הסקיצה נתנה שלד: תחום, צירים, אסימפטוטות וסימן. עכשיו הנגזרת מוסיפה את מה שהשלד לא יודע: איפה בדיוק הגרף מפסיק לעלות ומתחיל לרדת, ובאיזה גובה.
נתחיל בפונקציה בלי ערכים אסורים: f(x)=x2+44x. לפי כלל המנה f′(x)=(x2+4)24(x2+4)−4x⋅2x=(x2+4)216−4x2. המכנה חיובי תמיד, ולכן סימן f′ הוא סימן המונה 16−4x2.
שלוש שורות — מהנגזרת אל הגרף
f(x)=x2+44x
f′(x)=(x2+4)216−4x2
| x | -2 | 2 | |||
|---|---|---|---|---|---|
| f'(x) | |||||
| f(x) |
נבנה את הטבלה שלב אחר שלב. המכנה (x2+4)2 חיובי תמיד, ולכן רק המונה 16−4x2 קובע את הסימן.