איך מתכוננים למבחן בלי לחץ מיותר
הרבה תלמידים מפסידים נקודות לא כי הם לא ידעו את החומר, אלא כי הם לא הבינו בדיוק מה שאלו אותם. השיעור הזה מלמד איך קוראים שאלה ארוכה, מה כל מילת פעולה דורשת, ואיך מחלקים את הזמן במבחן.
לקרוא שאלה ארוכה
שאלה ארוכה במבחן היא בדרך כלל בנויה משני חלקים:
רקע - מידע או סיפור קצר שנותנים לפני השאלה עצמה.
המשימה - מה בדיוק מבקשים מכם לעשות, בדרך כלל במשפט האחרון.
למה כדאי לקרוא קודם את המשימה (המשפט האחרון) ורק אחר כך את הרקע?
להציג את התשובה והפתרון
כשיודעים מראש מה מחפשים, קוראים את הרקע בצורה ממוקדת ולא מבזבזים זמן על פרטים שלא קשורים לתשובה.
סַמְּנוּ בעיפרון, בתוך השאלה עצמה, את מילת הפעולה (הסבירו, נמקו, השוו...). זה מזכיר לכם בדיוק מה לכתוב, גם כשעונים בלחץ.
לכל מילת פעולה יש דרישה שונה, ותשובה שמתאימה למילה אחת לא בהכרח מתאימה למילה אחרת.
הסבירו - לפרט איך משהו קורה או למה הוא קורה, שלב אחרי שלב.
נמקו - לתת סיבה ברורה לדעה או לתשובה, ולא רק לכתוב אותה.
השוו - לכתוב מה דומה ומה שונה בין שני דברים, ולא רק לתאר כל אחד לחוד.
מה ההבדל בין תשובה ל'הסבירו' לבין תשובה ל'נמקו'?
להציג את התשובה והפתרון
'הסבירו' מבקש לפרט תהליך או עובדה. 'נמקו' מבקש סיבה: למה זה נכון, למה בחרתי בתשובה הזאת.
טעות נפוצה: לענות על 'השוו' בלי לכתוב בכלל על שני הצדדים.
תשובה ל'השוו' שמתארת רק צד אחד לא עונה בכלל על השאלה, גם אם הכל נכון בה.
מה עלול לקרות אם עונים על 'נמקו' רק במשפט 'כי זה נכון'?
להציג את התשובה והפתרון
זו לא נימוק אמיתי - היא לא מסבירה שום סיבה, ולכן היא לא מקבלת ניקוד מלא.
החלק האחרון הוא ניהול הזמן: מבחן טוב מתחיל בכמה שניות של תכנון, לא בכתיבה מיידית.
לנהל את הזמן במבחן
דרך פשוטה לחלק זמן במבחן של שעה עם חמש שאלות:
קודם דפדפו על כל המבחן ובידקו אילו שאלות קלות ואילו קשות.
התחילו מהשאלות הקלות - זה נותן ביטחון וחוסך זמן לקשות.
אם שאלה תקועה יותר מדי, סמנו אותה ועברו הלאה - תחזרו אליה בסוף.
חלקו את הזמן לפי הניקוד: אם שאלה שווה עשר נקודות ומבחן הוא שעה, אל תשקיעו בה יותר משמינית מהזמן.
למה כדאי לדפדף על כל המבחן לפני שמתחילים לענות?
להציג את התשובה והפתרון
כדי לתכנן איך לחלק את הזמן בין השאלות ולא להיתקע על שאלה קשה בהתחלה בזמן שנשארות שאלות קלות בסוף.