כְּבָר פָּגַשְׁנוּ אֶת שֶׁלִּי, אִיתִּי וְאוֹתִי. עַכְשָׁיו לוֹמְדִים אֶת כָּל הַטַּבְלָה: עֶשֶׂר צוּרוֹת — צוּרָה לְכָל גּוּף, גַּם לְאַתֶּן וְגַם לְהֵן.
בְּעִבְרִית לֹא אוֹמְרִים «עִם הוּא» אוֹ «שֶׁל אֲנַחְנוּ». מִילַּת הַיַּחַס וְהַגּוּף הֵם מִילָּה אַחַת.
שֶׁל — לְמִי זֶה שַׁיָּיךְ?
הַסֵּדֶר: הַ + שֵׁם + שֶׁל + גּוּף.
לְמָשָׁל: הַדִּירָה שֶׁלָּנוּ, הַמַּחְשֵׁב שֶׁלּוֹ, הַמִּשְׂרָד שֶׁלָּהֶן.
זֹאת הַמְּכוֹנִית שֶׁל מִיכָאֵל וְשִׁירָה. זֹאת הַמְּכוֹנִית ___.
להציג את התשובה והפתרון
שֶׁלָּהֶם — מִיכָאֵל וְשִׁירָה = הֵם (גַּם אִם יֵשׁ בַּקְּבוּצָה אִישָּׁה).
גְּבֶרֶת כֹּהֵן, זֶה הַתִּיק ___?
להציג את התשובה והפתרון
שֶׁלָּךְ — מְדַבְּרִים אֶל אִישָּׁה אַחַת = אַתְּ.
יֵשׁ לִי אוֹ שֶׁלִּי? «יֵשׁ לִי מְכוֹנִית» — אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ. «הַמְּכוֹנִית שֶׁלִּי כְּחוּלָּה» — אוֹמְרִים אֵיזוֹ.
עִם — עִם מִי?
עִם + גּוּף מְקַבֶּלֶת בָּסִיס חָדָשׁ: אִית־. עִם הַשְּׁכֵנָה → אִיתָּהּ, עִם הַבּוֹס → אִיתּוֹ, עִם הַחֲבֵרוֹת מֵהָאוּלְפָּן → אִיתָּן.
פְּעָלִים שֶׁבָּאִים הַרְבֵּה עִם עִם:
אֲנִי עוֹבֵד עִם יָעֵל וְאֵיתָן בְּאוֹתוֹ מִשְׂרָד. אֲנִי עוֹבֵד ___.
להציג את התשובה והפתרון
אִיתָּם — יָעֵל וְאֵיתָן = הֵם.
אֶת — לִפְנֵי מַשֶּׁהוּ מְיוּדָּע
אֶת בָּאָה לִפְנֵי מַשֶּׁהוּ מְיוּדָּע, וְאֵין לָהּ תַּרְגּוּם. מְיוּדָּע = שֵׁם עִם הַ־, שֵׁם שֶׁל אָדָם אוֹ עִיר, אוֹ שֵׁם עִם שֶׁלִּי, שֶׁלְּךָ…
אֲנִי אוֹהֵב סְרָטִים. — סְרָטִים בִּכְלָל: בְּלִי אֶת.
אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַסֶּרֶט הַזֶּה. — סֶרֶט מְסוּיָּם: אֶת הַ־.
אֲנִי אוֹהֵב אֶת יְרוּשָׁלַיִם. — שֵׁם שֶׁל עִיר: אֶת.
בִּמְקוֹם אֶת + שֵׁם אוֹמְרִים מִילָּה אַחַת.
הַבָּסִיס: אוֹת־. אֲנִי אוֹהֵב אֶת אִמָּא → אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ.
אֶתְכֶם וְאֶתְכֶן יוֹצְאִים מִן הַכְּלָל: הַבָּסִיס שֶׁלָּהֶם הוּא אֶת־, לֹא אוֹת־.
אֲנִי מַכִּיר אֶת הַשְּׁכֵנִים הַחֲדָשִׁים. אֲנִי מַכִּיר ___.
להציג את התשובה והפתרון
אוֹתָם — הַשְּׁכֵנִים = הֵם.
סָארָה קוֹנָה אֶת הָעוּגִיּוֹת בַּמַּאֲפִיָּיה. הִיא קוֹנָה ___.
להציג את התשובה והפתרון
אוֹתָן — עוּגִיּוֹת = הֵן. גַּם לְדָבָר יֵשׁ זָכָר וּנְקֵבָה.
פְּעָלִים שֶׁבָּאִים הַרְבֵּה עִם אֶת:
בַּמִּשְׂרָד, בְּיוֹם רִאשׁוֹן בַּבּוֹקֶר
שִׂימוּ לֵב לַמִּילִּים הַמּוּדְגָּשׁוֹת:
— מַרְק, זֶה הַמַּחְשֵׁב שֶׁלְּךָ? — לֹא, הוּא שֶׁל דָּנָה.
— אַתָּה מַכִּיר אוֹתָהּ? — כֵּן, אֲנִי עוֹבֵד אִיתָּהּ כְּבָר שָׁנָה.
— יֵשׁ פְּגִישָׁה בְּעֶשֶׂר. אַתֶּם בָּאִים אִיתָּנוּ? — כֵּן, הַמְּנַהֶלֶת מְחַכָּה לָנוּ.
בְּצָרְפָתִית: «avec lui» — שְׁתֵּי מִילִּים. בְּאַנְגְּלִית: «with him».
בְּעִבְרִית: אִיתּוֹ — מִילָּה אַחַת.
שְׁלוֹשׁ טָעוּיּוֹת שֶׁשּׁוֹמְעִים הַרְבֵּה:
עִם + הוּא = מִילָּה אַחַת: אִיתּוֹ.
אַתֶּם וְאַתֶּן: אֶתְכֶם, אֶתְכֶן — בְּלִי וָו.
סְרָטִים בִּכְלָל — לֹא מְיוּדָּע, אָז אֵין אֶת.