פסטיבל המוזיקה של הצפון חוגג עשור

בשבוע הבא ייפתח בפעם העשירית פסטיבל המוזיקה של הצפון, שהפך מאירוע קטן ומקומי לאחד מאירועי התרבות המרכזיים של הקיץ הישראלי. הפסטיבל, שמתקיים באחו רחב ידיים ליד קיבוץ בגליל העליון, מארח השנה למעלה משישים הופעות על פני ארבעה ימים, ומצפים להגעת כעשרים וחמישה אלף מבקרים מכל רחבי הארץ, לעומת כאלף וחמש מאות בלבד בפסטיבל הראשון לפני עשור.

מה שהחל לפני עשור כיוזמה של כמה מוזיקאים מקומיים, שרצו במה קטנה להופיע בה בסופי שבוע, הפך בהדרגה לפסטיבל שמזמין גם אמנים ותיקים ומוכרים. יחד עם זאת, מארגני הפסטיבל שומרים במודע על מקום קבוע לאמנים צעירים ובלתי מוכרים, ומקצים להם, לפחות פעם ביום, את הבמה הראשית באותן השעות שהקהל הגדול ביותר נמצא באתר. לדברי המנהלת האמנותית של הפסטיבל, זו הדרך היחידה לתת הזדמנות אמיתית לאמנים חדשים, ולא רק להסתמך על שמות מוכרים שמובילים את מכירת הכרטיסים. היא מוסיפה כי כמה מהאמנים המצליחים ביותר כיום בישראל הופיעו בפסטיבל הזה בתחילת דרכם, עוד לפני שהיה להם שם מוכר.

מלבד המוזיקה עצמה, הפסטיבל מציע גם שוק אוכל שבו מוכרים תושבי האזור מוצרים חקלאיים ומאכלים מסורתיים, ואזור מיוחד לילדים עם סדנאות אמנות ומוזיקה. מבקרים שהגיעו בשנים קודמות מתארים את שוק האוכל כאחד המשיכות הגדולות של הפסטיבל, לצד ההופעות עצמן. השנה יוצגו בשוק גם דוכנים של יקבים קטנים מהאזור, המציעים טעימות יין בתשלום סמלי, וכן דוכן גבינות מקומי שזכה בפרס ארצי בשנה שעברה, ומשקאות קלים תוצרת בית לילדים ולמבוגרים כאחד, שהוכנו במיוחד עבור הפסטיבל על ידי נשות המושבים הסמוכים לאתר הפסטיבל. השנה נוסף גם אזור חדש המוקדש לאמנות רחוב, שבו ציירים וצלמים מקומיים מציגים את עבודותיהם למכירה. המארגנים מספרים שהוספת התחומים הנלווים נועדה למשוך גם מבקרים שאינם בהכרח חובבי מוזיקה מובהקים, אלא מחפשים בעיקר חוויה תרבותית משפחתית. חלק מהמבקרים אף מגיעים מדי שנה בעיקר בשביל שוק האוכל, ורק אחר כך מתפנים לצפות בהופעות עצמן.

הפסטיבל אינו חף מביקורת. תושבי הקיבוצים הסמוכים מתלוננים מדי שנה על הרעש שנמשך עד שעות הלילה המאוחרות, ועל הקושי לנוע בכבישים המקומיים בימי האירוע. בתגובה, המארגנים הסכימו השנה להגביל את שעת סיום ההופעות לחצות, לעומת השעה שתיים לפנות בוקר בשנים קודמות, ולהוסיף חניונים מרוחקים יותר עם הסעות מאורגנות אל האתר. חלק מהתושבים מקבלים בברכה את הצעדים החדשים, אך אחרים טוענים שהם אינם מספיקים כדי לפתור את הבעיה לחלוטין, ודורשים גם הגבלה על עוצמת הרמקולים בשעות הערב המאוחרות.

עם כל הביקורת, נראה שהפסטיבל ממשיך לצמוח משנה לשנה, ומארגניו מקווים כי בעשור הבא הוא יהפוך למוסד תרבותי קבוע ומוכר גם מחוץ לישראל, בדומה לפסטיבלי מוזיקה ותיקים באירופה, שגם הם החלו לפני עשרות שנים כאירועים קטנים ומקומיים בלבד.