בגרות במתמטיקה 35372, קיץ 2025 — פתרון מלא

הבחינה של משרד החינוך, שאלה אחר שאלה, וכל סעיף עם פתרון מלא צעד אחר צעד. אפשר לנסות לבד, ורק אז לפתוח את הפתרון.

© מדינת ישראל, משרד החינוך — שאלון 35372, קיץ 2025. נוסח הבחינה באתר משרד החינוך

מבנה הבחינה

משך הבחינה
150 דקות
על מה עונים
יש לענות על ארבע מן השאלות 1–6, על שאלה אחת לפחות מכל פרק (לכל שאלה – 27 נקודות).
המסלול
3 יח״ל, כיתה י״ב

הפתרונות, שאלה אחר שאלה

שאלה 1 — תכנון ליניארי: מארזי שי

בחנות ממתקים מוכרים מארזי שי לחג. בכל מארז יש פריטים משני סוגים: חפיסות שוקולד וחטיפים. המשקל של חפיסת שוקולד אחת הוא 150150 גרם והמשקל של חטיף אחד הוא 5050 גרם. בכל מארז יש לכל היותר 2020 פריטים, והמשקל של מארז אחד הוא לכל היותר 1,5001{,}500 גרם. נסמן ב־xx את מספר חפיסות השוקולד במארז וב־yy את מספר החטיפים במארז.

תרגיל 1

א. כתבו את מערכת האילוצים של הבעיה.

  1. אx≥0x \ge 0 , y≥0y \ge 0 , x+y≤1500x + y \le 1500 , 150x+50y≤20150x + 50y \le 20
  2. בx≥0x \ge 0 , y≥0y \ge 0 , x+y≤20x + y \le 20 , 150x+50y≤1500150x + 50y \le 1500
  3. גx≥0x \ge 0 , y≥0y \ge 0 , x+y≥20x + y \ge 20 , 150x+50y≥1500150x + 50y \ge 1500
  4. דx≥0x \ge 0 , y≥0y \ge 0 , x+y≤20x + y \le 20 , 50x+150y≤150050x + 150y \le 1500
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב x≥0x \ge 0 , y≥0y \ge 0 , x+y≤20x + y \le 20 , 150x+50y≤1500150x + 50y \le 1500

הפתרון:

x+y≤20x + y \le 20

מספר הפריטים במארז

150x+50y≤1500150x + 50y \le 1500

משקל המארז: 150150 גרם לכל חפיסת שוקולד, 5050 גרם לכל חטיף

x≥0, y≥0x \ge 0, \ y \ge 0

מספר פריטים אינו שלילי

המערכת: x≥0x \ge 0 , y≥0y \ge 0 , x+y≤20x + y \le 20 , 150x+50y≤1,500150x + 50y \le 1{,}500.

תרגיל 2

xyABCO

לפניכם סרטוט של התחום האפשרי המתקבל ממערכת האילוצים של הבעיה. ב. מצאו את שיעורי הנקודות AA, BB ו־CC שבסרטוט.

A(A( ____ ,, ____ )) , B(B( ____ ,, ____ )) , C(C( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: A(A( 0 ,, 20 )) , B(B( 10 ,, 0 )) , C(C( 5 ,, 15 ))

הפתרון:

150x+50y≤1500⇒3x+y≤30150x + 50y \le 1500 \Rightarrow 3x + y \le 30

מחלקים ב־5050

A(0,20)A(0, 20)

הישר x+y=20x + y = 20 חותך את ציר ה־yy מתחת לישר 3x+y=303x + y = 30

B(10,0)B(10, 0)

הישר 3x+y=303x + y = 30 חותך את ציר ה־xx לפני הישר x+y=20x + y = 20

x+y=20 3x+y=30⇒2x=10⇒C(5,15)\begin{aligned}x + y &= 20 \\ \ 3x + y &= 30 \Rightarrow 2x \\ &= 10 \Rightarrow C(5, 15)\end{aligned}

A(0,20)A(0, 20) , B(10,0)B(10, 0) , C(5,15)C(5, 15).

תרגיל 3

לפניכם סרטוט של התחום האפשרי המתקבל ממערכת האילוצים של הבעיה. הרווח מחפיסת שוקולד אחת הוא 44 שקלים, והרווח מחטיף אחד הוא 33 שקלים. ג. כתבו את פונקציית המטרה.

  1. אP=7(x+y)P = 7(x + y)
  2. בP=3x+4yP = 3x + 4y
  3. גP=150x+50yP = 150x + 50y
  4. דP=4x+3yP = 4x + 3y
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד P=4x+3yP = 4x + 3y

הפתרון:

P=4x+3yP = 4x + 3y

הרווח מכל פריט כפול מספר הפריטים מאותו סוג

P=4x+3yP = 4x + 3y.

תרגיל 4

לפניכם סרטוט של התחום האפשרי המתקבל ממערכת האילוצים של הבעיה. הרווח מחפיסת שוקולד אחת הוא 44 שקלים, והרווח מחטיף אחד הוא 33 שקלים. ד (1). כמה חפיסות שוקולד וכמה חטיפים צריכים להיות במארז אחד כדי להשיג רווח מקסימלי?

חפיסות שוקולד: ____ , חטיפים: ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: חפיסות שוקולד: 5 , חטיפים: 15

הפתרון:

P(O)=0P(A)=3⋅20=60\begin{aligned}P(O) &= 0 \\ \quad P(A) &= 3 \cdot 20 \\ &= 60\end{aligned}

בודקים את קודקודי התחום

P(C)=4⋅5+3⋅15=65P(B)=4⋅10=40\begin{aligned}P(C) &= 4 \cdot 5 + 3 \cdot 15 \\ &= 65 \\ \quad P(B) &= 4 \cdot 10 \\ &= 40\end{aligned}
Pmax⁡=P(C)=65\begin{aligned}P_{\max} &= P(C) \\ &= 65\end{aligned}

55 חפיסות שוקולד ו־1515 חטיפים.

תרגיל 5

לפניכם סרטוט של התחום האפשרי המתקבל ממערכת האילוצים של הבעיה. הרווח מחפיסת שוקולד אחת הוא 44 שקלים, והרווח מחטיף אחד הוא 33 שקלים. ד (2). מהו הרווח המקסימלי ממארז אחד (בשקלים)?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 65

הפתרון:

P(C)=4⋅5+3⋅15=20+45=65\begin{aligned}P(C) &= 4 \cdot 5 + 3 \cdot 15 \\ &= 20 + 45 \\ &= 65\end{aligned}

הרווח המקסימלי: 6565 שקלים.

תרגיל 6

לפניכם סרטוט של התחום האפשרי המתקבל ממערכת האילוצים של הבעיה. ה. האם ייתכן שיש במארז אחד 99 חפיסות שוקולד ו־44 חטיפים? נמקו את תשובתכם.

  1. אלא: במארז חייבים להיות 2020 פריטים בדיוק
  2. בלא: משקל המארז יהיה 1,5501{,}550 גרם
  3. גכן: יש במארז 1313 פריטים, פחות מ־2020
  4. דכן: הנקודה (9,4)(9, 4) נמצאת מתחת לישר x+y=20x + y = 20
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב לא: משקל המארז יהיה 1,5501{,}550 גרם

הפתרון:

9+4=13≤209 + 4 = 13 \le 20

אילוץ מספר הפריטים מתקיים

150⋅9+50⋅4=1350+200=1550>1500\begin{aligned}150 \cdot 9 + 50 \cdot 4 &= 1350 + 200 \\ &= 1550 > 1500\end{aligned}

אילוץ המשקל אינו מתקיים

(9,4)(9, 4)

הנקודה נמצאת מחוץ לתחום האפשרי

לא: מארז כזה שוקל 1,5501{,}550 גרם, יותר מ־1,5001{,}500 גרם.

לפתור את השאלה באתר

שאלה 2 — גאומטרייה אנליטית: משולש ישר זווית

במשולש ישר זווית ABCABC (∠BAC=90∘\angle BAC = 90^\circ), הקודקוד AA נמצא על ציר ה־xx. הנקודה EE היא אמצע הצלע ABAB (ראו סרטוט). נתון: A(−2,0)A(-2, 0) , E(4,9)E(4, 9).

xyABCDE

תרגיל 1

א. מצאו את שיעורי הקודקוד BB.

B(B( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: B(B( 10 ,, 18 ))

הפתרון:

−2+xB2=4⇒xB=10\begin{aligned}\frac{-2 + x_B}{2} &= 4 \Rightarrow x_B \\ &= 10\end{aligned}

EE אמצע ABAB

0+yB2=9⇒yB=18\begin{aligned}\frac{0 + y_B}{2} &= 9 \Rightarrow y_B \\ &= 18\end{aligned}

B(10,18)B(10, 18).

תרגיל 2

ב (1). מצאו את שיפוע הצלע ABAB.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 1.5

הפתרון:

mAB=18−010−(−2)=1812=1.5\begin{aligned}m_{AB} &= \frac{18 - 0}{10 - (-2)} \\ &= \frac{18}{12} \\ &= 1.5\end{aligned}

mAB=1.5m_{AB} = 1.5.

תרגיל 3

ב (2). מצאו את משוואת הצלע ACAC. (שבר, או מספר עשרוני בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

y=y = ____ x+x + ( ____ )

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: y=y = -0.667 x+x + ( -1.333 )

הפתרון:

mAC=−11.5=−23\begin{aligned}m_{AC} &= -\frac{1}{1.5} \\ &= -\frac{2}{3}\end{aligned}

AC⊥ABAC \perp AB: מכפלת השיפועים היא −1-1

y−0=−23(x+2)⇒y=−23x−43\begin{aligned}y - 0 &= -\frac{2}{3}(x + 2) \Rightarrow y \\ &= -\frac{2}{3}x - \frac{4}{3}\end{aligned}

דרך A(−2,0)A(-2, 0)

ACAC: y=−23x−43y = -\frac{2}{3}x - \frac{4}{3}.

תרגיל 4

הצלע BCBC מקבילה לציר ה־xx. ג. מצאו את שיעורי הקודקוד CC.

C(C( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: C(C( -29 ,, 18 ))

הפתרון:

yC=yB=18\begin{aligned}y_C &= y_B \\ &= 18\end{aligned}

BCBC מקבילה לציר ה־xx

18=−23x−43⇒−23x=583⇒x=−29\begin{aligned}18 &= -\frac{2}{3}x - \frac{4}{3} \Rightarrow -\frac{2}{3}x \\ &= \frac{58}{3} \Rightarrow x \\ &= -29\end{aligned}

CC על הישר ACAC

C(−29,18)C(-29, 18).

תרגיל 5

הצלע BCBC מקבילה לציר ה־xx. נתון: D(10,5)D(10, 5). ד. הראו כי המשולש ADBADB הוא שווה שוקיים.

  • A(−2,0)A(-2, 0) , B(10,18)B(10, 18) , D(10,5)D(10, 5)

המשולש ADBADB שווה שוקיים

להציג את התשובה והפתרון
  1. DB=18−5=13DB = 18 - 5 = 13 — מרחק בין שתי נקודות על ישר המקביל לציר ה־yy
  2. AD=(10+2)2+(5−0)2=13AD = \sqrt{(10 + 2)^2 + (5 - 0)^2} = 13 — נוסחת המרחק בין שתי נקודות
  3. AD=DBAD = DB — שני הקטעים שווים ל־1313
  4. המשולש ADBADB שווה שוקיים — משולש שיש בו שתי צלעות שוות

הפתרון:

DB=18−5=13\begin{aligned}DB &= 18 - 5 \\ &= 13\end{aligned}

ל־DD ול־BB אותו שיעור xx

AD=122+52=169=13\begin{aligned}AD &= \sqrt{12^2 + 5^2} \\ &= \sqrt{169} \\ &= 13\end{aligned}
AB=122+182=468\begin{aligned}AB &= \sqrt{12^2 + 18^2} \\ &= \sqrt{468}\end{aligned}

הבסיס

AD=DB=13AD = DB = 13: המשולש ADBADB שווה שוקיים.

תרגיל 6

הצלע BCBC מקבילה לציר ה־xx. נתון: D(10,5)D(10, 5). ה. חשבו את היקף המרובע ADBCADBC. (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 97.45

הפתרון:

AD=DB=13\begin{aligned}AD &= DB \\ &= 13\end{aligned}

סעיף ד

BC=10−(−29)=39\begin{aligned}BC &= 10 - (-29) \\ &= 39\end{aligned}
CA=(−2+29)2+(0−18)2=729+324=1053≈32.45\begin{aligned}CA &= \sqrt{(-2 + 29)^2 + (0 - 18)^2} \\ &= \sqrt{729 + 324} \\ &= \sqrt{1053} \approx 32.45\end{aligned}
P=13+13+39+1053≈97.45P = 13 + 13 + 39 + \sqrt{1053} \approx 97.45

היקף המרובע: 65+1053≈97.4565 + \sqrt{1053} \approx 97.45.

לפתור את השאלה באתר

שאלה 3 — התפלגות נורמלית: ציונים במבחן

בבית ספר מסוים נערך מבחן במתמטיקה. הציונים במבחן מתפלגים נורמלית וסטיית התקן היא 88. נתון כי הציון של 93%93\% מן התלמידים שנבחנו במתמטיקה נמוך מ־8484.

x1.5%5%9%15%19%19%15%9%5%1.5%0.5%0.5%abcdefghijk
מתחת לציר מסומנות אחת־עשרה נקודות, aa עד kk משמאל לימין, כל חצי סטיית תקן.

תרגיל 1

א (1). מצאו את ממוצע הציונים במבחן במתמטיקה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 72

הפתרון:

0.5%+1.5%+5%+9%+15%+19%+19%+15%+9%=93%0.5\% + 1.5\% + 5\% + 9\% + 15\% + 19\% + 19\% + 15\% + 9\% = 93\%

לפי הגרף: עד הממוצע ועוד 1.51.5 סטיות תקן

84=μ+1.5⋅8⇒μ=72\begin{aligned}84 &= \mu + 1.5 \cdot 8 \Rightarrow \mu \\ &= 72\end{aligned}

ממוצע הציונים: 7272.

תרגיל 2

א (2). בגרף ההתפלגות הנורמלית מסומנות הנקודות aa עד kk (במקום המלבנים הריקים שבשאלון). השלימו את הציונים במבחן במתמטיקה.

a=a = ____ , b=b = ____ , c=c = ____ , d=d = ____ , e=e = ____ , f=f = ____ , g=g = ____ , h=h = ____ , i=i = ____ , j=j = ____ , k=k = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: a=a = 52 , b=b = 56 , c=c = 60 , d=d = 64 , e=e = 68 , f=f = 72 , g=g = 76 , h=h = 80 , i=i = 84 , j=j = 88 , k=k = 92

הפתרון:

σ2=4\frac{\sigma}{2} = 4
72−5⋅4=52 … 72+5⋅4=92\begin{aligned}72 - 5 \cdot 4 &= 52 \\ \ \dots \\ \ 72 + 5 \cdot 4 &= 92\end{aligned}

הציונים: 52,56,60,64,68,72,76,80,84,88,9252, 56, 60, 64, 68, 72, 76, 80, 84, 88, 92.

תרגיל 3

התלמידים שהציון שלהם במבחן גבוה מ־8080 התקבלו ללימודי העשרה במתמטיקה. ב. מהו אחוז התלמידים שהתקבלו ללימודי העשרה?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 16

הפתרון:

80=72+8=μ+σ\begin{aligned}80 &= 72 + 8 \\ &= \mu + \sigma\end{aligned}
9%+5%+1.5%+0.5%=16%9\% + 5\% + 1.5\% + 0.5\% = 16\%

השטח מימין ל־μ+σ\mu + \sigma

16%16\% מן התלמידים.

תרגיל 4

התלמידים שהציון שלהם במבחן גבוה מ־8080 התקבלו ללימודי העשרה במתמטיקה. נתון כי הציון של 3232 תלמידים שנבחנו במתמטיקה גבוה מ־8080. ג. על פי גרף ההתפלגות הנורמלית, כמה תלמידים נבחנו במתמטיקה?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 200

הפתרון:

0.16⋅N=32⇒N=200\begin{aligned}0.16 \cdot N &= 32 \Rightarrow N \\ &= 200\end{aligned}

סעיף ב: 16%16\%

נבחנו 200200 תלמידים.

תרגיל 5

עמית נבחן במתמטיקה. ציון התקן שלו במבחן הוא 1.751.75. ד. מהו הציון של עמית במבחן במתמטיקה?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 86

הפתרון:

x=μ+zσ=72+1.75⋅8=72+14=86\begin{aligned}x &= \mu + z\sigma \\ &= 72 + 1.75 \cdot 8 \\ &= 72 + 14 \\ &= 86\end{aligned}

הציון של עמית: 8686.

לפתור את השאלה באתר

שאלה 4 — מודל ריבועי: זריקה לסל

נועה זרקה כדור לסל. הכדור נע במסלול בצורת פרבולה שמשוואתה היא y=−0.5x2+2x+2y = -0.5x^2 + 2x + 2, כמתואר בסרטוט. ציר ה־xx מייצג את המרחק האופקי (במטרים) של הכדור מנקודת הזריקה. ציר ה־yy מייצג את גובה הכדור מעל הקרקע (במטרים).

xyO
מסלול הכדור מנקודת הזריקה, שעל ציר ה־yy, עד הסל.

תרגיל 1

א. מצאו את הגובה שממנו זרקה נועה את הכדור (במטרים).

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 2

הפתרון:

x=0⇒y=−0.5⋅02+2⋅0+2=2\begin{aligned}x &= 0 \Rightarrow y \\ &= -0.5 \cdot 0^2 + 2 \cdot 0 + 2 \\ &= 2\end{aligned}

נקודת הזריקה על ציר ה־yy

נועה זרקה את הכדור מגובה 22 מטרים.

תרגיל 2

ב. מצאו את הגובה המקסימלי שאליו הגיע הכדור (במטרים).

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 4

הפתרון:

x=−22⋅(−0.5)=2\begin{aligned}x &= -\frac{2}{2 \cdot (-0.5)} \\ &= 2\end{aligned}

קודקוד הפרבולה

y=−0.5⋅4+4+2=4\begin{aligned}y &= -0.5 \cdot 4 + 4 + 2 \\ &= 4\end{aligned}

הגובה המקסימלי: 44 מטרים.

תרגיל 3

ג. מצאו בעבור אילו ערכים של xx היה הכדור במגמת עלייה.

____ <x<< x < ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0 <x<< x < 2

הפתרון:

0<x<20 < x < 2

פרבולה הפוכה: עולה עד הקודקוד, מנקודת הזריקה x=0x = 0

הכדור במגמת עלייה ב־0<x<20 < x < 2.

תרגיל 4

כאשר הכדור הגיע לסל הוא היה בגובה 3.023.02 מטר. ד. מצאו את שיעור ה־xx של הכדור כאשר הוא הגיע לסל.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 3.4

הפתרון:

−0.5x2+2x+2=3.02⇒x2−4x+2.04=0\begin{aligned}-0.5x^2 + 2x + 2 &= 3.02 \Rightarrow x^2 - 4x + 2.04 \\ &= 0\end{aligned}
x=4±16−8.162=4±2.82⇒x=0.6 x=3.4\begin{aligned}x &= \frac{4 \pm \sqrt{16 - 8.16}}{2} \\ &= \frac{4 \pm 2.8}{2} \Rightarrow x \\ &= 0.6 \\ \ x &= 3.4\end{aligned}
x=3.4x = 3.4

הכדור נכנס לסל בירידה, אחרי הקודקוד (x>2x > 2)

x=3.4x = 3.4 מטרים.

לפתור את השאלה באתר

שאלה 5 — ראייה מרחבית: מבנה מקוביות

בסרטוט שלפניכם מתואר מבנה הבנוי מקוביות זהות. החץ בסרטוט מסמן את הכיוון של המבט מלפנים. כל קובייה במבנה מונחת על המשטח או על קובייה אחרת.

תרגיל 1

א. השלימו את תרשים המספרים של המבנה (בכל משבצת: מספר הקוביות שעליה; 00 במשבצת ריקה).

עמודה 1 (שמאל)עמודה 2עמודה 3 (ימין)
שורה 1 (מאחור)____________
שורה 2____________
שורה 3____________
שורה 4 (מלפנים)____________
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: שורה 1 (מאחור): 3, 2, 1 · שורה 2: 1, 3, 1 · שורה 3: 1, 1, 1 · שורה 4 (מלפנים): 1, 0, 0

הפתרון:

3211311111  \begin{array}{|c|c|c|}\hline 3 & 2 & 1 \\ \hline 1 & 3 & 1 \\ \hline 1 & 1 & 1 \\ \hline 1 & \, & \, \\ \hline\end{array}

שורה עליונה: מאחור; שורה תחתונה: מלפנים

6+5+3+1=156 + 5 + 3 + 1 = 15

מספר הקוביות במבנה

בשורה הקדמית קובייה אחת בלבד, בעמודה הראשונה; במבנה 1515 קוביות.

תרגיל 2

ב. השלימו את המבט מימין ואת המבט משמאל של המבנה. (יש לכתוב את גובה כל עמודה במבט, משמאל לימין; במבט מימין, החזית משמאל; במבט משמאל, החזית מימין.)

מבט מימין: ____ , ____ , ____ , ____ ; מבט משמאל: ____ , ____ , ____ , ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: מבט מימין: 1 , 1 , 3 , 3 ; מבט משמאל: 3 , 3 , 1 , 1

הפתרון:

מבט מימין: 1,1,3,3\text{מבט מימין: } 1, 1, 3, 3

הגבוה ביותר בכל שורה, מלפנים לאחור

מבט משמאל: 3,3,1,1\text{מבט משמאל: } 3, 3, 1, 1

הגבוה ביותר בכל שורה, מאחור לפנים: שיקוף המבט מימין

מבט מימין: 1,1,3,31, 1, 3, 3; מבט משמאל: 3,3,1,13, 3, 1, 1.

תרגיל 3

הורידו מן המבנה את מספר הקוביות הגדול ביותר האפשרי כך שהמבט מלמעלה לא השתנה. ג (1). כמה קוביות הורידו מן המבנה?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 5

הפתרון:

1010

מספר המשבצות התפוסות: המבט מלמעלה דורש קובייה אחת בכל אחת מהן

15−10=515 - 10 = 5

משאירים קובייה אחת בכל משבצת תפוסה

הורידו 55 קוביות.

תרגיל 4

הורידו מן המבנה את מספר הקוביות הגדול ביותר האפשרי כך שהמבט מלמעלה לא השתנה. ג (2). כמה קוביות נשארו במבנה לאחר ההורדה?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 10

הפתרון:

15−5=1015 - 5 = 10

קובייה אחת בכל אחת מ־1010 המשבצות התפוסות

נשארו 1010 קוביות.

לפתור את השאלה באתר

שאלה 6 — גופים במרחב: מקרר וסירים

המקרר של נעמי הוא בצורת תיבה שבסיסה ריבוע. נתון כי גובה המקרר הוא 180180 ס״מ ואורך צלע הבסיס הוא 7575 ס״מ (ראו סרטוט).

75 ס״מ75 ס״מ180 ס״מ

תרגיל 1

א. חשבו את נפח המקרר (בסמ״ק).

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 1012500

הפתרון:

V=752⋅180=5625⋅180=1012500\begin{aligned}V &= 75^2 \cdot 180 \\ &= 5625 \cdot 180 \\ &= 1012500\end{aligned}

נפח תיבה: שטח הבסיס כפול הגובה

1,012,5001{,}012{,}500 סמ״ק.

תרגיל 2

במקרר זה הגובה בין שני מדפים סמוכים המוצבים זה מעל זה הוא 15%15\% מגובה המקרר. ב. חשבו את הגובה שבין שני מדפים סמוכים במקרר (בס״מ).

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 27

הפתרון:

0.15⋅180=270.15 \cdot 180 = 27

2727 ס״מ.

תרגיל 3

1210
משמאל סיר ב׳, מימין סיר א׳; על כל סיר מסומן רדיוס הבסיס שלו (בס״מ).

במקרר זה הגובה בין שני מדפים סמוכים המוצבים זה מעל זה הוא 15%15\% מגובה המקרר. סבא של נעמי רוצה להכין לה מרק, ולהביא לה אותו בסיר שאפשר להכניס בגובה שבין שני מדפים סמוכים במקרר. יש לו שני סירים בצורת גליל – סיר א׳ וסיר ב׳. רדיוס הבסיס של סיר א׳ הוא 1010 ס״מ והנפח שלו 1,400π1{,}400\pi סמ״ק. ג. חשבו את הגובה של סיר א׳ (בס״מ).

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 14

הפתרון:

π⋅102⋅h=1400π⇒100h=1400⇒h=14\begin{aligned}\pi \cdot 10^2 \cdot h &= 1400\pi \Rightarrow 100h \\ &= 1400 \Rightarrow h \\ &= 14\end{aligned}

נפח גליל: πr2h\pi r^2 h

גובה סיר א׳: 1414 ס״מ.

תרגיל 4

1210
משמאל סיר ב׳, מימין סיר א׳; על כל סיר מסומן רדיוס הבסיס שלו (בס״מ).

במקרר זה הגובה בין שני מדפים סמוכים המוצבים זה מעל זה הוא 15%15\% מגובה המקרר. סבא של נעמי רוצה להכין לה מרק, ולהביא לה אותו בסיר שאפשר להכניס בגובה שבין שני מדפים סמוכים במקרר. יש לו שני סירים בצורת גליל – סיר א׳ וסיר ב׳. רדיוס הבסיס של סיר ב׳ הוא 1212 ס״מ ושטח המעטפת שלו 672π672\pi סמ״ר. ד. קבעו אם אפשר להכניס את סיר ב׳ בגובה שבין שני מדפים סמוכים במקרר. נמקו את קביעתכם.

  1. אלא: סיר ב׳ רחב יותר מסיר א׳
  2. בלא: גובה סיר ב׳ הוא 2828 ס״מ
  3. גכן: רדיוס סיר ב׳ קטן מ־2727 ס״מ
  4. דכן: גובה סיר ב׳ הוא 1414 ס״מ
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב לא: גובה סיר ב׳ הוא 2828 ס״מ

הפתרון:

2π⋅12⋅h=672π⇒24h=672⇒h=28\begin{aligned}2\pi \cdot 12 \cdot h &= 672\pi \Rightarrow 24h \\ &= 672 \Rightarrow h \\ &= 28\end{aligned}

שטח המעטפת של גליל: 2πrh2\pi r h

28>2728 > 27

הגובה בין שני מדפים: סעיף ב

לא: סיר ב׳ גבוה ב־11 ס״מ מן הגובה שבין שני מדפים סמוכים.

לפתור את השאלה באתר

לפתור את הבחינה כמו ביום הבגרות

באתר הבחינה נפתרת עם שעון, כל תשובה נבדקת, ואחרי ההגשה כל הפתרונות פתוחים. וכל פרק של השאלון מחכה עם הסברים ותרגול.