - 1} — נגזרת של ln⁡(h(x))\ln(h(x)) היא h′(x)h(x)\frac{h'(x)}{h(x)}
  2. g′(x)=1ex−1g'(x) = \frac{1}{e^x - 1} — מכנה משותף: −(ex−1)+exex−1\frac{-(e^x - 1) + e^x}{e^x - 1}
  3. f(x)−ex=1ex−1f(x) - e^x = \frac{1}{e^x - 1} — מחסרים exe^x: −11−ex=1ex−1-\frac{1}{1 - e^x} = \frac{1}{e^x - 1}
  4. g′(x)=f(x)−exg'(x) = f(x) - e^x — שני האגפים שווים לאותו ביטוי

הפתרון:

g′(x)=−1+exex−1=−ex+1+exex−1=1ex−1\begin{aligned}g'(x) &= -1 + \frac{e^x}{e^x - 1} \\ &= \frac{-e^x + 1 + e^x}{e^x - 1} \\ &= \frac{1}{e^x - 1}\end{aligned}
f(x)−ex=−11−ex=1ex−1\begin{aligned}f(x) - e^x &= -\frac{1}{1 - e^x} \\ &= \frac{1}{e^x - 1}\end{aligned}

שני הביטויים שווים, ולכן g′(x)=f(x)−exg'(x) = f(x) - e^x לכל x>0x > 0.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 20

תרגיל 21

נתונה הפונקציה g(x)=−x+ln⁡(ex−1)g(x) = -x + \ln(e^x - 1). בנקודת הקיצון של הפונקציה f(x)f(x) מעבירים אנך לציר ה־xx. ד. מצאו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה f(x)f(x), על ידי ציר ה־xx, על ידי האנך ועל ידי הישר x=ln⁡(b)x = \ln(b). b>2b > 2 הוא פרמטר. הביעו את תשובתכם באמצעות bb.

S=b+(S = b + ( ____ )+ln⁡(b−1)−ln⁡b+ln⁡) + \ln(b - 1) - \ln b + \ln ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: S=b+(S = b + ( -2 )+ln⁡(b−1)−ln⁡b+ln⁡) + \ln(b - 1) - \ln b + \ln 2

הפתרון:

f(x)=ex+g′(x)⇒∫f(x) dx=ex+g(x)=ex−x+ln⁡(ex−1)\begin{aligned}f(x) &= e^x + g'(x) \Rightarrow \int f(x)\,dx \\ &= e^x + g(x) \\ &= e^x - x + \ln(e^x - 1)\end{aligned}

סעיף ג (2)

f>0 (x>0)f > 0 \ (x > 0)

המינימום של ff בתחום הוא 33: הגרף מעל ציר ה־xx

S=[ex−x+ln⁡(ex−1)]ln⁡2ln⁡bS = \left[e^x - x + \ln(e^x - 1)\right]_{\ln 2}^{\ln b}

האנך הוא x=ln⁡2x = \ln 2, ו־ln⁡b>ln⁡2\ln b > \ln 2

=(b−ln⁡b+ln⁡(b−1))−(2−ln⁡2+ln⁡1)= (b - \ln b + \ln(b - 1)) - (2 - \ln 2 + \ln 1)
=b−2+ln⁡(b−1)−ln⁡b+ln⁡2= b - 2 + \ln(b - 1) - \ln b + \ln 2

S=b−2+ln⁡2(b−1)bS = b - 2 + \ln\frac{2(b - 1)}{b}.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 21

תרגיל 22

נתונה הפונקציה g(x)=−x+ln⁡(ex−1)g(x) = -x + \ln(e^x - 1). בנקודת הקיצון של הפונקציה f(x)f(x) מעבירים אנך לציר ה־xx. נתון כי השטח שמצאתם בסעיף ד שווה ל־b−2+ln⁡(1.5)b - 2 + \ln(1.5). ה. מצאו את הערך של bb.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 4

הפתרון:

ln⁡2(b−1)b=ln⁡1.5\ln\frac{2(b - 1)}{b} = \ln 1.5

סעיף ד

2(b−1)=1.5b⇒0.5b=2\begin{aligned}2(b - 1) &= 1.5b \Rightarrow 0.5b \\ &= 2\end{aligned}
b=4b = 4

b>2b > 2

b=4b = 4.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 22

שאלה 5 — פונקציה לוגריתמית עם פרמטר

תרגיל 23

בתת־סעיפים (1)–(3) הביעו את תשובותיכם באמצעות aa, אם יש צורך. א (1). מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה f(x)f(x).

  1. אy=0y = 0 בלבד
  2. בx=0x = 0 , y=0y = 0
  3. גx=0x = 0 , y=ay = a
  4. דx=0x = 0 , x=e−ax = e^{-a} , y=0y = 0
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב x=0x = 0 , y=0y = 0

הפתרון:

x→0+: a+ln⁡x→−∞, 1x→∞⇒f→−∞x \to 0^+: \ a + \ln x \to -\infty, \ \frac{1}{x} \to \infty \Rightarrow f \to -\infty

אסימפטוטה אנכית x=0x = 0

x→∞: ln⁡xx→0, ax→0⇒f→0x \to \infty: \ \frac{\ln x}{x} \to 0, \ \frac{a}{x} \to 0 \Rightarrow f \to 0

אסימפטוטה אופקית y=0y = 0

אסימפטוטות: x=0x = 0 , y=0y = 0, לכל ערך של aa.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 23

תרגיל 24

בתת־סעיפים (1)–(3) הביעו את תשובותיכם באמצעות aa, אם יש צורך. א (2). מצאו את שיעורי נקודת החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם ציר ה־xx. (הנקודה היא (eka,0)(e^{ka}, 0).)

k=k = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: k=k = -1

הפתרון:

f(x)=0⇒a+ln⁡x=0\begin{aligned}f(x) &= 0 \Rightarrow a + \ln x \\ &= 0\end{aligned}

המונה מתאפס

ln⁡x=−a⇒x=e−a\begin{aligned}\ln x &= -a \Rightarrow x \\ &= e^{-a}\end{aligned}

נקודת החיתוך: (e−a,0)(e^{-a}, 0).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 24

תרגיל 25

בתת־סעיפים (1)–(3) הביעו את תשובותיכם באמצעות aa, אם יש צורך. א (3). מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגה. (הנקודה היא (em+na,ep+qa)(e^{m + na}, e^{p + qa}).)

m=m = ____ , n=n = ____ , p=p = ____ , q=q = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: m=m = 1 , n=n = -1 , p=p = -1 , q=q = 1

הפתרון:

f′(x)=1x⋅x−(a+ln⁡x)x2=1−a−ln⁡xx2\begin{aligned}f'(x) &= \frac{\frac{1}{x} \cdot x - (a + \ln x)}{x^2} \\ &= \frac{1 - a - \ln x}{x^2}\end{aligned}

נגזרת של מנה

f′(x)=0⇒ln⁡x=1−a⇒x=e1−a\begin{aligned}f'(x) &= 0 \Rightarrow \ln x \\ &= 1 - a \Rightarrow x \\ &= e^{1 - a}\end{aligned}
f(e1−a)=a+1−ae1−a=ea−1\begin{aligned}f(e^{1 - a}) &= \frac{a + 1 - a}{e^{1 - a}} \\ &= e^{a - 1}\end{aligned}
x<e1−a:f′>0,x>e1−a:f′<0x < e^{1 - a}: f' > 0, \quad x > e^{1 - a}: f' < 0

מקסימום

מקסימום בנקודה (e1−a,ea−1)(e^{1 - a}, e^{a - 1}).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 25

תרגיל 26

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

ב. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x). בחרו את הגרף (I–IV) שמתאים לסקיצה.

  1. אגרף I
  2. בגרף III
  3. גגרף II
  4. דגרף IV
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד גרף IV

הפתרון:

x→0+: f→−∞;x→∞: f→0x \to 0^+: \ f \to -\infty; \quad x \to \infty: \ f \to 0

סעיף א (1)

0<x<e1−a: f↗,x>e1−a: f↘0 < x < e^{1 - a}: \ f \nearrow, \quad x > e^{1 - a}: \ f \searrow

סעיף א (3): מקסימום אחד

f(e−a)=0f(e^{-a}) = 0

סעיף א (2): חיתוך אחד עם ציר ה־xx, לפני המקסימום

גרף IV: עולה מ־−∞-\infty, חותך את ציר ה־xx, מגיע למקסימום ויורד אל y=0y = 0. גרף I הוא −f-f (מינימום), בגרף II האסימפטוטה האופקית אינה ציר ה־xx, וגרף III מוגדר רק בעבור x<0x < 0.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 26

תרגיל 27

נתונה הפונקציה g(x)=1xg(x) = \frac{1}{x}, המוגדרת בתחום x≠0x \neq 0. נתון כי גרף הפונקציה f(x)f(x) וגרף הפונקציה g(x)g(x) נחתכים בנקודה שבה x=e2x = e^2. ג. מצאו את הערך של aa.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: -1

הפתרון:

f(e2)=g(e2)⇒a+2e2=1e2\begin{aligned}f(e^2) &= g(e^2) \Rightarrow \frac{a + 2}{e^2} \\ &= \frac{1}{e^2}\end{aligned}
a+2=1⇒a=−1\begin{aligned}a + 2 &= 1 \Rightarrow a \\ &= -1\end{aligned}

a=−1a = -1.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 27

תרגיל 28

נתונה הפונקציה g(x)=1xg(x) = \frac{1}{x}, המוגדרת בתחום x≠0x \neq 0. נתון כי גרף הפונקציה f(x)f(x) וגרף הפונקציה g(x)g(x) נחתכים בנקודה שבה x=e2x = e^2. הציבו את הערך של aa שמצאתם וענו על סעיפים ד–ה. נתונה הפונקציה h(x)h(x), המוגדרת בתחום x>0x > 0. גרף הפונקציה h(x)h(x) עובר בנקודה (e5,2.5)(e^5, 2.5). נגזרת הפונקציה h(x)h(x) מקיימת h′(x)=f(x)−g(x)h'(x) = f(x) - g(x). ד. מצאו את הפונקציה h(x)h(x).

h(x)=h(x) = ____ ln⁡2x+(\ln^2 x + ( ____ )ln⁡x+) \ln x + ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: h(x)=h(x) = 0.5 ln⁡2x+(\ln^2 x + ( -2 )ln⁡x+) \ln x + 0

הפתרון:

h′(x)=ln⁡x−1x−1x=ln⁡x−2x\begin{aligned}h'(x) &= \frac{\ln x - 1}{x} - \frac{1}{x} \\ &= \frac{\ln x - 2}{x}\end{aligned}

מציבים a=−1a = -1

h(x)=12ln⁡2x−2ln⁡x+ch(x) = \frac{1}{2}\ln^2 x - 2\ln x + c

(ln⁡2x)′=2ln⁡xx\left(\ln^2 x\right)' = \frac{2\ln x}{x}

h(e5)=252−10+c=2.5⇒c=0\begin{aligned}h(e^5) &= \frac{25}{2} - 10 + c \\ &= 2.5 \Rightarrow c \\ &= 0\end{aligned}

הגרף עובר בנקודה (e5,2.5)(e^5, 2.5)

h(x)=12ln⁡2x−2ln⁡xh(x) = \frac{1}{2}\ln^2 x - 2\ln x.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 28

תרגיל 29

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

נתונה הפונקציה g(x)=1xg(x) = \frac{1}{x}, המוגדרת בתחום x≠0x \neq 0. נתון כי גרף הפונקציה f(x)f(x) וגרף הפונקציה g(x)g(x) נחתכים בנקודה שבה x=e2x = e^2. הציבו את הערך של aa שמצאתם וענו על סעיפים ד–ה. נתונה הפונקציה h(x)h(x), המוגדרת בתחום x>0x > 0. גרף הפונקציה h(x)h(x) עובר בנקודה (e5,2.5)(e^5, 2.5). נגזרת הפונקציה h(x)h(x) מקיימת h′(x)=f(x)−g(x)h'(x) = f(x) - g(x). ה. קבעו איזה גרף מבין הגרפים I–IV מייצג את הפונקציה ∣h(x)∣|h(x)|. נמקו את קביעתכם.

  1. אגרף III
  2. בגרף II
  3. גגרף I
  4. דגרף IV
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג גרף I

הפתרון:

h(x)=12ln⁡x(ln⁡x−4)=0⇒x=1 x=e4\begin{aligned}h(x) &= \frac{1}{2}\ln x(\ln x - 4) \\ &= 0 \Rightarrow x \\ &= 1 \\ \ x &= e^4\end{aligned}

∣h∣|h| נוגע בציר ה־xx בשתי הנקודות

1<x<e4: h<0h(e2)=−2\begin{aligned}1 < x < e^4: \ h < 0 \\ \quad h(e^2) &= -2\end{aligned}

∣h(e2)∣=2|h(e^2)| = 2

x→0+: ∣h∣→∞;x→∞: ∣h∣→∞x \to 0^+: \ |h| \to \infty; \quad x \to \infty: \ |h| \to \infty

ln⁡2x\ln^2 x גדל מהר יותר מ־ln⁡x\ln x

גרף I. גרף II נוגע בציר ה־xx רק פעם אחת ושואף ל־00 כאשר x→∞x \to \infty, גרף III נוגע בציר ה־xx רק ב־x=1x = 1, וגרף IV שואף ל־00 כאשר x→∞x \to \infty.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev — תרגיל 29

השיעור הבא מחכה ב-elev

סרטונים, תרגול שנבדק מיד, ומסלול שמתקדם בקצב שלך — לכל הפרקים של הכיתה.

השיעור הזה פתוח למנויים. פרק שלם בחינם: הפונקציה המעריכית