מבחן סוף שנה — חזרה 1

ב-elev השיעור הזה מגיע עם תרגילים שנבדקים מיד, רמז ברגע שנתקעים, ומעקב אחרי ההתקדמות.

לתרגל ב-elev

מבחן סוף שנה — חזרה 1. 5 שאלות עם סעיפים, 26 סעיפים בסך הכול, 90 דקות. שאלה אחת לכל נושא: הסתברות (טבלה דו-ממדית והסתברות מותנית), סטטיסטיקה, גאומטריה אנליטית משולבת, חקירת פונקציה עם שורש, ובעיית ערך קיצון.

כמו בבגרות, הסעיפים של שאלה אחת נשענים זה על זה — אבל כל סעיף מזכיר את מה שנמצא לפניו, כך שאפשר להמשיך גם אם נתקעתם. בהסתברות מותנית שאלו קודם מהו התנאי: הוא המכנה. בחקירה בנו טבלת סימנים לפני שקובעים סוג קיצון.

תרגילים

שאלה 1 — הסתברות

תרגיל 1

במכון כושר גדול 40%40\% מהמנויים הם גברים והשאר נשים. כל מנוי מתאמן רק בבוקר או רק בערב. 70%70\% מהגברים מתאמנים בערב, ו-32%32\% מכלל המנויים הן נשים שמתאמנות בערב. בוחרים באקראי מנוי אחד. נסמן: MM — גבר, WW — אישה, EE — מתאמן בערב. א. השלימו את טבלת ההסתברויות, באחוזים מכלל המנויים.

בוקרערבסה״כ
גברים________4040
נשים____32326060
סה״כ________100100
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: גברים: 12, 28 · נשים: 28 · סה״כ: 40, 60

הפתרון:

0.4⋅0.7=0.280.4 \cdot 0.7 = 0.28

גברים שמתאמנים בערב: 70%70\% מהגברים, לא מכלל המנויים

40−28=1260−32=28\begin{aligned}40 - 28 &= 12 \\ \quad 60 - 32 &= 28\end{aligned}

כל שורה מסתכמת בסך הכול שלה

12+28=4028+32=60\begin{aligned}12 + 28 &= 40 \\ \quad 28 + 32 &= 60\end{aligned}

וכל עמודה בסך הכול שלה; בדיקה: 40+60=10040 + 60 = 100 ✓

בוקר: 12%12\% גברים ו-28%28\% נשים; ערב: 28%28\% גברים ו-32%32\% נשים. המלכודת: לכתוב 7070 בתא «גברים–ערב». 70%70\% הוא אחוז מתוך הגברים, וצריך להכפיל אותו ב-0.40.4.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 2

במכון כושר גדול 40%40\% מהמנויים הם גברים והשאר נשים. כל מנוי מתאמן רק בבוקר או רק בערב. 70%70\% מהגברים מתאמנים בערב, ו-32%32\% מכלל המנויים הן נשים שמתאמנות בערב. בוחרים באקראי מנוי אחד. נסמן: MM — גבר, WW — אישה, EE — מתאמן בערב. בטבלה (באחוזים מכלל המנויים): גברים — בוקר 1212, ערב 2828; נשים — בוקר 2828, ערב 3232. ב. ידוע שהמנוי שנבחר מתאמן בערב. מה ההסתברות שזו אישה? (אפשר לענות בשבר.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.5333333333333333

הפתרון:

P(E)=0.28+0.32=0.6\begin{aligned}P(E) &= 0.28 + 0.32 \\ &= 0.6\end{aligned}

EE — מתאמן בערב: סכום עמודת הערב

P(W∣E)=P(W∩E)P(E)=0.320.6\begin{aligned}P(W \mid E) &= \frac{P(W \cap E)}{P(E)} \\ &= \frac{0.32}{0.6}\end{aligned}

הסתברות מותנית: מצמצמים את המרחב לעמודת הערב

0.320.6=815≈0.533\frac{0.32}{0.6} = \frac{8}{15} \approx 0.533

מצמצמים

815≈0.533\frac{8}{15} \approx 0.533. המלכודת: לענות 0.320.32 — זו ההסתברות ל«אישה וגם ערב» מתוך כל המנויים, לא מתוך המתאמנים בערב.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 3

במכון כושר גדול 40%40\% מהמנויים הם גברים והשאר נשים. כל מנוי מתאמן רק בבוקר או רק בערב. 70%70\% מהגברים מתאמנים בערב, ו-32%32\% מכלל המנויים הן נשים שמתאמנות בערב. בוחרים באקראי מנוי אחד. נסמן: MM — גבר, WW — אישה, EE — מתאמן בערב. בטבלה (באחוזים מכלל המנויים): גברים — בוקר 1212, ערב 2828; נשים — בוקר 2828, ערב 3232. ג. ידוע שנבחרה אישה. מה ההסתברות שהיא מתאמנת בבוקר? (אפשר לענות בשבר.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.4666666666666666

הפתרון:

P(W)=0.6P(W) = 0.6

שורת הנשים כולה

P(E‾∣W)=0.280.6=715\begin{aligned}P(\overline{E} \mid W) &= \frac{0.28}{0.6} \\ &= \frac{7}{15}\end{aligned}

«בוקר» הוא המאורע המשלים E‾\overline{E}; מצמצמים את המרחב לשורת הנשים

715≈0.467\frac{7}{15} \approx 0.467

715≈0.467\frac{7}{15} \approx 0.467. שימו לב: התנאי הפעם הוא שורה («אישה»), ובסעיף ב הוא היה עמודה («ערב»). המכנה הוא תמיד ההסתברות של התנאי.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 4

במכון כושר גדול 40%40\% מהמנויים הם גברים והשאר נשים. כל מנוי מתאמן רק בבוקר או רק בערב. 70%70\% מהגברים מתאמנים בערב, ו-32%32\% מכלל המנויים הן נשים שמתאמנות בערב. בוחרים באקראי מנוי אחד. נסמן: MM — גבר, WW — אישה, EE — מתאמן בערב. בטבלה (באחוזים מכלל המנויים): גברים — בוקר 1212, ערב 2828; נשים — בוקר 2828, ערב 3232. ד. הוכיחו או הפריכו: המאורעות «המנוי גבר» ו«המנוי מתאמן בערב» בלתי תלויים.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: לא נכון

הפתרון:

P(M)⋅P(E)=0.4⋅0.6=0.24\begin{aligned}P(M) \cdot P(E) &= 0.4 \cdot 0.6 \\ &= 0.24\end{aligned}

מכפלת ההסתברויות

P(M∩E)=0.28P(M \cap E) = 0.28

מהטבלה

0.28≠0.240.28 \neq 0.24

בלתי תלויים אם ורק אם P(M∩E)=P(M)⋅P(E)P(M \cap E) = P(M) \cdot P(E)

לא נכון: המאורעות תלויים. דרך שקולה: P(E∣M)=0.7P(E \mid M) = 0.7, אבל P(E)=0.6P(E) = 0.6 — הידיעה שהמנוי גבר משנה את הסיכוי שהוא מתאמן בערב.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 2 — סטטיסטיקה

תרגיל 5

0123456123456מספר ספריםמספר תלמידים

בדיאגרמה: מספר הספרים שקרא כל אחד מתלמידי כיתה י׳ בחופשת הקיץ. א. כמה תלמידים בכיתה, ומהו השכיח?

בכיתה ____ תלמידים, והשכיח הוא ____ ספרים.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: בכיתה 20 תלמידים, והשכיח הוא 3 ספרים.

הפתרון:

2+4+6+5+2+1=202 + 4 + 6 + 5 + 2 + 1 = 20

מספר התלמידים: סכום גובהי העמודות

max⁡f=6⇒Mo=3\begin{aligned}\max f &= 6 \Rightarrow Mo \\ &= 3\end{aligned}

השכיח: הערך שהעמודה שלו הגבוהה ביותר

2020 תלמידים, השכיח 33 ספרים. המלכודת: לענות 66 — זו השכיחות של השכיח (גובה העמודה), לא השכיח עצמו.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 6

0123456123456מספר ספריםמספר תלמידים

בדיאגרמה: מספר הספרים שקרא כל אחד מתלמידי כיתה י׳ בחופשת הקיץ. בכיתה 2020 תלמידים. ב. חשבו את מספר הספרים הממוצע לתלמיד.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 3.2

הפתרון:

1⋅2+2⋅4+3⋅6+4⋅5+5⋅2+6⋅1=641 \cdot 2 + 2 \cdot 4 + 3 \cdot 6 + 4 \cdot 5 + 5 \cdot 2 + 6 \cdot 1 = 64

סכום כל הנתונים: כל ערך כפול השכיחות שלו

xˉ=6420=3.2\begin{aligned}\bar{x} &= \frac{64}{20} \\ &= 3.2\end{aligned}

מחלקים במספר התלמידים

3.23.2 ספרים. המלכודת: לחשב את ממוצע הערכים 1,2,…,61, 2, \ldots, 6 בלי שכיחויות ולקבל 3.53.5.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 7

0123456123456מספר ספריםמספר תלמידים

בדיאגרמה: מספר הספרים שקרא כל אחד מתלמידי כיתה י׳ בחופשת הקיץ. בכיתה 2020 תלמידים. ג. מצאו את החציון.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 3

הפתרון:

202=10\frac{20}{2} = 10

מספר הנתונים זוגי: החציון הוא ממוצע הנתון ה-1010 והנתון ה-1111, בסדר עולה

2, 6, 122 ,\ 6 ,\ 12

שכיחויות מצטברות: הנתונים 77 עד 1212 שווים 33

Me=3+32=3\begin{aligned}Me &= \frac{3 + 3}{2} \\ &= 3\end{aligned}

הנתון ה-1010 וה-1111 שניהם 33

החציון 33. המלכודת: לקחת את הערך האמצעי על הציר (3.53.5) — החציון נקבע לפי התלמידים, לא לפי הערכים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 8

0123456123456מספר ספריםמספר תלמידים

בדיאגרמה: מספר הספרים שקרא כל אחד מתלמידי כיתה י׳ בחופשת הקיץ. בכיתה 2020 תלמידים, והממוצע 3.23.2 ספרים. לכיתה הצטרף תלמיד חדש, שקרא בקיץ 66 ספרים. ד. חשבו את הממוצע החדש. עגלו לשתי ספרות אחרי הנקודה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 3.3333333333333335

הפתרון:

3.2⋅20=643.2 \cdot 20 = 64

הסכום המקורי: ממוצע כפול מספר הנתונים

64+6=7064 + 6 = 70

הסכום החדש

xˉ′=7021≈3.33\bar{x}' = \frac{70}{21} \approx 3.33

עכשיו יש 2121 תלמידים

3.333.33 בקירוב. הממוצע עלה, כי הנתון שנוסף, 66, גדול מהממוצע הקודם. המלכודת: לחלק שוב ב-2020.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 9

0123456123456מספר ספריםמספר תלמידים

בדיאגרמה: מספר הספרים שקרא כל אחד מתלמידי כיתה י׳ בחופשת הקיץ. בכיתה 2020 תלמידים, והחציון 33. לכיתה הצטרף תלמיד חדש, שקרא בקיץ 66 ספרים. ה. מה קרה לחציון?

  1. הוא עלה ל-3.53.5
  2. הוא לא השתנה: גם עכשיו הוא 33
  3. הוא עלה ל-44
  4. הוא עלה, כי הממוצע עלה
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב הוא לא השתנה: גם עכשיו הוא 33

הפתרון:

n=21⇒Me=x(11)\begin{aligned}n &= 21 \Rightarrow Me \\ &= x_{(11)}\end{aligned}

מספר הנתונים אי-זוגי: החציון הוא הנתון ה-1111 בסדר עולה

2, 6, 122 ,\ 6 ,\ 12

השכיחויות המצטברות לא השתנו עד הערך 33: הנתון ה-1111 הוא 33

החציון נשאר 33. נתון קיצוני משפיע על הממוצע, אבל כמעט לא על החציון: הוא רק מזיז את מקום האמצע בחצי מקום.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 3 — גאומטריה אנליטית משולבת

תרגיל 10

במערכת צירים נתון המשולש ABCABC: A(0,6)A(0, 6), B(−3,0)B(-3, 0), C(12,0)C(12, 0). OO היא ראשית הצירים. א. מדוע הזווית BACBAC ישרה?

  1. mAB=2m_{AB} = 2 ו-mAC=−12m_{AC} = -\frac{1}{2}, ומכפלת השיפועים היא −1-1
  2. AB=ACAB = AC, ולכן המשולש שווה שוקיים וישר זווית
  3. mAB=2m_{AB} = 2 ו-mAC=−2m_{AC} = -2, והשיפועים נגדיים
  4. AO⊥BCAO \perp BC, ולכן גם AB⊥ACAB \perp AC
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א mAB=2m_{AB} = 2 ו-mAC=−12m_{AC} = -\frac{1}{2}, ומכפלת השיפועים היא −1-1

הפתרון:

mAB=6−00−(−3)=2\begin{aligned}m_{AB} &= \frac{6 - 0}{0 - (-3)} \\ &= 2\end{aligned}

שיפוע דרך שתי נקודות

mAC=6−00−12=−12\begin{aligned}m_{AC} &= \frac{6 - 0}{0 - 12} \\ &= -\frac{1}{2}\end{aligned}
2⋅(−12)=−1⇒AB⊥AC2 \cdot \left(-\frac{1}{2}\right) = -1 \Rightarrow AB \perp AC

ישרים מאונכים אם ורק אם מכפלת השיפועים −1-1

∠BAC=90∘\angle BAC = 90^\circ. המלכודת: שיפועים נגדיים (22 ו-−2-2) אינם מאונכים; צריך שיפוע נגדי והפכי. ו-AB=45AB = \sqrt{45} אבל AC=180AC = \sqrt{180} — המשולש לא שווה שוקיים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 11

במערכת צירים נתון המשולש ABCABC: A(0,6)A(0, 6), B(−3,0)B(-3, 0), C(12,0)C(12, 0). OO היא ראשית הצירים. ב. מצאו את משוואת הישר ACAC.

y=y = ____ x+x + ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: y=y = -0.5 x+x + 6

הפתרון:

mAC=0−612−0=−12\begin{aligned}m_{AC} &= \frac{0 - 6}{12 - 0} \\ &= -\frac{1}{2}\end{aligned}

שיפוע דרך שתי נקודות

n=6n = 6

A(0,6)A(0, 6) על ציר ה-yy: זו נקודת החיתוך עם הציר

y=−12x+6y = -\frac{1}{2}x + 6

בדיקה עם CC: −6+6=0-6 + 6 = 0 ✓

y=−12x+6y = -\frac{1}{2}x + 6. כאשר אחת הנקודות על ציר ה-yy, המספר החופשי נקרא ישר ממנה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 12

במערכת צירים נתון המשולש ABCABC: A(0,6)A(0, 6), B(−3,0)B(-3, 0), C(12,0)C(12, 0). OO היא ראשית הצירים. נתון: ∠BAC=90∘\angle BAC = 90^\circ, ו-AOAO הוא הגובה ליתר BCBC. ג. מדוע △AOB∼△COA\triangle AOB \sim \triangle COA?

  1. צ.ז.צ — BO=COBO = CO, והזוויות ב-OO שוות
  2. ז.ז — ∠AOB=∠COA=90∘\angle AOB = \angle COA = 90^\circ, ו-∠BAO=∠ACO\angle BAO = \angle ACO, כי כל אחת מהן משלימה את ∠B\angle B ל-90∘90^\circ
  3. צ.צ.צ — AOAO צלע משותפת לשני המשולשים
  4. ז.ז — הזווית AA משותפת לשני המשולשים
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב ז.ז — ∠AOB=∠COA=90∘\angle AOB = \angle COA = 90^\circ, ו-∠BAO=∠ACO\angle BAO = \angle ACO, כי כל אחת מהן משלימה את ∠B\angle B ל-90∘90^\circ

הפתרון:

∠AOB=∠COA=90∘\begin{aligned}\angle AOB &= \angle COA \\ &= 90^\circ\end{aligned}

AOAO על ציר ה-yy ו-BCBC על ציר ה-xx

∠BAO=90∘−∠B\angle BAO = 90^\circ - \angle B

במשולש AOBAOB: סכום הזוויות 180∘180^\circ

∠ACO=90∘−∠B\angle ACO = 90^\circ - \angle B

במשולש ABCABC, שבו ∠A=90∘\angle A = 90^\circ

△AOB∼△COA\triangle AOB \sim \triangle COA

ז.ז — שתי זוויות שוות בהתאמה

ז.ז. ההתאמה: A↔CA \leftrightarrow C, O↔OO \leftrightarrow O, B↔AB \leftrightarrow A. המלכודת: «זווית משותפת» — לשני המשולשים אין זווית AA משותפת, כי AOAO חוצה את הזווית AA לשני חלקים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 13

במערכת צירים נתון המשולש ABCABC: A(0,6)A(0, 6), B(−3,0)B(-3, 0), C(12,0)C(12, 0). OO היא ראשית הצירים. נתון: △AOB∼△COA\triangle AOB \sim \triangle COA (בהתאמה A↔CA \leftrightarrow C, O↔OO \leftrightarrow O, B↔AB \leftrightarrow A). ד. חשבו את יחס השטחים S△AOBS△COA\frac{S_{\triangle AOB}}{S_{\triangle COA}}.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.25

הפתרון:

k=AOCO=612=12\begin{aligned}k &= \frac{AO}{CO} \\ &= \frac{6}{12} \\ &= \frac{1}{2}\end{aligned}

יחס הדמיון: צלעות מתאימות

S△AOBS△COA=k2=14\begin{aligned}\frac{S_{\triangle AOB}}{S_{\triangle COA}} &= k^2 \\ &= \frac{1}{4}\end{aligned}

יחס השטחים שווה לריבוע יחס הדמיון

3⋅6212⋅62=936=14\begin{aligned}\frac{\frac{3 \cdot 6}{2}}{\frac{12 \cdot 6}{2}} &= \frac{9}{36} \\ &= \frac{1}{4}\end{aligned}

בדיקה ישירה: שני המשולשים ישרי זווית ב-OO

14\frac{1}{4}. המלכודת: לענות 12\frac{1}{2} — זה יחס הצלעות. יחס השטחים הוא ריבוע יחס הדמיון.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 14

במערכת צירים נתון המשולש ABCABC: A(0,6)A(0, 6), B(−3,0)B(-3, 0), C(12,0)C(12, 0). OO היא ראשית הצירים. נתון: ∠BAC=90∘\angle BAC = 90^\circ. ה. חשבו את הזווית ∠ACB\angle ACB. עגלו לעשירית מעלה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 26.56505117707799

הפתרון:

tan⁡∠ACO=AOOC=612=0.5\begin{aligned}\tan \angle ACO &= \frac{AO}{OC} \\ &= \frac{6}{12} \\ &= 0.5\end{aligned}

במשולש ישר הזווית AOCAOC: ניצב מול חלקי ניצב ליד

∠ACB=tan⁡−1(0.5)≈26.6∘\angle ACB = \tan^{-1}(0.5) \approx 26.6^\circ

∠ACB≈26.6∘\angle ACB \approx 26.6^\circ. בדיקה: ∠ABC=tan⁡−1(2)≈63.4∘\angle ABC = \tan^{-1}(2) \approx 63.4^\circ, ו-26.6∘+63.4∘=90∘26.6^\circ + 63.4^\circ = 90^\circ ✓.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 15

במערכת צירים נתון המשולש ABCABC: A(0,6)A(0, 6), B(−3,0)B(-3, 0), C(12,0)C(12, 0). OO היא ראשית הצירים. נתון: ∠BAC=90∘\angle BAC = 90^\circ. MM היא אמצע הצלע BCBC. ו. חשבו את אורך התיכון AMAM.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 7.5

הפתרון:

M=(−3+122,0)=(4.5,0)\begin{aligned}M &= \left(\frac{-3 + 12}{2}, 0\right) \\ &= (4.5, 0)\end{aligned}

אמצע קטע

AM=4.52+62=56.25=7.5\begin{aligned}AM &= \sqrt{4.5^2 + 6^2} \\ &= \sqrt{56.25} \\ &= 7.5\end{aligned}

נוסחת המרחק

BC2=152=7.5\begin{aligned}\frac{BC}{2} &= \frac{15}{2} \\ &= 7.5\end{aligned}

בדיקה: במשולש ישר זווית התיכון ליתר שווה למחצית היתר

AM=7.5AM = 7.5. המשפט «התיכון ליתר שווה למחצית היתר» נותן את התשובה בלי נוסחת המרחק — שימו לב לזה כשרואים זווית ישרה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 4 — חקירת פונקציה

תרגיל 16

נתונה הפונקציה f(x)=(x−3)xf(x) = (x - 3)\sqrt{x}. א. מהו תחום ההגדרה של ff?

  1. x>0x > 0
  2. x≥0x \ge 0
  3. כל xx
  4. x≥3x \ge 3
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב x≥0x \ge 0

הפתרון:

x≥0x \ge 0

הביטוי שבתוך השורש אי-שלילי

f(0)=(0−3)⋅0=0\begin{aligned}f(0) &= (0 - 3) \cdot 0 \\ &= 0\end{aligned}

הקצה x=0x = 0 בתחום

x≥0x \ge 0. המלכודת: x≥3x \ge 3 — הגורם x−3x - 3 יכול להיות שלילי; רק מה שבתוך השורש חייב להיות אי-שלילי.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 17

נתונה הפונקציה f(x)=(x−3)xf(x) = (x - 3)\sqrt{x}. ב. מהי הנגזרת f′(x)f'(x), בתחום x>0x > 0?

  1. f′(x)=12xf'(x) = \dfrac{1}{2\sqrt{x}}
  2. f′(x)=3x−62xf'(x) = \dfrac{3x - 6}{2\sqrt{x}}
  3. f′(x)=3x−32xf'(x) = \dfrac{3x - 3}{2\sqrt{x}}
  4. f′(x)=x+x−3xf'(x) = \sqrt{x} + \dfrac{x - 3}{\sqrt{x}}
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג f′(x)=3x−32xf'(x) = \dfrac{3x - 3}{2\sqrt{x}}

הפתרון:

(uv)′=u′v+uv′(uv)' = u'v + uv'

נגזרת של מכפלה: u=x−3u = x - 3, v=xv = \sqrt{x}

f′(x)=1⋅x+(x−3)⋅12xf'(x) = 1 \cdot \sqrt{x} + (x - 3) \cdot \frac{1}{2\sqrt{x}}

(x)′=12x(\sqrt{x})' = \frac{1}{2\sqrt{x}}

=2x+x−32x=3x−32x= \frac{2x + x - 3}{2\sqrt{x}} = \frac{3x - 3}{2\sqrt{x}}

מכנה משותף: x=2x2x\sqrt{x} = \frac{2x}{2\sqrt{x}}

f′(x)=3x−32xf'(x) = \frac{3x - 3}{2\sqrt{x}}. המלכודת: לגזור כל גורם לבד ולכפול, 1⋅12x1 \cdot \frac{1}{2\sqrt{x}} — נגזרת של מכפלה היא לא מכפלת הנגזרות.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 18

נתונה הפונקציה f(x)=(x−3)xf(x) = (x - 3)\sqrt{x}. הנגזרת: f′(x)=3x−32xf'(x) = \dfrac{3x - 3}{2\sqrt{x}}. ג. מצאו את נקודת הקיצון הפנימית של ff. (בקצה התחום, (0,0)(0, 0), יש נקודת קיצון נוספת.)

נקודת מינימום: ( ____ , ____ )

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: נקודת מינימום: ( 1 , -2 )

הפתרון:

3x−3=0⇒x=1\begin{aligned}3x - 3 &= 0 \Rightarrow x \\ &= 1\end{aligned}

מאפסים את המונה; המכנה חיובי בתחום

f′(0.25)<0,f′(4)>0f'(0.25) < 0 ,\quad f'(4) > 0

טבלת סימנים: יורדת ואחר כך עולה — מינימום

f(1)=(1−3)⋅1=−2\begin{aligned}f(1) &= (1 - 3) \cdot 1 \\ &= -2\end{aligned}

מינימום ב-(1,−2)(1, -2). ובקצה, (0,0)(0, 0), יש מקסימום קצה: הפונקציה יורדת מיד אחריו.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 19

נתונה הפונקציה f(x)=(x−3)xf(x) = (x - 3)\sqrt{x}. הנגזרת: f′(x)=3x−32xf'(x) = \dfrac{3x - 3}{2\sqrt{x}}. ד. מהם תחומי העלייה והירידה של ff?

  1. יורדת ב-0<x<10 < x < 1, ועולה ב-x>1x > 1
  2. יורדת ב-0<x<30 < x < 3, ועולה ב-x>3x > 3
  3. עולה בכל תחום ההגדרה
  4. עולה ב-0<x<10 < x < 1, ויורדת ב-x>1x > 1
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א יורדת ב-0<x<10 < x < 1, ועולה ב-x>1x > 1

הפתרון:

2x>02\sqrt{x} > 0

סימן הנגזרת הוא סימן המונה 3x−33x - 3

0<x<1⇒f′(x)<00 < x < 1 \Rightarrow f'(x) < 0

יורדת

x>1⇒f′(x)>0x > 1 \Rightarrow f'(x) > 0

עולה

יורדת ב-0<x<10 < x < 1 ועולה ב-x>1x > 1. המלכודת: לבלבל בין נקודת אפס של הפונקציה, x=3x = 3, ובין נקודת אפס של הנגזרת, x=1x = 1.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 20

נתונה הפונקציה f(x)=(x−3)xf(x) = (x - 3)\sqrt{x}. ה. מצאו את נקודות החיתוך של הגרף עם ציר ה-xx.

x1=x_1 = ____ , x2=x_2 = ____ (כאשר x1<x2x_1 < x_2)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: x1=x_1 = 0 , x2=x_2 = 3 (כאשר x1<x2x_1 < x_2)

הפתרון:

(x−3)x=0(x - 3)\sqrt{x} = 0

מכפלה שווה לאפס אם ורק אם אחד הגורמים אפס

x−3=0⇒x=3x=0⇒x=0\begin{aligned}x - 3 &= 0 \Rightarrow x \\ &= 3 \\ \quad \sqrt{x} &= 0 \Rightarrow x \\ &= 0\end{aligned}

שני הפתרונות בתחום

(0,0)(0, 0) ו-(3,0)(3, 0). בין שתי הנקודות הגרף שלילי, ושם נמצא המינימום (1,−2)(1, -2).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 21

נתונה הפונקציה f(x)=(x−3)xf(x) = (x - 3)\sqrt{x}. הנגזרת: f′(x)=3x−32xf'(x) = \dfrac{3x - 3}{2\sqrt{x}}. ו. מצאו את משוואת המשיק לגרף של ff בנקודה שבה x=4x = 4. (מספר שלילי כתבו עם סימן מינוס.)

y=y = ____ x+x + ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: y=y = 2.25 x+x + -7

הפתרון:

f(4)=(4−3)⋅2=2\begin{aligned}f(4) &= (4 - 3) \cdot 2 \\ &= 2\end{aligned}

נקודת ההשקה: (4,2)(4, 2)

f′(4)=12−32⋅2=94=2.25\begin{aligned}f'(4) &= \frac{12 - 3}{2 \cdot 2} \\ &= \frac{9}{4} \\ &= 2.25\end{aligned}

שיפוע המשיק

y−2=2.25(x−4)⇒y=2.25x−7\begin{aligned}y - 2 &= 2.25(x - 4) \Rightarrow y \\ &= 2.25x - 7\end{aligned}

ישר דרך נקודה בשיפוע נתון

y=2.25x−7y = 2.25x - 7. המלכודת: להציב x=4x = 4 בפונקציה במקום בנגזרת כדי למצוא את השיפוע.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

שאלה 5 — בעיית ערך קיצון

תרגיל 22

ABCDEF

חקלאי מגדר חלקה מלבנית ABCDABCD הצמודה לקיר ארוך: הצלע ABAB היא הקיר, ולאורכה אין צורך בגדר. גדר נוספת, EFEF, מקבילה ל-ADAD ומחלקת את החלקה לשתי חלקות. אורך הגדר כולה (ADAD, DCDC, CBCB ו-EFEF) הוא 120120 מטר. נסמן ב-xx את האורך של כל אחת מהגדרות ADAD, EFEF ו-BCBC, במטרים. א. הביעו בעזרת xx את אורך הצלע DCDC.

  1. DC=120−3x2DC = \frac{120 - 3x}{2}
  2. DC=120−3xDC = 120 - 3x
  3. DC=60−xDC = 60 - x
  4. DC=120−2xDC = 120 - 2x
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב DC=120−3xDC = 120 - 3x

הפתרון:

3x+DC=1203x + DC = 120

שלוש גדרות באורך xx ועוד הצלע DCDC

DC=120−3xDC = 120 - 3x

DC=120−3xDC = 120 - 3x. המלכודת: לשכוח את הגדר EFEF ולקבל 120−2x120 - 2x. ו-120−3x2\frac{120 - 3x}{2} שייך למלבן שמגודר משני צדדיו — כאן צד אחד הוא קיר.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 23

ABCDEF

חקלאי מגדר חלקה מלבנית ABCDABCD הצמודה לקיר ארוך: הצלע ABAB היא הקיר, ולאורכה אין צורך בגדר. גדר נוספת, EFEF, מקבילה ל-ADAD ומחלקת את החלקה לשתי חלקות. אורך הגדר כולה (ADAD, DCDC, CBCB ו-EFEF) הוא 120120 מטר. נסמן ב-xx את האורך של כל אחת מהגדרות ADAD, EFEF ו-BCBC, במטרים. DC=120−3xDC = 120 - 3x. ב. הביעו בעזרת xx את שטח החלקה כולה, S(x)S(x).

  1. S(x)=2x+(120−3x)S(x) = 2x + (120 - 3x)
  2. S(x)=3x(120−x)S(x) = 3x(120 - x)
  3. S(x)=120x−3x2S(x) = 120x - 3x^2
  4. S(x)=120x−2x2S(x) = 120x - 2x^2
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג S(x)=120x−3x2S(x) = 120x - 3x^2

הפתרון:

S=AD⋅DCS = AD \cdot DC

שטח מלבן: אורך כפול רוחב

S(x)=x(120−3x)=120x−3x2\begin{aligned}S(x) &= x(120 - 3x) \\ &= 120x - 3x^2\end{aligned}
0<x<400 < x < 40

האורכים חיוביים: x>0x > 0 ו-120−3x>0120 - 3x > 0

S(x)=120x−3x2S(x) = 120x - 3x^2, בתחום 0<x<400 < x < 40. הגדר EFEF לא משנה את השטח — היא רק נכנסת לחשבון האורך.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 24

ABCDEF

חקלאי מגדר חלקה מלבנית ABCDABCD הצמודה לקיר ארוך: הצלע ABAB היא הקיר, ולאורכה אין צורך בגדר. גדר נוספת, EFEF, מקבילה ל-ADAD ומחלקת את החלקה לשתי חלקות. אורך הגדר כולה (ADAD, DCDC, CBCB ו-EFEF) הוא 120120 מטר. נסמן ב-xx את האורך של כל אחת מהגדרות ADAD, EFEF ו-BCBC, במטרים. שטח החלקה: S(x)=120x−3x2S(x) = 120x - 3x^2, בתחום 0<x<400 < x < 40. ג. עבור איזה ערך של xx השטח מקסימלי?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 20

הפתרון:

S′(x)=120−6xS'(x) = 120 - 6x

גוזרים

120−6x=0⇒x=20\begin{aligned}120 - 6x &= 0 \Rightarrow x \\ &= 20\end{aligned}

מאפסים את הנגזרת

S′(10)=60>0S′(30)=−60<0\begin{aligned}S'(10) &= 60 > 0 \\ \quad S'(30) &= -60 < 0\end{aligned}

טבלת סימנים: עולה ואחר כך יורדת — מקסימום

x=20x = 20 מטר. תמיד מוודאים שהנקודה בתחום (0<20<400 < 20 < 40 ✓) ושהיא אכן מקסימום.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 25

ABCDEF

חקלאי מגדר חלקה מלבנית ABCDABCD הצמודה לקיר ארוך: הצלע ABAB היא הקיר, ולאורכה אין צורך בגדר. גדר נוספת, EFEF, מקבילה ל-ADAD ומחלקת את החלקה לשתי חלקות. אורך הגדר כולה (ADAD, DCDC, CBCB ו-EFEF) הוא 120120 מטר. נסמן ב-xx את האורך של כל אחת מהגדרות ADAD, EFEF ו-BCBC, במטרים. שטח החלקה: S(x)=120x−3x2S(x) = 120x - 3x^2, והוא מקסימלי כאשר x=20x = 20. ד. מהו השטח המקסימלי, במ״ר?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 1200

הפתרון:

DC=120−3⋅20=60\begin{aligned}DC &= 120 - 3 \cdot 20 \\ &= 60\end{aligned}

הצלע לאורך הקיר

S(20)=20⋅60=1200\begin{aligned}S(20) &= 20 \cdot 60 \\ &= 1200\end{aligned}

12001200 מ״ר. בדיקה: 120⋅20−3⋅400=2400−1200=1200120 \cdot 20 - 3 \cdot 400 = 2400 - 1200 = 1200 ✓.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 26

ABCDEF

חקלאי מגדר חלקה מלבנית ABCDABCD הצמודה לקיר ארוך: הצלע ABAB היא הקיר, ולאורכה אין צורך בגדר. גדר נוספת, EFEF, מקבילה ל-ADAD ומחלקת את החלקה לשתי חלקות. אורך הגדר כולה (ADAD, DCDC, CBCB ו-EFEF) הוא 120120 מטר. נסמן ב-xx את האורך של כל אחת מהגדרות ADAD, EFEF ו-BCBC, במטרים. השטח מקסימלי כאשר x=20x = 20 ו-DC=60DC = 60. הגדר EFEF עומדת באמצע DCDC. ה. הוכיחו או הפריכו: בשטח המקסימלי, כל אחת משתי החלקות הקטנות היא ריבוע.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: לא נכון

הפתרון:

602=30\frac{60}{2} = 30

כל חלקה קטנה: רוחב 3030 לאורך הקיר

20≠3020 \neq 30

והצלע האחרת x=20x = 20

לא נכון: כל חלקה היא מלבן 20×3020 \times 30 מטר. האינטואיציה «הכי טוב זה ריבוע» נכונה למלבן שמגודר מכל הצדדים, לא כשיש קיר וגדר פנימית.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

השיעור הבא מחכה ב-elev

סרטונים, תרגול שנבדק מיד, ומסלול שמתקדם בקצב שלך — לכל הפרקים של הכיתה.

לתרגל ב-elevלגלות את elev לכיתה הזאת