שלב 2 מתוך 22

נקודות קיצון

נקודת מקסימום מקומי היא נקודה שבה ערך הפונקציה גדול מכל הערכים בסביבתה הקרובה — ראש של גבעה. נקודת מינימום מקומי היא תחתית של עמק. בשתיהן, בפולינום, המשיק אופקי: f′(x)=0f'(x)=0. לכן נקודה שבה f′(x)=0f'(x)=0 נקראת נקודה חשודה לקיצון.

+ → −+ \ \to \ -
הפונקציה עלתה ואז ירדה — מקסימום.
− → +- \ \to \ +
הפונקציה ירדה ואז עלתה — מינימום.
+ → +או− → −+ \ \to \ + \quad \text{או} \quad - \ \to \ -
אין החלפת סימן — אין קיצון, רק משיק אופקי.

טבלת סימנים ל־f(x) = x³ − 6x² + 9x + 1

f(x)=x3−6x2+9x+1f(x) = x^3 - 6x^2 + 9x + 1
f′(x)=3(x−1)(x−3)f'(x) = 3(x - 1)(x - 3)
x13
f'(x)
f(x)
גזרנו ופירקנו: f′(x)=3x2−12x+9=3(x−1)(x−3)f'(x)=3x^2-12x+9=3(x-1)(x-3). עכשיו בונים את הטבלה — לחצו כדי לגלות שורה אחרי שורה.
את שיעור ה-yy מוצאים בהצבה ב-ff עצמה: f(1)=1−6+9+1=5f(1)=1-6+9+1=5 ו-f(3)=27−54+27+1=1f(3)=27-54+27+1=1.