ראינו שנימוק תקף הוא נתון, שורה קודמת או משפט שלמדנו. הרשימה כאן היא המשפטים האלה: מה שמותר לצטט בלי להוכיח.
המשפטים כתובים כאן במילים המדויקות שבהן הם מנוסחים. זו לא קפדנות מיותרת: הנימוק נבדק לפי מה שכתוב, ולכן כדאי להעתיק את הניסוח ולא לנסח מחדש.
104 משפטים בסך הכול
זוויות וישרים מקבילים7
- זוויות צמודות משלימות זו את זו ל-180°
- זוויות קדקודיות שוות זו לזו
- זווית חיצונית למשולש שווה לסכום שתי הזוויות הפנימיות שאינן צמודות לה
- שני ישרים נחתכים על ידי ישר שלישי. אם יש זוג זוויות מתאימות שוות, אז שני הישרים מקבילים
- שני ישרים נחתכים על ידי ישר שלישי. אם יש זוג זוויות מתחלפות שוות אז שני הישרים מקבילים
- שני ישרים נחתכים על ידי ישר שלישי. אם סכום זוג זוויות חד-צדדיות הוא 180° אז שני הישרים מקבילים
- אם שני ישרים מקבילים נחתכים על ידי ישר שלישי אז: — א. כל שתי זוויות מתאימות שוות זו לזו. — ב. כל שתי זוויות מתחלפות שוות זו לזו. — ג. סכום כל זוג זוויות חד-צדדיות הוא 180°
משולש — תכונות כלליות13
- במשולש, מול זוויות שוות מונחות צלעות שוות
- במשולש שווה שוקיים, זוויות הבסיס שוות זו לזו
- סכום כל שתי צלעות במשולש גדול מהצלע השלישית
- במשולש (שאינו שווה צלעות), מול הצלע הגדולה יותר מונחת זוית גדולה יותר
- במשולש (שאינו שווה זוויות), מול הזווית הגדולה יותר מונחת צלע גדולה יותר
- סכום הזוויות של משולש הוא 180°
- שלושת התיכונים במשולש נחתכים בנקודה אחת
- אם נקודה נמצאת במרחקים שווים משני שוקי זווית, אז היא נמצאת על חוצה הזווית
- כל נקודה הנמצאת על האנך האמצעי של קטע, נמצאת במרחקים שווים מקצות הקטע
- כל נקודה הנמצאת במרחקים שווים מקצות קטע, נמצאת על האנך האמצעי לקטע
- אם במשולש ישר זוית, זוית חדה של 30, אז הניצב מול זוית זו שווה למחצית היתר
- אם במשולש ישר זוית ניצב שווה למחצית היתר, אז מול ניצב זה זוית שגודלה 30
- ישר העובר דרך קדקוד משולש ומחלק את הצלע שמול קדקוד זה חלוקה פנימית, ביחס של שתי הצלעות האחרות (בהתאמה) הוא חוצה את זווית המשולש שדרך קודקודה הוא עובר
תיכון, גובה וחוצה זווית8
- במשולש שווה שוקיים, חוצה זווית הראש, התיכון לבסיס והגובה לבסיס מתלכדים
- אם במשולש חוצה זווית הוא גובה, אז המשולש הוא שווה שוקיים
- אם במשולש חוצה זווית הוא תיכון, אז המשולש הוא שווה שוקיים
- אם במשולש גובה הוא תיכון, אז המשולש הוא שווה שוקיים
- נקודת חיתוך התיכונים מחלקת כל תיכון ביחס 2:1. (החלק הקרוב לקדקוד הוא פי 2 מהחלק האחר)
- כל נקודה על חוצה זווית נמצאת במרחקים שווים משוקי זווית זו
- שלושת הגבהים במשולש נחתכים בנקודה אחת
- חוצה זווית פנימית במשולש מחלק את הצלע שמול הזווית לשני קטעים אשר היחס ביניהם שווה ליחס הצלעות הכולאות את הזווית בהתאמה
קטע אמצעים3
- קטע אמצעים במשולש מקביל לצלע השלישית ושווה למחציתה
- ישר החוצה צלע אחת במשולש ומקביל לצלע שניה, חוצה את הצלע השלישית
- קטע שקצותיו על שתי צלעות משולש, מקביל לצלע השלישית ושווה למחציתה הוא קטע אמצעים
חפיפת משולשים4
- משפט חפיפה צ.ז.צ
- משפט חפיפה ז.צ.ז
- משפט חפיפה צ.צ.צ
- משפט חפיפה: שתי צלעות והזווית שמול הצלע הגדולה מבין השתיים
דמיון ותאלס6
- משפט תאלס: שני ישרים מקבילים החותכים שוקי זווית, מקצים עליהם קטעים פרופורציוניים
- משפט תאלס המורחב: ישר המקביל לאחת מצלעות המשולש חותך את שתי הצלעות האחרות או את המשכיהן בקטעים פרופורציוניים
- משפט הפוך למשפט תאלס: שני ישרים המקצים על שוקי זווית ארבעה קטעים פרופורציוניים הם ישרים מקבילים
- משפט דמיון צ.ז.צ
- משפט דמיון ז.ז
- משפט דמיון צ.צ.צ
משולש ישר זווית ופיתגורס6
- משפט פיתגורס: במשולש ישר זווית, סכום ריבועי הניצבים שווה לריבוע היתר
- משפט פיתגורס ההפוך: משולש בו סכום ריבועי שתי צלעות שווה לריבוע הצלע השלישית הוא ישר זווית
- במשולש ישר זווית התיכון ליתר שווה למחצית היתר
- משולש בו התיכון שווה למחצית הצלע אותה הוא חוצה הוא משולש ישר זווית
- במשולש ישר זווית, הניצב הוא ממוצע הנדסי של היתר והיטל ניצב זה על היתר
- הגובה ליתר במשולש ישר זווית הוא ממוצע הנדסי של היטלי הניצבים על היתר
מקבילית7
- במקבילית כל שתי זוויות נגדיות שוות זו לזו
- במקבילית כל שתי צלעות נגדיות שוות זו לזו
- במקבילית האלכסונים חוצים זה את זה
- מרובע שבו כל זוג זוויות נגדיות שוות הוא מקבילית
- מרובע שבו כל שתי צלעות נגדיות שוות זו לזו הוא מקבילית
- מרובע שבו זוג צלעות מקבילות ושוות הוא מקבילית
- מרובע שאלכסוניו חוצים זה את זה הוא מקבילית
מעוין4
- במעוין האלכסונים חוצים את הזוויות
- מקבילית שבה אלכסון הוא חוצה זווית היא מעוין
- במעוין האלכסונים מאונכים זה לזה
- מקבילית שבה האלכסונים מאונכים זה לזה היא מעוין
מלבן2
- אלכסוני המלבן שווים זה לזה
- מקבילית שבה האלכסונים שווים זה לזה היא מלבן
דלתון1
- האלכסון הראשי בדלתון חוצה את זוויות הראש, חוצה את האלכסון השני ומאונך לו
טרפז6
- בטרפז שווה שוקיים הזוויות שליד אותו בסיס שוות זו לזו
- טרפז בו הזוויות שליד אותו בסיס שוות זו לזו הוא טרפז שווה שוקיים
- בטרפז שווה שוקיים האלכסונים שווים זה לזה
- טרפז בו האלכסונים שווים זה לזה הוא טרפז שווה שוקיים
- קטע האמצעים בטרפז מקביל לבסיסים ושווה למחצית סכומם
- בטרפז, ישר החוצה שוק אחת ומקביל לבסיסים, חוצה את השוק השנייה
מעגל36
- שלושת חוצי הזוויות של משולש נחתכים בנקודה אחת, שהיא מרכז המעגל החסום במשולש
- בכל משולש אפשר לחסום מעגל
- כל משולש ניתן לחסום במעגל
- במשולש, שלושת האנכים האמצעיים נחתכים בנקודה אחת, שהיא מרכז המעגל החוסם את המשולש
- ניתן לחסום מרובע במעגל אם ורק אם סכום זוג זוויות נגדיות שווה ל-180°
- מרובע קמור חוסם מעגל אם ורק אם סכום שתי צלעות נגדיות שווה לסכום שתי הצלעות הנגדיות האחרות
- כל מצולע משוכלל אפשר לחסום במעגל
- בכל מצולע משוכלל אפשר לחסום מעגל
- דרך כל שלוש נקודות שאינן על ישר אחד עובר מעגל אחד ויחיד
- במעגל, שתי זוויות מרכזיות שוות זו לזו אם ורק אם שתי הקשתות המתאימות להן שוות זו לזו
- במעגל, שתי זוויות מרכזיות שוות זו לזו אם ורק אם שני המיתרים המתאימים להן שווים זה לזה
- במעגל, מיתרים שווים זה לזה אם ורק אם שתי הקשתות המתאימות להם שוות זו לזו
- מיתרים השווים זה לזה נמצאים במרחקים שווים ממרכז המעגל
- מיתרים במעגל אחד הנמצאים במרחקים שווים ממרכזו שווים זה לזה
- במעגל, אם מרחקו של מיתר ממרכז המעגל קטן יותר ממרחקו של מיתר אחר, אז מיתר זה ארוך יותר מהמיתר האחר
- האנך ממרכז המעגל למיתר חוצה את המיתר, חוצה את הזווית המרכזית המתאימה למיתר וחוצה את הקשת המתאימה למיתר
- קטע ממרכז המעגל החוצה את המיתר מאונך למיתר
- במעגל, זווית היקפית שווה למחצית הזווית המרכזית הנשענת על אותה הקשת
- במעגל, לזוויות היקפיות שוות קשתות שוות ומיתרים שווים
- במעגל, לקשתות שוות מתאימות זוויות היקפיות שוות
- במעגל, כל הזוויות ההיקפיות הנשענות על מיתר מאותו צד של המיתר שוות זו לזו
- זווית היקפית הנשענת על קוטר היא זווית ישרה ( 90)
- זווית היקפית בת 90 נשענת על קוטר
- במעגל, זווית פנימית שווה למחצית סכום שתי הקשתות הכלואות בין שוקי הזווית ובין המשכיהן
- במעגל, זווית חיצונית שווה למחצית הפרש שתי הקשתות הכלואות בין שוקי הזווית ובין המשכיהן
- המשיק למעגל מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה
- ישר המאונך לרדיוס בקצהו הוא משיק למעגל
- זווית בין משיק ומיתר שווה לזווית ההיקפית הנשענת על מיתר זה מצידו השני
- שני משיקים למעגל היוצאים מאותה נקודה שווים זה לזה
- קטע המחבר את מרכז המעגל לנקודה ממנה יוצאים שני משיקים למעגל, חוצה את הזווית שבין המשיקים
- קטע המרכזים של שני מעגלים נחתכים, חוצה את המיתר המשותף ומאונך לו
- נקודת ההשקה של שני מעגלים המשיקים זה לזה, נמצאת על קטע המרכזים או על המשכו
- במשולשים דומים: — א. יחס גבהים מתאימים שווה ליחס הדמיון. — ב. יחס חוצי זוויות מתאימות שווה ליחס הדמיון. — ג. יחס תיכונים מתאימים שווה ליחס הדמיון. — ד. יחס ההיקפים שווה ליחס הדמיון. — ה. יחס הרדיוסים של המעגלים החוסמים שווה ליחס הדמיון. ו. יחס הרדיוסים של המעגלים החסומים שווה ליחס הדמיון. ז. יחס השטחים שווה לריבוע יחס הדמיון
- אם במעגל שני מיתרים נחתכים, אז מכפלת קטעי מיתר אחד שווה למכפלת קטעי המיתר השני
- אם מנקודה מחוץ למעגל יוצאים שני חותכים, אז מכפלת חותך אחד בחלקו החיצוני שווה למכפלת החותך השני בחלקו החיצוני
- אם מנקודה שמחוץ למעגל יוצאים חותך ומשיק, אז מכפלת החותך בחלקו החיצוני שווה לריבוע המשיק
מצולעים1
- סכום הזוויות הפנימיות של מצולע קמור הוא 180° (n 2)