מבחן לדוגמא — שליש ראשון

ב-elev השיעור הזה מגיע עם תרגילים שנבדקים מיד, רמז ברגע שנתקעים, ומעקב אחרי ההתקדמות.

לתרגל ב-elev

מבחן לדוגמא — שליש ראשון. 5 שאלות עם סעיפים, 18 סעיפים בסך הכול, 75 דקות. החומר: גאומטריה אנליטית, דמיון משולשים, טריגונומטריה במשולש ישר זווית, טכניקה אלגברית, הפונקציה הריבועית וסטטיסטיקה תיאורית.

כמו בבגרות, הסעיפים של שאלה אחת נשענים זה על זה — אבל כל סעיף מזכיר את מה שנמצא לפניו, כך שאפשר להמשיך גם אם נתקעתם. בגאומטריה כתבו משפט לכל שורה, ובסטטיסטיקה ספרו תלמידים, לא עמודות.

תרגילים

שאלה 1 — גאומטריה אנליטית

תרגיל 1

המרובע ABCDABCD הוא מקבילית. נתונים שלושה מקודקודיה: A(−1,1)A(-1, 1), B(3,−1)B(3, -1) ו-C(5,3)C(5, 3). א. מצאו את שיעורי הקודקוד DD.

D=D = ( ____ , ____ )

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: D=D = ( 1 , 5 )

הפתרון:

MAC=(−1+52,1+32)=(2,2)\begin{aligned}M_{AC} &= \left(\frac{-1+5}{2}, \frac{1+3}{2}\right) \\ &= (2, 2)\end{aligned}

במקבילית האלכסונים חוצים זה את זה, ולכן MM הוא גם אמצע BDBD

3+xD2=2−1+yD2=2\begin{aligned}\frac{3 + x_D}{2} &= 2 \\ \quad \frac{-1 + y_D}{2} &= 2\end{aligned}

נוסחת אמצע קטע, עם BB ו-DD

D=(1,5)D = (1, 5)

פותרים כל משוואה

D(1,5)D(1, 5). המלכודת: לחשב את אמצע ABAB או את אמצע BCBC. הנקודה המשותפת לשני האלכסונים היא אמצע ACAC, ו-DD נמצא בקצה השני של האלכסון BDBD.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 2

המרובע ABCDABCD הוא מקבילית. נתונים שלושה מקודקודיה: A(−1,1)A(-1, 1), B(3,−1)B(3, -1) ו-C(5,3)C(5, 3). הקודקוד הרביעי הוא D(1,5)D(1, 5). ב. איזה מרובע הוא ABCDABCD? היעזרו בשיפועים ובאורכי הצלעות.

  1. ריבוע
  2. מלבן שאינו ריבוע
  3. מעוין שאינו ריבוע
  4. מקבילית שאינה מלבן ואינה מעוין
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א ריבוע

הפתרון:

mAB=−1−13−(−1)=−12mBC=3−(−1)5−3=2\begin{aligned}m_{AB} &= \frac{-1-1}{3-(-1)} \\ &= -\frac{1}{2} \\ \quad m_{BC} &= \frac{3-(-1)}{5-3} \\ &= 2\end{aligned}

שיפוע: הפרש ה-yy חלקי הפרש ה-xx

−12⋅2=−1⇒AB⊥BC-\frac{1}{2} \cdot 2 = -1 \Rightarrow AB \perp BC

ישרים מאונכים: מכפלת השיפועים −1-1. מקבילית עם זווית ישרה היא מלבן

AB=42+22=20BC=22+42=20\begin{aligned}AB &= \sqrt{4^2 + 2^2} \\ &= \sqrt{20} \\ \quad BC &= \sqrt{2^2 + 4^2} \\ &= \sqrt{20}\end{aligned}

נוסחת המרחק בין שתי נקודות

AB=BCAB = BC

מלבן ששתי צלעות סמוכות בו שוות הוא ריבוע

ABCDABCD ריבוע. המלכודת: לעצור אחרי הזווית הישרה ולענות «מלבן». צריך לבדוק גם את אורכי הצלעות הסמוכות.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 3

המרובע ABCDABCD הוא מקבילית. נתונים שלושה מקודקודיה: A(−1,1)A(-1, 1), B(3,−1)B(3, -1) ו-C(5,3)C(5, 3). הקודקוד הרביעי הוא D(1,5)D(1, 5), ו-ABCDABCD ריבוע. ג. חשבו את שטח ABCDABCD.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 20

הפתרון:

AB=20AB = \sqrt{20}

אורך הצלע, מסעיף ב

S=AB2=(20)2=20\begin{aligned}S &= AB^2 \\ &= (\sqrt{20})^2 \\ &= 20\end{aligned}

שטח ריבוע: צלע בריבוע

AC=BD=40⇒S=AC⋅BD2=402=20\begin{aligned}AC &= BD \\ &= \sqrt{40} \Rightarrow S \\ &= \frac{AC \cdot BD}{2} \\ &= \frac{40}{2} \\ &= 20\end{aligned}

בדיקה: שטח ריבוע הוא חצי מכפלת האלכסונים

השטח 2020. המלכודת: לכתוב 20\sqrt{20} — זה אורך הצלע, לא השטח.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 2 — דמיון משולשים וטריגונומטריה

תרגיל 4

CABDE

במשולש ABCABC הזווית CC ישרה, AC=8AC = 8 ו-BC=6BC = 6. הנקודה DD היא אמצע ACAC. דרך DD העבירו ישר המקביל ל-BCBC, והוא חותך את ABAB בנקודה EE. א. הוכיחו כי △ADE∼△ACB\triangle ADE \sim \triangle ACB, וחשבו את DEDE.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 3

הפתרון:

∠A=∠A\angle A = \angle A

זווית משותפת לשני המשולשים

∠ADE=∠ACB=90∘\begin{aligned}\angle ADE &= \angle ACB \\ &= 90^\circ\end{aligned}

זוויות מתאימות בין ישרים מקבילים DE∥CBDE \parallel CB

△ADE∼△ACB\triangle ADE \sim \triangle ACB

משולשים דומים לפי ז.ז

DECB=ADAC=48⇒DE=3\begin{aligned}\frac{DE}{CB} &= \frac{AD}{AC} \\ &= \frac{4}{8} \Rightarrow DE \\ &= 3\end{aligned}

במשולשים דומים הצלעות המתאימות פרופורציוניות

DE=3DE = 3: יחס הדמיון 12\frac{1}{2}. המלכודת: להתאים צלעות לפי המיקום בשרטוט במקום לפי הזוויות — DEDE מול ∠A\angle A מתאימה ל-CBCB מול ∠A\angle A.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 5

CABDE

במשולש ABCABC הזווית CC ישרה, AC=8AC = 8 ו-BC=6BC = 6. הנקודה DD היא אמצע ACAC. דרך DD העבירו ישר המקביל ל-BCBC, והוא חותך את ABAB בנקודה EE. המשולשים ADEADE ו-ACBACB דומים ביחס 12\frac{1}{2}. ב. חשבו את שטח הטרפז DCBEDCBE.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 18

הפתרון:

SACB=8⋅62=24\begin{aligned}S_{ACB} &= \frac{8 \cdot 6}{2} \\ &= 24\end{aligned}

שטח משולש ישר זווית: חצי מכפלת הניצבים

SADESACB=(12)2=14⇒SADE=6\begin{aligned}\frac{S_{ADE}}{S_{ACB}} &= \left(\frac{1}{2}\right)^2 \\ &= \frac{1}{4} \Rightarrow S_{ADE} \\ &= 6\end{aligned}

יחס השטחים של משולשים דומים שווה לריבוע יחס הדמיון

SDCBE=24−6=18\begin{aligned}S_{DCBE} &= 24 - 6 \\ &= 18\end{aligned}

שטח הטרפז: המשולש הגדול פחות הקטן

שטח הטרפז 1818. המלכודת: לקחת את יחס השטחים 12\frac{1}{2} כמו יחס הצלעות, ולקבל 1212.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 6

CABDE

במשולש ABCABC הזווית CC ישרה, AC=8AC = 8 ו-BC=6BC = 6. הנקודה DD היא אמצע ACAC. דרך DD העבירו ישר המקביל ל-BCBC, והוא חותך את ABAB בנקודה EE. מסעיף א: DE=3DE = 3. ג. חשבו את הזווית ∠AED\angle AED. עגלו לספרה אחת אחרי הנקודה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 53.1

הפתרון:

∠ADE=90∘\angle ADE = 90^\circ

זוויות מתאימות בין ישרים מקבילים: ∠ADE=∠ACB\angle ADE = \angle ACB

tan⁡∠AED=ADDE=43\begin{aligned}\tan \angle AED &= \frac{AD}{DE} \\ &= \frac{4}{3}\end{aligned}

במשולש ישר זווית: טנגנס = ניצב מול הזווית חלקי ניצב ליד הזווית

∠AED=tan⁡−1(43)≈53.1∘\angle AED = \tan^{-1}\left(\frac{4}{3}\right) \approx 53.1^\circ

במחשבון

∠AED≈53.1∘\angle AED \approx 53.1^\circ. המלכודת: לחשב tan⁡−1(34)≈36.9∘\tan^{-1}\left(\frac{3}{4}\right) \approx 36.9^\circ — זו הזווית AA. הניצב שמול ∠AED\angle AED הוא ADAD.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 3 — טכניקה אלגברית ומשוואות

תרגיל 7

א. צמצמו את השבר x2−9x2+x−6\dfrac{x^2 - 9}{x^2 + x - 6}.

  1. x+3x−2\dfrac{x+3}{x-2}
  2. x−3x+2\dfrac{x-3}{x+2}
  3. x−3x−2\dfrac{x-3}{x-2}
  4. −9x−6\dfrac{-9}{x-6}
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג x−3x−2\dfrac{x-3}{x-2}

הפתרון:

x2−9=(x−3)(x+3)x^2 - 9 = (x-3)(x+3)

הפרש ריבועים

x2+x−6=(x+3)(x−2)x^2 + x - 6 = (x+3)(x-2)

טרינום: מכפלה −6-6, סכום 11

(x−3)(x+3)(x+3)(x−2)=x−3x−2x≠−3 x≠2\begin{aligned}\frac{(x-3)(x+3)}{(x+3)(x-2)} &= \frac{x-3}{x-2} \\ \quad x \neq -3 \\ \ x \neq 2\end{aligned}

מצמצמים את הגורם המשותף, ותחום ההצבה נשאר של השבר המקורי

המלכודת: «לצמצם» את x2x^2 עם x2x^2 ולקבל −9x−6\frac{-9}{x-6}. מצמצמים רק גורמים של מכפלה, אחרי פירוק.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 8

ב. פתרו את המשוואה xx−2−3x+2=1\dfrac{x}{x-2} - \dfrac{3}{x+2} = 1.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 10

הפתרון:

x≠2,x≠−2x \neq 2 ,\quad x \neq -2

תחום ההצבה: המכנים שונים מאפס

x(x+2)−3(x−2)=(x−2)(x+2)x(x+2) - 3(x-2) = (x-2)(x+2)

כופלים במכנה המשותף (x−2)(x+2)(x-2)(x+2)

x2+2x−3x+6=x2−4⇒−x=−10\begin{aligned}x^2 + 2x - 3x + 6 &= x^2 - 4 \Rightarrow -x \\ &= -10\end{aligned}

פותחים סוגריים; x2x^2 מתבטל

x=10x = 10

בתחום ההצבה. בדיקה: 108−312=1.25−0.25=1\frac{10}{8} - \frac{3}{12} = 1.25 - 0.25 = 1 ✓

x=10x = 10. המלכודת: לכפול רק את השברים במכנה המשותף ולשכוח את אגף ימין — גם ה-11 נכפל ב-(x−2)(x+2)(x-2)(x+2).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 9

ג. בשרטוט הגרפים של y=x2−2x−3y = x^2 - 2x - 3 ושל y=x+1y = x + 1. מצאו את נקודות החיתוך שלהם בדרך אלגברית.

הנקודה עם xx הקטן: ( ____ , ____ ) ; הנקודה עם xx הגדול: ( ____ , ____ )

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: הנקודה עם xx הקטן: ( -1 , 0 ) ; הנקודה עם xx הגדול: ( 4 , 5 )

הפתרון:

x2−2x−3=x+1x^2 - 2x - 3 = x + 1

בנקודת חיתוך שני ה-yy שווים

x2−3x−4=0⇒(x−4)(x+1)=0\begin{aligned}x^2 - 3x - 4 &= 0 \Rightarrow (x-4)(x+1) \\ &= 0\end{aligned}

מעבירים אגף ומפרקים

x=−1⇒y=0x=4⇒y=5\begin{aligned}x &= -1 \Rightarrow y \\ &= 0 \\ \quad x &= 4 \Rightarrow y \\ &= 5\end{aligned}

מציבים במשוואת הישר, שהיא הפשוטה

(−1,0)(-1, 0) ו-(4,5)(4, 5). שני פתרונות למערכת: הישר חותך את הפרבולה פעמיים. המלכודת: לעצור אחרי ה-xx ולא למצוא את ה-yy.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 4 — הפונקציה הריבועית

תרגיל 10

נתונה הפונקציה f(x)=−x2+2x+8f(x) = -x^2 + 2x + 8. א. מצאו את קודקוד הפרבולה.

הקודקוד: ( ____ , ____ )

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: הקודקוד: ( 1 , 9 )

הפתרון:

x=−b2a=−22⋅(−1)=1\begin{aligned}x &= -\frac{b}{2a} \\ &= -\frac{2}{2 \cdot (-1)} \\ &= 1\end{aligned}

שיעור ה-xx של הקודקוד

f(1)=−1+2+8=9\begin{aligned}f(1) &= -1 + 2 + 8 \\ &= 9\end{aligned}

מציבים בפונקציה

f(x)=−(x−1)2+9f(x) = -(x-1)^2 + 9

בדיקה בצורת הקודקוד

הקודקוד (1,9)(1, 9), והוא נקודת מקסימום כי a=−1<0a = -1 < 0. המלכודת: לשכוח את המינוס של aa ולקבל x=−1x = -1.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 11

נתונה הפונקציה f(x)=−x2+2x+8f(x) = -x^2 + 2x + 8. הקודקוד הוא (1,9)(1, 9). ב. מצאו את נקודות החיתוך של הגרף עם ציר ה-xx.

x=x = ____ (הקטן) ו-x=x = ____ (הגדול)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: x=x = -2 (הקטן) ו-x=x = 4 (הגדול)

הפתרון:

−x2+2x+8=0⇒x2−2x−8=0\begin{aligned}-x^2 + 2x + 8 &= 0 \Rightarrow x^2 - 2x - 8 \\ &= 0\end{aligned}

על ציר ה-xx: f(x)=0f(x) = 0; כופלים ב-−1-1

(x−4)(x+2)=0⇒x=4 x=−2\begin{aligned}(x-4)(x+2) &= 0 \Rightarrow x \\ &= 4 \\ \ x &= -2\end{aligned}

טרינום: מכפלה −8-8, סכום −2-2

−2+42=1\frac{-2 + 4}{2} = 1

בדיקה: הקודקוד באמצע בין נקודות האפס ✓

x=−2x = -2 ו-x=4x = 4. המלכודת: לקחת את המספרים שבתוך הסוגריים עם הסימן שלהם, ולקבל −4-4 ו-22.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 12

נתונה הפונקציה f(x)=−x2+2x+8f(x) = -x^2 + 2x + 8. נקודות האפס שלה x=−2x = -2 ו-x=4x = 4. ג. פתרו את אי-השוויון f(x)>0f(x) > 0.

  1. x<−2x < -2 או x>4x > 4
  2. −2≤x≤4-2 \le x \le 4
  3. −2<x<4-2 < x < 4
  4. x>4x > 4
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג −2<x<4-2 < x < 4

הפתרון:

a=−1<0a = -1 < 0

הפרבולה פתוחה כלפי מטה

f(x)>0  ⟺  −2<x<4f(x) > 0 \iff -2 < x < 4

פרבולת מקסימום חיובית בין נקודות האפס

f(0)=8>0f(0) = 8 > 0

בדיקה בנקודה x=0x = 0 שבקטע ✓

הפתרון −2<x<4-2 < x < 4. המלכודת: להעתיק את התבנית של פרבולה פתוחה כלפי מעלה — «מחוץ לשורשים». כאן a<0a < 0, ולכן להפך. ואי-שוויון חזק: הקצוות לא בפנים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 13

נתונה הפונקציה f(x)=−x2+2x+8f(x) = -x^2 + 2x + 8. הקודקוד שלה הוא (1,9)(1, 9). ד. לאילו ערכים של kk יש למשוואה f(x)=kf(x) = k בדיוק שני פתרונות?

  1. k=9k = 9
  2. k<8k < 8
  3. k<9k < 9
  4. k>9k > 9
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג k<9k < 9

הפתרון:

y=ky = k

פתרונות המשוואה הם נקודות החיתוך של הפרבולה עם הישר האופקי y=ky = k

k<9k < 9

מתחת לקודקוד הישר חותך את פרבולת המקסימום בשתי נקודות

k=9⇒x=1\begin{aligned}k &= 9 \Rightarrow x \\ &= 1\end{aligned}

בגובה הקודקוד — פתרון אחד; מעליו — אין פתרון

k<9k < 9. המלכודת: לענות k<8k < 8 כי f(0)=8f(0) = 8. חיתוך עם ציר ה-yy לא משנה כאן — רק הגובה של הקודקוד.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 5 — סטטיסטיקה תיאורית

תרגיל 14

מספר התשובות הנכונות בבוחן — 20 תלמידים
567891001234567מספר תשובות נכונותמספר תלמידים

בבוחן של 1010 שאלות השתתפו 2020 תלמידים. בדיאגרמה: כמה תלמידים ענו נכון על כל מספר של שאלות. א. חשבו את הממוצע של מספר התשובות הנכונות.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 7.65

הפתרון:

5⋅1+6⋅3+7⋅5+8⋅6+9⋅3+10⋅2=1535 \cdot 1 + 6 \cdot 3 + 7 \cdot 5 + 8 \cdot 6 + 9 \cdot 3 + 10 \cdot 2 = 153

ערך כפול שכיחות, לכל עמודה

xˉ=15320=7.65\begin{aligned}\bar{x} &= \frac{153}{20} \\ &= 7.65\end{aligned}

מחלקים במספר התלמידים

הממוצע 7.657.65. המלכודת: לחלק ב-66 — מספר העמודות. מחלקים במספר התלמידים, 2020.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 15

מספר התשובות הנכונות בבוחן — 20 תלמידים
567891001234567מספר תשובות נכונותמספר תלמידים

בבוחן של 1010 שאלות השתתפו 2020 תלמידים. בדיאגרמה: כמה תלמידים ענו נכון על כל מספר של שאלות. ב. מצאו את החציון של מספר התשובות הנכונות.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 8

הפתרון:

n=20n = 20

מספר זוגי של נתונים: החציון הוא ממוצע הנתון ה-1010 והנתון ה-1111

1, 4, 9, 15, 18, 201,\ 4,\ 9,\ 15,\ 18,\ 20

שכיחויות מצטברות

x10=x11=8⇒Me=8\begin{aligned}x_{10} &= x_{11} \\ &= 8 \Rightarrow \text{Me} \\ &= 8\end{aligned}

הנתונים 1010 עד 1515 שווים ל-88

החציון 88. המלכודת: לבחור את העמודה האמצעית בדיאגרמה (77 או 88) בלי לספור תלמידים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 16

מספר התשובות הנכונות בבוחן — 20 תלמידים
567891001234567מספר תשובות נכונותמספר תלמידים

בבוחן של 1010 שאלות השתתפו 2020 תלמידים. בדיאגרמה: כמה תלמידים ענו נכון על כל מספר של שאלות. ג. כמה אחוזים מהתלמידים ענו נכון על 99 שאלות לפחות?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 25

הפתרון:

3+2=53 + 2 = 5

«לפחות 99»: 99 או 1010 תשובות נכונות

520⋅100=25%\frac{5}{20} \cdot 100 = 25\%

שכיחות יחסית באחוזים

25%25\%. המלכודת: לספור רק את מי שענו על 99 בדיוק (15%15\%). «לפחות 99» כולל גם את ה-1010.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 17

מספר התשובות הנכונות בבוחן — 20 תלמידים
567891001234567מספר תשובות נכונותמספר תלמידים

בבוחן של 1010 שאלות השתתפו 2020 תלמידים. בדיאגרמה: כמה תלמידים ענו נכון על כל מספר של שאלות. הממוצע של מספר התשובות הנכונות הוא 7.657.65. הציון בבוחן מחושב כך: 88 נקודות לכל תשובה נכונה, ועוד 2020 נקודות לכל תלמיד. ד. מהו ממוצע הציונים?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 81.2

הפתרון:

y=8x+20y = 8x + 20

כל ציון מתקבל ממספר התשובות: כפל ב-88, ואחר כך חיבור 2020

yˉ=8⋅7.65+20=81.2\begin{aligned}\bar{y} &= 8 \cdot 7.65 + 20 \\ &= 81.2\end{aligned}

הממוצע עובר את אותן פעולות

8⋅5+20=608⋅10+20=100\begin{aligned}8 \cdot 5 + 20 &= 60 \\ \quad 8 \cdot 10 + 20 &= 100\end{aligned}

בדיקה: הציונים בין 6060 ל-100100 ✓

ממוצע הציונים 81.281.2. המלכודת: לחבר את 2020 ואז לכפול ב-88. סדר הפעולות על הממוצע הוא סדר הפעולות על כל ציון.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 18

מספר התשובות הנכונות בבוחן — 20 תלמידים
567891001234567מספר תשובות נכונותמספר תלמידים

בבוחן של 1010 שאלות השתתפו 2020 תלמידים. בדיאגרמה: כמה תלמידים ענו נכון על כל מספר של שאלות. הציון: 88 נקודות לכל תשובה נכונה ועוד 2020. ה. הוכיחו או הפריכו: הטווח של הציונים שווה לטווח של מספר התשובות הנכונות.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: לא נכון

הפתרון:

10−5=510 - 5 = 5

טווח מספר התשובות: הגדול פחות הקטן

100−60=40=8⋅5\begin{aligned}100 - 60 &= 40 \\ &= 8 \cdot 5\end{aligned}

טווח הציונים

+20+20

חיבור קבוע לא משנה את הטווח; כפל ב-88 מכפיל אותו ב-88

לא נכון: הטווח גדל מ-55 ל-4040. המלכודת: לחשוב שמדד פיזור לא משתנה בכלל. רק ה-+20+20 לא משנה אותו; ה-×8\times 8 כן.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

השיעור הבא מחכה ב-elev

סרטונים, תרגול שנבדק מיד, ומסלול שמתקדם בקצב שלך — לכל הפרקים של הכיתה.

לתרגל ב-elevלגלות את elev לכיתה הזאת