בגרות במתמטיקה 35372, קיץ 2026, מועד ב׳ — פתרון מלא

הבחינה של משרד החינוך, שאלה אחר שאלה, וכל סעיף עם פתרון מלא צעד אחר צעד. אפשר לנסות לבד, ורק אז לפתוח את הפתרון.

© מדינת ישראל, משרד החינוך — שאלון 35372, קיץ 2026, מועד ב׳. נוסח הבחינה באתר משרד החינוך

מבנה הבחינה

משך הבחינה
160 דקות
על מה עונים
ענו על ארבע מן השאלות 1–6 (לכל שאלה – 27 נקודות).
המסלול
3 יח״ל, כיתה י״ב

הפתרונות, שאלה אחר שאלה

שאלה 1 — תכנון ליניארי: שקיות סוכריות

במפעל ממתקים מייצרים סוכריות משני סוגים: סוכריות טופי וסוכריות גומי. את הסוכריות אורזים בשקיות. המשקל של סוכריית טופי אחת הוא 55 גרם, והמשקל של סוכריית גומי אחת הוא 33 גרם. המשקל של כל שקית סוכריות צריך להיות 210210 גרם לכל היותר. בכל שקית אפשר לארוז 4848 סוכריות לכל היותר. נסמן ב־xx את מספר סוכריות הטופי בכל שקית, וב־yy את מספר סוכריות הגומי בכל שקית.

תרגיל 1

א. כתבו את מערכת האילוצים של הבעיה.

  1. אx≥0x \ge 0 , y≥0y \ge 0 , 5x+3y≤485x + 3y \le 48 , x+y≤210x + y \le 210
  2. בx≥0x \ge 0 , y≥0y \ge 0 , 5x+3y≥2105x + 3y \ge 210 , x+y≥48x + y \ge 48
  3. גx≥0x \ge 0 , y≥0y \ge 0 , 3x+5y≤2103x + 5y \le 210 , x+y≤48x + y \le 48
  4. דx≥0x \ge 0 , y≥0y \ge 0 , 5x+3y≤2105x + 3y \le 210 , x+y≤48x + y \le 48
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד x≥0x \ge 0 , y≥0y \ge 0 , 5x+3y≤2105x + 3y \le 210 , x+y≤48x + y \le 48

הפתרון:

5x+3y≤2105x + 3y \le 210

משקל השקית: 55 גרם לכל סוכריית טופי, 33 גרם לכל סוכריית גומי

x+y≤48x + y \le 48

מספר הסוכריות בשקית

x≥0, y≥0x \ge 0, \ y \ge 0

מספר סוכריות אינו שלילי

המערכת: x≥0x \ge 0 , y≥0y \ge 0 , 5x+3y≤2105x + 3y \le 210 , x+y≤48x + y \le 48.

תרגיל 2

xyABCO

לפניכם סרטוט של התחום האפשרי המתקבל ממערכת האילוצים של הבעיה. ב. מצאו את שיעורי הנקודות AA, BB ו־CC.

A(A( ____ ,, ____ )) , B(B( ____ ,, ____ )) , C(C( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: A(A( 0 ,, 48 )) , B(B( 42 ,, 0 )) , C(C( 33 ,, 15 ))

הפתרון:

A: x=0 x+y=48⇒A(0,48)\begin{aligned}A: \ x &= 0 \\ \ x + y &= 48 \Rightarrow A(0, 48)\end{aligned}

הישר x+y=48x + y = 48 חותך את ציר ה־yy מתחת לישר 5x+3y=2105x + 3y = 210 (שחותך ב־7070)

B: y=0 5x+3y=210⇒B(42,0)\begin{aligned}B: \ y &= 0 \\ \ 5x + 3y &= 210 \Rightarrow B(42, 0)\end{aligned}

הישר 5x+3y=2105x + 3y = 210 חותך את ציר ה־xx לפני 4848

C: 5x+3(48−x)=210⇒2x=66⇒C(33,15)\begin{aligned}C: \ 5x + 3(48 - x) &= 210 \Rightarrow 2x \\ &= 66 \Rightarrow C(33, 15)\end{aligned}

חיתוך שני הישרים

A(0,48)A(0, 48) , B(42,0)B(42, 0) , C(33,15)C(33, 15).

תרגיל 3

לפניכם סרטוט של התחום האפשרי המתקבל ממערכת האילוצים של הבעיה. הרווח ממכירת סוכריית טופי אחת הוא 0.50.5 שקלים, והרווח ממכירת סוכריית גומי אחת הוא 0.40.4 שקלים. ג (1). כתבו את פונקציית המטרה של הרווח של המפעל ממכירת שקית אחת של סוכריות.

  1. אP=5x+3yP = 5x + 3y
  2. בP=0.5x+0.4y−210P = 0.5x + 0.4y - 210
  3. גP=0.5x+0.4yP = 0.5x + 0.4y
  4. דP=0.4x+0.5yP = 0.4x + 0.5y
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג P=0.5x+0.4yP = 0.5x + 0.4y

הפתרון:

P=0.5x+0.4yP = 0.5x + 0.4y

הרווח מכל סוג כפול מספר הסוכריות מאותו סוג

P=0.5x+0.4yP = 0.5x + 0.4y.

תרגיל 4

לפניכם סרטוט של התחום האפשרי המתקבל ממערכת האילוצים של הבעיה. הרווח ממכירת סוכריית טופי אחת הוא 0.50.5 שקלים, והרווח ממכירת סוכריית גומי אחת הוא 0.40.4 שקלים. ג (2). מצאו כמה סוכריות טופי וכמה סוכריות גומי צריך לארוז בשקית אחת כדי שהרווח יהיה מקסימלי.

טופי: ____ , גומי: ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: טופי: 33 , גומי: 15

הפתרון:

P(A)=0.4⋅48=19.2\begin{aligned}P(A) &= 0.4 \cdot 48 \\ &= 19.2\end{aligned}

בודקים את הקודקודים

P(B)=0.5⋅42=21\begin{aligned}P(B) &= 0.5 \cdot 42 \\ &= 21\end{aligned}
P(C)=0.5⋅33+0.4⋅15=16.5+6=22.5\begin{aligned}P(C) &= 0.5 \cdot 33 + 0.4 \cdot 15 \\ &= 16.5 + 6 \\ &= 22.5\end{aligned}

הרווח המקסימלי

בקודקוד CC: 3333 סוכריות טופי ו־1515 סוכריות גומי, ורווח של 22.522.5 שקלים.

תרגיל 5

לפניכם סרטוט של התחום האפשרי המתקבל ממערכת האילוצים של הבעיה. הרווח ממכירת סוכריית טופי אחת הוא 0.50.5 שקלים, והרווח ממכירת סוכריית גומי אחת הוא 0.40.4 שקלים. שתי חנויות ממתקים, חנות א׳ וחנות ב׳, הזמינו שקיות של סוכריות מן המפעל. לחנות א׳ ארזו בכל שקית 3838 סוכריות טופי (חנות א׳ לא הזמינה סוכריות גומי). לחנות ב׳ ארזו בכל שקית סוכריות טופי וסוכריות גומי בכמות המאפשרת רווח מקסימלי למפעל. ד. מצאו בכמה שקלים קטן הרווח של המפעל ממכירת שקית אחת של סוכריות לחנות א׳ מן הרווח שלו ממכירת שקית אחת של סוכריות לחנות ב׳.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 3.5

הפתרון:

0.5⋅38=190.5 \cdot 38 = 19

שקית לחנות א׳ (בתוך התחום: 190≤210190 \le 210 גרם)

22.5−19=3.522.5 - 19 = 3.5

שקית לחנות ב׳: הרווח המקסימלי מסעיף ג

הרווח קטן ב־3.53.5 שקלים.

לפתור את השאלה באתר

שאלה 2 — גאומטרייה אנליטית: מרובע

בסרטוט שלפניכם מרובע ABCDABCD. הקודקוד AA מונח על ציר ה־yy, והקודקוד BB מונח על ציר ה־xx. הצלע BCBC מאונכת לצלע ABAB. משוואת הצלע ABAB היא y=−13x+2y = -\frac{1}{3}x + 2.

xyABCDE

תרגיל 1

א. מצאו את שיעורי הקודקודים AA ו־BB.

A(A( ____ ,, ____ )) , B(B( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: A(A( 0 ,, 2 )) , B(B( 6 ,, 0 ))

הפתרון:

x=0⇒y=2: A(0,2)\begin{aligned}x &= 0 \Rightarrow y \\ &= 2: \ A(0, 2)\end{aligned}

על ציר ה־yy

y=0⇒−13x+2=0⇒x=6: B(6,0)\begin{aligned}y &= 0 \Rightarrow -\frac{1}{3}x + 2 \\ &= 0 \Rightarrow x \\ &= 6: \ B(6, 0)\end{aligned}

על ציר ה־xx

A(0,2)A(0, 2) , B(6,0)B(6, 0).

תרגיל 2

ב. מצאו את משוואת הצלע BCBC.

y=y = ____ x+x + ( ____ )

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: y=y = 3 x+x + ( -18 )

הפתרון:

mAB⋅mBC=−1⇒mBC=3\begin{aligned}m_{AB} \cdot m_{BC} &= -1 \Rightarrow m_{BC} \\ &= 3\end{aligned}

ישרים מאונכים

y−0=3(x−6)⇒y=3x−18\begin{aligned}y - 0 &= 3(x - 6) \Rightarrow y \\ &= 3x - 18\end{aligned}

ישר דרך B(6,0)B(6, 0)

BCBC: y=3x−18y = 3x - 18.

תרגיל 3

הצלע CDCD מקבילה לציר ה־xx. נתון: D(3,6)D(3, 6). ג. מצאו את שיעורי הקודקוד CC.

C(C( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: C(C( 8 ,, 6 ))

הפתרון:

yC=6y_C = 6

CDCD מקבילה לציר ה־xx

6=3x−18⇒x=8\begin{aligned}6 &= 3x - 18 \Rightarrow x \\ &= 8\end{aligned}

CC על BCBC

C(8,6)C(8, 6).

תרגיל 4

הצלע CDCD מקבילה לציר ה־xx. נתון: D(3,6)D(3, 6). הנקודה EE היא אמצע הצלע BCBC. ד (1). מצאו את שיעורי הנקודה EE.

E(E( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: E(E( 7 ,, 3 ))

הפתרון:

E=(6+82,0+62)=(7,3)\begin{aligned}E &= \left(\frac{6 + 8}{2}, \frac{0 + 6}{2}\right) \\ &= (7, 3)\end{aligned}

אמצע קטע

E(7,3)E(7, 3).

תרגיל 5

הצלע CDCD מקבילה לציר ה־xx. נתון: D(3,6)D(3, 6). הנקודה EE היא אמצע הצלע BCBC. ד (2). הראו כי המשולש EDCEDC הוא שווה שוקיים.

  • D(3,6)D(3, 6) , C(8,6)C(8, 6) , E(7,3)E(7, 3)

המשולש EDCEDC שווה שוקיים

להציג את התשובה והפתרון
  1. DC=8−3=5DC = 8 - 3 = 5 — מרחק בין שתי נקודות על ישר המקביל לציר ה־xx
  2. DE=(7−3)2+(3−6)2=5DE = \sqrt{(7 - 3)^2 + (3 - 6)^2} = 5 — נוסחת המרחק בין שתי נקודות
  3. DE=DCDE = DC — שני הקטעים שווים ל־55
  4. המשולש EDCEDC שווה שוקיים — משולש שיש בו שתי צלעות שוות

הפתרון:

DC=5DC = 5
DE=16+9=5\begin{aligned}DE &= \sqrt{16 + 9} \\ &= 5\end{aligned}
EC=1+9=10\begin{aligned}EC &= \sqrt{1 + 9} \\ &= \sqrt{10}\end{aligned}

הבסיס

DE=DC=5DE = DC = 5: המשולש EDCEDC שווה שוקיים.

תרגיל 6

הצלע CDCD מקבילה לציר ה־xx. נתון: D(3,6)D(3, 6). הנקודה EE היא אמצע הצלע BCBC. ה. חשבו את היקף המשולש EDCEDC. (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 13.16

הפתרון:

P=5+5+10≈13.16P = 5 + 5 + \sqrt{10} \approx 13.16

סעיף ד

היקף המשולש: 10+10≈13.1610 + \sqrt{10} \approx 13.16.

לפתור את השאלה באתר

שאלה 3 — התפלגות נורמלית: סכומי קנייה

סכומי הקנייה של לקוחות חנות מזון גדולה, ביום מסוים, מתפלגים נורמלית והממוצע הוא 630630 שקלים. 84%84\% מן הלקוחות ביום זה קנו בסכום הקטן מ־750750 שקלים ללקוח.

x1.5%5%9%15%19%19%15%9%5%1.5%0.5%0.5%abcdefghijk
מתחת לציר מסומנות אחת־עשרה נקודות, aa עד kk משמאל לימין, כל חצי סטיית תקן.

תרגיל 1

א (1). מצאו את סטיית התקן של סכומי הקנייה ביום זה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 120

הפתרון:

50%+19%+15%=84%50\% + 19\% + 15\% = 84\%

לפי גרף ההתפלגות: עד ממוצע ועוד סטיית תקן אחת

750=630+σ⇒σ=120\begin{aligned}750 &= 630 + \sigma \Rightarrow \sigma \\ &= 120\end{aligned}

סטיית התקן: 120120 שקלים.

תרגיל 2

א (2). בגרף ההתפלגות הנורמלית מסומנות הנקודות aa עד kk (במקום המלבנים הריקים שבשאלון). השלימו את הערכים המתאימים של סכומי הקנייה.

a=a = ____ , b=b = ____ , c=c = ____ , d=d = ____ , e=e = ____ , f=f = ____ , g=g = ____ , h=h = ____ , i=i = ____ , j=j = ____ , k=k = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: a=a = 330 , b=b = 390 , c=c = 450 , d=d = 510 , e=e = 570 , f=f = 630 , g=g = 690 , h=h = 750 , i=i = 810 , j=j = 870 , k=k = 930

הפתרון:

σ2=60\frac{\sigma}{2} = 60

הנקודות במרחקים של חצי סטיית תקן

630−5⋅60=330 … 630+5⋅60=930\begin{aligned}630 - 5 \cdot 60 &= 330 \\ \ \dots \\ \ 630 + 5 \cdot 60 &= 930\end{aligned}

הממוצע 630630 באמצע (ff)

הערכים: 330,390,450,510,570,630,690,750,810,870,930330, 390, 450, 510, 570, 630, 690, 750, 810, 870, 930.

תרגיל 3

ב. מצאו כמה אחוזים מן הלקוחות ביום זה קנו בסכום הגדול מ־510510 שקלים וקטן מ־750750 שקלים ללקוח.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 68

הפתרון:

510=630−120750=630+120\begin{aligned}510 &= 630 - 120 \\ \quad 750 &= 630 + 120\end{aligned}

סטיית תקן אחת מכל צד

2⋅(19%+15%)=68%2 \cdot (19\% + 15\%) = 68\%

68%68\% מן הלקוחות.

תרגיל 4

ביום זה סכום הקנייה של 952952 לקוחות היה גדול מ־510510 שקלים וקטן מ־750750 שקלים ללקוח. ג. על פי גרף ההתפלגות הנורמלית, מצאו את מספר הלקוחות סך הכול שקנו ביום זה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 1400

הפתרון:

0.68⋅N=952⇒N=1400\begin{aligned}0.68 \cdot N &= 952 \Rightarrow N \\ &= 1400\end{aligned}

סעיף ב

ביום זה קנו 1,4001{,}400 לקוחות.

תרגיל 5

ביום זה סכום הקנייה של 952952 לקוחות היה גדול מ־510510 שקלים וקטן מ־750750 שקלים ללקוח. בחנות המזון כל לקוח שסכום הקנייה שלו גדול מ־730730 שקלים זכאי לקבל מתנה. דניאל קנה ביום זה בחנות המזון, וציון התקן של סכום הקנייה שלו היה 0.80.8. דניאל טוען כי הוא זכאי לקבל מתנה. הקופאי טוען כי אם יוסיף דניאל לקנייתו פריט שמחירו 55 שקלים, הוא יהיה זכאי לקבל מתנה. ד. קבעו מי צודק – דניאל, הקופאי או אף לא אחד מהם? נמקו את תשובתכם.

  1. אאף לא אחד: גם עם הפריט הוא יגיע רק ל־729729
  2. בשניהם: 726726 קרוב ל־730730
  3. גהקופאי: דניאל קנה ב־726726 שקלים, ועם הפריט יגיע ל־731731
  4. דדניאל: ציון תקן חיובי פירושו סכום מעל הממוצע, ולכן הוא זכאי
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג הקופאי: דניאל קנה ב־726726 שקלים, ועם הפריט יגיע ל־731731

הפתרון:

x=μ+zσ=630+0.8⋅120=726\begin{aligned}x &= \mu + z\sigma \\ &= 630 + 0.8 \cdot 120 \\ &= 726\end{aligned}

הסכום של דניאל

726<730726 < 730

דניאל אינו זכאי

726+5=731>730726 + 5 = 731 > 730

הקופאי צודק

הקופאי צודק.

לפתור את השאלה באתר

שאלה 4 — מודל ריבועי: רכבת הרים

בפארק שעשועים התקינו רכבת הרים על קרקע מישורית. אחד מן הקטעים של מסילת הרכבת הוא בצורת פרבולה. קטע מסילה זה מתחיל בנקודה AA על ציר ה־yy ומסתיים בנקודה BB (ראו סרטוט). קטע זה מתואר על ידי הפונקציה f(x)=−0.25x2+3x+7f(x) = -0.25x^2 + 3x + 7. ציר ה־xx מתאר את המרחק האופקי (במטרים) מן הנקודה AA. ציר ה־yy מתאר את גובה המסילה (במטרים) מעל הקרקע.

xyAB

תרגיל 1

א. מצאו את גובה נקודת ההתחלה של קטע המסילה מעל הקרקע (הנקודה AA).

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 7

הפתרון:

f(0)=7f(0) = 7

77 מטרים.

תרגיל 2

ב (1). מצאו את הגובה המקסימלי של קטע מסילה זה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 16

הפתרון:

x=−b2a=−32⋅(−0.25)=6\begin{aligned}x &= -\frac{b}{2a} \\ &= -\frac{3}{2 \cdot (-0.25)} \\ &= 6\end{aligned}

קודקוד הפרבולה

f(6)=−9+18+7=16\begin{aligned}f(6) &= -9 + 18 + 7 \\ &= 16\end{aligned}

1616 מטרים.

תרגיל 3

ב (2). מצאו בעבור אילו ערכים של xx בקטע מסילה זה הרכבת נמצאת במגמת עלייה.

____ <x<< x < ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0 <x<< x < 6

הפתרון:

a=−0.25<0a = -0.25 < 0

פרבולה הפוכה: עולה עד הקודקוד

0<x<60 < x < 6

הקטע מתחיל ב־x=0x = 0

במגמת עלייה ב־0<x<60 < x < 6.

תרגיל 4

קטע המסילה מחובר לכמה עמודי תמיכה אנכיים המוצבים על הקרקע. אחד מעמודי התמיכה מחובר לקטע המסילה בנקודה BB. נתון כי שיעור ה־xx של הנקודה BB הוא 1313. ג. מצאו את הגובה של עמוד תמיכה זה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 3.75

הפתרון:

f(13)=−0.25⋅169+39+7=3.75\begin{aligned}f(13) &= -0.25 \cdot 169 + 39 + 7 \\ &= 3.75\end{aligned}

3.753.75 מטרים.

תרגיל 5

בקטע מסילה זה מותקנות כמה מצלמות אוטומטיות כדי לתעד את הנוסעים. המצלמות נמצאות בנקודות שבהן גובה קטע המסילה מעל הקרקע הוא 1212 מטרים. ד. מצאו את שיעורי ה־xx של הנקודות שבהן המצלמות נמצאות בקטע מסילה זה. (הקטן קודם.)

x=x = ____ , x=x = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: x=x = 2 , x=x = 10

הפתרון:

−0.25x2+3x+7=12⇒x2−12x+20=0\begin{aligned}-0.25x^2 + 3x + 7 &= 12 \Rightarrow x^2 - 12x + 20 \\ &= 0\end{aligned}

כופלים ב־−4-4

(x−2)(x−10)=0⇒x=2 x=10\begin{aligned}(x - 2)(x - 10) &= 0 \Rightarrow x \\ &= 2 \\ \ x &= 10\end{aligned}

שני הפתרונות בקטע 0≤x≤130 \le x \le 13

x=2x = 2 ו־x=10x = 10.

לפתור את השאלה באתר

שאלה 5 — ראייה מרחבית: מבנים מקוביות

בסרטוט שלפניכם מוצג מבנה II הבנוי מקוביות זהות. כל קובייה במבנה מונחת על המשטח או על קובייה אחרת. החץ בסרטוט מסמן את הכיוון של המבט מלפנים.

פעילות אינטראקטיבית

מבנה I

תרגיל 1

א. השלימו את תרשים המספרים של מבנה II (בכל משבצת: מספר הקוביות שעליה; 00 במשבצת ריקה).

עמודה 1עמודה 2עמודה 3עמודה 4
שורה 1 (מאחור)________________
שורה 2________________
שורה 3________________
שורה 4 (מלפנים)________________
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: שורה 1 (מאחור): 3, 3, 3, 3 · שורה 2: 2, 3, 2, 1 · שורה 3: 2, 0, 1, 0 · שורה 4 (מלפנים): 1, 0, 1, 0

הפתרון:

333323212 1 1 1 \begin{array}{|c|c|c|c|}\hline 3 & 3 & 3 & 3 \\ \hline 2 & 3 & 2 & 1 \\ \hline 2 & \, & 1 & \, \\ \hline 1 & \, & 1 & \, \\ \hline\end{array}

שורה עליונה: מאחור; שורה תחתונה: מלפנים

3+3+3+3+2+3+2+1+2+1+1+1=253 + 3 + 3 + 3 + 2 + 3 + 2 + 1 + 2 + 1 + 1 + 1 = 25

מספר הקוביות במבנה

בשורה האחורית ארבעה עמודים של 33 קוביות; בשורה הקדמית קובייה אחת בעמודה הראשונה וקובייה אחת בעמודה השלישית.

תרגיל 2

ב. סרטטו את המבט מימין של מבנה II. (יש לכתוב את גובה כל עמודה במבט, משמאל לימין; במבט מימין, החזית משמאל.)

____ , ____ , ____ , ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 1 , 2 , 3 , 3

הפתרון:

מבט מימין: הגבוה ביותר בכל שורה, מלפנים לאחור\text{מבט מימין: הגבוה ביותר בכל שורה, מלפנים לאחור}
1,2,3,31, 2, 3, 3

המבט מימין: עמודות בגובה 1,2,3,31, 2, 3, 3 משמאל לימין.

תרגיל 3

ענו על תת־הסעיפים (1)–(3) בנוגע למבנים II, IIII, IIIIII. ג (1). באיזה מן המבנים מספר הקוביות הוא הקטן ביותר? נמקו את תשובתכם.

  1. אמבנה IIII: 2121 קוביות
  2. במבנה IIIIII: 2020 קוביות
  3. גמבנה II: 2121 קוביות
  4. דבשלושת המבנים אותו מספר קוביות
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א מבנה IIII: 2121 קוביות

הפתרון:

I:25,II:21,III:24I: 25, \quad II: 21, \quad III: 24

סכום המספרים בתרשים של כל מבנה

במבנה IIII.

תרגיל 4

ענו על תת־הסעיפים (1)–(3) בנוגע למבנים II, IIII, IIIIII. ג (2). באילו שני מבנים המבט מלמעלה זהה?

  1. אמבנה II ומבנה IIII
  2. באין שניים כאלה
  3. גמבנה II ומבנה IIIIII
  4. דמבנה IIII ומבנה IIIIII
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג מבנה II ומבנה IIIIII

הפתרון:

המשבצות התפוסות\text{המשבצות התפוסות}

מבט מלמעלה: אילו משבצות יש עליהן קובייה

I,III: בשורה הקדמית עמודות 1 ו־3;II: עמודה 1 בלבדI, III: \ \text{בשורה הקדמית עמודות 1 ו־3}; \quad II: \ \text{עמודה 1 בלבד}

למבנים II ו־IIIIII אותן משבצות תפוסות.

תרגיל 5

ענו על תת־הסעיפים (1)–(3) בנוגע למבנים II, IIII, IIIIII. ג (3). באילו שני מבנים המבט מימין זהה?

  1. אאין שניים כאלה
  2. במבנה II ומבנה IIII
  3. גמבנה IIII ומבנה IIIIII
  4. דמבנה II ומבנה IIIIII
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב מבנה II ומבנה IIII

הפתרון:

I:1,2,3,3II:1,2,3,3III:2,2,3,3I: 1, 2, 3, 3 \quad II: 1, 2, 3, 3 \quad III: 2, 2, 3, 3

הגבוה ביותר בכל שורה, מלפנים לאחור

במבנים II ו־IIII.

תרגיל 6

ענו על תת־הסעיפים (1)–(3) בנוגע למבנים II, IIII, IIIIII. הוסיפו למבנה IIII את מספר הקוביות הקטן ביותר האפשרי כך שהמבט מלפנים של שלושת המבנים יהיה זהה. ד (1). כמה קוביות הוסיפו למבנה IIII?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 2

הפתרון:

I,III: 3,3,3,3II: 3,3,2,2I, III: \ 3, 3, 3, 3 \qquad II: \ 3, 3, 2, 2

המבט מלפנים: הגבוה ביותר בכל עמודה

קובייה אחת בעמודה 3 וקובייה אחת בעמודה 4\text{קובייה אחת בעמודה 3 וקובייה אחת בעמודה 4}

על משבצת שגובהה 22 בכל עמודה

הוסיפו 22 קוביות.

תרגיל 7

ענו על תת־הסעיפים (1)–(3) בנוגע למבנים II, IIII, IIIIII. הוסיפו למבנה IIII את מספר הקוביות הקטן ביותר האפשרי כך שהמבט מלפנים של שלושת המבנים יהיה זהה. ד (2). איזה מן התרשימים הוא תרשים מספרים אפשרי של מבנה IIII לאחר ההוספה?

  1. א333313211 2 1   \begin{array}{|c|c|c|c|}\hline 3 & 3 & 3 & 3 \\ \hline 1 & 3 & 2 & 1 \\ \hline 1 & \, & 2 & \, \\ \hline 1 & \, & \, & \, \\ \hline\end{array}
  2. ב333213221 2 1   \begin{array}{|c|c|c|c|}\hline 3 & 3 & 3 & 2 \\ \hline 1 & 3 & 2 & 2 \\ \hline 1 & \, & 2 & \, \\ \hline 1 & \, & \, & \, \\ \hline\end{array}
  3. ג333213211 2 1   \begin{array}{|c|c|c|c|}\hline 3 & 3 & 3 & 2 \\ \hline 1 & 3 & 2 & 1 \\ \hline 1 & \, & 2 & \, \\ \hline 1 & \, & \, & \, \\ \hline\end{array}
  4. ד332213211 2 1 11\begin{array}{|c|c|c|c|}\hline 3 & 3 & 2 & 2 \\ \hline 1 & 3 & 2 & 1 \\ \hline 1 & \, & 2 & \, \\ \hline 1 & \, & 1 & 1 \\ \hline\end{array}
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א 333313211 2 1   \begin{array}{|c|c|c|c|}\hline 3 & 3 & 3 & 3 \\ \hline 1 & 3 & 2 & 1 \\ \hline 1 & \, & 2 & \, \\ \hline 1 & \, & \, & \, \\ \hline\end{array}

הפתרון:

3,3,3,33, 3, 3, 3

המבט מלפנים הנדרש

333313211 2 1   \begin{array}{|c|c|c|c|}\hline 3 & 3 & 3 & 3 \\ \hline 1 & 3 & 2 & 1 \\ \hline 1 & \, & 2 & \, \\ \hline 1 & \, & \, & \, \\ \hline\end{array}

קובייה נוספת על (1,3)(1, 3) ועל (1,4)(1, 4)

למשל: מוסיפים קובייה לעמודה 33 ולעמודה 44 בשורה האחורית. כל תרשים שבו בעמודות 33 ו־44 יש משבצת בגובה 33, עם שתי קוביות נוספות בלבד, אפשרי.

לפתור את השאלה באתר

שאלה 6 — גופים במרחב: אקווריום ומסנן

להדר יש אקווריום בצורת תיבה. אורכי מקצועות הבסיס שלו הם 6060 ס״מ ו־3030 ס״מ, וגובהו 4040 ס״מ (ראו סרטוט).

פעילות אינטראקטיבית

ס״מ

תרגיל 1

א. מצאו את נפח האקווריום (בסמ״ק).

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 72000

הפתרון:

V=60⋅30⋅40=72000\begin{aligned}V &= 60 \cdot 30 \cdot 40 \\ &= 72000\end{aligned}

נפח תיבה

72,00072{,}000 סמ״ק.

תרגיל 2

הדר רוצה לגדל דגים באקווריום. כדי לשמור על איכות המים היא צריכה לשים בתוכו מסנן. לפי דרישות התקן, נפח המסנן צריך להיות 2%2\% לפחות מנפח האקווריום. הדר מתלבטת בין שני סוגי מסננים: מסנן א׳ בצורת גליל שאורך רדיוס הבסיס שלו הוא 66 ס״מ וגובהו 1818 ס״מ, ומסנן ב׳ שנפחו 1,5001{,}500 סמ״ק. ב (1). מצאו את הנפח של מסנן א׳ (בסמ״ק, בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה).

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 2035.75

הפתרון:

V=π⋅62⋅18=648π≈2035.75\begin{aligned}V &= \pi \cdot 6^2 \cdot 18 \\ &= 648\pi \approx 2035.75\end{aligned}

נפח גליל

648π≈2035.75648\pi \approx 2035.75 סמ״ק.

תרגיל 3

הדר רוצה לגדל דגים באקווריום. כדי לשמור על איכות המים היא צריכה לשים בתוכו מסנן. לפי דרישות התקן, נפח המסנן צריך להיות 2%2\% לפחות מנפח האקווריום. הדר מתלבטת בין שני סוגי מסננים: מסנן א׳ בצורת גליל שאורך רדיוס הבסיס שלו הוא 66 ס״מ וגובהו 1818 ס״מ, ומסנן ב׳ שנפחו 1,5001{,}500 סמ״ק. ב (2). איזה מן המסננים, מסנן א׳, מסנן ב׳ או שניהם מתאים לדרישות התקן? נמקו את תשובתכם.

  1. אשניהם: הדרישה היא 14401440 סמ״ק לפחות
  2. ברק מסנן א׳: נפחו גדול יותר
  3. גרק מסנן ב׳: מסנן א׳ גדול מדי
  4. דאף אחד מהם: הדרישה היא 14,40014{,}400 סמ״ק
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א שניהם: הדרישה היא 14401440 סמ״ק לפחות

הפתרון:

0.02⋅72000=14400.02 \cdot 72000 = 1440

הנפח המינימלי

2035.75≥1440,1500≥14402035.75 \ge 1440, \quad 1500 \ge 1440

שני המסננים מתאימים.

תרגיל 4

הדר רוצה לגדל דגים באקווריום. כדי לשמור על איכות המים היא צריכה לשים בתוכו מסנן. לפי דרישות התקן, נפח המסנן צריך להיות 2%2\% לפחות מנפח האקווריום. הדר מתלבטת בין שני סוגי מסננים: מסנן א׳ בצורת גליל שאורך רדיוס הבסיס שלו הוא 66 ס״מ וגובהו 1818 ס״מ, ומסנן ב׳ שנפחו 1,5001{,}500 סמ״ק. הדר בחרה במסנן א׳ ושמה אותו באקווריום. ג. מצאו את נפח המים הגדול ביותר שאפשר למלא באקווריום לאחר שהדר שמה בתוכו את מסנן א׳ (בסמ״ק, בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה).

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 69964.25

הפתרון:

72000−648π≈72000−2035.75=69964.2572000 - 648\pi \approx 72000 - 2035.75 = 69964.25

המסנן תופס חלק מנפח האקווריום

כ־69,964.2569{,}964.25 סמ״ק.

לפתור את השאלה באתר

לפתור את הבחינה כמו ביום הבגרות

באתר הבחינה נפתרת עם שעון, כל תשובה נבדקת, ואחרי ההגשה כל הפתרונות פתוחים. וכל פרק של השאלון מחכה עם הסברים ותרגול.