Tangentes et points où la dérivée n'existe pas

Sur elev, cette leçon vient avec des exercices corrigés sur le moment, un indice quand votre enfant bloque et le suivi de ses progrès.

Pratiquer sur elev

Traduction automatique, non relue, de la leçon en hébreu que votre enfant suit en classe.

הגרף של f(x)=xx+3f(x)=x\sqrt{x+3} מתחיל בנקודה (−3,0)(-3,0). מה השיפוע שלו שם? לפני שמחשבים, הסתכלו איך הגרף עוזב את הנקודה.

y = x√(x + 3) ליד הקצה
(−3,0)(−2,−2)-3.2-3-2.8-2.6-2.4-2.2-2-1.8-1.6-1.4-1.2-1-2.4-2-1.6-1.2-0.8-0.400.4xy
הגדלנו את הגרף ליד הקצה x=−3x=-3. הגרף צולל מהנקודה (−3,0)(-3,0) כמעט אנכית, ורק ליד x=−2x=-2 הוא מתיישר.

f′(x)=3x+62x+3f'(x)=\frac{3x+6}{2\sqrt{x+3}}. חשבו את f′(−2.99)f'(-2.99). מה המספר אומר על הגרף?

Voir la réponse et le corrigé

f′(−2.99)=−2.972⋅0.1=−14.85f'(-2.99)=\frac{-2.97}{2 \cdot 0.1}=-14.85. שיפוע שלילי וגדול מאוד: הגרף יורד כמעט אנכית. ככל ש-xx מתקרב ל-−3-3 המכנה מתקרב ל-00, והשיפוע גדל בערכו המוחלט בלי גבול.

הנקודות שבהן הנגזרת לא קיימת

אחרי מכנה משותף, f′(x)=N(x)2ax+bf'(x)=\frac{N(x)}{2\sqrt{ax+b}}. הנגזרת מוגדרת רק כש-ax+b>0ax+b>0. בקצה התחום, שם ax+b=0ax+b=0, הפונקציה מוגדרת והנגזרת לא.

x+3\sqrt{x+3}

f′f' לא מוגדרת ב-x=−3x=-3

xx+3x\sqrt{x+3}

f′f' לא מוגדרת ב-x=−3x=-3

(x−1)4−x(x-1)\sqrt{4-x}

f′f' לא מוגדרת ב-x=4x=4

x+2x−6x+\sqrt{2x-6}

f′f' לא מוגדרת ב-x=3x=3

נקודות חשודות לקיצון הן שני סוגים: נקודות שבהן f′(x)=0f'(x)=0, ונקודות בתחום שבהן f′f' לא מוגדרת. בפונקציות של הפרק, הסוג השני הוא הקצה של התחום.

משוואת המשיק

y−f(x0)=f′(x0) (x−x0)y-f(x_0)=f'(x_0)\,(x-x_0)

משיק ל-xx+3x\sqrt{x+3}

מצאו את משוואת המשיק לגרף של f(x)=xx+3f(x)=x\sqrt{x+3} בנקודה שבה x=1x=1.

f(1)=1⋅4=2\begin{aligned}f(1) &= 1 \cdot \sqrt{4} \\ &= 2\end{aligned}

הנקודה: (1, 2)(1,\,2)

f′(1)=3+62⋅2=94\begin{aligned}f'(1) &= \frac{3+6}{2 \cdot 2} \\ &= \frac{9}{4}\end{aligned}

השיפוע מהנגזרת

y−2=94(x−1) ⇒ y=94x−14\begin{aligned}y-2 &= \tfrac{9}{4}(x-1) \ \Rightarrow \ y \\ &= \tfrac{9}{4}x-\tfrac{1}{4}\end{aligned}

המשיק

באותה פונקציה, מהי משוואת המשיק בנקודה שבה x=0x=0?

Voir la réponse et le corrigé

f(0)=−1⋅2=−2f(0)=-1 \cdot 2=-2 ו-f′(0)=92⋅2=94f'(0)=\frac{9}{2 \cdot 2}=\frac{9}{4}. המשיק: y=94x−2y=\frac{9}{4}x-2.

לא כל קצה נראה אותו דבר

שני גרפים שמתחילים ב-(2,0)
(2,0)y = √(x − 2)y = (x − 2)√(x − 2)1.522.533.544.55-0.500.511.522.53xy
שתי הפונקציות מוגדרות ב-x≥2x \geq 2 ומתחילות באותה נקודה. הראשונה יוצאת תלולה. השנייה יוצאת שטוחה: הגורם x−2x-2 מתאפס בקצה ו«משטיח» אותה.

ב-(x−2)x−2(x-2)\sqrt{x-2} הגורם x−2x-2 מתאפס בדיוק בקצה. אחרי צמצום, f′(x)=32x−2f'(x)=\frac{3}{2}\sqrt{x-2}, והיא מתקרבת ל-00. לכן הגרף יוצא מהקצה שטוח. ב-x−2\sqrt{x-2} ובכל gx−2g\sqrt{x-2} שבה g(2)≠0g(2) \neq 0, הגרף יוצא תלול.

שלוש טעויות על קצה התחום ועל המשיק.

f(−3)=0 ⇒ f′(−3)=0\begin{aligned}f(-3) &= 0 \ \Rightarrow \ f'(-3) \\ &= 0\end{aligned}
2−3+3=02\sqrt{-3+3}=0

הערך של ff והשיפוע הם שני דברים שונים. ב-xx+3x\sqrt{x+3} הגרף עובר ב-(−3,0)(-3,0), אבל השיפוע שם אינו 00.

y−f′(1)=f(1)(x−1)y-f'(1)=f(1)(x-1)
y−f(1)=f′(1)(x−1)y-f(1)=f'(1)(x-1)

הנקודה מ-ff, השיפוע מ-f′f'. החלפה ביניהם נותנת ישר אחר.

3x+62x+3=0 ⇒ x=−2 x=−3\begin{aligned}\frac{3x+6}{2\sqrt{x+3}} &= 0 \ \Rightarrow \ x \\ &= -2 \\ \ x &= -3\end{aligned}
x=−2x=-2

מכנה שמתאפס אינו פתרון של f′=0f'=0. x=−3x=-3 הוא נקודה חשודה מסוג אחר.

Exercices

Exercice 1

נתונה f(x)=(x+2)x+6f(x)=(x+2)\sqrt{x+6}. מצאו את שיפוע המשיק לגרף בנקודה שבה x=−2x=-2.

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : 2

Corrigé :

f′(x)=2(x+6)+(x+2)2x+6=3x+142x+6\begin{aligned}f'(x) &= \frac{2(x+6)+(x+2)}{2\sqrt{x+6}} \\ &= \frac{3x+14}{2\sqrt{x+6}}\end{aligned}

מכפלה ומכנה משותף

f′(−2)=82⋅2=2\begin{aligned}f'(-2) &= \frac{8}{2 \cdot 2} \\ &= 2\end{aligned}

On remplace (מציבים)

השיפוע 22. בנקודה הזו f(−2)=0f(-2)=0, והגרף חוצה את הציר בשיפוע 22. ערך 00 לא אומר שיפוע 00.

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 2

נתונה f(x)=(x+5)7−xf(x)=(x+5)\sqrt{7-x}. באיזו נקודה בתחום ההגדרה הנגזרת f′f' לא קיימת?

  1. x=−5x=-5
  2. x=7x=7
  3. x=7x=7 וגם x=−5x=-5
  4. אין נקודה כזו
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : B x=7x=7

Corrigé :

7−x≥0 ⇒ x≤77-x \geq 0 \ \Rightarrow \ x \leq 7

Domaine de définition

f′(x)=2(7−x)−(x+5)27−x=9−3x27−x\begin{aligned}f'(x) &= \frac{2(7-x)-(x+5)}{2\sqrt{7-x}} \\ &= \frac{9-3x}{2\sqrt{7-x}}\end{aligned}

המכנה מתאפס רק ב-x=7x=7

הנכונה: x=7x=7, קצה התחום. ב-x=−5x=-5 הפונקציה מתאפסת, אבל הנגזרת קיימת שם: f′(−5)=24212f'(-5)=\frac{24}{2\sqrt{12}}.

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 3

נתונה f(x)=(x−3)x+1f(x)=(x-3)\sqrt{x+1}. מצאו את משוואת המשיק לגרף בנקודה שבה x=3x=3, בצורה y=mx+ny=mx+n.

m=m= ____ , n=n= ____

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : m=m= 2 , n=n= -6

Corrigé :

f(3)=0⋅2=0\begin{aligned}f(3) &= 0 \cdot 2 \\ &= 0\end{aligned}

הנקודה (3, 0)(3,\,0)

f′(x)=3x−12x+1 ⇒ f′(3)=84=2\begin{aligned}f'(x) &= \frac{3x-1}{2\sqrt{x+1}} \ \Rightarrow \ f'(3) \\ &= \frac{8}{4} \\ &= 2\end{aligned}

השיפוע

y−0=2(x−3) ⇒ y=2x−6\begin{aligned}y-0 &= 2(x-3) \ \Rightarrow \ y \\ &= 2x-6\end{aligned}

המשיק

y=2x−6y=2x-6. מי שמציב x=3x=3 רק במחובר x+1\sqrt{x+1} של הנגזרת מקבל m=2m=2 במקרה, כי x−3=0x-3=0. אבל זה מזל, לא שיטה.

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 4

נתונה f(x)=xx+8f(x)=x\sqrt{x+8}. המשיק לגרף בנקודה שבה x=−4x=-4 חותך את ציר ה-yy. מצאו את שיעור ה-yy של נקודת החיתוך.

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : -4

Corrigé :

f(−4)=−4⋅2=−8\begin{aligned}f(-4) &= -4 \cdot 2 \\ &= -8\end{aligned}

הנקודה (−4, −8)(-4,\,-8)

f′(x)=3x+162x+8 ⇒ f′(−4)=44=1\begin{aligned}f'(x) &= \frac{3x+16}{2\sqrt{x+8}} \ \Rightarrow \ f'(-4) \\ &= \frac{4}{4} \\ &= 1\end{aligned}

השיפוע

y+8=1⋅(x+4) ⇒ y=x−4\begin{aligned}y+8 &= 1 \cdot (x+4) \ \Rightarrow \ y \\ &= x-4\end{aligned}

המשיק

x=0 ⇒ y=−4\begin{aligned}x &= 0 \ \Rightarrow \ y \\ &= -4\end{aligned}

חיתוך עם ציר yy

שיעור ה-yy הוא −4-4. זה לא f(0)=0f(0)=0: המשיק והגרף הם שני קווים שונים, שנפגשים רק ב-x=−4x=-4.

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 5

נתונה f(x)=(x+4)2−xf(x)=(x+4)\sqrt{2-x}. באיזה xx המשיק לגרף מקביל לציר ה-xx?

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : 0

Corrigé :

f′(x)=2(2−x)−(x+4)22−x=−3x22−x\begin{aligned}f'(x) &= \frac{2(2-x)-(x+4)}{2\sqrt{2-x}} \\ &= \frac{-3x}{2\sqrt{2-x}}\end{aligned}

מכפלה, שרשרת, מכנה משותף

−3x=0 ⇒ x=0\begin{aligned}-3x &= 0 \ \Rightarrow \ x \\ &= 0\end{aligned}

שיפוע 00

f(0)=42f(0)=4\sqrt{2}

המשיק y=42y=4\sqrt{2}

x=0x=0. הקצה x=2x=2 אינו תשובה: שם הנגזרת לא קיימת, והמשיק שם אינו מקביל לציר ה-xx.

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 6

הוכיחו או הפריכו: המשיק לגרף של f(x)=(x−4)xf(x)=(x-4)\sqrt{x} בנקודה (0,0)(0,0) הוא ציר ה-xx, כי f(0)=0f(0)=0.

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : Faux

Corrigé :

f′(x)=2x+(x−4)2x=3x−42x\begin{aligned}f'(x) &= \frac{2x+(x-4)}{2\sqrt{x}} \\ &= \frac{3x-4}{2\sqrt{x}}\end{aligned}

הנגזרת

x→0: 3x−4→−4, 2x→0x \to 0: \ 3x-4 \to -4 ,\ 2\sqrt{x} \to 0

המכנה מתאפס והמונה לא

f′(0.01)=−3.970.2=−19.85\begin{aligned}f'(0.01) &= \frac{-3.97}{0.2} \\ &= -19.85\end{aligned}

שיפוע תלול מאוד

הטענה לא נכונה. f(0)=0f(0)=0 אומר שהגרף עובר בראשית, לא שהוא שטוח שם. בקצה x=0x=0 הנגזרת לא קיימת, והגרף יורד ממנו תלול.

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 7

נתונה f(x)=x2x+4f(x)=x^2\sqrt{x+4}. מהי משוואת המשיק לגרף בנקודה שבה x=0x=0?

  1. x=0x=0
  2. אין משיק, כי f(0)=0f(0)=0
  3. y=2xy=2x
  4. y=0y=0
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : D y=0y=0

Corrigé :

f′(x)=4x(x+4)+x22x+4=x(5x+16)2x+4\begin{aligned}f'(x) &= \frac{4x(x+4)+x^2}{2\sqrt{x+4}} \\ &= \frac{x(5x+16)}{2\sqrt{x+4}}\end{aligned}

הנגזרת

f(0)=0 f′(0)=0\begin{aligned}f(0) &= 0 \ \\ \quad f'(0) &= 0\end{aligned}

הנקודה (0,0)(0,0), שיפוע 00

y=0y=0

המשיק הוא ציר ה-xx

הנכונה: y=0y=0. כאן x=0x=0 היא נקודה פנימית (0>−40>-4), והנגזרת מתאפסת בה. x=0x=0 הוא ציר ה-yy, ישר אנכי.

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 8

נתונה f(x)=(x−3)x+2f(x)=(x-3)\sqrt{x+2}, ו-f′(x)=3x+12x+2f'(x)=\frac{3x+1}{2\sqrt{x+2}}. מיינו: אילו ערכי xx הם נקודות חשודות לקיצון?

  • חשודה
  • לא חשודה
  • x=−13x=-\frac{1}{3}
  • x=−2x=-2
  • x=−3x=-3
  • x=0x=0
  • x=3x=3
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : x=−2x=-2 — חשודה · x=−13x=-\frac{1}{3} — חשודה · x=3x=3 — לא חשודה · x=0x=0 — לא חשודה · x=−3x=-3 — לא חשודה

Corrigé :

3x+1=0 ⇒ x=−13\begin{aligned}3x+1 &= 0 \ \Rightarrow \ x \\ &= -\tfrac{1}{3}\end{aligned}

f′=0f'=0

x=−2x=-2

קצה התחום: ff מוגדרת, f′f' לא

x=−3∉תחוםx=-3 \notin \text{תחום}

מחוץ לתחום: לא נקודה של הגרף

x=3x=3 הוא אפס של ff, לא של f′f'. x=−3x=-3 מחוץ לתחום. רק −2-2 (קצה) ו-−13-\frac{1}{3} (אפס הנגזרת) חשודות.

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 9

נתונה f(x)=(x+a)x+1f(x)=(x+a)\sqrt{x+1}, ו-aa פרמטר. המשיק לגרף בנקודה שבה x=3x=3 מקביל לישר y=3xy=3x. מצאו את aa.

Voir la réponse et le corrigé

Réponse : 1

Corrigé :

f′(x)=2(x+1)+(x+a)2x+1=3x+2+a2x+1\begin{aligned}f'(x) &= \frac{2(x+1)+(x+a)}{2\sqrt{x+1}} \\ &= \frac{3x+2+a}{2\sqrt{x+1}}\end{aligned}

גוזרים עם aa

f′(3)=11+a4=3 ⇒ a=1\begin{aligned}f'(3) &= \frac{11+a}{4} \\ &= 3 \ \Rightarrow \ a \\ &= 1\end{aligned}

ישרים מקבילים: אותו שיפוע

a=1a=1. «מקביל ל-y=3xy=3x» פירושו f′(3)=3f'(3)=3, לא f(3)=9f(3)=9.

Vérifier la réponse sur elev

Exercice 10

לשלוש מהפונקציות יש גרף שעוזב את הנקודה (2,0)(2,0) תלול. לאיזו פונקציה יש גרף שעוזב את (2,0)(2,0) שטוח?

  1. (x−2)x−2(x-2)\sqrt{x-2}
  2. xx−2x\sqrt{x-2}
  3. x−2\sqrt{x-2}
  4. 5x−25\sqrt{x-2}
Voir la réponse et le corrigé

Réponse : A (x−2)x−2(x-2)\sqrt{x-2}

Corrigé :

((x−2)x−2)′=32x−2→0\left((x-2)\sqrt{x-2}\right)'=\frac{3}{2}\sqrt{x-2} \to 0

השיפוע מתקרב ל-00

(xx−2)′=3x−42x−2\left(x\sqrt{x-2}\right)'=\frac{3x-4}{2\sqrt{x-2}}

המונה 2≠02 \neq 0 בקצה: תלול

הנכונה: (x−2)x−2(x-2)\sqrt{x-2}. ב-xx−2x\sqrt{x-2} הגורם xx שווה 22 בקצה, לא 00, ולכן הוא לא משטיח.

Vérifier la réponse sur elev

La suite se pratique sur elev

Vidéos, exercices corrigés sur le moment et un parcours qui suit le rythme de votre enfant, pour tous les chapitres de sa classe.

Pratiquer sur elevDécouvrir elev pour cette classe